תהילים כ"ב
תהילים כ"ב לַמְנַצֵּחַ עַל אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר |
---|
א לַמְנַצֵּחַ עַל אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר מִזְמוֹר לְדָוִד. |
למנצח על אילת השחר הוא מזמור כ"ב בתהילים (מזמור כ"א בנוסח תרגום השבעים ובוולגטה), הקרוי על שם הפסוק הפותח אותו.
תוכן המזמור
[עריכת קוד מקור | עריכה]המשורר מקונן על צרותיו בפני האל, ומבקש את עזרתו. בפרט, מוטיב חוזר במזמור הוא הקריאה להשגחה פרטית שתציל את המחבר, ואז הוא יוכל לחזור ולהלל את האל.
ביהדות
[עריכת קוד מקור | עריכה]חז"ל מייחסים את התפילה לדוד המלך (המופיע כמחבר המזמור במפורש), ואולי גם לאסתר המלכה[א]:
"ותעמד בחצר בית המלך הפנימית" (אסתר, ה', א') – אמר רבי לוי: כיון שהגיעה לבית הצלמים נסתלקה הימנה שכינה. אמרה "אלי אלי למה עזבתני?" (תהלים כ"ב, ב') שמא אתה דן על שוגג כמזיד ועל אונס כרצון, או שמא על שקראתיו כלב שנאמר "הצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי" (פסוק כא) חזרה וקראתו אריה שנאמר "הושיעני מפי אריה" (פסוק כב)
אמר רב אסי: למה נמשלה אסתר לשחר? לומר לך: מה שחר סוף כל הלילה, אף אסתר סוף כל הנסים
בליטורגיה היהודית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- לדעת הגר"א ולמנהג הפרושים, הוא נאמר כשיר של יום בפורים[1].
- על פי ספר "קב הישר", נוהגים לומר אותו בתענית אסתר כסגולה לישועה מפורענות, ” וְלָכֵן הַיּוֹשְׁבֵי כְּפָרִים צְרִיכִין...בְּיוֹם תַּעֲנִית אֶסְתֵּר, כִּי יוֹם זֶה הוּא מְסֻגָּל מְאֹד שֶׁיְּקֻבַּל תְּפִלָּתֵנוּ בִּזְכוּת מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר. וְכָל מִי שֶׁצָּרִיךְ רַחֲמִים עַל אֵיזֶה דָּבָר שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל, יִקַּח פְּנַאי לְעַצְמוֹ בְּיוֹם הַתַּעֲנִית אֶסְתֵּר, וְיֹאמַר תְּחִלָּה מִזְמוֹר כב בְּסֵפֶר תְּהִלִּים 'אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר'.”[2].
- בספר שימוש תהילים נאמר שטוב לומר אותו כדי להינצל מכמה מיני צרות, וכן ל"פתיחת הלב".
כמה פסוקים מתוכו שובצו בתפילת שחרית של כל יום.
- פסוק ד' משולב בקדושה דסידרא.
- פסוק כ"ט נאמר לאחר אמירת שירת הים.
בנצרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בברית החדשה הרמזים רבים למזמור, בעיקר במהלך צליבת ישו, שם דורש הכתוב את הנאמר במזמור כמוסב על הצלוב:[ב]
- תחילת פסוק ב' מצוטטת מפי ישו כ”אֵלִי אֵלִי לְמָה שְׁבַקְתָּנִי” (הבשורה על-פי מתי, פרק כ"ז, פסוק 46)
- סוף פסוק ח' ("יַפְטִירוּ בְשָׂפָה יָנִיעוּ רֹאשׁ") נרמז בהתייחסות העוברים והשבים לישו (פסוק 29; בתרגום דליטש: ”וְהָעוֹבְרִים גִּדְּפוּ אוֹתוֹ וַיָּנִיעוּ רֹאשָׁם”)
- פסוק ט' נאמר בלעג מפי ראשי הפרושים (פסוק 43)
- פסוק י"ט מתאר הטלת גורל על בגדי המשורר, ותיאור דומה מסופר על ישו (פסוק 35).[ג]
פסוק כ"ג מצוטט מפיו של ישו באיגרת אל העברים[3]: ”אֲסַפְּרָה שִׁמְךָ לְאֶחָי בְּתוֹךְ קָהָל אֲהַלְלֶךָּ”.
בליטורגיה הקתולית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- על המילים "אֱלֹהַי אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה, אֵ-לִי אֵ-לִי לָמָה עֲזַבְתָּנִי" שר הזמר יעקב שוואקי לזכרם של הרוגי האסון במירון בלחן של איצי וולדנר[4].
- על המילים "אלי אלי למה עזבתני" שר החזן יוסלה רוזנבלט מתוך האלבום שירי אידיש מובחרים[5].
- על המילים "אלי אלי למה עזבתני" שר הזמר מרדכי בן דוד[6].
- על המילים "א-לי א-לי למה עזבתני רחוק מישועתי דברי שאגתי, אלקי אקרא יומם ולא תענה ולילה לא דומיה לי, ואתה ה' אל תרחק אילותי לעזרתי חושה" שר הזמר אהרון רזאל שיר פורים מתוך אלבומו משלוח מנגינות לפורים בלחן שלו עצמו[7].
- על המילים "אלי אלי למה" שר הזמר גלעד פוטולסקי מתוך הנשמה לך 8[8].
- בחסידות חב"ד מנגנים על המילים "בך בטחו אבותינו" - מקור הניגון הוא בחסידות דאקשיץ והגיע לחב"ד אחרי שהרב יוחנן גורדון שר אותו בפני הרבי[9], לניגון אף ביצוע של שולי רנד מתוך סדרת צמאה בעיבוד של נאור כרמי ועקיבא תורג'מן[10].
- על המילים "בך בטחו.. אילך זעקו.." שיר של יואלי קליין, שייע גרוס, אהרלה סמט ומנדי וייס, עיבוד של אלי קליין ואיצי ברי[11].
- על המילים "בך בטחו" שיר של הרב שלמה קרליבך[12], ללחן זה של קרליבך ביצוע של יצחק מאיר ועקיבא תורג'מן באלבום המניין של יצחק מאיר[13].
- על המילים בך בטחו שיר של ליפא שמלצר מתוך אלבומו געוואלדיג[14].
- על המילים "כי לה' המלוכה" שיר באלבום הנשמה לך 8 של גלעד פוטולסקי[15].
- בך בטחו - נפתלי קמפה באלבום כמלאך.
- הקיבוץ איילת השחר נקרא על שם מזמור זה.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הפיוט למנצח על אילת השחר, באתר הפיוט והתפילה
- דוד דב לבנון, למנצח על אילת השחר, באתר "ישיבה"
- תהילים כ"ב באתר 929 - תנ"ך ביחד
- מידע על תהילים כ"ב בקטלוג הספרייה הלאומית
- חמוטל בר-יוסף, על המבנה והחיטוב של מזמור כב בתהלים, באתר מט"ח
ביאורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ייתכן שהקישור נובע מהעובדה שהבבלים זיהו בין האלה אשתר (שאולי על שמה נקראת אסתר) לבין כוכב נוגה, המכונה גם "איילת השחר" מפני שאורו ניכר עד לעלות השחר[דרוש מקור]
- ^ הצליבה מתוארת בכל הבשורות הסינופטיות. הפסוקים להלן מצוטטים מתוך הבשורה על-פי מתי, פרק כ"ז, אך תיאורים דומים מופיעים גם בהבשורה על-פי מרקוס, פרק ט"ו, בהבשורה על-פי לוקאס, פרק כ"ג ובהבשורה על-פי יוחנן, פרק י"ט
- ^ לפי חלק מהנוסחים, נאמר בספר יוחנן בפירוש "לְמַלּאת אֵת אֲשֶׁר נֶאֱמַר בְּפִי הַנָּבִיא יְחַלְּקוּ בְגָדַי לָהֶם וְעַל לְבוּשִׁי יַפִּילוּ גוֹרָל".
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מעשה רב, הלכות פורים, סעיף רנ.
- ^ קב הישר פרק צז
- ^ האיגרת אל העברים, פרק ב', פסוק 12
- ^ השיר להאזנה בערוץ היוטיוב הרשמי של יעקב שוואקי
- ^ השיר באתר יוטיוב
- ^ השיר באתר יוטיוב
- ^ השיר להאזנה בערוץ הרשמי של אהרון רזאל ביוטיוב
- ^ השיר בערוץ הרשמי של להקת גלעד פוטולסקי ביוטיוב
- ^ הניגון להאזנה מתוך קלטות ניחו"ח מתוך אתר בית חב"ד
- ^ השיר בערוץ הרשמי של צמאה
- ^ אליך זעקו להאזנה ביוטיוב
- ^ בך בטחו, שלמה קרליבך, יוטיוב
- ^ השיר בערוץ היוטיוב הרשמי של יצחק מאיר
- ^ בך בטחו, ליפא שמלצר, געוואלדיג, להאזנה באתר יוטיוב.
- ^ השיר בערוץ הרשמי של גלעד פוטולסקי
מזמורי ספר תהילים | ||
---|---|---|
|