E

Ee
Ee
Ee
אלפבית לטיני
Aa Bb Cc Dd Ee Ff Gg
Hh Ii Jj Kk Ll Mm Nn
Oo Pp Qq Rr Ss Tt Uu
Vv Ww Xx Yy Zz

האות E היא האות החמישית באלפבית הלטיני והנפוצה ביותר (עם השימוש הרב ביותר).

הגייה של האות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

האות מקורה באות היוונית אפסילון (Ε ε), ומקורה של זו באות הפיניקית שממנה התגלגלה גם האות העברית ה"א. האות מייצגת תנועה קדמית, חצי-פתוחה, בלתי-מעוגלת (/IPA: /ɛ), כתנועת הצירי או הסגול, ולפעמים גם תנועה קדמית, סגורה, בלתי-מעוגלת (/IPA: /i), כתנועת החיריק.

ייצוגים נוספים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
דגל הקוד הבין-לאומי של האות E

באלפבית פונטי מיוצגת האות על ידי המילה "אקו" (באנגלית: הד) (Echo).

ב-ASCII מיוצגת האות על ידי 69 (E) ו-101 (e).

בקוד מורס מיוצגת האות על ידי נקודה:

·

בכתב ברייל:

האות E נכתבת באותיות גדולות: E

ובאותיות קטנות: e

התפתחות האות E

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרוטו כנעני פיניקי יווני אטרוסקי E לטיני E
הילול פרוטו כנעני הא פיניקית אפסילון יוונית E אטרוסקית E לטינית

משמעויות של האות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהקשרים מסוימים, E יכולה לסמל:

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא E בוויקישיתוף