אופ"ק

אופ"ק
OPEC
מטה אופ"ק בווינה
מטה אופ"ק בווינה
דגל אופ"ק
תחום תעשיית הנפט עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה בין־לאומי עריכת הנתון בוויקינתונים
מטה הארגון אינרה שטאדט עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 14 בספטמבר 1960 – הווה (64 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.opec.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אופ"ק – ארגון המדינות המייצאות נפטאנגלית: OPEC - Organization of the Petroleum Exporting Countries) הוא ארגון המדינות המייצאות נפט אשר מטרתו הוא להוות קרטל המורכב מהמדינות אלג'יריה, איראן, עיראק, כווית, לוב, ניגריה, ערב הסעודית, איחוד האמירויות הערביות, ונצואלה, גבון, גינאה המשוונית והרפובליקה של קונגו; משנת 1965 המטה הבינלאומי שלו ממוקם בווינה, אוסטריה. מטרת הארגון היא לקבוע עם חברות הנפט את קצב הפקת הנפט, מחיריו וזיכיונות עתידיים.

כוונת הארגון היא לווסת את קצב הפקת הנפט באמצעות שיתוף פעולה בין המדינות המייצאות אותו, ובכך לשלוט במחירו, בעיקר על ידי קביעת מכסות הפקה לכל אחת מהמדינות החברות.

המדינות החברות באופ"ק מחזיקות בכ-75% מעתודות הנפט של העולם. הן מפיקות שליש מהנפט המופק בעולם ומהוות כחצי מייצוא הנפט העולמי. הודות לאופ"ק, המדינות החברות מקבלות יותר כסף תמורת הנפט שהן מייצאות. בשנת 2004, 11 החברות באופ"ק הכניסו כ-338 מיליארד דולר מייצוא נפט, עלייה של 42% משנת 2003.

מועצת שרי הנפט של המדינות החברות באופ"ק, הגוף המרכזי בארגון, מתכנסת אחת לשישה חודשים ומחליטה, בין היתר, על מכסות התפוקה לכל מדינה חברה.

בדצמבר 2018, לאחר שתפוקת הנפט הגלובלית הגיעה לשיא ועודף ההיצע גרם לירידה במחירי הנפט בעולם, החליטו המדינות החברות באופ"ק ומדינות יצרניות נפט נוספות לבצע קיצוץ יזום בתפוקת חביות הנפט בחודשים שלאחר מכן. הקיצוץ אמור לעמוד על 800 אלף חביות ליום במדינות שחברות בקרטל ו-400 אלף חביות ליום במדינות שאינן חברות בו, ביניהן רוסיה. בסך הכל מדובר על קיצוץ של כ-1.2 מיליון חביות נפט ליום. ההודעה עצמה הביאה לעלייה של 4% במחיר הנפט, עוד לפני שהקיצוץ עצמו קרה בפועל[1].

הארגון הוקם ב-14 בספטמבר 1960 בוועידה בבגדאד על ידי ערב הסעודית, איראן, עיראק, כווית וונצואלה, במטרה להוות קרטל שמטרתו היא להסכים על כמות הנפט אותה המדינות החברות בארגון מייצאות ועל מחירו.

עד מלחמת יום הכיפורים היה אופ"ק ארגון חסר השפעה ממשית. במלחמת יום הכיפורים הכריזו המדינות הערביות (שהן הרוב באופ"ק) על חרם הנפט שגרם לעלייה דרמטית במחירו. אופ"ק שמר על כוחו הרב עד אמצע שנות השמונים של המאה העשרים כאשר הוא מעלה ומוריד את מחירי הנפט כרצון החברות בו. מחירה של חבית נפט עלה ממחיר של 3 דולר, ערב המלחמה, בשנת 1973, ל-30 דולר בשנת 1980.

החל באמצע שנות השמונים החל אופ"ק להיחלש בשל גילוי נפט בים הצפוני שהקטין את תלותו של העולם בנפט המופק על ידי החברות. היחלשות נוספת הייתה בעקבות מלחמת המפרץ שהפכה את מדינות המפרץ הפרסי לתלויות בארצות הברית. לאחר בחירתו לנשיאות ונצואלה פעל הוגו צ'אווס לחיזוק הקשרים בין המדינות החברות בארגון ולאכיפה מחדש של מכסות הייצור. כחלק מקמפיין זה נסע הוגו צ'אווס בשנת 2000 לבקר בכל המדינות החברות באופ"ק, בתוך כך היה לנשיא היחידי הנבחר דמוקרטית שביקר את סדאם חוסיין מאז מלחמת המפרץ. התחזקות הקשרים בארגון והאכיפה המחודשת של מכסות יצור הנפט היו בין הגורמים המשמעותיים לעליית המחירים הקבועה שנמשכה עד לשנת 2008 (לאחר שפל במחירים של שנות התשעים).

בדצמבר 2018 הכריזה קטר כי תפרוש מהארגון בסוף השנה לאחר 57 שנות חברות בארגון[2].

מדינות חברות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מפת המדינות החברות בארגון

המדינות החברות כיום בארגון אופ"ק:

אפריקה
המזרח התיכון
ערך מורחב – נפט במזרח התיכון
אמריקה הדרומית

חברות לשעבר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אופ"ק בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ הסכם באופ"ק לקיצוץ תפוקת הנפט; מחיר הנפט מזנק, באתר גלובס, 7 בדצמבר 2018
  2. ^ שירות כלכליסט, דרמה בשוק הנפט העולמי: קטאר פורשת מקרטל אופ"ק, באתר כלכליסט, 3 בדצמבר 2018
  3. ^ סוכנויות הידיעות, אינדונזיה פורשת מארגון אופ"ק לאחר שיבוא הנפט שלה גדל על היצוא, באתר TheMarker‏, 28 במאי 2008
  4. ^ אינדונזיה השעתה את חברותה באופ"ק מינואר 2009 ועד דצמבר 2015. בינואר 2016 היא שבה לשורות הארגון אך השעתה את חברותה שוב בסופה של אותה שנה.
  5. ^ שירות כלכליסט, דרמה בשוק הנפט העולמי: קטאר פורשת מקרטל אופ"ק, באתר ynet, 3 בדצמבר 2018
  6. ^ "Angola leaves Opec oil cartel in output quota row" (באנגלית בריטית). 2023-12-21. נבדק ב-2023-12-22.
  7. ^ דין שמואל אלמס, ‏טלטלה בעולם הנפט: אנגולה עוזבת את אופ"ק. זו הסיבה, באתר גלובס, 21 בדצמבר 2023