הגדת נירנברג הראשונה

הגדת נירנברג הראשונה

מידע כללי
מאת	יואל בן שמעון
הוצאה
תאריך הוצאה	בסביבות 1449

הגדת נירנברג הראשונה היא כתב יד מאויר של ההגדה של פסח שנוצרה על ידי הסופר והמאייר יואל בן שמעון בנירנברג שבגרמניה בשנת 1449 בקירוב. הגדת נירנברג הראשונה נחשבת לאחת מההגדות היחידות בעולם, שהשתמרו מתקופת ימי הביניים המאוחרים,^[1] והיא מספקת תובנות לגבי המנהגים הדתיים והמסורות התרבותיות של הקהילות היהודיות בגרמניה בתקופת ימי הביניים, והוא מהווה עדות להישגיהם האמנותיים הסופרים היהודים באותה העת.^{[דרוש מקור]}

הגדת נירנברג הראשונה נמצאת כיום במוזיאון ישראל.

הגדת נירנברג הראשונה נוצרה בשנת 1449 בקירוב על ידי הסופר והמאייר הנודע יואל בן שמעון בנירנברג שבגרמניה.

הגדת נירנברג הראשונה הובאה לירושלים מגרמניה בשנות ה-30 של המאה ה-20 על ידי זלמן שוקן. באפריל 2001 נרכשה ההגדה תמורת 1,017,750 דולרים על ידי משפחת יסלזון במכירה פומבית של סותבי'ס תל אביב, ובעקבות כך היא נתרמה למוזיאון ישראל.^[1]

הגודל של הגדת נירנברג הראשונה הוא 27 סנטימטרים על 17 סנטימטרים. היא כתובה בדיו וצבעי מים על גבי קלף.

הגדת נירנברג הראשונה מכילה איורים רבים המתארים בין היתר סצנות מסיפור יציאת מצרים.

ההגדה היא בנוסח אשכנז. עם זאת, ישנם כמה הבדלים בין הנוסח המובא בהגדה לנוסח האשכנזי המקובל כיום. למשל, מופיעו שתי ברכות השיר (יהללוך ונשמת כל חי) במלואן, עם חתימת הברכה, בהתאם למנהג האשכנזי הקדום, וכפי שמובא בתוספות ובראשונים אחרים.^[2] זאת בניגוד למנהג האשכנזי שהתקבל, כדעת רבי חיים כהן, לומר "יהללוך" בלי חתימה, ולחתום רק בנשמת כל חי, לאחר הלל הגדול. עם זאת, בהגדה אין ברכת המצוות לפני קריאת ההלל, בהתאם למנהג האשכנזי כיום, ובניגוד להגדות אחרות מאותה תקופה (כמו הגדת רוטשילד).

בסוף ההגדה מופיעים הפיוטים אז רוב ניסים הפלאת בלילה, אומץ גבורותיך הפלאת בפסח ואדיר במלוכה, ורק אחר כך "לשנה הבאה בירושלים" ושתיית הכוס הרביעית. לאחר שתיית הכוס הרביעית נכתב הפיוט אדיר הוא. חסל סידור פסח, אחד מי יודע וחד גדיא אינם מופיעים כלל. בספירת העומר שבסוף ההגדה, נוסח הספירה הוא "שהיום יום אחד", בלי המילה "לעומר" או "בעומר".

• הגדת נירנברג הראשונה, באתר מוזיאון ישראל
• הגדת נירנברג הראשונה, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית

הגדות של פסח
המאה ה-9	סדר רב עמרם גאון
המאה ה-10	סידור רב סעדיה גאון
המאה ה-11	הגדה של פסח מגניזת קהיר
המאה ה-14	הגדת הזהב (קטלוניה) • הגדת שאלתיאל (קטלוניה) • הגדת ריילנדס (קטלוניה) • הגדת ראשי הציפורים (גרמניה) • הגדת פובלט (קטלוניה) • הגדת סרייבו (קטלוניה) • הגדת וולף (צרפת) • הגדת קאופמן (קטלוניה) • הגדת האחות (קטלוניה) • הגדת ברצלונה (קטלוניה) • הגדה היספנית-מורסקית • הגדת פראטו (קטלוניה) • הגדת ששון (קטלוניה או דרום צרפת) • הגדת מודנה־בולוניה (קטלוניה) • הגדת גרציאנו (קטלוניה) • הגדת מוקטה (קטלוניה) • הגדת קיימברידג' (קטלוניה) • הגדת לומברד
המאה ה-15	הגדת רוטשילד (צפון איטליה) • הגדת נירנברג הראשונה (גרמניה) • הגדת נירנברג השנייה (גרמניה) • הגדת וושינגטון (גרמניה) • הגדת דרמשטאדט • הגדת ארנה מיכאל (גרמניה) • סידור הרבי מרוז'ין (מזרח אירופה) • הגדת פארמה • הגדת יהודה (גרמניה) • סידור גאליקו (איטליה) • הגדת וואדי אל חגארה (וואדי אל חגארה) • הגדת לונדון של יואל בן שמעון • הגדת סינסינטי הראשונה • הגדת חילק ובילק • הגדת טגרנזי (גרמניה או אוסטריה) • הגדת ריילנדס האשכנזית
המאה ה-16	הגדת פראג (פראג) • הגדת מנטובה (איטליה) • הגדת פריסול • הגדת מחזור רומא (בולוניה)
המאה ה-17	הגדת ונציה (איטליה) • הגדת אמסטרדם (הולנד)
המאה ה-18	הגדת המבורג • הגדת סינסינטי השנייה • הגדת לייפניק
המאה ה-19	הגדת ניו יורק
המאה ה-20	הגדת שיק (פולין) • הגדת פרחי (מצרים) • הגדת מקסוול האוס (ארצות הברית) • הגדת הרבי מחב"ד • הגדת הגדוד השלישי של הפלמ"ח (ישראל)
הגדות שונות	הגדה קיבוצית לפסח • הגדות קטלוניה