אדיר הוא
אדיר הוא |
|---|
| אַדִּיר הוּא יִבְנֶה בֵּיתוֹ בְּקָרוֹב. בִּמְהֵרָה, בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵינוּ בְּקָרוֹב. אֵל בְּנֵה, אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵּיתְךָ בְּקָרוֹב. בָּחוּר הוּא, גָּדוֹל הוּא, דָּגוּל הוּא יִבְנֶה בֵּיתוֹ בְּקָרוֹב. בִּמְהֵרָה, בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵינוּ בְּקָרוֹב. אֵל בְּנֵה, אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵּיתְךָ בְּקָרוֹב. הָדוּר הוּא, וָתִיק הוּא, זַכַּאי הוּא יִבְנֶה בֵּיתוֹ בְּקָרוֹב. בִּמְהֵרָה, בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵינוּ בְּקָרוֹב. אֵל בְּנֵה, אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵּיתְךָ בְּקָרוֹב. חָסִיד הוּא, טָהוֹר הוּא, יָחִיד הוּא יִבְנֶה בֵּיתוֹ בְּקָרוֹב. בִּמְהֵרָה, בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵינוּ בְּקָרוֹב. אֵל בְּנֵה, אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵּיתְךָ בְּקָרוֹב. כַּבִּיר הוּא, לָמוּד הוּא, מֶלֶךְ הוּא יִבְנֶה בֵּיתוֹ בְּקָרוֹב. בִּמְהֵרָה, בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵינוּ בְּקָרוֹב. אֵל בְּנֵה, אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵּיתְךָ בְּקָרוֹב. נוֹרָא הוּא, סַגִּיב הוּא, עִזּוּז הוּא יִבְנֶה בֵּיתוֹ בְּקָרוֹב. בִּמְהֵרָה, בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵינוּ בְּקָרוֹב. אֵל בְּנֵה, אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵּיתְךָ בְּקָרוֹב. פּוֹדֶה הוּא, צַדִיק הוּא, קָּדוֹשׁ הוּא יִבְנֶה בֵּיתוֹ בְּקָרוֹב. בִּמְהֵרָה, בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵינוּ בְּקָרוֹב. אֵל בְּנֵה, אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵּיתְךָ בְּקָרוֹב. רַחוּם הוּא, שַׁדַּי הוּא, תַּקִּיף הוּא יִבְנֶה בֵּיתוֹ בְּקָרוֹב. בִּמְהֵרָה, בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵינוּ בְּקָרוֹב. אֵל בְּנֵה, אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵּיתְךָ בְּקָרוֹב. |
| הגדה של פסח |
אדיר הוא הוא פיוט המסודר על פי האלף - בית, ונהוג לשיר אותו בסוף סדר פסח. מקורו של השיר, כנראה בגרמניה.[1] והוא מוזכר במנהג אביניון שבפרובאנס כפיוט לימים טובים.[דרוש מקור] הפיוט איננו מיוחד לפסח ולליל הסדר, אך מאחר שבמרכזו עומד בנין המקדש, צורף להגדה,[1] ומופיע בהגדות האשכנזיות החל מן המאה ה-14.[2] בהגדת פראג, ובהגדות אשכנזיות נוספות, צורף לפיוט תרגום ליידיש עתיקה. בקהילות רבות (בעיקר ביהדות גרמניה וביהדות אוברלנד) נהגו לשיר את הפיוט גם בתרגומו.
יש שטענו שהפיוט הוא המשך של הפיוט הקודם אדיר במלוכה כאשר "אדיר במלוכה" מתייחס לגאולה ביציאת מצרים ואילו "אדיר הוא" מתייחס לגאולה העתידה.[3]
לחנים וביצועים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- לחן של חיים בנט וביצוע של שלמה כהן ומקהלת רננו חסידים באלבום אוהבי ה'.
- לחן עממי תימני, בביצוע מקהלת "דברי שיר" עם הסולן רן שבח באתר יוטיוב.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אדיר הוא, באתר ויקיטקסט
הפיוט אדיר הוא, באתר הפיוט והתפילה- מאיר בר-אילן, "מפיוטי ההגדה – 'אדיר הוא' ו'אדיר במלוכה'", מסורת הפיוט ד (תשס"ח), עמ' 37–60. (גרסה נוספת באתר הפיוט והתפילה)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 יואל רפל, מועדי ישראל, עמ' 14
- ^ למשל בהגדת דרמשטאדט. ראה דניאל גולדשמידט, הגדה של פסח ותולדותיה, ירושלים תשכ"ט, עמ' 97.
- ^ הגדה של פסח "מעשה ניסים", ובהגדות מסוף ימי הביניים אכן מודפס פיוט זה כהמשך ל"אדיר במלוכה"
