ג'ון באלנס

ג'ון באלנס
John Ballance
לידה	27 במרץ 1839; גלנאבי, צפון אירלנד
פטירה	27 באפריל 1893 (בגיל 54); ולינגטון, ניו זילנד
מדינה	ניו זילנד
מפלגה	המפלגה הליברלית של ניו זילנד
בת זוג	פאני טיילור (1868-1863) ; אלן אנדרסון (1893-1870)
	24 בינואר 1891 – 27 באפריל 1893; (שנתיים)
	→ הארי אטקינסון ריצ'רד סדון ←
חתימה

ג'ון באלנס (באנגלית: John Ballance; ‏ 27 במרץ 1839 – 27 באפריל 1893) היה ראש ממשלת ניו זילנד ה-14 במהלך ראשית העשור האחרון של המאה ה-19 ומייסד המפלגה הליברלית של ניו זילנד, המפלגה הפוליטית המאורגנת הראשונה בניו זילנד.

ראשית חייו

ג'ון באלנס נולד בכפר גלנאבי שבמחוז אנטרים שבצפון אירלנד, כבנם של סמואל באלנס, חוואי ושל מארי מקניס. לאחר סיום לימודיו בבית הספר הוא התקבל להיות שוליה של סוחר כלי מתכת בבלפסט. מאוחר יותר הוא היה לפקיד בבית מסחר סיטונאי לברזל בברמינגהאם, שם הוא נשא לאישה את פני טיילור. באלנס גילה עניין רב בספרות, והוא בילה זמן רב בקריאת ספרים. הוא התעניין בפוליטיקה, בעיקר בהשפעת הוריו. אביו היה פעיל בחוגים השמרניים, בעוד שאמו הייתה ליברלית וממנה הוא קיבל את הרעיונות שמאוחר יותר הוא קידם. בהיותו עד למהומות על רקע דתי בבלפסט, הוא נעשה מחויב להשקפת עולם חילונית.

ב-1866 היגרו ג'ון ופאני באלנס לניו זילנד, מתוך כוונה לפתוח עסק לתכשיטים. יחד עם זאת, לאחר שהתיישב בוונגנאווי, הוא ניצל את ההזדמנות לייסד עיתון, The Wanganui Herald. הוא היה עורכו של העיתון ועד למותו הוא היה בעליו העיקריים. במהלך הלחימה נגד הצ'יף המאורי, טיטוקווארו ב-1867, היה באלנס מעורב בהקמתו של כוח פרשים מתנדב. מאוחר יותר הוא מתח ביקורת מעל דפי עיתונו על אופן ניהול הלחימה.

בעקבות המערכה הצבאית הזו, עלה מעמדו של באלנס בוונגנאווי. הוא זכה לכבוד על הדרך בה ניהל את עיתונו, במיוחד בשל גישתו ההחלטית והישירה. הוא נעשה מעורב בענייני העיר והקים מספר חברות ואגודות. בין השאר הוא הקים את מועדון השח מט המקומי והיה שחקן מיומן. ב-1868 מתה אשתו פאני ממחלה בהיותה בת 24. שנתיים מאוחר יותר הוא נשא לאישה את אלן אנדרסון, בתו של אדריכל מולינגטון.

חבר הפרלמנט

ב-1875 נבחר באלנס בבחירות ביניים כחבר הפרלמנט של ניו זילנד. מסע הבחירות שלו התמקד בשני נושאים: ביטול המחוזות והנהגתו של חינוך חינם. ב-1877 הוא היה לשר בממשלתו של ג'ורג' גריי, מושל ניו זילנד לשעבר ואז ראש הממשלה. מדיניותו של גריי לא עמדה עין בעין עם זו של באלנס, אך באלנס האמין שהוא יוכל להגשים כמה משאיפותיו. הוא מונה להיות שר המכס, שר החינוך ומאוחר יותר שר האוצר. שיתוף הפעולה שלו עם גריי הסתיים בעקבות ויכוח כואב וידוע לשמצה של השניים. באלנס סבר שגריי הוא שתלטן וסמכותני יתר על המידה.

ב-1881 הוא הפסיד בבחירות על חודן של ארבע קולות. שבעה מתומכיו החמיצו את שעת ההצבעה בשל העובדה שהמרכבה בה נסעו נתקעה בדרך. ב-1884 הוא שב לפרלמנט. באותה שנה הוא מונה להיות שר בממשלתו של רוברט סטאוט, שהיה ליברל כמוהו. הוא מונה להיות שר הקרקעות וההגירה, שר ההגנה ושר לענייני המאורים. בתפקידו כשר הקרקעות הוא עודד התיישבות אינטנסיבית באזורים כפריים, מתוך אמונה שפיתוח החקלאות תקדם את עצמאותה הכלכלית של ניו זילנד. שיטתו כללה החכרת קרקעות על ידי הכתר והלוואת כספים למתיישבים לצורך בניית בתים ועיבוד הקרקע והיא נחלה הצלחה. למרות רצונו להגדיל את היקף ההתיישבות, הוא תמך בזכויות הקרקע של המאורים בניגוד לפוליטיקאים רבים בני זמנו שגרסו שרכישת הקרקעות המאוריות חיונית להמשך פיתוח ההתיישבות. הוא צמצם את היקף הנוכחות הצבאית באזורים בהם הייתה מתיחות עם המאורים וניסה לרכוש ידע בשפה ובתרבות המאורית. ב-1887 איבדה ממשלת סטאוט את השלטון לאחר הפסד בבחירות, אך באלנס המשיך לזכות לאהדה ציבורית. מצבו הבריאותי מנע ממנו את המשך פעילותו הפוליטית באופן מלא, אך בעקבות החלמתו ביולי 1889, הוא נבחר להיות מנהיג האופוזיציה הראשון של ניו זילנד.

ראש ממשלת ניו זילנד

ב-1890 הוביל באלנס קואליציה צרה של פוליטיקאים ליברלים לניצחון בבחירות הכלליות. הארי אטקינסון, ראש הממשלה שהובס על ידי סטאוט, אולץ להתפטר, אך לא לפני שהכניס רבים מתומכיו כחברים במועצה המחוקקת (הבית העליון שהיה קיים אז בפרלמנט של ניו זילנד). הייתה זו בעיה קשה לממשלתו של באלנס, אך הוא הצליח להתגבר עליה, בין השאר על ידי קיצור תקופת הכהונה במועצה המחוקקת לשבע שנים, במקום כהונה לכל החיים. מאבקו המוצלח מול המושל על רקע השינויים במועצה המחוקקת, סייעו להגדיר את מערכת היחסים בין ראש הממשלה הנבחר לבין המושל הממונה, לרוב לטובתו של ראש הממשלה.

באלנס היה מעורב באופן פעיל במהלך להנהגת זכות בחירה לנשים, בכך שהוא הכריז בפרלמנט על אמונתו בשוויון בין המינים. הייתה זו מטרה שאת האמונה בה הוא ירש בין השאר מעמיתו בממשלת סטאוט, ג'וליוס ווגל. באלנס גם היה אחראי להנהגתם ב-1891 של מיסי קרקעות והכנסה פרוגרסיביים. הוא זכה לתשבחות על טיפולו בכלכלת ניו זילנד שהתפתחה באופן משמעותו במהלך תקופת כהונתו כראש הממשלה.

כמנהיג האגף הליברלי של הפרלמנט, הצליח באלנס לקבץ סביבו את חבריו ולהקים את המפלגה הליברלית, המפלגה הפוליטית הראשונה של ניו זילנד, מתוך כוונה ליישם את הרעיונות הליברליים של סטאוט, ווגל ובאלנס עצמו. ארבעת ראשי הממשלה הבאים של ניו זילנד היו חברי המפלגה, למרות שכמה מהם, כמו ריצ'רד סדון, לא הלכו בעקבות האידיאלים שבאלנס ניסה לבסס.

מותו

ב-1893 בשיא הצלחתו והאהדה הציבורית שלו, מת ג'ון באלנס בוולינגטון עקב מחלת פנימית שלקה בה לאחר ניתוח. הסברה הייתה שהוא רצה בסטאוט כיורשו, אך המהלך המהיר של מחלתו מנעה אותו מלהבטיח זאת וסדון ירש אותו בתפקידו.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ג'ון באלנס בוויקישיתוף