1915 במדע

רשימת אירועים מדעיים עיקריים שהתרחשו ב-1915.

• הסתיימו חפירות במאצ'ו פיצ'ו (אתר מורשת עולמית) שהחלו ב-1911

• 19 במרץ - במצפה הכוכבים לוול מתקבל צילום של כוכב הלכת פלוטו מבלי שהמחפשים אחריו במצפה מזהים שזהו כוכב הלכת ההיפותטי X
• גילוי פרוקסימה קנטאורי על ידי רוברט אינס, הכוכב הקרוב ביותר לכדור הארץ מלבד השמש.
• התאוריה החדשה של אלברט איינשטיין על תורת היחסות הכללית מאפשרת להסביר את המסלול המוזר של כוכב הלכת חמה שסטייתו מהמסלול הניוטוני הטרידה אסטרונומים עוד מימי אורבן לה-ורייה.
• קרל שוורצשילד מפרסם את הפתרון המדויק הראשון למשוואות השדה של איינשטיין, שהגדיר את מאפייני החומר בכוכבים מסיביים ובפרט את גודלו של רדיוס שוורצשילד - רדיוסו של אופק האירועים המקיף חור שחור

• וולטר קנון, ביולוג אמריקאי טובע את המונח הילחם או ברח כדי לתאר תגובה לאיום אצל בעלי חיים כחלק ממנגנון הישרדות אבולוציוני
• תומאס הנט מורגן פרסם מחקר על מוטציות גנטיות דה נובו אצל זבוב הפירות (דרוזופילה) ובכך שמט את הקרקע תחת הפסאודו-מדע הפופולרי באותה עת, האאוגניקה

• אלפרד וגנר מפרסם את ספרו "מקור היבשות והאוקיינוסים" ומציג בו יבשת-על המכילה את כל היבשות, מאוחר יותר קורא לה פנגיאה. היבשות של תקופתנו נצרו ממנה במהלך 200 מיליון שנים במנגנון של נדידת היבשות
• 22 במאי - התפרצות געשית של פסגת לָאסֶן ברכס קסקייד צפון קליפורניה, עמוד של אפר געשי וגזים התרומם לגובה של מעל ל-10 קילומטר ונשר במרחק של למעלה מ-300 קילומטרים מזרחית מההר. להאר וזרם פירוקלסטי גרמו להרס רב בסביבה.

• ואצלב שרפינסקי פרסם את מחקריו בהקשר למשולש שרפינסקי, אחת הדוגמאות המפורסמות לפרקטל.

• אלברט איינשטיין מפרסם את תורת היחסות הכללית.
• ארנולד זומרפלד מפרסם שיפור של תאוריית נילס בוהר על מבנה האטום.
• אמי נֶתֶר מוכיחה את משפט נתר הקושר בין סימטריות של מערכת פיזיקלית וחוקי שימור שהיא מקיימת.

• ז'ורז' קלוד (Georges Claude) מקבל פטנט על נורת ניאון לשימוש בפרסום.
• אירווינג לאנגמיור משפר בצורה משמעותית את אורך החיים והיעילות של נורת הליבון על ידי ליפוף תיל הטונגסטן ששימש חוט להט לסליל הדוק, ומילוי הנורה בגז אציל כגון ארגון.
• ייצור הפיירקס, זכוכית בורוסילקאט (מכילה בורון) על ידי חברת קורנינג.
• בארצות הברית מוקמת הוועדה הלאומית המייעצת לאווירונאוטיקה, המוסד שיהפוך ב-1958 לנאס"א.
• שימוש ראשון במתאם ירי בלוחמה אווירית, שימוש במטוסי קרב מונעי סילון סתם את הגולל על טכנולוגיה זו.

• תחילת מגפה של סוג דלקת המוח (אנצפאליטיס לתארגיקה) שנמשכה עד לשנת 1926.

• פרס נובל:
  • פרס נובל לפיזיקה - ויליאם הנרי בראג וויליאם לורנס בראג, על תרומתם לאנליזה של גבישים באמצעות קרני רנטגן
  • פרס נובל לכימיה - ריכרד וילשטאטר, על מחקריו בנושא פיגמטים צמחיים
  • פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה - לא חולק

• 21 בינואר – אנדרה ליכנרוביץ', מתמטיקאי צרפתי, עסק בגאומטריה דיפרנציאלית ומתמטיקה פיזיקלית (נפטר ב-1998)
• 5 בפברואר – רוברט הופסטדטר, פיזיקאי אמריקאי, חתן פרס נובל לפיזיקה, על עבודתו בתחום פיזור אלקטרונים מגרעין האטום וחקר מבנה הנוקליאונים (נפטר ב-1990)
• 11 בפברואר – ריצ'רד המינג מתמטיקאי אמריקאי, לעבודתו היו השלכות רבות על מדעי המחשב וטלקומוניקציה, השתתף בפרויקט מנהטן, אחד מתפקידיו היה לחשב את האפשרות שפיצוץ אטומי יצית את אטמוספירת כדור הארץ (נפטר ב-1998)
• 28 בפברואר – פיטר מדאוור, ביולוג בריטי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה על עבודתו בנושא דחיית איברים (נפטר ב-1987)
• 5 במרץ – לורן שוורץ, מתמטיקאי צרפתי, זכה במדליית פילדס על תרומתו בתחום תורת ההתפלגויות (נפטר ב-2002)
• 11 במרץ – ג'יי סי אר ליקלידר, מדען מחשב אמריקאי, שחזה ופיתח את המחשוב האינטראקטיבי, מאבות רשת מיתוג מנות הראשונה (נפטר ב-1990)
• 16 במרץ – קוניהיקו קודאירה, מתמטיקאי יפני, זכה במדליית פילדס (נפטר ב-1997)
• 15 ביוני – תומאס הקל וולר, וירולוג אמריקאי, חתן פרס נובל לביולוגיה או רפואה, אחד המפתחים של שיטה לגידול תרבית של נגיף הפוליו (נפטר ב-2008)
• 24 ביוני – פרד הויל, אסטרונום בריטי (נפטר ב-2001)
• 28 ביולי – צארלס טאונס, פיזיקאי אמריקאי חתן פרס נובל לפיזיקה על עבודתו במכניקת הקוונטים שהובילה לפיתוח מייזר-לייזר (נפטר ב-2015)
• 27 באוגוסט – נורמן רמזי, פיזיקאי אמריקאי, חתן פרס נובל לפיזיקה על המצאת שיטת השדה האוסצילטורי הנפרד והשימוש בה במייזר המימן ובשעונים אטומיים אחרים (נפטר ב-2011)
• 7 בספטמבר – קיושי איטו, מתמטיקאי יפני, תרומתו המרכזית, הלמה של איטו עוסקת באינטגרציה של תהליך סטוכסטי (נפטר ב-2008)
• 8 בספטמבר – יהושע בר-הלל, פילוסוף, מתמטיקאי ובלשן ישראלי, נודע בעיקר במחקרו החלוצי בתחום תרגום באמצעות מכונה (נפטר ב-1975)
• 23 בספטמבר – קליפורד שוּל (Clifford Shull), פיזיקאי אמריקאי, חתן פרס נובל לפיזיקה על תרומה חלוצית לפיתוח טכניקות עקיפה של נייטרונים לחקירת מצב מעובה (נפטר ב-2001)
• 19 בנובמבר – ארל וו. סת'רלנד, הבן, ביולוג ופרמקולוג אמריקאי, חתן פרס נובל לביולוגיה או רפואה על תגליותיו בשטח מנגנוני פעולה הורמונליים במיוחד פעילות של אפינפרין אמצעות השליח השניוני, cAMP (נפטר ב-1974)
• 30 בנובמבר – הנרי טאובה, כימאי אמריקאי, חתן פרס נובל על עבודתו על מנגנוני תגובות העברת אלקטרונים (נפטר ב-2005)

• 21 במרץ – פרדריק וינסלאו טיילור, מהנדס אמריקאי שעסק בעקרונות הניהול, ופיתח את גישת הטיילוריזם (נולד ב-1856)
• 22 ביולי: סנדפורד פלמינג (Sandford Fleming), מהנדס וממציא קנדי יליד סקוטלנד, היציע את החלוקה העולמית לאזורי זמן, עסק במדידות, קרטוגרפיה ובניית מסילות ברזל (נולד ב-1827)
• 10 באוגוסט – הנרי מוזלי, פיזיקאי אנגלי, מנסח "חוק מוזלי" הקושר את אורך הגל של קרינת X עם מספרו האטומי של היסוד. נהרג, בגיל 27 שנים בלבד, בקרב גליפולי (נולד ב-1887)
• 20 באוגוסט – פאול ארליך מדען גרמני יהודי חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה, נודע בזכות מחקריו בהמטולוגיה, אימונולוגיה וכימותרפיה. חזה את התופעה האוטואימונית וכן לזכותו נזקפת ההוכחה הניסיונית הראשונה של מחסום דם-מוח (נולד ב-1854)
• 11 באוקטובר – ז'אן-אַָנרי קזימיר פָאבְּר, אנטומולוג וסופר צרפתי (נולד ב-1823)
• 19 בדצמבר: אלויס אלצהיימר, נוירופתולוג ופסיכיאטר גרמני (נולד ב-1863)

מדיה וקבצים בנושא 1915 במדע בוויקישיתוף