CDS
CDS (ראשי תיבות של Credit Default Swap, בתרגום חופשי: חוזה החלף לסיכוני אשראי) הוא נגזר אשראי נפוץ המאפשר העברת חשיפת אשראי בין צדדים בעסקה. ה-CDS הוא חוזה בין שני צדדים שמשמש כביטוח מחדלות פירעון של מנפיק פרטי או מדינה. גופים גדולים בשוק ההון הגלובלי כגון קרנות גידור, בנקי השקעות ומשקיעים מתוחכמים גדולים משתמשים בהם גם להימור על מצבן של חברות. החוזה הוא הסכם כי מוכר ה-CDS יפצה את הקונה בתשלום במקרה של פשיטת רגל של בעל החוב או בהתקיים אירוע אשראי מהותי אחר שעליו הוסכם, בתמורה קונה החוזה משלם סדרה של תשלומים (הנקראים מרווח או עלות) למוכר.
ה-CDS הומצאו בשנת 1994 על ידי בליית' מאסטרס מבית ההשקעות JP Morgan Chase והשימוש בם הואץ מאז שנת 2003. בסוף שנת 2007 סך מכשירי ה-CDS שהונפקו היה 62.2 טריליון דולר כשבעקבות משבר הסאבפריים הסכום הכולל ירד ל-26.3 טריליון באמצע שנת 2010 ול-25.5 טריליון בראשית שנת 2012.[דרוש מקור] החוזים הללו אינם נסחרים בבורסה ואין דיווח הנדרש של עסקות לסוכנות ממשלתית. במהלך המשבר הפיננסי של 2008 חוסר השקיפות בשוק העצום הזה הפך לדאגה לרגולטורים מכיוון והוא היווה סיכון מערכתי לכל המערכת הפיננסית.
טווח החוזים נע בין שנה ל-10 שנים כשהטווח הרווח ביותר הוא 5 שנים.
המצב הרווח ל-"אירוע אשראי" הוא דיפולט אך יכול גם להיות אירועים כמו אי תשלום, ארגון חוב מחדש ופשיטת רגל כוללת, או אפילו ירידה בדירוג האשראי של הלווה. במקרים של חוזי CDS על חובות ריבוניים של מדינות אירועי אשראי יכולים לכלול ביטוח מפני התכחשות המדינה לחובה, הקפאת חוב.
משקיע או ספקולנט יכול "לקנות הגנה" על מנת לגדר את הסיכון של דיפולט באג"ח או במכשיר חוב אחר, ללא קשר לשאלה אם המשקיע הנ"ל מחזיק או בעל עניין או נושא כל סיכון להפסד בגלל מכשיר החוב עליו הונפק חוזה ה-CDS.
מרווח ה-CDS הוא הסכום השנתי אותו קונה ההגנה חייב לשלם למוכר ההגנה לאורכו של החוזה והוא מבוטא באחוזים של הסכום. לדוגמה, אם מרווח ה- CDS של איגרת חוב קונצרנית מסוכנת הוא 50 נקודות בסיס, או 0.5% (1 נקודת בסיס = 0.01%), והמשקיע קונה הגנה מבנק בדירוג AAA בשווי של $10,000,000 עליו יהיה לשלם לבנק 50,000$. תשלומים ישולמו בדרך כלל על בסיס רבעוני ויימשכו עד שחוזה CDS יפקע או עד לאירוע אשראי בנייר.
השוני מביטוח
[עריכת קוד מקור | עריכה]חוזי ה-CDS מזכירים מאוד את מאפייני הביטוח, משום שהקונה משלם פרמיה ובתמורה מקבל סכום כסף אם אירוע חריג מתרחש. עם זאת יש גם הבדלים רבים, ההבדל החשוב ביותר הוא שפוליסת ביטוח מספקת שיפוי כנגד ההפסדים שנגרמו בפועל לבעל הפוליסה על נכס שבו הוא מחזיק עניין ביטוחי. לעומת זאת CDS מספק תשלום שווה לכל המחזיקים המחושב באמצעות שיטה נפוצה ומוסכמת. בעל החוזה לא צריך להיות בעלים של נכס הבסיס ואפילו לא צריך לסבול הפסד מאירוע האשראי, ולכן יכולים לשמש חוזי ההחלף הללו לביצוע ספקולציות על מכשירי חוב.
סיכון
[עריכת קוד מקור | עריכה]כאשר שני צדדים נכנסים לחוזה CDS, הקונה והמוכר של חוזה ההגנה חשופים כל אחד לסיכון הנגדי של הצד השני.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הסבר ונתונים בנושא CDS, באתר בנק ישראל
- CBS '60 minutes' video on CDS, באתר CBS
- CDS, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)