בית הלוחם

בית הלוחם

בית הלוחם חיפה, דצמבר 2021
מידע כללי
סוג	עמותה, מוסד ללא כוונת רווח
מדינה	ישראל
בעלים	ארגון נכי צה"ל
מייסדים	ארגון נכי צה"ל
נגישות	כן

בית הלוחם הוא מרכז ספורט-שיקום ופעילות חברתית לנכי צה"ל ובני משפחותיהם, המופעל על ידי ארגון נכי צה"ל. השירותים שבית הלוחם מעניק אמורים לענות על צורכי אוכלוסיית נכי צה"ל והם נגישים מבחינה פיזית ומבחינה ארגונית לאוכלוסייה זו.

מרכזי בית הלוחם הכוללים בריכת שחיה מקורה ורחבה, מדשאות, חדר כושר, אולמות ספורט, חדרי משחקים, מועדוני קריאה, אולם תרבות וחדרי פעילות ייחודיים כמו קליעה למטרה, סנוקר ועוד. לצד כל אלה קיימת פעילויות העשרה במסגרת חוגים רבים בתחומים מגוונים לחברי הבית, ולבני משפחותיהם.

מרכזי בית הלוחם פועלים באמצעות תקציבים מאגף השיקום במשרד הביטחון, ומתרומות של נדבנים מהארץ ומחו"ל. חברי ארגון נכי צה"ל יכולים להיות חברים בבית הלוחם ולשלם על ההשתתפות בפעילותו בעלות נמוכה וסמלית. בתי הלוחם הוקמו לפי הסדר הבא בתל אביב, חיפה, ירושלים ובאר שבע, בית הלוחם הבא צפוי לקום בעיר אשדוד.

בנוסף, מפעיל ארגון נכי צה"ל את מרכז הנופש "בית קיי", בנהריה.

בשנות ה-60, לאחר שראו בתים דומים באנגליה ובפינלנד, החליטו בארגון הנכים להקים בית לוחם בתל אביב^[1]. בתחילת 1966 הוצגו תוכניות למבנה שהוכנו על ידי אברהם יסקי, יעקב גיל וחייקה פרידמן והוחל בגיוס תרומות של 3 מיליון לירות לצורך הקמתו, בחסות אשת ראש הממשלה, מרים אשכול^[2]. במסגרת מסע גיוס הכספים הוקדשו ההכנסות ממופעים שונים למען בניית הבית. בין השאר, תרם ארתור רובינשטיין את ההכנסות מהסרט שהוכן עליו^[3] ומרלן דיטריך וסמי דייוויס ג'וניור קיימו מופעים מיוחדים בישראל^[4]. עיריית תל אביב הקצתה עבור המבנה מגרש בן 15 דונם בשכונת אפקה שבצפון תל אביב^[5]. בפברואר 1968 נחתם חוזה בין ארגון הנכים ועיריית תל אביב על הקמת הבית^[6] ובמאי 1968 הונחה אבן פינה לבית^[7]. סולל בונה זכתה במכרז להקמת המבנה והבנייה החלה ביוני 1970^[8]. הבנייה התקדמה^[9] ולאחר מספר דחיות^[10][11] הבנייה הושלמה בסוף שנת 1973. יוסקה לוטנברג ניהל את הבית במשך שנים רבות (כ-30 שנה). על תכנון בית הלוחם זכו יסקי וגיל בפרס רוקח במרץ 1976^[12]. ב-2016 נחנכה מחדש בבית הלוחם הבריכה האולימפית לאחר שקורתה מחדש ולצידה הוקמה בריכה טיפולית נפרדת וחדר מכונות חדש לתפעול הבריכות וחימומם. השדרוג עלה כ-30 מיליון שקל.

בכניסה יש אתר הנצחה למרק פורן, יו"ר מחוז תל אביב יפו והמרכז של ארגון נכי צה"ל, שנרצח במילוי תפקידו על ידי נכה צה"ל בנובמבר 2002.^[13]

בשנת 1968 הוחלט על הקמת מבנה בחיפה שישמש במשותף כמרכז יד לבנים ובית הלוחם^[14]. בתחילת 1969 הוקצה לבית הלוחם מגרש בשטח 25 דונם על המורדות המערביים של הכרמל הצרפתי ליד סטלה מאריס ומרכז חינוך ליאו באק^[15]. בספטמבר 1969 הוכרז על תחרות אדריכלים לתכנון המבנה^[16] בו זכה האדריכל דוד ינאי בינואר 1970^[17][18]. במרץ 1971 הוגשה תביעה לבית המשפט לבטל את התחרות, אך התביעה נדחתה^[19]. תוכנן לקיים הנחת אבן פינה לבית יד לבנים באוקטובר 1969^[20][21]. בפברואר 1971 נתקבלה תרומה גדולה עבור הקמת המבנה מארגון ברית שלום בפילדלפיה והוסכם שהבית ייקרא על שם הארגון^[22]. טקס הנחת אבן פינה התקיים בספטמבר 1971 לכבוד חברי ארגון ברית שלום^[23] שתרמו מיליון דולר להקמת המבנה^[24]. בשנת 1974 הושלמה הכשרת המגרש לבנייה והתקיים מכרז לבניית השלד. במכרז זכה הקבלן לבזובסקי שהגיש הצעה נמוכה בהרבה מההצעה הנוספת היחידה שהוגשה, זו של סולל בונה. ביולי 1977 הגיש האדריכל ינאי תלונה במשטרה בה נטען שהקבלן בנה את המבנה באיכות ירודה וכי דרש סכומים מנופחים בחשבונות כוזבים^[25]. בעקבות זאת המשטרה פתחה בחקירה^[26]. ארגון הנכים ועיריית חיפה התייצבו לצידו של הקבלן ופיטרו את האדריכל ינאי. לטענת המשטרה, ארגון הנכים ואנשי העירייה הפריעו לחקירת המשטרה, אף על פי שהם היו הקרבנות של מעשי המרמה^[27]. ינאי פנה לבג"ץ בדרישה למנוע את פיטוריו, אך השופטים הפנו את ינאי להגיש תביעה אזרחית וטענו שבג"ץ אינו המקום לבירור עובדות המקרה^[28]. לעזרתו של ינאי הוקם ועד ציבורי שביקש להאבק בשחיתות וכלל את מרדכי וירשובסקי, מאיר זורע, יוחאי בן נון ויעקב רודיטי, יו"ר אגודת האדריכלים בישראל^[29]. בהמשך הוגשו כתבי אישום שהסתיימו בהרשעת נציגי הארגון^[30]. כמו כן, המעורבים הגישו תביעות נזיקין הדדיות^{[18][31][32][33]}.

תוכנית בית הלוחם כללה פירמידה שהייתה אמורה להבנות מבטון, אולם במהלך הבנייה היא הומרה לפלדה^[34][35].

חקירת המשטרה עכבה את המשך בניית בית הלוחם^[36][37]. העבודות היו אמורות להתחדש בינואר 1979 בפיקוחו של האדריכל בצלאל הוד שנבחר להחליף את דוד ינאי^[38]. בקשה של ינאי לעצור את הבנייה עד בירור תביעתו נגד העירייה על פיטוריו נדחתה על ידי בית המשפט^[39], והבית נפתח לבסוף בשנת 1985. אולם הספורט של בית הלוחם נחנך בנובמבר 1986^[40]. בית המשפט הוציא צו שאסר על בניית בית יד לבנים הצמוד לבית הלוחם שלא דרך האדריכל דוד ינאי ובעקבות זאת החליטה העירייה לבנות את בית יד לבנים באתר אחר^[41].

בשנת 1994 הוקם בית הלוחם בירושלים, בשכונת מנחת.

בית הלוחם בבאר שבע, שהוחלט על בנייתו והוקצה לו מגרש בשנת 1971^[42], נפתח בסוף שנת 2010. המבנה פרוש על 17 דונם, והושקעו בו כ-80 מיליון שקל.

האדריכל הראשי שתכנן את בית הלוחם באר שבע הוא איתן קימל. בשנת 2011 הוענק לאיתן קימל, מיכל אשכולות, אילן כרמי ושחף זית ממשרד זה פרס רכטר לאדריכלות על תכנון בית הלוחם באר שבע. בית הלוחם מהווה המשך לאדריכלות הבטון החשוף המאפיינת רבים ממבני הציבור בבאר שבע, והתכנון משלב בין הבטון והזכוכית ובין המרחב המדברי העוטף אותו.

בבית קיי פועל מרכז שיקום מכון פיזיותרפיה, הידרותרפיה וריפוי בעיסוק המעניק טיפול לנכי צה"ל, בני משפחה של נכי צה"ל, נפגעי פעולות איבה ומשפחות שכולות. המרכז שופע דשאים וירק, ומעניק לנו סביבה רגועה ושלווה.^[43]

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בית הלוחם

• על אודות בתי הלוחם באתר ארגון נכי צה"ל
• בית הלוחם באר שבע מברך את משרד 'קימל אשכולות אדריכלים' על זכייתו בפרס רכטר היוקרתי לאדריכלות על תכנון בית הלוחם בבאר שבע
• אבי פז, קירות מבטון חשוף, אנשים עם לב זהב: ביקור בבית הלוחם בבאר שבע, באתר Xnet‏, 19 באפריל 2015
• בית הלוחם, דבר, 20 באוגוסט 1970, תמונה של דגם המבנה שפורסם בהתחלת הבנייה