ריקן מינסייטו

ריקן מינסייטו
立憲民政党
מדינה האימפריה היפנית עריכת הנתון בוויקינתונים
מנהיגים

המאגוצ'י אוסאצ'י

ואקצוקי רייג'ירו
תקופת הפעילות 1927 – 16 באוגוסט 1940 (כ־13 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
אידאולוגיות ליברליזם, חוקתנות עריכת הנתון בוויקינתונים
מטה טוקיו
מיקום במפה הפוליטית שמאל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ריקן מינסייטויפנית: 立憲民政党, "המפלגה הדמוקרטית החוקתית") הייתה אחת המפלגות העיקריות שפעלו באימפריה היפנית בתקופה שלפני מלחמת העולם השנייה.

המפלגה נוסדה ב-1 ביוני 1927, לאחר איחוד המפלגות קנסייקאי וסייו הונטו. מצע המפלגה היה ליברלי יותר מיריבתה, ריקן סייוקאי, והיא קראה לשלטון תחת הדיאט של יפן ולא תחת הגנרו, צמצום ההבדלים בין העניים לעשירים, שיתוף פעולה בינלאומי והגנה על זכויות האדם. קהל היעד שלה מעמד הביניים העירוני, אך היא קיבלה את עיקר תמיכתה הפיננסית מהזאיבצו של מיצובישי.

בבחירות הכלליות של 1928 זכתה המפלגה ב-217 מושבים בבית הנבחרים של הדיאט של יפן, לעומת 218 המושבים בהם זכתה יריבתה ריקן סייוקאי. בבחירות הבאות, ב-1930, זכתה מינסייטו ב-273 מושבים, לעומת 174 של ריקן סייוקאי, והשיגה את הרוב המוחלט בדיאט ונשיא המפלגה, המאגוצ'י אוסאצ'י, הפך לראש הממשלה. משימתו הראשונה של המאגוצ'י הייתה ריסון השפעות המשבר הכלכלי של 1929, והוא עשה זאת על ידי קיצוץ ההוצאות הממשלתיות ועידוד היצוא.

במהלך כהונתו של המאגוצ'י, תמכה מינסייטו בגישה פייסנית ביחסי החוץ של יפן, ואף אישרו את אמנת לונדון מ-1930. אולם, המאגוצ'י נפל קורבן להתנקשות בידי פעיל אולטרה-לאומני בתחנת הרכבת התחתית של טוקיו ב-14 בנובמבר 1930. ואקצוקי רייג'ירו החליף אותו בראשות הממשלה.

מינסייטו הביעה התנגדות נחרצת לתקרית מוקדן ב-1931. שר החוץ קיג'ורו שידהרה וראש הממשלה ואקצוקי נתקלו בביקורת רבה על כך שהם מתערבים בענייני צבא, ואף הואשמו בשחיתות. בעקבות זאת התמוטטה הממשלה.

בבחירות הכלליות של 1932 ערקו מספר חברי מפלגה לריקן סייוקאי, שזכתה ברוב המוחלט בבית, עם 301 מושבים. נשיא מפלגת ריקן סייוקאי, אינוקאי צויושי הפך לראש הממשלה. מינסייטו הצליחה להתאושש בבחירות הבאות ב-1936, והשיגה 205 מושבים, לעומת 175 מושבים של סייוקאי, וזאת הצליחה לעשות רק לאחר שאימצה גישה פרו-צבאית יותר. עם זאת, ההפרש הקטן בין מספר המושבים של שתי המפלגות המתחרות הביא לבית חצוי, ומינסייטו ירדה ל-179 בבחירות שנערכו שנה לאחר מכן, בעוד סייוקאי נשארה על 175ת והדבר הגביל עוד יותר את פעילות בית הנבחרים.

חברי מפלגת מינסייטו הצביעו בעד פירוקה ב-15 באוגוסט 1940, והצטרפות למפלגת טאיסיי יוקוסאנקאי, כחלק ממאמציו של פומימרו קונואה ליצור משטר חד-מפלגתי.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Gordon, Andrew. A Modern History of Japan: From Tokugawa Times to the Present. Oxford University Press, 2003. ISBN 9780195110609.