DEC
 | |
 | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| מייסדים | קן אולסן, הרלן אנדרסון  |
| תקופת הפעילות | 1957–1998 (כ־41 שנים) |
| מיקום המטה | מיינארד |
| ענפי תעשייה | טכנולוגיית מידע |
| מוצרים עיקריים | מחשב |
| אתר רשמי | |
  | |
DEC (ראשי תיבות של Digital Equipment Cooperation, ידועה בעברית גם בשם המקוצר דיגיטל) הייתה חברת מחשבים שנוסדה בשנות ה-60 של המאה ה-20. ייצרה מיני מחשבים מסוג PDP, ובהמשך מחשבים מסוג VAX ושרתי Alpha. בנוסף למחשבים, ייצרה גם מוצרי תוכנה תשתיתיים עבור המחשבים שייצרה. בשיאה, הייתה חברת המחשוב השנייה בגודלה, אחרי חברת IBM. באמצע שנות ה-90 עברה משבר, שהסתיים ברכישתה על ידי חברת קומפאק בשנת 1998[1]. חברת קומפק נרכשה מאוחר יותר על ידי חברת היולט פקארד, שהמשיכה במכירת מוצרים שמקורם במוצרים של DEC.
מוצרים עיקריים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מחשבי PDP שנעשה בהם שימוש במערכות מידע ובמערכות משובצות מחשב.
- מחשבי VAX וציוד היקפי עבורם כגון: דיסקים קשיחים ומסופים וחומרת תקשורת נתונים. בנוסף לכך ייצרה מוצרי תוכנה בסיסיים כגון: מערכת הפעלה VMS, בסיס נתונים RDB, מוניטור טרנזקציות ACMS ומוצרי שליטה ובקרה.
- שותפות בהובלת פיתוח ויישום רשת ה-LAN התקנית אתרנט יחד עם זירוקס פארק ואינטל[2].
- VAXCluster, פתרון אשכול המחשבים המסחרי הראשון.
- מחשבי Alpha שהחליפו את מחשבי ה-VAX. מחשבי ה-Alpha תמכו בעבודה תחת שלוש מערכות הפעלה שונות: מערכת ההפעלה הקניינית של החברה VMS ומאוחר יותר OpenVMS, מערכת ההפעלה UNIX ומערכת ההפעלה חלונות NT של חברת מיקרוסופט. מחשב ה-Alpha זכור כמחשב הראשון שתמך בכתובות של 64 ביט תחת מערכת ההפעלה UNIX.
תולדות החברה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1957 הקימו בוגרי MIT קן אולסן והרלן אנדרסון, חברת הזנק בשם Digital Equipment Corporation שהתבססה על פטנטים לייצוב זיכרון מחשב מבוסס ליבה מגנטית וחוצץ למדפסת (printer buffer), התקן זיכרון שיאפשר למדפסת לקלוט מידע בקצב גבוה מקצב הדפסתה ויאפשר שחרור המחשב מתלות בקצב ההדפסה של המדפסת. בנובמבר 1960 הכריזה החברה על המיני-מחשב הראשון מתוצרתה, PDP-1, שהתבסס על הארכיטקטורה של מחשב TX-0 עליו עבד אולסן במעבדות לינקולן ב-MIT.
אולסן, שהתמנה למנכ"ל החברה, תפס את תפקידו כמהנדס-מנהיג ולא רק כמנהל. כך למשל הוא פרסם את עקרונות החברה, שנשאבו מחינוכו: מהימנות, יושרה, הצטיינות, איכות, עבודה קשה וחירות. מבחינה ניהולית, היה מבין החלוצים בשימוש במתודולוגיית הניהול המטריציוני, לפיו עובדי מחקר ופיתוח אינם כפופים לפרויקט או מוצר כלשהו, אלא מוקצים באופן דינמי לפרויקטים שונים לפי דרישה ומנוהלים מקצועית על ידי גורם אחד וכפופים פרויקטלית לגורם אחר. אולסן אף הנחיל לחברה שבניהולו עקרונות הנדסיים שהמוביל בהם היה KISS (Keep it simple stupid), הוא דאג להעביר את מסריו למנהלים ולעובדים והדגיש את הצורך בהבנה של צורכי הצרכנים ובקשר רצוף ויציב עמם[3]. שורת המוצרים שפותחו בדיגיטל במהלך שנות השבעים והשמונים ובראשם המיני-מחשבים PDP ו-VAX ומערכת ההפעלה VMS, ענו, אכן, על צורכי השוק והובילו את החברה לתור זהב בו הייתה לחברת המחשבים השנייה בגודלה בעולם. בשנת 1986 בחר המגזין Fortune באולסן כיזם המצליח ביותר באמריקה. באותה שנה זכה לפרס על מנהיגות הנדסית מאת IEEE. ב-1987 ארגן אולסן יריד עולמי בשם DECWorld expo, עבורו שכר את אוניית הפאר הענקית "Queen Elizabeth II" על מנת שתעגון בנמל בוסטון במהלך ימי היריד. מניית התאגיד הגיעה באותה שנה לשיא של 199.50 דולר למנייה[4].
עם זאת, אולסן כשל בראיית הצורך במחשב אישי וראה בו כלי מיותר, שרוב הציבור לא ירצה ולא יוכל לתחזק לאורך זמן. דיגיטל של אולסן שהקפידה לא להתפשר על איכות, גם על חשבון זמן פיתוח, לא התאימה לעולם של "Time to market" (הוצאת מוצר לשוק לשם כיבושו לפני המתחרים, גם תוך התפשרות על בשלות ואיכות). ההתעקשות על סגירות וביצוע כל הפיתוח בתוך דיגיטל לא התאימו עוד לעולם של פתיחות ושילוב כישרונות. כך הפסידה דיגיטל נתחי שוק למערכת ההפעלה UNIX, שגברה בפופולריות על VMS, ולמחשבים אישיים. הניסיון להילחם ב-UNIX באמצעות מערכת ההפעלה הכושלת ULTRIX וב-IBM PC באמצעות המחשב האישי הכושל Rainbow גרמו לדיגיטל הפסדי ענק[5].
סוף דרכה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עד שנות ה-80 של המאה ה-20 מכרו חברות החומרה מחשבים במחיר גבוה כשמוצרי התוכנה הבסיסיים היו מוצר נלווה.
עם תחילת העבודה על מחשבים אישיים והופעת מוצרי התוכנה של חברת מיקרוסופט, השתנתה המגמה ובהדרגה עלו מחירי התוכנה וירדו מחירי החומרה. באמצע שנות ה-90 תורגמה מגמה זו למשבר שאיים על עצם קיומן של שלוש יצרניות החומרה הגדולות חברות IBM, היולט פאקרד ו-DEC. המשבר חייב שינויים ארגוניים מהותיים ושינוי התרבות הארגונית של DEC, שנהגה להעסיק עובדים במשך כל הקריירה המקצועית ולא פיטרה עובדים. קן אולסן, נשיא החברה, סירב לפטר עובדים על אף הכורח העסקי בפיטורים ובמקום זאת התפטר בעצמו. רוברט פלאמר, שהחליף אותו בתפקיד ראה את מחשבי ה-Alpha כמוצר הדגל של החברה שיספק מענה נאות למשבר.
בינתיים נאלץ לפטר עובדים ולמכור קווי מוצרים של החברה לחברות אחרות. כך למשל מכר את בסיס הנתונים RDB לאורקל, את מוצרי השליטה והבקרה לחברת CA ואת מוצרי התקשורת לחברת Cabeltron. כאשר נמשך המשבר ולא נמצא לו פתרון הולם נרכשה החברה על ידי יצרנית המחשבים קומפק.
דיגיטל ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]
דיגיטל ישראל הוקמה בשנת 1978 כחברת דקסיס, חברת הפצה מקומית, שמנתה 8 עובדים, ופעלה מחנות קטנה ברחוב ירמיהו בצפון הישן של תל אביב[6]. החברה התפתחה לשלוחה של דיגיטל העולמית, שמנתה כ-400 איש בשיאה. הסניף הישראלי נחשב לאחד הסניפים היותר מוצלחים של חברת DEC העולמית. הסניף השכיל לגייס צוות מוכשר של אנשי מכירות, שירות ופיתוח, זכה במכרזים רבים בשוק בממשלתי והביטחוני בישראל, וכתוצאה מהצלחתה שכיחות השימוש במוצרי החברה בישראל הייתה גבוהה בהרבה מאשר שכיחות השימוש במוצרים במרבית במדינות בעולם[6]. מטה החברה שכן באזור התעשייה של הרצליה פיתוח והיה אחד ממרכזי המחשוב הראשונים באזור שנודע בהמשך כ"סיליקון ואדי". בישראל התקיימה קבוצת משתמשי דיגיטל (דקו"ס) ששיתפה פעולה עם החברה בשיח לגבי פתרונות ושימושים. בקבוצת דקו"ס היו חברים מנהלי המחשוב של רבים ממשרדי הממשלה, חברות מרכזיות במשק והמערכת הביטחונית. מנהלי הסניף הישראלי היו גיל וייזר אשר הקים את הסניף, יגאל בר יוסף ועמנואל פרץ[6].
בשנת 1992 הקימה דיגיטל ישראל, סמוך לעיר דימונה, מרכז פיתוח בשם "נגב תעשיות תוכנה" בשיתוף עם חברת רותם תעשיות. המטרה הראשונית הייתה קליטת עולים חדשים בעלי מקצוע בתחום התוכנה ויישובם באזור הנגב. בהמשך גדל מרכז הפיתוח ועסק בפיתוח, בדיקה ותחזוקת תוכנה עבור לקוחות שונים בישראל. הוא העסיק 150 עובדים בדימונה, באר שבע ואור יהודה[7].
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Glenn Rifkin, George Harrar, The ultimate entrepreneur: the story of Ken Olsen and Digital Equipment Corporation, Chicago : Contemporary Books, 1988 ISBN 978-1559580229
- Earls, Alan R. Digital Equipment Corporation, Arcadia Publishing, 2004. ISBN 978-0738535876
- Schein, Edgar H. DEC Is Dead, Long Live DEC: The Lasting Legacy of Digital Equipment Corporation, Berrett-Koehler Publishers, 2004. ISBN 978-1576753057
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של DEC (באנגלית)- "פי. סי. על גופתי המתה", גלובס, 5 באוגוסט 1998 - על ההיסטוריה של דיגיטל בישראל בשנות ה-80 (בעברית)
- מייסד דיגיטל הלך לעולמו (בעברית)
- אתר המוקדש לזכרו של קן אולסן
- רוני ליפשיץ, "הארץ", 5 בספטמבר 2001 - דיגיטל נמכרה בפעם השנייה
- דיגיטל – פרופיל עצמי של דיגיטל ישראל משנת 1985 וחומרים נוספים
- DEC, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי DEC בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אלון גל, רויטרס, קומפאק תקנה את דיגיטל בעיסקת 9.6 מיליארד דולר במזומן ומניות, באתר גלובס, 27 בינואר 1998
- ^ הצהרת התקן
- ^ עקרונות הניהול המנהיגותי של אולסן
- ^ מה מנהלים יכולים ללמוד מהטעויות של אולסן
- ^ נקרולוג באתר "רגיסטר"
- ^ 1 2 3 "פי.סי על גופתי המתה", באתר גלובס, 5 באוגוסט 1998
- ^ איי אונליין, קומפאק מממשת אופציה לרכישת % 9 מ- NSI נגב תעשיות תוכנה , באתר TheMarker, 2 באפריל 2000