אוניברסיטת בר-אילן

אוניברסיטת בר-אילן

אוניברסיטת בר-אילן
אוניברסיטת מחקר ציבורית
על שם	מאיר בר-אילן
מוטו	משפיעים על המחר, היום
תקופת הפעילות	1955–הווה (כ־69 שנים)
בעלי תפקידים
נשיא	פרופ' אריה צבן
סגן נשיא	פרופ' ירון שב-טל (מחקר) פרופ' זאב זלבסקי (קשרי תעשייה) פרופ' רבקה תובל-משיח (בינלאומיות והמשימה השלישית) רוני ויניקוב (פיתוח משאבים)[1]
יו"ר	מייקל יסלזון
רקטור	פרופ' אמנון אלבק
מנכ"ל	זהר ינון
סטודנטים
כלל הסטודנטים	19,819[2]
סטודנטים לתואר ראשון	10,204[2]
סטודנטים לתואר שני	7,321[2]
סטודנטים לתואר שלישי	2,049[2]
סטודנטים מתוקצבים	14,687[3]
מיקום
מיקום	רמת גן (קמפוס ראשי) צפת (הפקולטה לרפואה)
מדינה	ישראל ישראל
קואורדינטות	32°04′04″N 34°50′33″E / 32.067777777778°N 34.8425°E / 32.067777777778; 34.8425
www.biu.ac.il
מפת מיקום מפה דינמית (למפת גוש דן מוגדלת)   אוניברסיטת בר-אילן (למפת גוש דן רגילה)   אוניברסיטת בר-אילן (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום אוניברסיטת בר-אילן (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום אוניברסיטת בר-אילן אוניברסיטת בר-אילן אוניברסיטת בר-אילן מפת  __ רמת גן  __ גבעתיים [‌למפה דינמית של גוש דן וסביבותיו‌] מצפון ומערב: __ תל אביב-יפו ממזרח: __ בני ברק, __ גבעת שמואל, __ קריית אונו, __ מחנה דורי מדרום: __ אור יהודה, __ פארק אריאל שרון tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

אוניברסיטת בר־אילן היא אוניברסיטת מחקר ציבורית השלישית בגודלה בישראל. נכון ל-2024, לומדים בבר-אילן יותר מ-21,000 סטודנטים ופועלים בה כ-800 אנשי סגל אקדמי בכיר.^[4] היא נוסדה בשנת 1955 ונקראה על-שם הרב מאיר בר-אילן, ממנהיגי הציונות הדתית. הקמפוס המרכזי של האוניברסיטה שוכן ברמת גן, שטחו עומד על כ-582 דונם.^[5]. קמפוס נוסף של אוניברסיטת בר-אילן הוקם ב-2011 בצפת, ובו שוכנת הפקולטה לרפואה.

יותר מ-20 פרסי ישראל הוענקו במשך השנים לחוקרי האוניברסיטה בתחומי היהדות, החינוך, הספרות, החברה והמשפט. פרסים בין-לאומיים ומענקי מחקר רבים הוענקו לחוקרים בתחומי הרפואה, הכימיה, הפיזיקה, הסייבר ומדעי המחשב. הפקולטה למדעי היהדות של בר-אילן היא הגדולה מסוגה בעולם האקדמי. פרויקט השו"ת הוא מהישגיה הבולטים.^[6] בדירוג שנגחאי היא נמצאת במקום החמישי בין האוניברסיטאות בישראל ובין המקומות ה-301 ל-400 בעולם.^[7][8] היא בין האוניברסיטאות הטובות במזרח התיכון בתחומי מדעי המחשב, הנדסה ופיזיקה יישומית והנדסית.^[9][10] לאוניברסיטת בר-אילן ישנן בין היתר מרכזי מחקר ופיתוח בתחומי המדע המדויק, הרפואה והביולוגיה.^[11]

הפקולטות באוניברסיטה הן:

• הפקולטה למדעים מדויקים^[12] – הוקמה ב-1998.^{[דרושה הבהרה]} בפקולטה ארבע מחלקות: מדעי המחשב, מתמטיקה, המחלקה לפיזיקה, וכימיה. תואר ראשון בפיזיקה חישובית קוונטית, בכימיה תרופתית, בכימיה של חומרים ובמתמטיקה שימושית; תואר שני במדעי המחשב במגמת מדעי הנתונים ובינה מלאכותית, בביופיזיקה, בכימו-אינפורמטיקה ובמתמטיקה במגמת טכנולוגיה פיננסית.^{[דרושה הבהרה]} מסגרות המחקר בפקולטה כוללות בין היתר את הקונסונטריום לרובוטיקה; המרכז לכימיה תרופתית ע"ש ברנרד מרקוס; המרכז למוליכות-על; ומרכז המחקר הלאומי להנעה אלקטרוכימית. קבוצת האלקטרוכימיה פועלת בפקולטה תחת המחלקה לכימיה.
• הפקולטה למדעי הרוח^[13] – בין מחלקות המחקר בפקולטה: המחלקה למדעי המידע וטכנולוגיות אינטרנט, המחלקה ללימודים קלאסיים, המחלקה להיסטוריה כללית, המחלקה לפילוסופיה, המחלקה לספרות משווה, המחלקה למוזיקה, המחלקה לתרבות צרפת, המחלקה לערבית, המחלקה לבלשנות וספרות אנגלית, המחלקה לתרגום וחקר התרגום, היחידה לאנגלית כשפה זרה, ו-ב.א. רב תחומי במדעי הרוח.
• הפקולטה להנדסה ע"ש אלכסנדר קופקין^[14] – במסגרתה נלמדות תוכנית הלימוד בהנדסת מחשבים, הנדסת חשמל, והנדסת תעשייה ומערכות מידע. תוכניות אלו מאפשרות לימודים במספר מגמות (התמחויות) נוספות כגון הנדסה קוונטית ונוירו-הנדסה. הפקולטה מהווה בית למספר מעבדות טכנולוגיות מתקדמות בהן המעבדה לסופר רזולוציה ודימות, מעבדת תיכון VLSI, והמעבדה לעיבוד אותות דיבור - היחידה מסוגה בישראל ומן הבודדות בעולם.
• הפקולטה למדעי החיים ע"ש מינה ואבררד גודמן^[15] – בפקולטה מספר קטגוריות עיקריות של מחקר: ביולוגיה תאית והתפתחותית, אקולוגיה ומדעי הצמח, אימונולוגיה וחקר הסרטן, ביולוגיה חישובית ומבנית, מיקרוביולוגיה ווירולוגיה, ונוירוביולוגיה.
• הפקולטה לרפואה ע"ש עזריאלי^[16] – פקולטה בצפת שבה ההוראה הקלינית מתבצעת במסגרת בתי החולים האוניברסיטאיים המסונפים לה ברחבי הגליל: בית החולים על שם ברוך פדה, פוריה, המרכז הרפואי זיו בצפת, המרכז הרפואי לגליל בנהריה, בית החולים המשפחה הקדושה בנצרת, בית חולים נצרת (EMMS) בנצרת, והמרכז הרפואי לבריאות הנפש - מזור בעכו.
• הפקולטה למדעי היהדות^[17] – הגדולה מסוגה בעולם האקדמי, מחלקות הפקולטה הן: מחשבת ישראל, תנ"ך ע"ש זלמן שמיר, תלמוד ותורה שבעל פה, תולדות ישראל ויהדות זמננו, לשון עברית ולשונות שמיות, ספרות עם ישראל (המפעילה את מרכז רנה קוסטה ללימודי יידיש), המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה, החוג הרב-תחומי למדעי היהדות, לימודי המזרח התיכון, ואמנות יהודית.
• הפקולטה למדעי החברה^[18] – נוסדה בשנת 1966. בפקולטה ארבעה בתי ספר ושמונה מחלקות. בתי הספר בפקולטה הם בית הספר לעבודה סוציאלית, בית הספר לחינוך, בית הספר למנהל עסקים ובית הספר לתקשורת; מחלקות הפקולטה הן: ניהול, פסיכולוגיה, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה, כלכלה, מדעי המדינה, קרימינולוגיה, חוג משולב חברה, גאוגרפיה וסביבה.
• הפקולטה למשפטים^[19] – נוסדה ב-1969, אהרון אנקר היה המייסד והדיקן הראשון. בפקולטה מערך המונה שמונה קליניקות משפטיות העוסקות בחינוך, מחקר, קידום הצעות חקיקה, ומתן סיוע משפטי. במסגרתה פועלים גם הקליניקה לרגולציה סביבתית ומרכז רקמן.
• הפקולטה לחינוך – נוסדה בתחילת ימי האוניברסיטה וקיבלה סטטוס בית ספר. ב-2021 הוכרזה בתור הפקולטה התשיעית של האוניברסיטה. מדורגת בדירוג שאנגחאי^[20] בין 150–200 המחלקות הטובות בעולם.^[21]

נכון לשנת 2019 פועלים באוניברסיטה 42 מחלקות ובתי ספר,^[4] כשהבולטים שבהם הם:

• בית הספר לעבודה סוציאלית הגדול בישראל.^[22]
• בית הספר לאופטומטריה ומדעי הראייה.^[23]
• המחלקה למדעי המידע וטכנולוגיות אינטרנט, המדורגת בין 76 ל-100 המחלקות הטובות בתחומה בעולם, על פי דירוג שנגחאי.^[24][25]

באוניברסיטת בר-אילן פועלים מכוני מחקר מדעיים בתחומים פיזיקה, כימיה רפואית, מתמטיקה, כלכלה, לימודי אסטרטגיה (מרכז בגין סאדאת למחקרים אסטרטגיים), פסיכולוגיה התפתחותית, מוזיקולוגיה, ארכאולוגיה, הלכה והגות יהודית.

באוניברסיטה פועלים גם מכון מחקר לננוטכנולוגיה וחומרים מתקדמים^[26] ומרכז רב תחומי לחקר המוח ומדעי המוח.^[27] כמו כן, פועלים המרכז הישראלי לקידום מדעי המתמטיקה והמרכז לתקשורת בינלאומית.

במסגרת הפקולטה למשפטים פועלים המרכז למשפט יהודי ודמוקרטי, המשמש מוקד אקדמי לעיסוק בשאלות התאורטיות, הנורמטיביות והמוכוונות-מדיניות הנובעות מהצימוד החוקתי בהגדרה המקובלת לזהותה של ישראל "כמדינה יהודית ודמוקרטית"^[28] ומרכז רקמן לקידום מעמד האשה, בראשות רות הלפרין-קדרי, העוסק בקידום צדק מגדרי בתחום דיני המשפחה בישראל.^[29]

היחידה ללימודים בין תחומיים^[30] מכנסת תחתיה חמש תוכניות שבהן הידע נבנה על בסיס חדירה הדדית של תחומי ידע דיסציפלינריים:

• התוכנית ללימודי מדע, טכנולוגיה וחברה – שדה הבוחן את השפעותיהם ההדדיות של פיתוחים מדעים וטכנולוגיים יחד עם גורמים חברתיים ופוליטיים. החוקרים בתחום מעלים שאלות לגבי ההשלכות של התפתחויות מדעיות וטכנולוגיות על החברה והתרבות, וכיצד תפיסות תרבותיות, חברתיות ופוליטיות משפיעות על התפתחות המדע והטכנולוגיה. בנוסף, המחקר בתחום פועל לקידום מעורבות אזרחית וחשיבה ביקורתית לגבי התפתחויות מדעיות וטכנולוגיות.
• התוכנית לניהול ויישוב סכסוכים ומשא ומתן^[31] – במסגרת התוכנית פועל גם מרכז גישור המספק חוויה יישומית לסטודנטים שבחרו בתחום הגישור ולמדו תאוריות ביישוב סכסוכים ומשא ומתן.
• התוכנית ללימודי מגדר – התוכנית, משנת 2000, מיסודה של פרופ' דפנה יזרעאלי, מושתתת על קורסי יסוד וקורסי בחירה מדיסציפלינות שונות (כולל המרכז ללימודי גבריות, היחיד מסוגו בישראל), במרכזם עומדים ההוויה, החוויה והזהות המגדרית של נשים וגברים, כפי שהן משתקפות בהבדלים התרבותיים והחברתיים הקיימים בין המינים.^[32]
• התוכנית ללימודי פרשנות ותרבות^[33] – הוקמה בשנת 1999 והייתה למסגרת הראשונה בישראל שהציעה לימודי פרשנות ותרבות לתארים מתקדמים.
• לימודי מוח במרכז הרב תחומי לחקר המוח ע"ש גונדה.^[34]
• מוזיאון ננוטכנולוגיה ע"ש יוסף פטר–מוזיאון שמציג מחקרים פורצי דרך שנערכים במכון לננוטכנולוגיה באמצעות מיצגים המשלבים אמנות ומדע וייצרו חוויה מעוררת מחשבה עבור המבקרים.^[35]

פועלות גם תוכניות רב-תחומיות, שבהן:

• החוג הרב-תחומי למדעי היהדות^[36]
• ב.א. רב תחומי במדעי הרוח^[37]

בנוסף, מפעיל האוניברסיטה מרכזי אימפקט,^[38] מיזמים רב-תחומיים בסוגיות ליבה טכנולוגיות, חברתיות, בריאותיות כגון: סייבר, ערים חכמות,^[39] ביו-רפואה,^[40] סיבוכיות קוונטית ועוד.

ערך מורחב – מערך הספריות והמידע (אוניברסיטת בר-אילן)

רשת הספריות של האוניברסיטה מאגדת כ-20 ספריות ברחבי האוניברסיטה.^[41] הספריות אינן בנויות בהיקף אחיד. ישנן ספריות פקולטיות גדולות (כגון הספרייה למדעי היהדות והספרייה למדעי החברה), ספריות מחלקתיות (כגון הספרייה לכימיה ופיזיקה, הספרייה לפסיכולוגיה והספרייה לכלכלה ומנהל עסקים) ומספר ספריות מחקר קטנות.

מערך הספריות והמידע הוא חלק מקונסורטיום מלמ"ד המשותף לאוניברסיטאות, המכללות האקדמיות בישראל ומספר מכוני מחקר נוספים. באוסף מערך הספריות והמידע נמצאים כמיליון ספרים, אלפי כתבי עת, כתבי יד וחומרים נוספים.

לאוניברסיטת בר-אילן מספר חברות בת ותאגידים קשורים הממוקמים בתחומה. הבולטים שבהם:

• ביראד חברה למחקר ופיתוח בע"מ – חברת מסחור ידע אקדמי של אוניברסיטת בר-אילן שהוקמה ב-1974. מטרת החברה לתרגם המצאות שהומצאו באוניברסיטת בר-אילן למוצרים שימושיים שניתן למסחר ביעילות.
• הוצאת אוניברסיטת בר-אילן היא הוצאת ספרים של אוניברסיטת בר-אילן, המתמקדת בהוצאה לאור של ספרים וכתבי עת אקדמיים העוברים ביקורת עמיתים, בעיקר בתחומי מדעי הרוח ומדעי החברה, ובפרט במדעי היהדות.

האוניברסיטה הוקמה כדי לקדם את לימודי מדעי היהדות והמדעים הכלליים, בגישת "תורה עם דרך ארץ" וברוח היהדות האורתודוקסית.

הוגה אוניברסיטת בר-אילן ומייסדה היה הפרופסור להיסטוריה וספרות יהודית בארצות הברית, פנחס חורגין. בין יוזמיה היו גם אנשי אקדמיה ומנהיגים דתיים אמריקאים, ואנשי תנועת המזרחי בארצות הברית. שאיפתם הייתה לשלב מסורת ולימודי יהדות עם מחקר מדעי מודרני. לקידומה הפוליטי של היוזמה הייתה אחראית תנועת המזרחי בישראל ולכן, לא במקרה נקראה האוניברסיטה על שם אחד מראשי התנועה – הרב מאיר בר-אילן. בהתאם לכך, לפחות בשנותיה הראשונות, בעלי התפקידים הראשיים שבה מונו על ידי תנועת המזרחי, ועל ידי ממשיכת התנועה – המפד"ל.

רעיון הקמת אוניברסיטה בעלת אוריינטציה דתית והקשורה קשר אמיץ עם מפלגה דתית, נתקל בהתנגדות קשה, בעיקר מצד אנשי האוניברסיטה העברית בירושלים. למרות זאת, ראש הממשלה דוד בן-גוריון שוכנע לבסוף להסכים להקצות קרקעות למוסד האקדמי החדש, אך לא התחייב להכרה ממלכתית מלאה. בן-ציון דינור, שר החינוך, היה מראשי המתנגדים. ההסתייגות באה לידי ביטוי בהיעדרות ראשי המדינה מטקס הנחת אבן הפינה לאוניברסיטה. גם לאחר ייסוד האוניברסיטה סירבה המועצה להשכלה גבוהה להכיר בתארים שהוענקו על ידה ואיימה להגיש תביעה פלילית נגדה אם יעניקו אותם לבוגריהם. באותן שנים העניקה בר-אילן תארים של אוניברסיטת ניו יורק, ורק בנובמבר 1969, 11 שנה לאחר הקמתה, זכתה להכרה מלאה מהמועצה להשכלה גבוהה ולהסמכה להענקת תואר ישראלי.^[42][43]

בשנת 1953 נערך טקס הנחת אבן הפינה והאוניברסיטה פתחה את שעריה בשנת 1955.^[44]

תכנון הקמפוס נמסר לאדריכלים ארטור ובלהה שרגנהיים שהתמחו בתכנון מבני ציבור ותכננו את הקמפוס כשבמרכזו מבנה אודיטוריום עם בית כנסת הבולט בנוף הודות לכיפה המכסה את מרכזו וכן מגדל מים ותצפית שהוקם לצידו. הבניינים שתכננו השתלבו במדשאות ובגינות שנשתלו בקמפוס, באמצעות מרפסות רחבות ומעברים מקורים שנמתחו בין הבניינים.

מייסדי בר-אילן שמו דגש על שלושה מוקדי חינוך: למורשת היהודית, לתחיית עם ישראל בארצו ולידע האקדמי המדעי. בתחילת דרכה של האוניברסיטה באו רוב הסטודנטים מארצות הברית.

בשנת 1999 הוקם בית ספר להנדסה, שהפך ב-2011 לפקולטה עצמאית.^[45] בין מקימי לימודי הנדסה והדיקאן הראשון של הפקולטה החדשה היה ג'ורג' מושיץ. בשנת הלימודים 2002 נפתח באוניברסיטה בית ספר להנדסת חשמל ומחשבים, ובשנת 2022 נפתח החוג להנדסת תעשייה ומערכות מידע.

בשנת 2008 הוקם בצפון הקמפוס קומפלקס של ארבעה בניינים המכיל את בית הספר להנדסה והאוניברסיטה המשיכה להתרחב משמעותית ולהקים במתחם הצפוני קומפלקס של מבנים חדשים לפקולטה למדעי הרוח ומרכז לחקר המוח, שפעילותו עוררה מחאות של ארגונים למען זכויות בעלי חיים, עקב ניסויים בבעלי חיים המבוצעים בו.

בשנת לימודים 2009–2010 למדו בה 22,800 סטודנטים (כולל תלמידי מכינות) לעומת 20,500 בשנת 2008.^[46] האוניברסיטה רשמה בשנה זו את הגידול המשמעותי ביותר במספר הסטודנטים יחסית למוסדות אקדמיים אחרים בישראל, והייתה לראשונה למוסד האקדמי עם מספר הסטודנטים הגדול ביותר בישראל.^[47]

בשנת 2011 הקימה אוניברסיטת בר-אילן, ביוזמת הממשלה, את הפקולטה לרפואה בצפת.^[48]

במזרח האוניברסיטה מוקמים מעונות סטודנטים, המעונות יתחלקו לשני מבני מגורים בצורת עיגול טבעתי וביניהם פארק. המעונות צפויים להכיל מיטות ל-1,162 סטודנטים. גדר האוניברסיטה תועבר פנימה יותר על מנת שהחזית המסחרית והחנויות שיהיו בה יוכלו להיפתח לציבור הרחב. כ-270 מיליון ש"ח הושקעו בשני המבנים. בגלל צביונה הדתי של האוניברסיטה הוחלט שהבניין הראשון יאכלס סטודנטיות וסטודנטים (בקומות נפרדות על מנת לשמור על הפרדה מגדרית) והמבנה השני יהיה חד-מגדרי, והמין הנבחר ייקבע לפי המין שנרשם הכי הרבה למעונות. וכך, שבבניין השני (שיציע בקומת הכניסה כיתות, אולם אירועים ובית כנסת, מכבסה ואף חדר כושר) נבנתה רמפה ברוחב 1.30 מטר שמחברת בספירלה בין הקומות. כך יוכלו הסטודנטים לעלות ממפלס הכניסה היישר לגג, הן בעזרת קורקינט והן בעזרת אופניים.^[49]

בשנת 2024 האוניברסיטה קיבלה תרומה של 260 מיליון דולר, אחת התרומות הגדולות לאוניברסיטה בישראל.^[50]

אוניברסיטת בר-אילן פרסה בעבר חסות אקדמית על חמש מכללות אזוריות, אשר היוו למעשה סניפים של האוניברסיטה ברחבי ישראל. במהלך הזמן הפכו המכללות למוסדות אקדמיים עצמאיים, ומאז אין לאוניברסיטת בר-אילן חסות אקדמית על מכללות כלל.

בין המכללות, היו: המכללה האקדמית גליל מערבי, המכללה האקדמית צפת, המכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן, המכללה האקדמית אשקלון, ומכללת יהודה ושומרון (שהפכה בשלהי 2012 לאוניברסיטת אריאל בשומרון).

בתחילה הייתה התוכנית להאריך את משך לימודי התואר הראשון משלוש שנים לארבע, כדי לפנות זמן למספר רב של קורסים ביהדות ומורשת. בסופו של דבר הלימודים לתואר ראשון נמשכים שלוש שנים, אך על כולם חלה החובה ללמוד חמישה קורסים (10 נקודות זכות בסך הכול) ביהדות (החל משנת הלימודים תשע״ז, בעבר שבעה קורסים). יוצאי הדופן הם לא-יהודים המחויבים ללמוד קורסים כלליים (למשל בהיסטוריה) במקום לימודי יהדות, וכן גברים ונשים בעלי רקע תורני, היכולים ללמוד בכולל ובמדרשה. סטודנטים בפקולטה למשפטים מחויבים רק בשני קורסים בלימודי יהדות, וזאת בשל חובת לימודי משפט עברי בפקולטה. בתוכניות לתארים מתקדמים ישנה חובה ללימודי יסוד ביהדות גם כן. אם הלימודים הקודמים היו במוסד אחר, ישנה חובה לשני קורסים ביהדות (4 נקודות זכות) כאשר אפשר לעשות קורסים מקוונים, או קורסים אחרים בצורה לא פרונטלית.^[51]

הפתח שנתנה בר-אילן לסטודנטים חילונים להתקבל אליה, הביא לכך שרוב הסטודנטים הם חילונים, אף שבתנאי הקבלה נקבע כי לבר-אילן זכות להעדיף מועמדים בעלי רקע ישיבתי. בשל כך נזנח התקנון הדורש מהתלמידים הגברים לחבוש כיפה ורק מרצים מהסגל עדיין חויבו בו. לאחר מכן, גם לגבי המרצים סעיף זה בתקנון הפך ללא-מחייב. כמו כן נזנחה גם הכוונה המקורית לחייב את כל הסטודנטים להשתתף בתפילות. בלימודי היהדות באוניברסיטה, שהם חובה לכל סטודנט, מיעוט של מרצים דרש מהסטודנטים לחבוש כיפה, אך עם זאת לא הייתה שום הגבלה מעשית על לבוש הבנות, גם בלימודי היהדות, והוא היה מקביל לזה שבשאר האוניברסיטאות. סעיפי התקנון הנוגעים ללבוש בוטלו רשמית ב-2019.^[52]

כנגד האוניברסיטה עלו טענות, כי קיימת העדפה לשומרי תורה ומצוות בבחירת הסגל האקדמי הבכיר, עד כי יש אנשי סגל המעמידים פנים לגבי אורחות חייהם, בתקווה לקבל קביעות. מקצת מעניין זה דלף לעיתונות בשערורייה שהתחוללה בסוף שנות התשעים סביב נוהלי המינוי האקדמיים במחלקה למוזיקולוגיה.^[53] עם זאת, אחוז נכבד מסגל ההוראה הוא חילוני במוצהר.

בפולמוס הגדול שליווה את התהליכים המדיניים בתקופת ממשלת רבין השנייה הייתה פעילות ימנית ענפה בקמפוס. רצח יצחק רבין שבוצע בנובמבר 1995 על ידי יגאל עמיר, סטודנט למשפטים בבר-אילן ותלמיד במכון הגבוה לתורה, חולל זעזוע באוניברסיטה, שציינה אותו בשני ימי שבתון. כתוצאה מכך יזמו באוניברסיטה סדנת הידברות בין דתיים לחילונים, אשר מקנה נקודות זכות אקדמיות. האוניברסיטה אף הפסיקה את הרצאותיו של אורי מילשטיין, חוקר היסטוריה צבאית שנהג לבקר את רבין בהרצאותיו.

במהלך מבצע צוק איתן, אישרה האוניברסיטה לשלושים סטודנטים לתואר שני במנהל עסקים להחליף קורס, בשל טענתם כי המרצה, ד"ר אורי וייס, הוא איש שמאל קיצוני וביססו את טענתם על רקע שיר שפרסם ודברים שכתב בפייסבוק.^[54][55] בשנת 2016 ביטלה האוניברסיטה מבחן בקורס של אותו מרצה, לאחר שבעקבות רצח נערה ליד קריית ארבע כתב בפייסבוק כי מתנחלים המטילים "סיכון גדול על ילדיהם" נגועים ב"פסיכוזה קולקטיבית". לאחר ביקורת ציבורית,^[56] האוניברסיטה חזרה בה.^[57][58]

במהלך מבצע צוק איתן שלח פרופ' חנוך שיינמן מכתב לסטודנטים שבו הביע דאגה לנפגעים בשני הצדדים. בעקבות זאת הביע דיקן הפקולטה למשפטים, פרופ' שחר ליפשיץ, הסתייגות מהדברים, התנצל בפני הסטודנטים והבטיח כי "המקרה יטופל בחומרה".^[59] לאחר מכן, פרופ' ליפשיץ חזר בו מהניסוח.^[60]

בשנת 2012, בעקבות פרסום כי יאיר לפיד לומד באוניברסיטה לדוקטורט בתוכנית לפרשנות ולתרבות, אף שאין לו תואר שני ואף לא תואר ראשון, הורתה המועצה להשכלה גבוהה לאוניברסיטה להפסיק את לימודיהם של תלמידים הלומדים לתואר דוקטור או לתואר שני מבלי שהשלימו תואר ראשון,^[61] והטילה סנקציות על האוניברסיטה.^[62][63]

ערך מורחב – המכון הגבוה לתורה

כדי לאפשר לסטודנטים באוניברסיטה הלומדים במגמות שונות, להמשיך בלימוד תורה כפי שהורגלו בישיבות הגבוהות בטרם בואם לכותלי האוניברסיטה, הוקם בשנות ה-70 המכון הגבוה לתורה (מג"ל),^[64] שבו מתקיימת הפרדה בין גברים לנשים: הוא מחולק לבית מדרש (המכונה "הכולל"), בראשות הרב שבתי רפפורט, ומדרשה תורנית לנשים, אחת משתי המדרשות הראשונות בישראל, בראשות ד"ר טובה גנזל. נשיא המכון הוא הרב פרופ' דניאל שפרבר. הלימוד בכולל הוא ישיבתי מסורתי, ומתמקד בלימודי תלמוד בבלי והלכה, ואילו במדרשה הלימוד מתמקד במחשבת ישראל ובתנ"ך, הלכה ותלמוד. תלמידות המדרשה מחויבות במספר יותר מכפול של קורסים ביהדות (14 במקום 5) ותלמידי הכולל מחויבים במספר שעות לימוד בשבוע בבית המדרש, אך רבים מהם נהנים ממלגה, וחלקם אף מפטור מלא משכר לימוד.^[65] אופי הלימוד בכולל ובמדרשה הוא דתי-מסורתי, והמרצים בו ברובם אינם אנשי אקדמיה, אך הלימוד בפקולטה למדעי יהדות הוא מחקרי מובהק, ואף נעשה בו שימוש (אומנם מצומצם) בביקורת המקרא.

המוסד העליון של אוניברסיטת בר-אילן הוא חבר הנאמנים, שאחראי בין היתר להתוות את המדיניות של האוניברסיטה ואת יעדיה, לקיים את האוניברסיטה כמוסד להשכלה גבוהה, על מנת לטפח ולקדם את הלימוד ואת המחקר בכל ענפי התורה והמדע, ברוח תורת ישראל ומסורת ישראל. בין יתר תפקידיו, לאשר את תקציב האוניברסיטה, לפקח על ניהולה, השגת יעדיה וקידומה. חבר הנאמנים מהווה את החוליה המקשרת את האוניברסיטה עם יהדות התפוצות, ומעודד את פעולת ידידיה בישראל ובשאר העולם. חבר הנאמנים ממנה את הנשיא, המנכ"ל, המבקר, היועץ המשפטי ורואה החשבון של האוניברסיטה ונושא בסמכות השיורית בכל ענייני האוניברסיטה שלא הוקנתה בתקנון לרשות או מוסד אחר.^[66] מתוך חבר הנאמנים מתמנה הוועד המנהל המורכב מחברי חבר הנאמנים שהם תושבי ישראל ומחברים מכוח תפקידם. בתקופות שבין אספה לאספה של חבר הנאמנים, משמש הוועד המנהל כמורשה של חבר הנאמנים למלא את כל הסמכויות והכוחות המסורים לחבר הנאמנים, פרט לסמכויות שאינן ניתנות להעברה, על פי החוק. הוועד המנהל, מלבד התכנסויותיו התקופתיות, פועל באמצעות ועדות משנה מטעמו הממלאות הלכה למעשה את תפקידי הפיקוח הציבורי על פעולות האוניברסיטה.

הסנאט הוא הסמכות האקדמית העליונה באוניברסיטה, והוא אחראי על ההוראה והמחקר המתבצעים בה. יחד עם חבר הנאמנים, הוא מופקד על שמירת היסודות הרוחניים של האוניברסיטה. הסנאט מורכב מחברים נבחרים, מחברים בתוקף תפקידם וממשתתפים בתוקף תפקידם. הוא כולל 70 חברים, מהם 60 חברים נבחרים, 10 ממלאי תפקיד ועוד משתתפים בתוקף תפקידם. תפקידי הסנאט כוללים, בין היתר, פיתוח וקידום המחקר המדעי, הענקת תארים אקדמיים, מינוי דיקני הפקולטות וחברי הוועדה המרכזת, המלצה על מינוי חברי סגל לדרגת פרופסור מן המניין וקידומם, הענקת קביעות לחברי סגל, ועוד. הסנאט מתכנס לפחות 6 פעמים במהלך כל שנה אקדמית, והוא פועל באמצעות ועדות קבועות, כגון הוועדה המרכזת, שתפקידה לרכז את עבודת הסנאט, להכין את החומר לקראת דיוניו ולקבל החלטות בעניינים הנתונים לסמכותה. הסנאט ממנה ועדות נוספות, האחראיות למינוי חברי סגל וקידומם, קבלת תלמידים, משמעת תלמידים ועוד.^[66]

המועצה האקדמית העליונה היא הגוף הייצוגי העליון של האקדמיה באוניברסיטת בר-אילן. חברים בה כל חברי הסגל באוניברסיטה בדרגת פרופסור מן המניין במשרה מלאה, בעלי קביעות ובמינוי במסלול הרגיל, נגיד האוניברסיטה, נשיא האוניברסיטה, רקטור האוניברסיטה (יושב ראש), דיקני פקולטות ונציגי דרגות אקדמיות אחרות. סמכויות המועצה כוללות בין היתר: בחירת הרקטור, אישור מינוי סגן הרקטור ובחירת חברי הסנט, חברי ועדות המינויים והערעורים וממלאי מקומם. הרקטור הוא הראש האקדמי של האוניברסיטה ויושב ראש המועצה האקדמית העליונה, ולצדו סגן הרקטור. המזכירות האקדמית מסייעת לרקטור להוציא אל הפועל את המדיניות האקדמית.^[67]

תמונה	שם	שנות כהונה
	פנחס חורגין	1955–1957
	יוסף חיים לוקשטיין	1957–1966
	משה ימר[68]	1966–1977
	עמנואל רקמן	1977–1986
	מיכאל אלבק	1986–1989
	ארנסט קראוס	נשיא בפועל
	צבי ארד[68]	1989–1992
	שלמה אקשטיין	1992–1996
	משה קוה	1996–2013
	דניאל הרשקוביץ	2013–2017
	אריה צבן	2017–מכהן

ערך מורחב – אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת בר-אילן

אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת בר-אילן היא עמותה רשומה ומלכ"ר, המאגדת את הסטודנטים הלומדים באוניברסיטת בר-אילן, מייצגת אותם ופועלת למען רווחתם. תפקידה של האגודה הוא להשמיע את קולם של הסטודנטים ולתווך בינם לבין האוניברסיטה.^[69]

האגודה נוסדה בשנת 1960 והיא אחת מאגודות הסטודנטים הוותיקות והגדולות בישראל. אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת בר-אילן היא חברה מלאה בהתאחדות הסטודנטים בישראל.

• אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת בר-אילן
• אוניברסיטאות בישראל
• אוניברסיטה ציבורית#ישראל

• מנחם קליין, בר-אילן - אקדמיה, דת ופוליטיקה, הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, ירושלים, תשנ"ח 1997 (ISBN 9652239518)
• דב שוורץ (עורך), אוניברסיטת בר-אילן - מרעיון למעש (2 כרכים), הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, תשס"ו 2006 (ISBN 9652263249 ISBN 9652263214) (הספר בקטלוג ULI)
• יעקב עירם, יהודה פרידלנדר, שמעון אוחיון, ייעודה של אוניברסיטה דתית, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, תשע"ג 2013 (ISBN 9789652264398)
• אילנה צור בן-מאיר, "הספריות - משנות החמישים של המאה העשרים לשנות האלפיים", בתוך: אוניברסיטת בר-אילן - מרעיון למעש – כרך א': אבני דרך ותולדותיהן של מחלקות, עמ' 154–171. רמת גן: הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, (תשס"ו). ISBN 9652263214
• עורך: ד"ר חגי חריף, פירות האילן - אוניברסיטת בר-אילן, אלבום היובל הראשון. הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, תשס"ח-2008. ISBN 9789655553383 (הספר בקטלוג ULI)

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: אוניברסיטת בר-אילן
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אוניברסיטת בר-אילן

• אתר האינטרנט הרשמי של אוניברסיטת בר-אילן (בעברית ובאנגלית)
• אוניברסיטת בר אילן, דף שער בספרייה הלאומית

• אוניברסיטת בר-אילן, ברשת החברתית פייסבוק
• אוניברסיטת בר-אילן, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• אוניברסיטת בר-אילן, ברשת החברתית אינסטגרם
• אוניברסיטת בר-אילן, ברשת החברתית טיקטוק
• אוניברסיטת בר-אילן, ברשת החברתית LinkedIn
• אוניברסיטת בר-אילן, סרטונים בערוץ היוטיוב
• אוניברסיטת בר-אילן, באתר פליקר
• אקדימה בר-אילן, היחידה ללימודי המשך באוניברסיטת בר-אילן
• רשימה מלווה בתמונות על תולדות תכנון האוניברסיטה בשנות החמישים ומגדל המים והתצפית שבה באתר 'חלון אחורי', נובמבר 2011
• שוקי שדה, התיק האישי של פרופ' קוה, באתר TheMarker‏, 22 ביוני 2012
• מיכאל יעקובסון: סקירה אדריכלית על צפון הקמפוס ובניין פסיכולוגיה ע"ש ווב, באתר 'חלון אחורי', 13 בדצמבר 2013
• מיכאל יעקובסון: סקירה אדריכלית על בניין המעונות ותוכנית האב של משה ספדיה לקמפוס, באתר 'חלון אחורי', 6 ביולי 2014
• מיכאל יעקובסון: סקירה אדריכלית על בניין המנהלה, באתר 'חלון אחורי', 20 ביולי 2015
• מיכאל יעקובסון: סקירה מצולמת על בניין מרכז וואהל באוניברסיטת בר-אילן, באתר 'חלון אחורי', 22 בינואר 2016
• מיכאל יעקובסון: סיבוב בבניין כלכלה ומינהל עסקים בתכנון משה ספדיה באוניברסיטת בר-אילן, באתר 'חלון אחורי', 4 ביולי 2016
• מיכאל יעקובסון, אלף סטודנטים, שתי טבעות ורמפה אחת: מעונות הענק של אונ' בר אילן, באתר Xnet‏, 14 במאי 2020
• הנחת אבן הפינה לאוניברסיטת בר-אילן, יומני כרמל, אוגוסט 1953 (התחלה 1:05)
• במלאת 60 לבר-אילן, סרטון באתר יוטיוב

נשיאי אוניברסיטת בר-אילן
פנחס חורגין • יוסף חיים לוקשטיין • משה ימר • עמנואל רקמן • מיכאל אלבק • צבי ארד • שלמה אקשטיין • משה קוה • דניאל הרשקוביץ • אריה צבן

אוניברסיטאות בישראל
הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל • האוניברסיטה העברית בירושלים • מכון ויצמן למדע • אוניברסיטת בר-אילן • אוניברסיטת תל אביב • אוניברסיטת חיפה • אוניברסיטת בן-גוריון בנגב • האוניברסיטה הפתוחה • אוניברסיטת אריאל בשומרון • אוניברסיטת רייכמן