שלוש רגלים

מצוות ראייה
(מקורות עיקריים)

מקרא	שמות, כ"ג, י"ד; דברים, ט"ז, ט"ז
משנה תורה	ספר קרבנות, הלכות חגיגה, פרק ב'
ספרי מניין המצוות	ספר המצוות, עשה נ"ב, עשה נ"ג, עשה נ"ד ספר החינוך, מצווה פ"ח, מצווה תפ"ח, מצווה תפ"ט

שָׁלשׁ רְגָלִים הן שלושה חגים מקראיים – פסח, שבועות וסוכות – שבהם מצווה מהתורה לעלות לרגל לבית המקדש בירושלים. מלבד מצוות העלייה לרגל, התורה מצווה על שתי מצוות נוספות המיוחדות לרגלים: לחגוג אותם ולשמוח בהם. חז"ל פירשו מצוות אלו כחובה על כל עולה רגל להקריב עולת ראייה, שלמי חגיגה, ושלמי שמחה. אף שבעברית המין הדקדוקי של המילה "רגל" הוא נקבה, ניתן להשתמש גם בצורה "שלושה רגלים" ולא "שלוש רגלים", מאחר שבלשון חז"ל נוצר בידול דקדוקי בין השימוש במילה רגל במשמעות הראשונית של שם איבר בגוף, לבין המילה רגל במשמעות של חג. לפי האקדמיה ללשון העברית, שתי הצורות נכונות^[1].

ערך מורחב – עלייה לרגל (יהדות)

בזמן שבית המקדש היה קיים הייתה מצווה לעלות לבית המקדש שבירושלים, ולהיראות בעזרה. העלייה לרגל מוזכרת מספר פעמים בתורה כמצווה:

שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר, בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת, וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי ה' רֵיקָם.

— ספר דברים, פרק ט"ז, פסוק ט"ז

חז"ל בתלמוד למדו מהמילה "זכורך", שמצוות העלייה לרגל היא חובה לגברים בוגרים בלבד, אך גם נשים וקטנים היו נוהגים בה. המצווה נקראת במקורות גם "ראייה", כי החובה היא "להראות לפני ה'".

חז"ל למדו מהפסוקים כי ישנו חיוב בכל אחד מהרגלים, להקריב שלושה קורבנות:

ערך מורחב – עולת ראייה

כחלק מהחיוב לעלות לרגל, ישנה חובה נוספת על כל זכר להביא קרבן "עולת ראייה" שאותו היו אמורים מקריבים עולי הרגל. העולה לרגל שלא הקריב קורבן זה – מלבד שביטל מצות עשה – עבר על הלאו של ”וְלֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם”.

ערך מורחב – קורבן חגיגה

מלבד קרבן ה'ראיה' ישנו חיוב להביא קרבן נוסף – קרבן חגיגה. מקור המצווה בפסוק: ”שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה” (שמות, כ"ג, י"ד). חז"ל פירשו שהכוונה היא שיש להביא קורבן חגיגה בשלוש הרגלים.

ערך מורחב – שלמי שמחה

בזמן שבית המקדש היה קיים, היה ניתן לקיים את מצות 'שמחת הרגלים' (ראה להלן) דווקא על ידי אכילת בשר של קורבנות, לכך היו מקריבים קורבן נוסף שנקרא 'שלמי שמחה' על מנת לקיים מצווה זו.

אך מאחר שעיקר מצוות שלמי שמחה אינה מצווה להקריב קורבן שלמים, אלא לאכול מבשר הקורבן. לפיכך ניתן לקיים את המצווה גם באמצעות אכילת בשר קורבנות אחרים, ככתוב במשנה (חגיגה א,ד): "ישראל (מי שאינם כהנים) יוצאין ידי חובתן (חובת שלמי שמחה) בנדרים ונדבות (קורבנות נדבה שהקריבו, אף שלא הוקדשו כ"שלמי שמחה") ובמעשר בהמה, והכהנים בחטאות ואשמות ובבכור ובחזה ושוק (של קורבן שלמים או תודה; כל אלו הם קורבנות או חלקי קורבנות שנאכלים על ידי הכהנים).

ערך מורחב – שמחת הרגלים

בכל אחד משלוש הרגלים ישנה מצוות שמחה כמזוכר בתורה: ”וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ: אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ... וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ.” (ספר דברים, פרק ט"ז, פסוקים י"ד–ט"ו)

בזמן הזה שאי אפשר לקיים את מצוות השמחה על ידי אכילת בשר קדשים, עיקר מצות שמחה היא בשתיית יין. וכך אמרו בתלמוד:

חייב אדם לשמח בניו ובני ביתו ברגל, שנאמר (דברים, ט"ז, י"ד): "ושמחת בחגך". במה משמחם? ביין. רבי יהודה אומר: אנשים בראוי להם ונשים בראוי להן. אנשים בראוי להם – ביין, ונשים במאי? תני רב יוסף בבבל: בבגדי צבעונין.

— מסכת פסחים, דף ק"ט, עמוד א'

שלוש הרגלים בספר שמות, פרק כ"ג, פסוקים ט"ו–י"ז:

שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה.
אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר, שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב כִּי בוֹ יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם, וְלֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם.
וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה, וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה.
שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ אֶל פְּנֵי הָאָדֹן ה'.

ערך מורחב – פסח

חג הפסח מכונה בתורה חג המצות, פסח חל בט"ו בחודש העברי ניסן. ממצוות הפסח הם אכילת קרבן הפסח בזמן שבית המקדש היה קיים, ואיסור אכילת חמץ.

ערך מורחב – שבועות

חג השבועות מכונה בתורה חג הקציר וכן יום הביכורים. לחג השבועות לא נכתב תאריך מפורש בתנ"ך אלא הוא מצוין כיום החמישים לספירת העומר שמתחילה במוצאי יום טוב ראשון של פסח. כיום, כשלא מקדשים את החודש על פי ראיית הירח, חג השבועות חל תמיד בו' בסיוון. לדעת הבייתוסים והקראים ספירת העומר מתחילה במוצאי שבת וחג השבועות חל ביום ראשון, בלוח השנה במגילות קומראן הוא חל ב-15 בחודש כשאר הרגלים.

ערך מורחב – סוכות

חג הסוכות מכונה בתורה חג האסיף, בדומה לפסח אף הוא חל בט"ו לחודש, בחודש תשרי.

על פי המסורת היהודית, שלוש הרגלים מציינים אבני דרך בתקומתו של עם ישראל, ובנוסף מסמלים גם ציוני דרך בשנה החקלאית ותקופות שונות בחייו של היחיד.

• ראש השנה למלכים ולרגלים
• חגי ישראל ומועדיו
• ספירת העומר

• יום-טוב לוינסקי (עורך), ספר המועדים – שלוש רגלים, הוצאת דביר.
• הרב יעקב משה חרל"פ, מי מרום על שלושת הרגלים, (ט"ו)

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: שָׁלוֹשׁ רְגָלִים

• ביכורי קציר חיטים, מאת הרב עדין שטיינזלץ, באתר ישיבה
• שלושה רגלים, מאת הרב זלמן ברוך מלמד, באתר ישיבה
• גיורא לוינשטיין, שלושת הרגלים – חגים חקלאיים במקור?, באתר ynet, 17 במאי 2010
• שלוש רגלים או שלושה רגלים?, באתר האקדמיה ללשון העברית, ‏11 באוקטובר 2011
• שלוש רגלים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

חג הפסח
ערב פסח	קמחא דפסחא • אפיית מצות • שבת הגדול • הגעלת כלים • בדיקת חמץ • ביטול חמץ • ביעור חמץ • מכירת חמץ • תענית בכורות • ערב פסח שחל בשבת
סיפור יציאת מצרים	שעבוד מצרים • עשר מכות מצרים • יציאת מצרים • קריעת ים סוף • שירת הים
ליל הסדר	הלכות ליל הסדר • קערת ליל הסדר • חרוסת • כרפס • מצה • מרור • זרוע • ארבע כוסות • כוס של אליהו • הסבה • אפיקומן
סדר ההגדה	סימני הסדר • הא לחמא עניא • מא כ'בר • מה נשתנה • עבדים היינו • ארבעה בנים • והיא שעמדה • דצ"ך עד"ש באח"ב • דיינו • אמונים ערכו שבח • קריאת ההלל (התחלה) • שפוך חמתך • הלל (המשך) • הלל הגדול • ברכת השיר • חסל סידור פסח • לשנה הבאה בירושלים • ובכן ויהי בחצי הלילה • ובכן ואמרתם זבח פסח • אדיר במלוכה • אדיר הוא • אחד מי יודע • חד גדיא
מצוות החג	איסור חמץ • קורבן פסח • סיפור יציאת מצרים • אכילת מצה • אכילת מרור • ארבע כוסות • מנחת העומר
מהלך החג	ערב פסח • ליל הסדר • חול המועד פסח • שביעי של פסח • פסח שני
מנהגים	סעודת אסתר • סהרנה • אמירת שירת הים • סעודת משיח • מימונה
תפילות ופיוטים	קריאת ההלל • אבוא בחיל להתיצבה • תפילת טל • ליל שמורים אותו אל חצה
חמץ ומצה	מצה עשירה • מצה שמורה • שרויה • קטניות בפסח • חמץ נוקשה • חמץ שעבר עליו הפסח
שונות	מסכת פסחים • לא בד"ו פסח • מטבח פסח • רומפלנאכט
חגי ישראל ומועדיו • שלוש רגלים

חג השבועות
רקע	יום המיוחס • שלושת ימי ההגבלה • מעמד הר סיני • עשרת הדיברות • לוחות הברית
תפילות ופיוטים	קריאת ההלל • אקדמות • יציב פתגם • כד יתבין ישראל • אזהרות • אתה הנחלת • עליונים ששו
מנהגים	אכילת מאכלי חלב ודבש • מגילת רות • תיקון ליל שבועות • חג המים
שונות	שמחת הרגלים • ביכורים • שתי הלחם • הצעת התורה לאומות
חגי ישראל ומועדיו • שלוש רגלים

סוכות
מהלך החג	יום טוב ראשון • חול המועד סוכות • הושענא רבה • שמיני עצרת/שמחת תורה
סוכה	סכך • אכילה בסוכה • שינה בסוכה • ברכת לישב בסוכה • אושפיזין • מצטער פטור מן הסוכה • תשבו כעין תדורו • מעמיד • דופן עקומה • הלכות סוכה
ארבעת המינים	אתרוג, לולב, הדס וערבה • הלכות ארבעת המינים • קוישיקלך
מנהגים	הושענות • הקפות • חיבוט ערבה • זכר לשמחת בית השואבה • תיקון ליל הושענא רבה
מצוות הנוהגות בזמן בית המקדש	מצוות ערבה במקדש • הקפת המזבח • ניסוך המים • שמחת בית השואבה • הקהל • שמחת הרגלים
שמיני עצרת ושמחת תורה	תפילת הגשם • וזאת הברכה • דגל שמחת תורה • הקפות בשמחת תורה • הקפות שניות
תפילות ופיוטים	פיוטי הושענות (כהושעת אלים) • פיוטי הגשם (אף ברי · זכור אב · שפעת רביבים) • מפי אל • סוכה ולולב לעם סגולה • משה אמת
שירי החג	אורחים לחג • שלומית בונה סוכה
שונות	שמחת הרגלים • מסכת סוכה • שלומית בונה סוכה • סהרנה
חגי ישראל ומועדיו • שלוש הרגלים