רחל (רוחל'ה) זיו

רחל זיו (במרכז) יחד עם זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה, והציירת חדוה פרנצי, בפתיחת תערוכת "אגם ART-5" בגלריה העירונית על האגם בפארק רעננה, נובמבר 2016

רחל (רוחל'ה) זיו (נולדה בשנת 1938) היא ציירת, מעצבת ואוצרת תערוכות ישראלית, ממייסדי העיר ערד, המתגוררת בתל אביב.

נולדה וגדלה בכפר סירקין להורים יוצאי ליטא. אביה, דב סטוקליסקי, היה איש כפיים, שהכין במו ידיו רהיטים מקוריים לבית ועסק במלאכות שונות. רחל ספגה ממנו את חדוות היצירה והכישרונות האמנותיים. אחותה, אורה סטוקליסקי, הייתה ציירת; אחיה, עמוס תמיר, היה צלם; ואחותה, גילה אלישר-סטוקליסקי, היא פסלת.

ב-1960 נישאה לאלי זיו, שאותו הכירה במהלך שירותה הצבאי בנח"ל, וב-1963, כשמונה חודשים לאחר לידת בנם הבכור, רן, עברה המשפחה לערד, כאחת מ-40 משפחות המייסדים. שם גם נולדו שני ילדיה הנוספים, טל ואורית. ב-1966, הקימה ביחד עם אלי את העיתון המקומי כידוד והייתה המעצבת הגרפית שלו כמעט לאורך כל 23 שנות פעילותו.

דרכה האמנותית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוחל'ה היא אמנית, המציירת בצבעי מים, באקריליק, בשמן ובטכניקות מעורבות. היא חברה ב"אימפקט" - הארגון המקצועי של האמנים הפלסטיים בישראל, באגודת אמני נתניה ובאגודת אמני חולון.

ב-1968, החלה לצייר בהדרכת פיני בן סירא מקיבוץ אפיקים ובהמשך אצל הציירת כרמלה גור, אף היא מערד. ב-1973 הפיקה והשתתפה בתערוכה הראשונה של אמני ערד, "יצירון 73'", והמשיכה להפיק את תערוכות האמנים בעיר גם ב-1978 וב-1983.

ב-1976, הוסמכה כמורה בכירה להוראת ציור ואמנות במדרשת קיי בבאר שבע, ובאותה השנה, החלה להורות ציור ואמנות לבגרות בתיכון המקיף בערד.

ב-1977, למדה ציור ורישום במרכז לאומנות חזותית בבאר-שבע ואמנות הוויטראז' בגלריה שאלתיאל בעין-הוד.

ב-1980, השתתפה בסדנת הדפס (קולוגרפיה) אצל דן קריגר בבית האומנים בתל אביב, ובעקבות הסדנה רכשה והציבה מכונת הדפס בחצר ביתה, שם החלה ליצור הדפסים מגוונים, תוך שימוש בחומרים מהטבע, כגון עלים, ענפים ועוד.

ב-1982, הציגה את תערוכת היחיד הראשונה שלה, בגלריה לירז בבאר שבע. באותה השנה, השתתפה כנציגת ישראל בתערוכה הבינלאומית Arteder'82, במוזיאון Muestra International de Obra Grafica בבילבאו, ספרד.

ב-1984, הציגה תערוכת יחיד בבריסל, בלגיה.

ב-1990, עברה להתגורר בתל אביב ועסקה בעיקר בהוראה.

ב-1994, הוזמנה לארגן ולהפיק תערוכה רטרוספקטיבית גדולה לצייר יגאל תומרקין, ב"לופט" בנמל יפו. התערוכה הוצגה בהצלחה במשך חצי שנה.

ב-2000, החלה להשתתף בסדנת הציור השבועית של ברוריה הסנר בגבעתיים, והשתתפה מדי שנה בתערוכות הקבוצתיות של הסדנה.

ב-2005, הציגה לראשונה תערוכת יחיד בשם "ציור ללא מכחול", שכל העבודות בה נעשו בטכניקה ייחודית בשם זהה, שפיתחה רוחל'ה מתוך הפעילות בסדנה של ברוריה הסנר. התערוכה הוצגה בבית התנ"ך בתל אביב, וכעבור שנה, הוצגה פעמיים נוספות - במשכן לאומנויות הבמה ברעננה ובהיכל התרבות בכפר-סבא. וכך כתבה עליה האוצרת זהבה קלמן בדברי ההקדמה לתערוכה:

"הנופים הדמיוניים שלה, הנבראים בכל פעם מחדש, נובעים מעומק נשמתה, מפנימיותה ומזכרונותיה. היא מיטיבה להביע את רגשותיה באמצעות הצבעים בעלי העוצמה החזקה, בצורות השונות ובקומפוזיציות המעניינות, אותן היא בונה היטב. הציורים בעלי נוכחות רבה ואווירה מיוחדת, המותירות רושם עז. לרחל סגנון חופשי, אישי ומיוחד. היא יוצרת טקסטורה חדישה לנופים המרהיבים שלה, המעידים על כשרונה לתרגם את המציאות לחלום".

ב-2007, השתתפה רוחל'ה בתערוכה קבוצתית בגלריה בן אורי, במוזיאון לאמנות יהודית בלונדון.

ב-2008, השתתפה עבודתה "מנחה לפרפר" בתערוכה בינלאומית במוזיאון השואה ביוסטון.

מעת לעת, היא ממשיכה להשתתף בתערוכות שהיא עצמה אוצרת ובתערוכות נוספות.

פעילותה כאוצרת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יכולותיה המוכחות בתחום ההפקה ורצונה להוביל עשייה משמעותית בשדה האמנות הישראלי, הובילו את רוחל'ה להשתלם באוצרות ולפתח את פעילותה בתחום זה. בשנת 2006, למדה קורס "תערוכות בעידן העכשווי" אצל תמי כץ-פרימן בבית אמני הקיבוץ בתל אביב, וכעבור שנה, למדה אוצרות אצל חגי שגב באותו המקום.

התערוכה הראשונה בכובעה החדש כאוצרת נפתחה בפברואר 2007 בבית התנ"ך בתל אביב - "גם למראה ישן יש רגע של הולדת" של האמן יעקב פורת. מאז ועד היום הפיקה ואצרה עשרות תערוכות מדי שנה, בהשתתפות עשרות אמנים. בין הבולטות שבהן:

  • "קוצים או מתוקים" - תערוכה שבחנה את דמותו של הצבר הישראלי לרגל שנת ה-60 לישראל. התערוכה התקיימה לראשונה במרס-אפריל 2008, בהיכל התרבות בראשון לציון, בהשתתפות 65 אמנים. שנתיים אחר כך, נדדה התערוכה לירושלים, ובהמשך הגיעה לגרמניה, שם הוצגה בבית כנסת משוחזר בעיירה רויבל ואחר כך בבית העירייה בקלן.
  • "מגן דוד" - תערוכה שהתמקדה בסמל היהודי עתיק היומין. התערוכה התקיימה לראשונה בהיכל אמנויות הבמה בשוהם ב-2011 ולאחר מכן הוצגה גם בהיכל התרבות באריאל. בסוף אותה השנה, הגיעה התערוכה לאוניברסיטת סטנפורד בארצות הברית, ולמילאנו באיטליה, בהשתתפות 32 אמנים. כעבור שנה, נפתחה התערוכה גם בניו דלהי, הודו, ולאחר מכן עברה בין אוניברסיטאות שונות שם.
  • "אשה-מסגרת" - תערוכה שחקרה את יחסי הגומלין שבין נשים למסגרות שבהן הן פועלות וחיות. התערוכה התקיימה ב-2011 בבית צרפת באוניברסיטה העברית בירושלים, בהשתתפות 55 אמנים.
  • "70 לישראל" - תערוכה המשקפת את התרבות הישראלית באמנות לאורך השנים. התערוכה התקיימה ברמת גן ב-2018, בהשתתפות כ-50 אמנים, ולאחר מכן הוצגה כחצי שנה במוזיאון החדש בבלמונטה בפורטוגל.

תערוכות יחיד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תערוכות קבוצתיות (מבחר)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוצרות (מבחר)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]