T

Tt
Tt
Tt
אלפבית לטיני
Aa Bb Cc Dd Ee Ff Gg
Hh Ii Jj Kk Ll Mm Nn
Oo Pp Qq Rr Ss Tt Uu
Vv Ww Xx Yy Zz

האות T (טי) היא האות העשרים באלפבית הלטיני.

מקורה של האות באלפבית היווני "טאו" (Tαυ) שמקורה באות "ת" השמית, והיא מייצגת עיצור מכתשי, סותם, אטום (/IPA: /t), כמו האותיות ט' ו-ת' בעברית מודרנית.

ייצוגים נוספים של האות T[עריכת קוד מקור | עריכה]

דגל הקוד הבינלאומי של האות T

באלפבית פונטי מיוצגת האות על ידי המילה "טנגו" (Tango).

בקוד מורס המיוצגת האות על ידי קו אחד: -

בקוד ASCII מיוצגת האות על ידי 84 (T) ו-116 (t).

בכתב ברייל:

על פי האקדמיה ללשון העברית, האות T מתועתקת לעברית כט, והצליל שלה זהה לצליל של האות ט, אם כי בעברית המודרנית צליל האות זהה גם לצליל של האות ת.

התפתחות האות T[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרוטו כנענית פיניקית יוונית T אטרוסקית T לטינית
תו פרוטו כנעני תו פיניקית טאו יווני T אטרוסקי T לטינית

משמעויות האות T[עריכת קוד מקור | עריכה]