מיקרוסופט

מיקרוסופט
Microsoft Corporation

נתונים כלליים
סוג	חברה ציבורית (נאסד"ק: MSFT)
בורסה	נאסד"ק (17 בספטמבר 1987–MSFT) הבורסה לניירות ערך בהונג קונג (4338)
מוטו	להעצים כל אדם וארגון בעולם, כדי להשיג יותר[2]
מייסדים	ביל גייטס, פול אלן
תקופת הפעילות	4 באפריל 1975 – הווה (49 שנים)
חברות בנות	זנימקס מדיה סופטומוטיב מיקרוסופט מובייל סקייפ טכנולוגיות Perceptive Pixel DreamWorks Interactive Microsoft Global Finance מיקרוסופט אירלנד Microsoft Ireland Operations Microsoft Studios Havok מיקרוסופט מיקרוסופט הולנד מיקרוסופט אונליין מיקרוסופט (אוקראינה) מיקרוסופט (צרפת) LinkedIn Corporation Microsoft Operations Microsoft Saudi לינדקאין אירלנד Clipchamp Pty Ltd מיקרוסופט מרוקו Nuance Communications Microsoft Regional Sales GitHub מיקרוסופט שווייץ מיקרוסופט קנדה מיקרוסופט (הממלכה המאוחדת) מיקרוסופט יפן מיקרוסופט ישראל מיקרוסופט מצרים Microsoft Kids חנות מיקרוסופט Ensemble Studios ProClarity Danger, Inc. GreenButton Rare Ltd. Lionhead Studios Avanade Microsoft Production Studios מיקרוסופט אלג'יריה מיקרוסופט מו"פ הודו אקטיביז'ן בליזארד מיקרוסופט מחקר אסיה Massive Incorporated Digital Anvil Fast Search & Transfer Razorfish DATAllegro Winternals Turn 10 Studios תאגיד ויזיו Jellyfish.com AQuantive Powerset Tellme Networks בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה
מיקום המטה	ארצות הברית רדמונד, וושינגטון, ארצות הברית
ענפי תעשייה	היי-טק, אלקטרוניקה, גיימינג
מוצרים עיקריים	מערכות הפעלה חבילת יישומים משרדיים כלים לפיתוח תוכנה ציוד היקפי קונסולת משחקים טלפונים חכמים במותג לומיה ו-Asha של נוקיה מחשבים ניידים וטאבלטים (מותג ה-Surface) סקייפ (תוכנת שיחות וידאו) Windows 10 Office Windows Phone Bing
שווי שוק	3.17 טריליון דולר (14 בנובמבר 2024)
הכנסות	212 מיליארד דולר (2023)
רווח תפעולי	88,523,000,000 דולר אמריקאי (נכון ל־2023)
רווח	72.4 מיליארד דולר (2023)
הון עצמי	142 מיליארד דולר (2021)[1]
מנכ"ל	סאטיה נאדלה
עובדים	221,000 (2022)
www.microsoft.com

תאגיד מיקרוסופט (באנגלית: Microsoft Corporation) היא חברת תוכנה, מחשבים ומוצרי אלקטרוניקה אמריקאית רב-לאומית, שבסיסה ברדמונד, ליד העיר סיאטל שבמדינת וושינגטון, ארצות הברית.

רפרטואר מוצרי החברה כולל מותגים בין הידועים בעולם, ביניהם מערכת ההפעלה למחשבים אישיים Windows, חבילות התוכנה המשרדיות אופיס, תוכנת שיחות הווידאו סקייפ, הדפדפנים אקספלורר ואדג', שפת התכנות #C, מנוע החיפוש בינג, הרשת החברתית הפופולרית LinkedIn, שירות האחסון בענן OneDrive, מאגר הקוד החופשי GitHub, את העוזרת האישית הווירטואלית Cortana ואת אתר החדשות msn.

מוצרים של החברה בשוק השרתים הארגוניים כוללים את שירות הענן Azure, המערכת לניהול בסיסי נתונים Microsoft SQL Server, תוכנית המסרים הארגונית הפופולרית Teams ושרת הדואר Exchange. מיקרוסופט ידועה גם בתחום החומרה בזכות מותגי ענק כמו קונסולות ה-Xbox וסדרת המחשבים Surface, ובבעלותה אף שני כותרי משחק גדולים, Halo ו-Minecraft. היא אף מייצרת ציוד למחשבים אישיים כגון מצלמות רשת, עכברים ומקלדות תחת שמה.

בין מוצרי החברה ההיסטוריים אפשר למצוא מותגים מוכרים כגון Lumia, Live (MSN) Messenger, Hotmail, Windows Phone ועוד.

החל מ-5 בפברואר 2014 מנכ"ל החברה הוא סאטיה נאדלה (קדמו לו בתפקיד ביל גייטס וסטיב באלמר).

מיקרוסופט היא אחת מחמש חברות הביג טק – חברות טכנולוגיית המידע הגדולות ביותר בארצות הברית.

פרק זה טעון עדכון. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לעדכן אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא כל מהפך הענן שמיקרוסופט עברה בשנים האחרונות עם מוצרים כמו Azure ו-OneDrive בקושי מוזכר. ראו דף השיחה.

חברת מיקרוסופט הוקמה ב-4 באפריל 1975 על ידי שני סטודנטים צעירים, ביל גייטס ופול אלן. החברה הוקמה על מנת לפתח תוכנה למעבדי מיקרו, דבר שלא נעשה לפני כן, כמו כן גם על מנת למכור את מפרש הבייסיק שיצרו אלן וגייטס. מפרש זה נרכש לשיווק במחשביה של חברת אפל, דבר שהפך אותו לתקן במחשב הביתי הנפוץ הראשון שמכרה האחרונה.

לחברה מדיניות גדילה על ידי רכישות ומאז הקמתה היא רוכשת בממוצע כ-6 חברות כל שנה. בשנת 2006 לבדה רכשה 18 חברות. בהיסטוריית רכישות החברה קיימות שמונה רכישות של מעל למיליארד דולר (יולי 2015). במהלך כחצי שנה, מסוף 2014, גילתה עניין מיוחד בשוק הישראלי ורכשה 4 חברות ישראליות.^[3]

ערך מורחב – DOS

חרף הצלחתה היחסית עם מפרש הבייסיק שלה, לא נחשבה מיקרוסופט להצלחה מסחררת. זו באה כאשר זכתה החברה בחוזה לייצור מערכת ההפעלה שתשמש במחשב האישי שהתעתדה חברת יבמ להוציא בשנת 1981.

ההחלטה לייצר מחשב אישי הייתה חריגה מקו מסורתי עבור יבמ ונבעה מההצלחה הגדולה של יצרניות מחשבים אישיים, ובמיוחד אפל, בתחום זה. יבמ החליטה לבסס את המחשב החדש לא על רכיבים שיפותחו על ידה כי אם על רכיבי מדף שייקנו מספקים שונים. במסגרת זו, פנתה החברה לגורמים שונים כדי שיספקו לה מערכת הפעלה למחשב החדש. אחרי שמשא ומתן עם חברת Digital Research נכשל, פנתה החברה למיקרוסופט וזו הבטיחה לספק את מערכת ההפעלה.

מאחר שלא עסקה מעודה בתחום מערכות ההפעלה, פנתה מיקרוסופט לבית תוכנה קטן שייצר העתק זול של מערכת ההפעלה של Digital Research בשם QDOS, ורכשה ממנו את מערכת ההפעלה. זו סופקה, כמעט כמות שהיא, ליבמ, כאשר מיקרוסופט מבצעת מהלך מזהיר בעמידתה על כך שרק הרישוי לתוכנה יימכר ליבמ, כאשר מיקרוסופט שומרת לעצמה את הזכות למכור את מערכת ההפעלה לכל גורם אחר שיחפוץ בה.

המחשבים האישיים של יבמ (IBM-PC) כבשו את השוק בסערה. באותה תקופה הייתה יבמ לחברה הגדולה ביותר בעולם המחשוב, ועצם החלטתה להיכנס לתחום המחשוב האישי הפכה אותו "לגיטימי" בעיני בתי עסק רבים, ודחקה הצידה במידה רבה את יצרניות המחשבים האישיים האחרות, מלבד אפל.

החלטתה של יבמ לבסס את המחשב על רכיבי מדף התנקמה בה במהרה, כאשר חברות כמו קומפאק מיהרו לפתח מחשבים "תואמי יבמ", שפעלו באיכות כמעט זהה לזו של מחשבי יבמ, וידעו להשתמש באותה מערכת הפעלה. מאחר שמדובר היה במערכת הפעלה פשוטה, לא נתקלו חברות אחרות בבעיות מיוחדות בייצור מערכות הפעלה דמויות DOS באיכות דומה, אך המערכת שייצרה מיקרוסופט כוננה עצמה כתקן המוביל בתחום.

למרות הצלחתה הרבה של מיקרוסופט ברישוי מערכת ההפעלה דוס, היה ברור לראשי החברה כי היא חיה על זמן שאול. בשנת 1982 קיבלה מיקרוסופט דגמים ראשוניים של מחשב חדש שפיתחה אפל: ליסה. הנהלת מיקרוסופט חזתה נכונה כי המחשב החדש (ומאוחר יותר המקינטוש, שפותח במקביל והושק ב-1984) מייצג את עתיד המחשוב האישי. המקינטוש של אפל הציע שורה ארוכה של חידושים ובראשם ממשק משתמש גרפי שכלל תפריטים, מכתבה, צלמיות, ניווט באמצעות עכבר ותאימות בין המוצג על המסך לתוצר המודפס (WYSIWYG, ראשי תיבות של "מה שאתה רואה הוא מה שאתה מקבל"). נוכח חידושים אלה, שרבים מהם פותחו ב"זירוקס פארק" – מרכז המחקר של חברת זירוקס, אך זכו למימוש מסחרי רק במחשבי אפל, היה ברור למיקרוסופט כי הדוס שזה עתה נולד הוא נחלת העבר.

מיקרוסופט החלה לפתח ב־1983 מערכת הפעלה גרפית לפי העקרונות שנוסחו בזירוקס ומומשו במחשב אלטו של זירוקס כמו גם בליסה של אפל, כתוספת גרפית על גבי דוס. לבד מהסכנה שנשקפה לחברה מצד אפל, היא חששה מאוד גם מחברות כמו ויזיקורפ ודיגיטל ריסרץ', שאף הן פיתחו במקביל מעטפות גרפיות לדוס ותואמיו, ולכן הכריזה בנובמבר 1983 על הוצאת מערכת הפעלה גרפית בשם Windows ("חלונות"), אף שמערכת כזו עדיין לא הייתה בידה בפועל.

כמפתחת תוכנה חשובה, הפעילה החברה לחץ על אפל לאפשר לה גישה למשאבי קוד מקור של אפל בגרסאות הראשונות של חלונות, דבר שסייע לחברה במידה משמעותית בהאצת הפיתוח. בשנת 1985 הוציאה החברה את הגרסה הראשונה של מערכת ההפעלה החדשה שלה, "חלונות 1.0", באוקטובר 1987 את "חלונות 2.0" וב-1989 את "חלונות 286". גרסאות אלו לא זכו להצלחה מסחרית.

הגרסאות הראשונות של חלונות פותחו במקביל, וברוב המובנים גם תוך התבססות על מאמץ פיתוח משותף של יבמ ומיקרוסופט למערכת הפעלה בשם "OS/2". עיקר הפיתוח בשלבים הראשונים בוצע על ידי יבמ, כאשר מיקרוסופט תופסת מקום משמעותי יותר בשלבים מאוחרים יותר.

לקראת סוף שנות השמונים החלו יבמ ומיקרוסופט מתרחקות זו מזו. מיקרוסופט חתרה להוציא מערכת הפעלה דלת דרישות ופשוטה יותר ב-16 ביט, שתרוץ על גבי דוס, כך שמשתמשי דוס קיימים יוכלו להמשיך במקביל להשתמש בתוכנות הקיימות. יבמ חתרה למערכת "כבדה" יותר מבחינת דרישות המחשב, שאינה רצה על גבי דוס (אף כי הייתה מסוגלת להריץ דוס) ב-32 ביט.

ה"גירושין" בין שתי החברות התגבשו בהדרגה והפכו ברורים במאי 1990, כאשר הוציאה מיקרוסופט את "חלונות 3.0", כשיבמ מוציאה זמן לא רב אחרי כן את "OS/2 1.3". שתי המערכות היו כמעט זהות לחלוטין מבחינה חיצונית, אך זו של מיקרוסופט הייתה הרבה יותר נגישה למשתמשי דוס ובעלי מחשבים מתקדמים פחות.

"חלונות 3.0" הפכה להצלחה מטאורית. מבחינה טכנולוגית וחזותית היא נפלה מ-OS/2 של IBM, שלא לדבר על מערכת ההפעלה למקינטוש (Mac OS 6), שנמצאה עדיין מרחק רב לפני זו של מיקרוסופט. אך ההחלטה של מיקרוסופט להקפיד על תאימות עם DOS ועל דרישות פתיחה מזעריות אפשרה לה לשלב ממשק משתמש גרפי, ואפילו בסיסי, בלי לאבד את ציבור משתמשי הדוס.

"חלונות" הקנתה למיקרוסופט גם יתרון נוסף: מוכנות. חברות אחרות, ובמיוחד מובילות השוק בתחום הדוס כמו וורדפרפקט בעיבוד תמלילים או לוטוס 123 בגיליונות נתונים, לא היו ערוכים עם גרסאות לסביבת "חלונות" עם צאת התוכנה. חלק מאי-מוכנותן ניתן לייחס למה שמתואר לעיתים כתרגיל מבריק של מיקרוסופט ולעיתים כשינוי אקראי – מיקרוסופט קידמה כמעט עד ליום צאת "חלונות 3.0" את סביבת OS/2 כסביבת העבודה והפיתוח העתידית.

רוב החברות עבדו, בעקבות מידע זה, על גרסאות OS/2 של תוכנותיהן. כאשר הכריזה מיקרוסופט על הוצאת "חלונות 3.0" ובמקביל על כך ש-OS/2 כבר אינה העתיד אלא, להפך, מוצר שנדון לכישלון, נתפשו רוב החברות לא מוכנות, בעוד שלמיקרוסופט כבר הייתה ערכת כלים ערוכה ומוכנה מן היום הראשון. פרק הזמן הזה שבו הייתה מיקרוסופט ראשונה ומובילה בשוק החדש שיצרה הוכיח את עצמו.

מיקרוסופט אימצה, בנוסף, המצאה קטנה שנרקחה על ידי אפל על המקינטוש – שילוב מספר תוכנות בחבילה אחת בשם Office, והוציאה גרסה משלה ששילבה מעבד תמלילים, גיליון אלקטרוני ותוכנת מצגות בחבילה אחת. בהדרגה, הפך שילוב התוכנות – שבשלביו הראשונים היה שרירותי למדי – לכלי מנצח. המתחרות נאלצו "לתפור" לעצמן חבילות משרדיות דומות, כשבה בעת נוקטת מיקרוסופט מדיניות תמחור אגרסיבית. לדוגמה, באמצע שנות התשעים ירד מחירה של תוכנת מעבד התמלילים וורד למחיר ממוצע של 61 דולר, לעומת כמה מאות דולרים אצל המתחרים. החברה אף דרשה סכום של כ-400 דולר על חבילת אופיס כולה, כשאצל מתחריה זה היה התמחור המקובל לרכיב אחד בלבד.

תחום נוסף שבו הפכה מיקרוסופט לדומיננטית בעקבות הצלחתה של "חלונות" הוא תחום שפות התכנות לסביבה זו. מיקרוסופט הייתה בשנותיה הראשונות חברה העוסקת בעיקר בפיתוח שפות תכנות – מקור ההכנסה העיקרי שלה בשנותיה הראשונות היה מפרש BASIC שנמכר ברישוי לאפל – ובעיני רבים בחברה, ובמיוחד גייטס, הייתה לנושא זה חשיבות מיוחדת.

האיום הראשון במעלה בתחום זה התגלם בעיני מיקרוסופט בדמותה של חברת בורלנד, שפיתחה מהדר (Compiler) לשפות Pascal, ‏C ו-C++ בגישה שהלכה והפכה בהדרגה מונחית עצמים ועתירת ספריות קוד. פיתוחים אלו של בורלנד היו טורדים במיוחד מבחינתה של מיקרוסופט משום שניסיונותיה להיכנס לתחום עם Microsoft Pascal לא צלחו. בורלנד הפכה איום חריף יותר כאשר רכשה בסוף שנות השמונים ותחילת שנות התשעים את כלי ניהול מסדי-הנתונים פרדוקס ואת מסד הנתונים dBase.

איום נוסף, עקיף יותר אך ממשי לא פחות, בא מכיוון סביבות "פיתוח מהיר" מונחות-עצמים. מיקרוסופט הצליחה למנוע פיתוחו של כלי אחד כזה, MacBASIC של אפל, באמצעות איום להפסיק פיתוח תוכנות עבור אפל, אך כלי שני, היפרקרד שפיתח ביל אטקינסון יצא והפך לכלי מוביל עבור מפתחים מתחילים, יישומי מולטימדיה (הגרסה הראשונה של Myst פותחה בהיפרקרד), יישומים לימודיים, וכדומה.

עם האיום מצד בורלנד התמודדה מיקרוסופט באמצעות הוצאת גרסאות שפה משלה ובמיוחד, פיתוח ספריית מחלקות (Classes) בשם MFC. הספרייה התבססה על הרעיונות שפותחו באפל עם MacApp, ובאופן ישיר יותר על ספריות Think Class Library (של סימנטק). כאן, הטיבה מיקרוסופט לנצל את היתרון הייחודי שבהיותה מפתחת מערכת ההפעלה שלה נועדו המחלקות, כך שהספריות המתחרות של בורלנד, על אף שנחשבו טובות יותר, הפכו פחות ופחות מעודכנות. לבסוף, נאלצה בורלנד לרכוש רישוי ל-MFC ולוותר על ספריית המחלקות שלה, OWL.

עם איום "הפיתוח המהיר" התמודדה מיקרוסופט באמצעות פיתוח סביבת Visual Basic ‏(VB). סביבה זו התבססה על מוצר בשם טריפוד של אלן קופר זו התבססה באופן ישיר על רעיונות מ-MacBASIC ובמיוחד מהיפרקרד, אך הצעידה אותם קדימה. על אף שכמו היפרקרד, גם VB התבססה בראשיתה על מנוע הרצה חיצוני (ספריית הרצה), היא נראתה למשתמשים כמו יישום "אמיתי". כאן, במיוחד בזכות היעדר מתחרים ישירים על "חלונות" ובזכות פיתוחים נוספים שאיפשרו שימוש בתסריטים בשפה, הפכה VB להצלחה גדולה של מיקרוסופט והעצימה את שליטתה בתחום הפיתוח בכל רמותיו, מכתיבת תסריטים ועד תכנות ב-C++.

בתחום מחוללי היישומים פיתחה מיקרוסופט את האקסס, על בסיס טכנולוגיה שקנתה מחברת סייבייס. כלי זה שנועד להתחרות בפרדוקס בעיקר, היה מהיר יותר מגרסת פרדוקס לחלונות, שהייתה טובה בדוס, אך סבלה מביצועים אטיים בחלונות. יצירת מחולל יישומים ידידותי מאוד במחיר אטרקטיבי במיוחד, דחקה את כל המתחרים על שולחן העבודה, כולל מג'יק הישראלי, שזכה למעמד בכורה בשוק הישראלי עקב שימוש הצבא בו, אך דשדש שנים רבות בעולם הדוס, עד שזכה לגרסת חלונות ראשונה.

בשנת 1995, אחרי רצף ממושך של עיכובים, הוציאה מיקרוסופט את "חלונות 95" – היורשת ל"חלונות 3.1". מערכת ההפעלה החדשה עדיין רצה על גבי דוס (אם כי, בניגוד לעבר, בצורה שקופה למשתמש) ועדיין סבלה מאי יציבות רבה, אך אחרי 12 שנה היא הצליחה סוף סוף להציג חיקוי חזותי טוב מספיק למקינטוש.

"חלונות" הייתה להצלחה אדירה. מיקרוסופט ניצלה ביעילות את חוסר היעילות של מתחריה, ובמיוחד את שנות הניהול הכושל באפל וביבמ, את האיחור בכניסה לשוק "חלונות" של וורדפרפקט ולוטוס. בתוך שנתיים ביססה מיקרוסופט את מעמדה כספקית הכמעט בלעדית של מערכות הפעלה. כל המתחרות נדחקו לשולי הדרך.

במקביל, החלה מיקרוסופט חודרת גם לתחום שרתי הרשת. כאן, שלטה במשך שנים חברת "נובל", אך מיקרוסופט הצליחה לחדור לשוק עם מערכת ההפעלה "חלונות NT" ובתוך זמן לא רב הפכה לגורם הדומיננטי בו.

הכלי העיקרי בו השתמשה מיקרוסופט כדי ליצור לעצמה דומיננטיות בשווקים אלו היה המינוף. החברה השתמשה בתקיפות ובתבונה בעובדת היותה הספק המוביל של מערכות הפעלה כדי לפתות גורמים ממשלתיים ועסקיים, וחשוב הרבה יותר, יצרניות מחשבים (OEM) להתקין מראש או לרכוש את תוכנות המשרד שלה ולעשות שימוש בשרתי הרשת שלה. עמדת מפתח זו אפשרה לה גם לשלוט במידה רבה בתקנים המקובלים בתחום המחשוב האישי, כשהיא רואה עין בעין עם יצרניות המחשבים את עניינה הראשי בהעצמת רכישות מחשבים אישיים ועדכונם לעיתים תכופות.

פריחתה של רשת האינטרנט הייתה הפתעה מסוימת מבחינתה של מיקרוסופט. במהלך שנת 1994, כאשר החברה הייתה טרודה בהכנות ל"חלונות 95" הפכה האינטרנט מרשת זעירה, בעיקר לשימוש אוניברסיטאי, להצלחה גדולה בזכות תוכנת הדפדפן, שאפשרה תצוגה גרפית ושיטוט בין אתרים. הדפדפן המצליח ביותר היה Netscape Navigator של חברת נטסקייפ, שדחק במהירות את רגליהם של רוב הדפדפנים האחרים.

מיקרוסופט לא אחרה להבחין בטעותה. היא נטלה את רכיב הדפדפן של "חלונות 95", ששולב קודם לכן בחבילת תוספים, והחלה להתקין אותו כברירת מחדל עם מערכת ההפעלה. פעם נוספת, ניסתה החברה לנצל את כוח המינוף שלה: בעוד ש-Netscape Navigator הוצע כתוכנה בתשלום (אז, 50 דולר), הציעה מיקרוסופט את הדפדפן שלה, "אינטרנט אקספלורר" בחינם עם כל גרסה של מערכת ההפעלה. החברה אסרה על יצרניות מחשבים לעשות שימוש בדפדפן אחר כברירת מחדל, ובתגובה להפיכת Netscape Navigator למוצר בחינם, ניסתה לשלב במהירות את הדפדפן כך שלא ניתן יהיה להסירו כלל מתוך מערכת ההפעלה.

התוצאה הסופית הייתה כמעט ברורה מראש. החל בסוף שנת 1996, כאשר יצאה הגרסה השלישית של "אינטרנט אקספלורר", שהשיגה שוויון יכולות עם Netscape Navigator, לא טרחו רוב הגולשים להשתמש בדפדפן אחר והשתמשו, כבברירת מחדל, בדפדפן של מיקרוסופט. מיקרוסופט זכתה במה שכונתה "מלחמת הדפדפנים" והגיעה, בשיא כוחה, לשליטה של כ-95 אחוז משוק זה.

אף שלמיקרוסופט שליטה בלתי מעורערת במחשבים האישיים, אחיזתה בצד המחשבים הארגוניים (השרתים) חלשה יחסית. לאחר הצעד הראשון (והמצליח) שעשתה בכיוון זה, באמצעות מערכת ההפעלה "חלונות NT", באו צעדים נוספים. בשנת 1989 הציגה מיקרוסופט מערכת לניהול מסדי נתונים בשם MS SQL Server, גם במקרה זה תוך התבססות על תוכנה שרכשה למטרה זו – תוכנת סייבייס. בסיס נתונים זה זוכה להצלחה, אך הוא רחוק מלהגיע להישגים שאליהם רגילה מיקרוסופט בתחומי פעילותה האחרים – בשוק זה פועלים בהצלחה מתחרים אחדים, ובראשם אורקל (של חברת אורקל), ו-DB2 (של חברת IBM). תוכנה נוספת של מיקרוסופט לשוק הארגוני היא שרת הדואר Exchange.

היוזמה האחרונה של מיקרוסופט, שנועדה לחזק את אחיזתה בשני תחומים – השרתים הארגוניים והאינטרנט – היא זו הקרויה Net. (קרי: דוט נט). במסגרת זו הכריזה החברה על כלי פיתוח חדשים, ובראשם שפת התכנות #C. התחרות העיקרית של מיקרוסופט בתחום זה היא כנגד שפת התכנות Java וסביבת J2EE.

חזון ה-Net. כולל שילוב טכנולוגיה זו החל מרמת המשתמש ועד לרמת השרתים, ושילובו במערכת ההפעלה Windows 7. מערכת הפעלה זו נועדה לתת את פתרון האבטחה החסר של מערכות הפעלה Windows, קרי שילוב ממשק הגנה נגד וירוסים, שילוב חומת אש ועוד.

בהמשך כחלק מאסטרטגיה כוללת ("חלונות בכל מקום") החליטה החברה להיכנס לתחום מחשבי כף היד, הטלפונים הסלולריים ומערכות משובצות מחשב, והוציאה מערכות הפעלה לתחומים אלו. בתחום מחשבי כף היד, מוצרים שמבוססים על חלונות CE של מיקרוסופט לא נחלה מיקרוסופט הצלחה של ממש לאורך השנים, אך החל בשנת 2001 החל נתח השוק שלה גדל בהתמדה, על חשבון זה של מתחרתה העיקרית, פאלם, שבמובנים רבים העבירה את מאמציה משוק מחשבי כף היד לשוק המכשירים המשולבים (סמארטפונים). בתחום הטלפונים הסלולריים, שבו המתחרות העיקריות הן חברת סמסונג עם סדרת הגאלקסי שלה ומערכת ההפעלה אנדרואיד, זוכה מיקרוסופט להצלחה מזערית, בסדרת הלומיה שלה ומערכת ההפעלה windows phone.

בעיקר החל מאמצע שנות התשעים ניצבה מיקרוסופט מול שורה ארוכה למדי של תביעות פרטיות מטעם חברות שונות. תביעות אלו נגעו בעיקר לשימוש בלתי חוקי בקוד מקור או מידע של חברות אחרות, אם כדי לגרום למוצרים של חברות אחרות לפעול באופן שונה מהמתוכנן ואם לצורך שילוב הקוד במוצריה של מיקרוסופט. מיקרוסופט נמצאה כאן אשמה מספר פעמים ונאלצה לשלם כמה מיליארדי דולרים כפיצויים לחברות הנפגעות.

תביעה אחרת, משמעותית יותר מבחינת השפעתה על מיקרוסופט, הייתה תביעה שהגישה ממשלת ארצות הברית נגד מיקרוסופט על ניצול לרעה של כוחה המונופוליסטי. הטיעון נגד מיקרוסופט היה, ביסודו, נגד השימוש ביכולת המינוף של החברה לדחיקת מוצריהן של חברות אחרות מן השוק. מאחורי התביעה עמדו במידה רבה כמה חברות גדולות שחשו עצמן נפגעות, אם מהצלחתה של מיקרוסופט (וכישלונן במלחמה מולה) ואם מטקטיקות עסקיות שונות שנקטה החברה, ונחשבו בעיניהן בלתי הוגנות.

אף שהתביעה לא הניבה בסופו של דבר פירות משמעותיים מבחינת אותן חברות, היא עיכבה את התקדמותה של החברה ובמובן מסוים אף גרמה לה להגביר את זהירותה ולהגביל את צעדיה. התביעות גם הביאו להחמרת היחס לחברה מצד גורמים ממשלתיים ועל-ממשלתיים ברחבי העולם, ובמיוחד באירופה.

עם זאת לאחר שמיקרוסופט התעלמה ממספר החלטות של האיחוד האירופי לאחר שהוגדרה כמונופול, הוא הטיל קנסות כבדים על החברה הסוררת (357 מיליון דולר בשל סירובה לגלות לחברות נוספות את דרך התקשרותה של מערכת ההפעלה עם תוכנות נוספות, 497 מיליון אירו בגין אי רצונה לשווק גרסה רזה שאיננה כוללת את נגן המדיה פלייר, וקנס יומי של 3 מיליון אירו ליום עד שמיקרוסופט תציית להוראות נציב ההגבלים העסקיים). גם בקוריאה הדרומית בית משפט דחה ערעור ואישר קנס בן 34 מיליון דולר, לאחר שמיקרוסופט סירבה לשווק גרסה רזה של חלונות.

בסוף שנות התשעים ובראשית המאה הנוכחית הוציאה מיקרוסופט מספר גרסאות חדשות ומצליחות של "חלונות" ושל "אופיס", שהרחיבו את יכולותיהן של מערכת ההפעלה וערכת המשרד. בין השאר ניתן למנות כאן את מערכות ההפעלה "חלונות 98", "חלונות 2000", "חלונות XP" וגרסאות "אופיס 97", "אופיס 2000" ו"אופיס 2003".

מיקרוסופט הצליחה באותה תקופה בביצוע אחד ההישגים המרשימים ביותר בתולדות המחשוב האישי: מעבר בצורה כמעט חלקה ממערכת הפעלה מיושנת, הרצה מעל דוס ("חלונות 98" הייתה עדיין מערכת הפעלה כזו) למערכת הפעלה המבוססת על הטכנולוגיה החזקה הרבה יותר של "חלונות NT" ("חלונות XP" סימנה את השלב הסופי במעבר הזה). ערכת המשרד של מיקרוסופט, במקביל, הפכה משולבת הרבה יותר ויכולותיה הורחבו באמצעות הוספת תכונות חדשות ומגוון תוכנות חדשות לניהול סדר יום, תקשורת משרדית, ועוד.

החל בתחילת המאה הנוכחית, עם זאת, נתקלה מיקרוסופט במספר בעיות. ראשית, ניכרה ירידה מתמדת בקצב הצמיחה של שוק המחשבים האישיים. אחרי שנים רבות בהן הצליחה מיקרוסופט ליהנות מצמיחה דו ספרתית נדיבה במיוחד בזכות הגידול המהיר במספר המחשבים האישיים החדשים, החלה מערכת העדכון והרכישה להאט את מהלכה. קצב עדכון המחשבים הואט וקצב ההצטרפות של משתמשי מחשב חדשים ירד במידה משמעותית.

מיקרוסופט ניסתה להתמודד עם הבעיה באמצעות מעבר ממתכונת של רישוי תוכנה למתכונת של חוזי שימוש עם תשלום שנתי קבוע. הצלחתה כאן עדיין מוגבלת, בעיקר משום שהערך המוסף הנובע מהתשלום השנתי (עדכונים בחינם) הוא גבולי.

שנית, ברוב ניסיונותיה לפעול מחוץ לשוק הליבה שלה – מערכות הפעלה, תוכנות משרד ושרתים משרדיים – סבלה מיקרוסופט מכישלונות חוזרים ונשנים. בשוק שרתי האינטרנט, לדוגמה, חוותה מיקרוסופט צמיחה מהירה בראשית הדרך והגיעה באוקטובר 1997 לנתח שוק של כ-20 אחוז. מאז, עם זאת, לא השתנה נתח שוק זה כלל ונכון לינואר 2005 הוא עדיין עומד על 20.86 אחוז.

החברה נתקלת בבעיות דומות בשוק קונסולות המשחקים (עם "Xbox", שלא הצליחה בעבר מול קונסולת ה"פלייסטיישן" של סוני. אולם, עם Xbox 360 ו-Xbox One הן כמעט שוות) ובשוק הטלפון סלולרי, שבו מקומה זניח. רוב הפעולות שמחוץ לשוק הליבה משרתות אמנם את הגדלת הכנסותיה של החברה (שגדלו בשנת 2004 ב-14 אחוז) אך לא את הגדלת רווחיה (שקטנו ב-5 אחוז). החברה עדיין מפיקה כמעט 85 אחוז מהכנסותיה וכמעט 100 אחוז מרווחיה משוקי הליבה שלה.

שלישית, עם התפשטות השימוש באינטרנט, הפכה בעיית הפצת קוד המכוון לגרום נזק למחשב – וירוסי מחשב – לנפוצה. כיצרנית מערכת ההפעלה הבולטת בשוק, וגם בגלל פגמי אבטחה קשים במוצריה, סבלה מיקרוסופט מבעיה זו יותר מכל חברה אחרת בשוק. בשלב זה, עם זאת, החלופות שאינן נגועות בווירוסים, ובעיקר מערכת ההפעלה OS X של אפל, אינן חלופה ישימה עבור רוב משתמשי המחשב, ועיקר הפגיעה במיקרוסופט כאן היא ביחסי הציבור הרעים שהווירוסים הנפוצים ברשת גורמים לה.

רביעית, בשנים שאחרי שנת 2000 ניצבה מיקרוסופט מול מתחרה מסוג חדש, מערכת ההפעלה לינוקס ותנועת התוכנה החופשית. מערכת ההפעלה ומגוון התוכנות החופשיות (והחינמיות) אומצו החל בסוף שנות התשעים על ידי מספר חברות מובילות במודל שירותים במקום מודל רכישה. מערכת ההפעלה החופשית ותוכנותיה מחולקים חינם או כמעט בחינם, כאשר עיקר ההכנסות נובעות ממתן שירותים ומכירת תוכנות עתירות שירות אחרות לעסקים.

ערכים מורחבים – Windows Vista, ‏Xbox 360, אופיס 2007, ‏Zune

הצלחתה של גוגל בשוק האינטרנט כאשר היא מציבה מודל רווחי של פרסום באינטרנט, דחפה את מיקרוסופט לתחרות בתחום זה. מיקרוסופט השקיעה כספים רבים ביצירת פורטל, שירותי דואר, מנוע חיפוש וחבילת יישומים שולחניים (תוכנת דואר אלקטרוני, מסנג'ר, תוכנת אלבום תמונות ועוד) תחת המותג Live, שיתחרה במנוע החיפוש גוגל, אך נגררה בהיבטים רבים אחרי מהלכים של גוגל, ולא הצליחה להניע את שוק החיפוש האינטרנטי להשתמש במוצר שלה. על רקע כישלון זה, בפברואר 2008 היא הציעה לחברת יאהו הצעת רכש בסך 44.6 מיליארד דולר, סכום שיא לעסקה בתחום ההיי-טק, במטרה לאחד כוחות למול גוגל.^[4] אך הנהלת יאהו דחתה את ההצעה, חרף איומי מיקרוסופט להניע מהלך של בחירת מועצת מנהלים חלופית.

בעקבות המיתון העולמי וכשלים של מיקרוסופט ירדה בשנת 2008 מניית מיקרוסופט באופן דרמטי (כ-41%). בשל כך החברה הכריזה על התייעלות, ובשנת 2009 פיטרה באופן רוחבי כ-5,800 עובדים.^[5] ברבעון הראשון של 2009, החברה דיווחה לראשונה בתולדותיה על ירידה בהכנסותיה, מגמה שהמשיכה גם ברבעון השני.^[6]

במאי 2011 רכשה חברת מיקרוסופט את סקייפ תקשורת עבור 8.5 מיליארד דולר. בחודש ספטמבר 2013 הודיעה החברה על השלמת העסקה לרכישתה של חטיבת המכשירים והשירותים של ענקית התקשורת הפינית, חברת נוקיה, בעבור סכום של 7.2 מיליארד דולר.^[7]

בפברואר 2014 מונה סאטיה נאדלה למנכ"ל החברה במקומו של סטיב באלמר.

ב-4 ביוני 2018 הודיעה מיקרוסופט על כוונתה לרכוש את GitHub תמורת 7.5 מיליארד דולרים.^[8]

באוקטובר 2019 זכתה החברה במכרז בשווי 10 מיליארד דולר לאספקת שירותי ענן למשרד ההגנה האמריקאי.^[9]

ב-21 בספטמבר 2020, מיקרוסופט רכשה את חברת ZeniMax Media ביחד עם מפיצת משחקי הווידאו Bethesda Softworks בסכום של 7.5 מיליארד דולר.^[10][11][12]

ב-18 בינואר 2022 הגיעה מיקרוסופט להסכם על רכישת חברת המשחקים אקטיוויז'ן בליזארד בסכום של 68.7 מיליארד דולר.^[13] העסקה לא אושרה על ידי רשות התחרות והשווקים של בריטניה, אך לאחר מספר שינויים ובהם מכירת זכויות היוצרים של משחקי ענן של אקטיוויז'ן התרצתה הרשות ואישרה את העסקה. שלושה חודשים לאחר אישור העסקה צמצמה החברה כ-9% ממצבת העובדים בחטיבת המשחקים ונשיא אקטיוויז'ן מייק איבארה פרש מהחברה.^[14][15]

בפברואר 2022 החברה הגיעה לראשונה לשווי שוק של 2 טריליון דולר, בכך הפכה לחברה השלישית בגודלה בעולם.

מיקרוסופט היא אחת מאבות המחשוב האישי. לצד אפל – היחידה מדור האבות ששרדה עד היום (חברת IBM השלימה בשנת 2006, עם מכירת חטיבת המחשבים הניידים, מהלך של עזיבת שוק המחשוב האישי) – היא החברה המשפיעה ביותר על שוק זה, לטוב וגם לרע. המודל העסקי ומודל ההתנהגות של מיקרוסופט שמרני למדי, דבר המקנה לה יתרונות, אך גם יוצר עבורה מגבלות.

אחד המאפיינים הבולטים ביותר של התנהגותה של מיקרוסופט לאורך השנים היה דבקותה ב"תאימות לאחור". דהיינו, בהוצאת מערכות הפעלה שיאפשרו לרוב המכריע של משתמשי המחשב האישי להמשיך להריץ את התוכנות הישנות שלהם ולהשתמש בהתקנים החיצוניים הקיימים שלהם.

דבקות זו בתאימות לאחור הייתה אחת הסיבות העיקריות להצלחה המטאורית של מיקרוסופט לאורך השנים. היא איפשרה לה להוציא גרסה אחר גרסה של מערכת ההפעלה, לגרוף הכנסות ממשתמשים חדשים, אך כמעט לא לאבד משתמשים ישנים.

השמירה על תאימות לאחור לא הייתה נטולת בעיות. ראשית, הצורך לתאום לכל תוכנה ומכשיר מימי הדוס ואילך יצרה מורכבות עצומה במבנה מערכת ההפעלה, עם פוטנציאל כמעט לא מוגבל לאי-תאימויות ("התנגשויות"). שנית, התאימות לאחור חייבה במקרים רבים שימוש בשיטה של הוספת פריטים במקום החלפתם. הווה אומר, במקום "לכתוב מחדש" פריטים בצורה טובה יותר, דבר שהיה במקרים מסוימים כמעט בלתי אפשרי, בחרו במיקרוסופט להוסיף פריטים למצאי הקיים, בלי לשנותו. שלישית, בגלל המורכבות העצומה הכרוכה בתחזוקת קוד המקור הקיים, הוגבלה מאוד היכולת ליצור שינויים בסיסיים וחידושים במערכת ההפעלה.

ישנן מספר דוגמאות בולטות לבעיות שיטת התאימות לאחור. בתחום העדכון והחידוש בתוכנה, ניתן להתרשם מכך כאשר בוחנים את הבעיות העצומות בהן נתקלת מיקרוסופט בעדכוני מערכת ההפעלה שלה. הגרסה האחרונה של זו יצאה בשנת 2001, כאשר הבאה, Windows Vista (שם קוד: LONGHORN), הובטחה לשנת 2004 או 2005. למעשה מערכת הפעלה זו הופצה רק בשנת 2006, כאשר התכונה החדשה הבולטת ביותר (מערכת הקבצים החדשה "WinFS") הוצאה מכלל עדכון זה. לשם השוואה, מערכת ההפעלה OS X של אפל, שיצאה גם היא בשנת 2001, זוכה לעדכון בהיקף נרחב מדי 18 חודשים ואף פחות מכך, כשאפל מוציאה עדכוני זוטא כעשר פעמים בשנה.

דוגמה בולטת אחרת לבעיות התאימות לאחור היא הכמות הגדולה של התנגשויות, בעיות ו"חורים" במערכת ההפעלה. בגלל גודלה העצום, סרבולה והמספר הבלתי אפשרי כמעט של התקנים בהם תומכת המערכת, כמעט ולא ניתן למנוע התנגשויות ובעיות בין רכיביה וגילוי "חורים" המאפשרים פגיעות אבטחה. תופעה זו ניכרת, למשל, בכמות הגדולה של וירוסי מחשב הפוגעים במחשבי חלונות ובעובדה שתקן "חבר והפעל" (Plug and Play) עדיין אינו פועל בצורה מיטבית, 17 שנה אחרי שהוצג (ופעל) במחשבי מקינטוש.

מיקרוסופט נקטה לכל אורך הדרך בשיטת מינוף שווקים. כלומר, היא ניצלה את כוחה בשוק אחד, כדי לגרום לחברות אחרות להעניק לה דריסת רגל ושליטה בשוק אחר.

הדוגמה המובהקת ביותר לכך הייתה האופן שבו ניצלה מיקרוסופט את העמדה המובילה שלה כספקית מערכת ההפעלה דוס כדי לבנות את שוק "חלונות" וממנו לזנק לשרתי רשת ולתוכנות המשרד.

לעיתים קרובות, נקטה מיקרוסופט גם שיטות של מינוף עקיף. דהיינו, היא צרפה למערכת ההפעלה תוכנות ורכיבי תוכנה "חינם", דבר שהבטיח את הפופולריות שלהם ובמובנים רבים גם שליטה בשוק. מוצרים אלו המשיכו וממשיכים להמכר בחינם, ומשמשים את מיקרוסופט כדי למכור בכסף תוכנות המתבססות עליהם כמו עורכי HTML, תוכנות סדר יום, תוכנות רשת, וכן הלאה.

מיקרוסופט נוקטת בשוק שיטה מוכרת וידועה של "חכה וחקה". החברה אינה יוזמת בדרך כלל חידושים בשוק, אלא בוחנת אילו חידושים הצליחו להשתרש בשוק ואז ממהרת לנסות ולהיכנס לשוק (ואם אפשר, להשתלט עליו) לפני שאותן חברות יעמיקו שורש. לשיטה זו יתרון ברור בכך שהחברה הנוקטת אותה אינה נדרשת להמציא או לחדש, אלא רק לשמור על עיניים פקוחות ואוזניים קשובות למתרחש בשוק.

יתרון נוסף טמון בכך שמיקרוסופט נכנסת תמיד לשוק שהאפשרות להרוויח בו כבר הוכחה. החיסרון בשיטת "חכה וחקה" הוא בעיקר כאשר החברה מחכה יותר מדי, ואז נדרשת להשקיע מאמץ רב בחדירה לשוק נגד מתחרה שליט; והעובדה שמול חברות הפועלות בשיטה דומה אין למיקרוסופט יתרון יחסי בשווקים שבהם אין לה יכולת מינוף.

נקודה אחרונה זו בולטת במיוחד במאבקה של החברה נגד תוכנות הקוד הפתוח. כמעט כל התוכנות הבולטות בתחום זה הן חיקוי לתוכנות מצליחות קיימות (כלומר, מודל "חכה וחקה"), כשבמקרים רבים מדובר בתוכנותיה של מיקרוסופט עצמה. יכולתה של החברה להתמודד מול חיקויים זולים בהרבה של מוצריה היא מוגבלת כאן.

מאפיין בולט נוסף של שיטת "חכה וחקה", הוא ההעדפה שיש למיקרוסופט לרכוש חברות קיימות, לעיתים קרובות מובילות בשוק, ולשלב את הטכנולוגיה שלהן במוצריה. שיטה זו מקובלת כמעט על כל החברות הגדולות בענף ואינה ייחודית למיקרוסופט. עם זאת, היא משמשת בה בקנה מידה רחב במיוחד.

דוגמאות לשיטה זאת הן מערכת ההפעלה חלונות שבאה בעקבות מערכת ההפעלה של חברת אפל, דפדפן אינטרנט אקספלורר שבא בעקבות נטסקייפ, תוכנת המסרים המיידיים Windows Messenger שבאה בעקבות ICQ, ותוכנת החיפוש השולחנית של מיקרוסופט שבאה בעקבות תוכנת החיפוש של גוגל Google Desktop Search.

אחת השיטות המוכרות של מיקרוסופט היא "אמץ והרחב". חברה הנוקטת שיטה זו מאמצת תקן כלשהו בשוק ואחרי שהיא קונה לה אחיזה והצלחה בעזרת תקן זה, משנה אותו בהדרגה כך שבפועל התקן יפעל היטב רק עם מוצריה היא. מיקרוסופט, שבראש מעייניה עמדה הצלחת "חלונות" נקטה שיטה זו מספר פעמים, כאשר המטרה בכל פעם היא להפוך תקן כללי לכזה הפועל היטב רק על מחשבי חלונות. כך, לדוגמה, שילבה מיקרוסופט במוצריה "הרחבות" של שפת Java של סאן מיקרוסיסטמס ו-JavaScript של נטסקייפ, כך שיחולו שיבושים בשימוש בדפדפנים שאינם "אינטרנט אקספלורר" על מחשבי חלונות.

השימוש בשיטה זו, כמו גם השימוש במינוף שווקים, פעל במידה מסוימת כחרב פיפיות נגד מיקרוסופט, שכן הוא הגביר את החשדנות כלפיה בקרב שותפים עסקיים פוטנציאליים. כך, לדוגמה, כאשר ביקשה מיקרוסופט להיכנס לתחום הטלפונים הסלולריים, התאגדו כל המפעילות הבולטות, ובראשן חברת נוקיה, כדי למנוע את כניסתה לשוק. במקרים אחרים, גילו ועדות תקינה עוינות למאמציה של מיקרוסופט להשתלב בתקינה או לבסס אותה על מוצריה, מתוך חשש שביסוס זה עלול להתנקם בתקינה בשלב מאוחר יותר.

מיקרוסופט אמונה על גישתו של מנכ"ל אינטל לשעבר, אנדי גרוב שטען כי על חברה מצליחה להיות תמיד פרנואידית: לחשוש תמידית מפני מתחרים ומפני "הדבר הבא" שיגזול ממנה את הבכורה בשוק. אופן התנהגות זה טיפוסי לכל חברה גדלה ומתפתחת בשוק חופשי, מה שלעיתים קרובות פועל גם נגד מיקרוסופט. חברות אחרות רבות פועלות על בסיס ההנחה כי מיקרוסופט נכנסת לשוק בו הן פועלות כדי לנשלן ומנסות לחסום את כניסתה לשוק כבר בשלב הפתיחה. פעולות אלו מעלות את עלויות הכניסה לשוק מבחינתה של מיקרוסופט.

כחברות רבות אחרות בתקופת הגאות הארוכה שעברה על הבורסה האמריקנית בשנות התשעים, אמצה גם מיקרוסופט גישה שלפיה עליה להוכיח גידול מתמיד בהכנסותיה. גידול בהכנסות הוא מאפיין של כל חברה הפועלת בשוק חופשי, אך ה"מנטליות" שהתפתחה במהלך שנות התשעים בארצות הברית הביאה להדגשה מופרזת על הגדלת ההכנסות, גם כאשר הגדלה זו הייתה כרוכה למעשה בהשקעות מפסידות.

מיקרוסופט, שביססה חלק מהתגמול לעובדיה על אופציות למניות, הייתה אחת מ"קורבנות" השיטה הזו. החברה, ויותר מכך, מחזיקי המניות שלה, התרגלו לגידול מרשים ומתמיד במכירות החברה לאורך השנים וראשי החברה חשו מחויבים "לספק" גידול כזה גם בשנים שמטבען הן שחונות יותר (לדוגמה, כאשר אין גרסה חדשה למערכת ההפעלה או לערכת תוכנות המשרד).

התוצאות ניכרות במאזני החברה. כך, לדוגמה, היה גידול של 60 אחוז בהכנסות החברה בין שנת 2000 לשנת 2004, בעוד שברווח התפעולי הייתה ירידה (במספרים מוחלטים) של 21 אחוז. יתר על כן, אחוז הרווח התפעולי ביחס להכנסה ירד מ-48 אחוז ל-24 אחוז.

הסיבה העיקרית לשינוי זה בתוצאות היא שתחומי הצמיחה החדשים של החברה, כגון קונסולות משחקים, תוכנות ERP ו-CRM, שוק מכשירים ניידים, או msn, האחראים לכ-16 אחוז מהכנסות החברה, מניבים בעיקר הפסדים. במילים אחרות, הניסיונות של מיקרוסופט לפרוץ החוצה מתוך תחומי הליבה שלה אינם זוכים עדיין להצלחה.

למול ההגמוניה של מיקרוסופט במערכות הפעלה וחבילות אופיס התאחדו חברות מסחריות כדוגמת IBM, נובל, HP, סאן מיקרוסיסטמס ואורקל סביב יישומי קוד פתוח, כשהן מבססות את המודל העסקי שלהן על שירותים נלווים ולא על מכירת תוכנה. יכולתן של "לינוקס" ו"אופן אופיס" להתחרות במיקרוסופט מעוגנת בגיבוי לו הן זוכות מחברות אלו ויותר מזה בעובדה שהתוכנות מחולקות בחינם. עובדה זו מהווה פיתוי ניכר עבור עסקים, גורמים ממשלתיים ויצרניות מחשבים המנסים, כל אחד מנקודת מבטו, לקצץ ככל האפשר בעלויות המחשוב.

במאבק מול החברות המסתייעות בתוכנות קוד פתוח לא צלחה דרכה של מיקרוסופט עד כה. מאחר שאין ביכולתה לרכוש תוכנות קוד פתוח (אין ממי לרוכשן) ואין ביכולתה להתמודד עמן בזירת המחירים (תוכנות קוד פתוח מוצעות בחינם) ניסתה מיקרוסופט לנקוט מספר דרכים – ישירות ובעקיפין – כדי למנוע מעבר משימוש ב"חלונות" וב"אופיס" לסביבות קוד פתוח:

• מסעות הפחדה: אזהרות מפני הסכנות האורבות למי שישתמש בתוכנות קוד פתוח כי הדבר עלול לפגוע בזכויות היוצרים שלו ו"להרעיל" את תוכנותיו. הכוונה הייתה לכך שחברה שתשנה את תוכנות הקוד הפתוח שלה (דבר שכל בעל תוכנת קוד חופשי יכול לעשות) תאבד את הזכויות בשינויים שיצרה ותהיה חייבת להפוך את השינויים לפומביים. מאחר שטיעון זה שגוי עובדתית, הוא נזנח בסופו של דבר.
• השוואות עלות בעלות: מיקרוסופט יצאה במסע פרסום תחת הסיסמה "קבל את העובדות" כדי להראות כי כנגד ההיגיון הפשוט (חינם עולה פחות) עלות הבעלות הכוללת (TCO) של עבודה בסביבת קוד פתוח גבוהה מעבודה בסביבת חלונות. הנימוק העיקרי כאן היה כי עלות רכישת התוכנה מתגמדת בתוך מכלול עלויות אחזקת מחשב, ומאחר שעלות התחזוקה וההדרכה של תוכנות קוד פתוח גבוהה יותר, הרי שעלות הבעלות הכוללת שלהן גבוהה יותר. הטענה העיקרית של תומכי הקוד הפתוח היא שהטיעון נכון רק לגבי שלב המעבר לקוד פתוח, כאשר חברות מדריכות את עובדיהן איך להשתמש בתוכנות קוד פתוח, אך המציאות משתנה כאשר שלב מעבר זה חולף.
• אנשי קש: טענות רבות הועלו כנגד שימוש אפשרי שעושה מיקרוסופט במכוני מחקר שונים, אובייקטיביים כביכול, כ"אנשי קש" המעלים טענות לא מבוססות נגד קוד פתוח (פרוץ, מפר פטנטים, לא בטוח, וכדומה), במטרה להרתיע אנשים משימוש בהן. הטענה מתייחסת בעיקר לעובדה שמיקרוסופט היא המממנת העיקרית של אותם מכונים. טענה דומה מועלה כנגד חברת SCO, לשעבר משווקת לינוקס בעצמה (בשם "קאלדרה"), שטענה בשנת 2002 כי היא בעלת זכויות היוצרים על הגרסה ה"מקורית" של יוניקס וככזו גילתה שפע "גנבות" קוד מיוניקס ששולבו במערכת ההפעלה לינוקס. החברה תבעה מחברות רבות לשלם לה דמי רישוי, דבר שנחשב להרתעה מפני שימוש בלינוקס כלל. נוסף על כך, החברה הגישה תביעות נגד יבמ וחברות נוספות בעניין זה. עד לשלב זה לא סיפקה SCO הוכחות כלשהן לטענתה ובמהלך שנת 2004 התפוגג במידה רבה אפקט ההרתעה. גם כאן, טענו אנשי קוד פתוח כי החברה פעלה במימון ובדחיפה סמויה של מיקרוסופט.
• הוזלות מחירים מבוקרות: במקרים שונים נקטה מיקרוסופט מדיניות אגרסיבית של הוזלות מחירים על מערכת ההפעלה ותוכנות אחרות, כדי להניא גורמים ממשלתיים ואחרים ממעבר ללינוקס וקוד פתוח. הוזלות אלו ננקטות בעיקר במדינות העולם השלישי או בחוזים 'סגורים' עם גורמים ממשלתיים וחברות גדולות, ומיקרוסופט נמנעת באדיקות ממתן פתח להוזלות כאלו כמדיניות גם במערב.

לפי שעה, דומה כי רוב הטקטיקות בהן נוקטת מיקרוסופט זוכות להצלחה חלקית בלבד. במדינות העולם השלישי המכשול העיקרי למאבקה של מיקרוסופט הוא העובדה שהמעבר או לפחות האיום במעבר לסביבות קוד פתוח מבוסס בעיקר על נימוקים של עלות. למיקרוסופט אין אפשרות לקיים מדיניות עקבית של הוזלה משמעותית במחיר, משום שהוזלה כזו תטה "לנזול" באופן טבעי גם למקומות נוספים. כך, לדוגמה, עסקאות במחירים מוזלים בתאילנד ובישראל הובילו להפעלת לחצים דומים על מיקרוסופט גם בבריטניה. דומה כי מדיניות של תמחור דיפרנציאלי אינה ניתנת לשימור לאורך זמן כאן.

טקטיקת ההרתעה של מיקרוסופט עובדת במקרים מסוימים, אך גם כאן בטווח הארוך דומה כי תועלתה שולית. הבשלות הגוברת בשוק המחשוב האישי והעסקי במאה ה-21 – היינו, האטת קצב החלפת המחשבים והתמעטות רכישות חדשות – גורמת לעליה עקבית בחשיבותם של שיקולי מחיר ולהתגברות מקבילה בכדאיות של מעבר לתוכנות קוד פתוח. המאבק שהתנהל סביב מעברה המתוכנן של עיריית מינכן שבגרמניה לעבור לסביבת לינוקס היה דוגמה לבעייתיות שבטקטיקה של מיקרוסופט. למרות מאמצים ניכרים של החברה ועיכוב ממושך במעבר ללינוקס בעקבות חששות שונים, בסוף שנת 2004 החליטה העירייה לנקוט בצעד הנתפש כחוסך עלויות ולעבור ללינוקס.

החל מאמצע 2006, מיקרוסופט כמו חברות מחשבים אחרות, החלה לנקוט בטקטיקה של "אם אינך יכול להביס אותם הצטרף אליהם", ופתחה פרויקטים שונים תחת רישוי של קוד פתוח,^[16] ביניהם יישום של שפת פייתון לדוט נט, כלי פיתוח שונים והרחבות לסביבות פיתוח.

חברת מיקרוסופט (לצד חברות נוספות) הואשמה בדו"ח אמנסטי מינואר 2016 בשימוש בקובלט שנכרה על ידי ילדים בקונגו, המועסקים בפרך, בתנאי סכנה ועושק החל מגיל 7. תגובתה הייתה "לא התחקינו אחר הקובלט בשרשרת האספקה שלנו לרמת כור ההיתוך, בשל המורכבות הרבה והמשאבים הדרושים".^[17]

ערך מורחב – מיקרוסופט ישראל

לחברת מיקרוסופט סניף ישראלי בשם "מיקרוסופט ישראל". הסניף נוסד בשנת 1989,^[18] והיה מראשוני הסניפים של מיקרוסופט מחוץ לארצות הברית. מיום היווסדו ועד סוף שנת 2004 עמד בראש הסניף אריה סקופ, שעבר בסוף 2004 מתפקיד מנכ"ל לתפקיד יו"ר החברה, ולאחר שנה סיים עבודתו בחברה. למחליפו מונה דני ימין, שקודם בשנת 2015 לתפקיד במטה העולמי של החברה. ביולי 2015 מונתה שלי לנצמן למנכ"לית הסניף הישראלי. פעילויות השיווק והתמיכה הטכנית התקיימה במשרדי החברה ברעננה ובשנת 2020 הועברה לקמפוס החדש של מיקרוסופט בהרצליה לצד פעילות הפיתוח.

ערך מורחב – מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח

מיקרוסופט מקיימת בישראל פעילות פיתוח ענפה במסגרת חברה נפרדת בשם "מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח". פעילות הפיתוח התבצעה עד לשנת 2008 בארבעה מרכזים. מרכז הפיתוח הראשון בישראל הוקם בחיפה בשנת 1991 על ידי ירון שמיר.^[19] מרכז פיתוח נוסף היה בראש העין ובו פותחה טכנולוגיית IAG המבוססת על טכנולוגיה שפיתחה חברת ההזנק הישראלית Whale Communications שנרכשה על ידי מיקרוסופט בשנת 2006.^[20] שני מרכזי פיתוח אלה עוסקים בפיתוח מוצרים וטכנולוגיות בתחום אבטחת מידע, ומוצר הדגל של החברה בתחום הוא שרת I.S.A..

בתחום הפיתוח הפעילה החברה מרכז נוסף ברעננה, שנמצא סמוך למרכז השיווק והמכירות אך פעל בנפרד ממנו. המרכז ברעננה היה מבוסס על חברת Gteko שנקנתה על ידי מיקרוסופט בספטמבר 2006. בשנת 2007 הוקם בהרצליה מרכז פיתוח נוסף על ידי משה ליכטמן, ישראלי בכיר במיקרוסופט העולמית שחזר ארצה לאחר שהות של 15 שנה בארצות הברית. במהלך 2008 הועברה למשרדים חדשים במרכז הפיתוח בהרצליה פעילות הפיתוח של אזור המרכז מרעננה וראש העין.

בשנת 2015 רכשה מיקרוסופט את חברת ההזנק הישראלית "אדאלום", שעסקה באבטחת מידע, ושילבה אותה בפעילות הפיתוח בישראל.^[21] מנכ"ל "אדאלום", אסף רפפורט, השתלב במיקרוסופט, ובשנת 2018 מונה למנהל הפיתוח של מיקרוסופט בישראל.^[22]

במרץ 2020 הוחלף רפפורט במיכל ברוורמן-בלומנשטיק. בחודשים שלאחר מכן עבר הקמפוס של החברה בהרצליה למבנה חדש ורחב ממדים בצד הדרומי של אזור התעשייה. בעת המעבר היה גוף הפיתוח בן למעלה מאלף מתכנתים ועסק במגוון רחב של טכנולוגיות ומוצרים בליבת העסקים של החברה כולל Windows, Azure, ואופיס.

לחברת מיקרוסופט מוצרים במגוון רחב של תחומים, אשר חלקם דומיננטיים בתחומם, וחלקם מתחרים עם מוצרים של יצרנים מובילים בשוק, בתחומי התוכנה והחומרה.

התחום הבולט ביותר של החברה הוא מערכת הפעלה Windows, במגוון רחב של גרסאות, על פי החזון של "חלונות בכל מקום": שרתים, מחשבים ביתיים ומשרדיים, מחשבי לוח וניידים, עזרים דיגיטליים / מחשבי כף יד, קונסולות משחקים, ומערכות משובצות מחשב, אשר זכתה במשך שנים רבות לרוב המוחלט של נתח השוק.^[23]

• ויז'ואל סטודיו היא חבילת סביבת הפיתוח העיקרית, המאפשרות לפתח לסביבות שונות ולמכשירים שונים בו-זמנית, והיא כוללת את שפות התכנות:
  • ויז'ואל בייסיק
  • Visual C++
  • C#
  • JavaScript וטכנולוגיות web אחרות (HTML, CSS, typescript)
• Platform Builder היא סביבת הפיתוח המאפשרת לפתח מערכות הפעלה למערכות משובצות מחשב המבוססות על מערכת ההפעלה Windows CE.
• SQL Server הוא שרת נתונים גדול שמתחרה בעיקר בבסיס הנתונים אורקל, ולו מספר גרסאות, שאחת מהן אף מותאמת למחשבי כף יד.
• פוקספרו הוא מחולל יישומים מקצועי.
• Windows Mobile – הייתה מערכת הפעלה וותיקה למחשבי כף יד וסמארטפונים, הוכרזה ב-2002.
• Windows Phone – מערכת הפעלה חדשה לסמארטפונים, הוכרזה ב-2010, בעלת ממשק מודרני

לחברה מוצרי אינטרנט רבים ובהם:

• IIS – שרת אינטרנט
• ASP – שרת לעבודה עם בסיסי נתונים לצורך יצירת אתרים דינמיים
• SharePoint – שרת לשיתוף קבצים בין עובדים
• פרונט פייג' – כלי פיתוח מבית אופיס לאתרים סטטיים ודינמיים – הוחלף בשנת 2007 ב-SharePoint Designer

גם מצד המשתמש יש מוצרים לא מעטים, שהמפורסמים שבהם:

• אינטרנט אקספלורר – דפדפן אינטרנט
• אאוטלוק אקספרס – תוכנת דואר אלקטרוני, שביחד עם זו הקודמת הדירו מהשוק את מוצרי חברת נטסקייפ
• Outlook.com – שרת ותיבת דואר אלקטרוני על גבי האינטרנט (לשעבר Hotmail.com)
• מסנג'ר – תוכנת מסרים מיידיים, שנבנתה על פי המודל של תוכנת ICQ. ב-8 באפריל 2013 הוחלפה בתוכנת סקייפ
• msn – מבין פורטלי האינטרנט המובילים, הכולל גרסאות מקומיות לרוב מדינות העולם
• בינג – מנוע חיפוש. לפי מיקרוסופט, נכון לאוגוסט 2017 מחזיק בינג ב-9% מנתח החיפוש העולמי וב-33% משוק החיפוש האמריקאי.^[24]
• Microsoft Teams – פלטפורמת עבודה משולבת צ'אט, פגישות וידאו, אחסון קבצים ואינטגרציה בין יישומים
• סקייפ – תוכנת שיחות וידאו שנרכשה על ידי מיקרוסופט ב-2012

תחום רווחי עיקרי נוסף של החברה, הוא התחום של תוכנות משרדיות:

• אופיס – חבילת תוכנות משרדיות הכוללת בין השאר את התוכנות הבאות:
  • וורד – מעבד התמלילים
  • אקסל – גיליון נתונים אלקטרוני
  • פאואר פוינט – תוכנת מצגות
  • אאוטלוק – מנהל פגישות ודוא"ל

גרסאות מורחבות כוללות גם את חלק או כל התוכנות הבאות:

• אקסס – מחולל יישומים ובסיס נתונים קטן המיועד גם למשתמשי קצה
• OneNote – תוכנה לניהול פתקיות ותזכורות
• Publisher – תוכנת הוצאה לאור שולחנית
• Project – תוכנה לניהול פרויקטים
• Visio – תוכנת ליצירת תרשימים
• InfoPath – מחולל טפסים

• Works – גרסה מצומצמת ומנוונת של אופיס, שהייתה מופצת על מחשבים ניידים חדשים. ייצורה הופסק ב-28 בספטמבר 2007, והוחלפה ב-Office Starter
• Digital Image – תוכנת עריכת תמונות. פיתוחה הופסק ב-19 בספטמבר 2006

בתחום הביתי והבידורי מיקרוסופט ניתן למנות את:

• נגן המדיה (או "מדיה פלייר") – נגן מדיה של אודיו ווידאו בפורמטים שונים
  • Windows Media Encoder – ממיר ומשדר של קובצי מדיה
  • Windows Movie Maker – תוכנה לעריכת סרטוני וידאו
  • Picture It – עורך תמונות
  • תוכנת Money לניהול כספים ביתית
  • משחק הקונסולות halo ומיינקראפט

לחברה חטיבה המפתחת משחקי מחשב וסימולטורים, בהם סימולטורים לטיסה, מרוצי מכוניות ואופנועים. בשנת 2014 רכשה מיקרוסופט את החברה Mojang, מפתחת המשחק Minecraft, תמורת כ-2.5 מיליארד דולר.

בתחילת דרכה מיקרוסופט מיצבה את עצמה בעיקר כחברת תוכנה ועסקה באופן משלים רק בייצור עכברי מחשב, כדורי עקיבה ומקלדות, שנחשבו איכותיות למדי והתחרו ביצרן מפורסם אחר – לוג'יטק. רק בעשור הראשון של המאה ה-21 התחילה מיקרוסופט להתרחב לתחומי חומרה נוספים, ובהם קונסולת המשחקים Xbox שמתחרה מול קונסולות המשחקים מבית סוני ונינטנדו, ומהווה מקור הכנסות נוסף למשחקי החברה. מצביעי לייזר, ג'ויסטיקים, אוזניות, מצלמות אינטרנט איכותיות, ואף נגן מדיה נייד בשם Zune שהיה אמור להתחרות בנגן אייפוד של חברת אפל, אך נחל מפלה וייצורו הופסק באוקטובר 2011. ב-2010 החברה יצרה את Kinect – בקר המשחקים הראשון שמשתמש בעיבוד תמונה בזמן אמת שזכה להצלחה רבה.

בשנת 2012 הודיעה החברה כי בכוונתה לייצר התקני חומרה נוספים.^[25] החברה מייצרת טאבלטים במותג Surface וסמארטפונים במיתוג נוקיה (בהמשך במיתוג Lumia בלבד, לאחר שהמכירות לא התקדמו נקרא המכשיר בשם מיקרוסופט בלבד).

ב-2014 הושלמה מכירת חטיבת המכשירים של נוקיה למיקרוסופט. מיקרוסופט הפכה באופן רשמי ליצרנית סמארטפונים במותג Lumia (לומיה). באוקטובר 2014 הכריזה על Microsoft Lumia 535 – הסמארטפון הראשון עם המיתוג של מיקרוסופט.

בתערוכת MWC 2015, הודיעה החברה שתציג סמארטפונים נוספים, וכי בספטמבר 2015 תכריז על Lumia (לומיה) 1030 – מכשיר דגל חדש מבוסס Windows Phone 10.

Microsoft HoloLens הוא משקף מציאות רבודה (AR)/מציאות מעורבת (MR) שפותח ומיוצר על ידי מיקרוסופט. HoloLens מפעיל את פלטפורמת Windows Mixed Reality תחת מערכת ההפעלה Windows 10. חלק מטכנולוגיות מעקב המיקום המשמשות ב-HoloLens הובאו ישירות ממכשיר ה-Microsoft Kinect, אביזר לקונסולות המשחק Xbox 360 ו-Xbox One של מיקרוסופט שהוצג ב-2010.

גרסת הקדם-ייצור של HoloLens, מהדורת הפיתוח, שוחררה ב-30 במרץ 2016, ויועדה למפתחים בארצות הברית וקנדה במחיר מחירון של 3,000‏$. סמסונג ואסוס העבירו הצעה למיקרוסופט לסייע בייצור מוצרי מציאות מעורבת משלהן, בשיתוף עם מיקרוסופט, המבוססות על הרעיון והחומרה של ההולונס. ב-12 באוקטובר 2016, מיקרוסופט הודיעה על הרחבה גלובלית של HoloLens ופרסמה כי HoloLens תהיה זמינה להזמנה מראש באוסטרליה, אירלנד, צרפת, גרמניה, ניו זילנד ובריטניה.

HoloLens 2 הוכרז ב-Mobile World Congress (MWC) בברצלונה, ספרד, ב-24 בפברואר 2019, והיה זמין בהזמנה מוקדמת ב-$3,500.

הסמכת מיקרוסופט (MCP – Microsoft Certified Professional) היא תוכנית הסמכות מקצועיות בין-לאומית של החברה. התוכנית מכשירה לפיתוח תוכנה ושימוש בטכנולוגיית מידע (IT) במוצרי מיקרוסופט.^[26]

קורסי ההכשרה מבוצעים על ידי גופים חיצוניים שמהווים שותפים, בדרגים שונים, של חברת מיקרוסופט. תעודת ההסמכה ניתנת על סמך מעבר מבחן אחד או יותר.

• מונחים בתוכנה
• MSIL
• Microsoft Windows
• Microsoft Certified Solution Developer

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מיקרוסופט

• אתר האינטרנט הרשמי של מיקרוסופט (באנגלית)

• מיקרוסופט, ברשת החברתית פייסבוק
• מיקרוסופט, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• מיקרוסופט, ברשת החברתית אינסטגרם
• מיקרוסופט, ברשת החברתית טיקטוק
• מיקרוסופט, ברשת החברתית LinkedIn
• מיקרוסופט, סרטונים בערוץ היוטיוב
• מיקרוסופט, הבלוג הרשמי
• מיקרוסופט, באתר פינטרסט
• מיקרוסופט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• מיקרוסופט, דף שער בספרייה הלאומית

אתרי החברה:

• אתר מיקרוסופט ישראל
• אתר מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח
• מידע עסקי על חברת מיקרוסופט באתרים Yahoo! Finance • MarketWatch • CNN Money • Bloomberg Business (באנגלית)
• מיקרוסופט, בגוגל פיננסים

• מיקרוסופט, באתר Crunchbase (באנגלית)
• מיקרוסופט, באתר EDGAR של הודעות ל-SEC (באנגלית)

אחר

• שלומית קיסרי, מיקרוסופט, באתר ynet, 5 באוקטובר 2000
• הכול אודות מיקרוסופט – כל הכתבות הקשורות במיקרוסופט לאורך השנים על גבי ציר זמן, באתר ynet
• רויטרס, בת 35, במשבר זהות: מיקרוסופט מחפשת כיוון, באתר TheMarker‏, 7 בנובמבר 2010
• IDG, מיקרוסופט נגד גוגל: מאבק ב-10 חזיתות, באתר TheMarker‏, 24 בדצמבר 2010
• קלייר קיין מילר, הניו יורק טיימס, ההזדמנות של מיקרוסופט להמציא את עצמה מחדש, באתר TheMarker‏, 25 באוגוסט 2013
• אור הירשאוגה וענבל אורפז, היום שאחרי באלמר: איך מרכז המו"פ בישראל יוכיח את עצמו?, באתר TheMarker‏, 27 באוגוסט 2013
• עומר כביר, מהדיסקט ועד חיפה: 40 שנה למיקרוסופט, באתר כלכליסט, 5 באפריל 2015
• ענבל אורפז, מה קרה כששני בכירים ישראלים במיקרוסופט התגעגעו הביתה?, באתר TheMarker‏, 25 במרץ 2016
• ויקי אוסלנדר, מוצר משרדי סגר למניית מיקרוסופט זינוק של 1,000% בעשור, באתר כלכליסט, 25 ביולי 2023
• נבו טרבלסי, ‏המהנדס החרדי שעומד מאחורי המוצר החדש של מיקרוסופט, באתר גלובס, 25 באוגוסט 2023
• עומר כביר, המחשבים החדשים של מיקרוסופט הם איום כפול על אינטל ואפל, באתר כלכליסט, 21 במאי 2024

מיקרוסופט
שירותי אונליין	Live (msn) ‏• Outlook.com ‏• בינג • OneDrive ‏• Microsoft Azure •‏ Office Online ‏• מיקרוסופט 365 • ‏Groove
חומרה	Surface ‏• Xbox Series X/S ‏• Xbox One ‏• Xbox 360 ‏• Xbox ‏• Kinect ‏• זון
מערכות הפעלה	Microsoft Windows •‏ Windows Phone ‏• Windows Server ‏• Windows CE ‏• Windows Mobile
פלטפורמות וסביבות פיתוח	ויז'ואל סטודיו‏ • Visual Studio Code •‏ Microsoft Silverlight
תוכנות מחשב	מיקרוסופט טיסה • אינטרנט אקספלורר • מיקרוסופט אדג' • סקייפ • Microsoft Mathematics ‏• Microsoft Security Essentials •‏ Microsoft Office ‏• Windows Defender ‏• SQL CE ‏• Microsoft Teams
תוכנות שרת	Microsoft SQL Server‏ • SharePoint‏ • Internet Information Services • שרת Exchange‏ • Microsoft Biztalk Server‏ • Active Directory
אנשי מפתח	ביל גייטס • פול אלן • סטיב באלמר • סאטיה נאדלה
טכנולוגיות	‎.NET •‏ DirectX •‏ ‎.NET Core