שנת גכז
שנת גכז היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע. שנה מסוג גכז היא שנה המתחילה ביום שלישי (ג), היא כסדרה (כ) ועל כן יש 29 ימים בחשוון ו-30 ימים בכסלו, וחג הפסח חל בה בשבת (ז). שנה מסוג גכז היא שנה מעוברת ויש בה 384 ימים, הכוללים 55 שבתות.
שנת גכז נקבעת כאשר מולד הלבנה הממוצע של תשרי בשנה מעוברת הוא בין יום שני 18 שעות (12:00 בשעון המקומי בירושלים, 11:39 בשעון חורף ישראל) ליום שלישי 18 שעות[1]. מכך נובע ששנת גכז חלה בכ-5.26% מהשנים בלוח העברי[2]. השנה שאחרי שנת גכז היא תמיד שנת בשה.
בין השנים ה'ת"ש-ה'תת"ן חלה קביעות זו בשנים: ה'תשי"א, ה'תשל"ח, ה'תשנ"ה, ה'תשפ"ב, ה'תת"ו, ה'תת"ט, ה'תתל"ג, ה'תתל"ו.
לוח שנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]יום טוב / שבתון | חג שאיננו שבתון | יום זיכרון או צום |
מועדים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בשנה מסוג גכז חל ראש חודש בשבת שלוש פעמים. ראש חודש טבת חל בשבת וביום ראשון, ראש חודש ניסן חל בשבת וראש חודש אלול חל בשבת וראשון.
- צום גדליה חל ביום חמישי, עשרה בטבת חל ביום שלישי, תענית אסתר חלה ביום רביעי, תענית בכורות חלה ביום שישי, ושבעה עשר בתמוז ותשעה באב נדחים שניהם ליום ראשון.
- חנוכה חל בימים שני עד שני, הדלקת נר ראשון ביום ראשון בערב.
- ט"ו בשבט חל ביום שני.
- פורים חל ביום חמישי ובירושלים ביום שישי.
- ה' באייר חל ביום שישי, ולכן יום העצמאות מוקדם ליום חמישי ד' באייר ויום הזיכרון לחללי מערכות ישראל מוקדם ליום רביעי ג' באייר.
- שבועות חל ביום ראשון.
קריאה בתורה והפטרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת גכז 55 שבתות כאשר בשתיים מתוכן לא קוראים פרשה: שבת חול המועד סוכות ושבת ביום הראשון של פסח. מכיוון שיש 53 פרשות לקרוא בשבת (פרשת וזאת הברכה נקראת בשמחת תורה) אין אף פרשה שנקראת ביחד עם פרשה אחרת בארץ ישראל. בחוץ לארץ, לא קוראים פרשה ביום השמיני של פסח, ולכן הם מחברים את פרשות מטות ומסעי.
פרשות בהן לא קוראים את ההפטרה הרגילה:
- פרשת מקץ - שבת חנוכה קוראים את הפטרת "רני ושמחי"
- פרשת ויקהל - שבת שקלים קוראים את הפטרת פרשת שקלים
- פרשת פקודי - מנהג האשכנזים בארץ ישראל שקוראים גם הפטרת ויקהל וגם הפטרת פקודי
- פרשת ויקרא - קוראים הפטרה של שבת זכור
- פרשת שמיני - קוראים את הפטרת פרשת פרה
- פרשת תזריע - שבת ראש חודש ניסן, קוראים את הפטרת פרשת החודש
- פרשת מצורע - ברוב הקהילות נהוג לקרוא הפטרת שבת הגדול
- פרשת קדושים (בחו"ל בפרשת אחרי מות) - קוראים הפטרת מחר חודש. בפרשת קדושים בחו"ל האשכנזים נוהגים להשלים את הפטרת אחרי מות.
- פרשת ראה - האשכנזים קוראים את הפטרת ראש חודש.
בשנה זו, קוראים את ההפטרה ה"רגילה" לפרשת צו, תופעה נדירה באותן הקהילות שנוהגות לקרוא בכל שנה את ההפטרה של שבת הגדול (ולא רק בערב פסח).[3]
בארץ ישראל נקראת פרשת נשא בשבת שלפני חג השבועות, לעומת רוב השנים בהן היא נקראת רק לאחר חג השבועות, ולכן פרשת מטות ופרשת מסעי נפרדות לשתי שבתות ובהן קוראים את שתי ההפטרות הראשונות מתלת דפורענותא, כאשר בשבת של פרשת פינחס קוראים את ההפטרה של פרשת פינחס עצמה, דבר הנדיר יחסית.
לנוהגים על פי דעת השולחן ערוך[4] (ולא כרמ"א) שאין קוראים את הפטרת "השמים כסאי" בראש חודש אלול החל בשבת, הפטרה זו אינה נקראת כלל בשנה זו.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ s:טור אורח חיים תכח
- ^ לוח השנה וחשבונו תוך בירור שאלת המחזוריות, יעקב מתלון, אתר שורש.
- ^ שהרי בשנה פשוטה תמיד קוראים פרשת צו בשבת הגדול, ובשנה מעוברת, בדרך כלל חל בפרשת זכור או פרשת פרה.
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תכ"ה, סעיף א'
סוגי שנים בלוח העברי | |
---|---|
|