האקדמיה הצבאית של ארצות הברית
 סמל האוניברסיטה | |
 | |
| אקדמיה צבאית | |
|---|---|
| מוטו | שירות • כבוד • מדינה (Duty • Honor • Country) |
| תקופת הפעילות | 16 במרץ 1802 – הווה (222 שנים) |
| מייסדים | תומאס ג'פרסון  |
| בעלי תפקידים | |
| נשיא | לוטננט גנרל סטיבן גילנד |
| דקאן | בריגדיר גנרל סינדי ווב (בוגרת 1982) |
| סגל | 580 |
| צוערים | |
| 4,294 | |
| מיקום | |
| מיקום | וסט פוינט, ניו יורק, ארצות הברית |
| מדינה |  ארצות הברית |
| קואורדינטות | 41°23′34″N 73°57′30″W / 41.39277778°N 73.95833333°W |
| http://www.westpoint.edu | |
  | |
האקדמיה הצבאית של ארצות הברית (באנגלית: United States Military Academy) היא אקדמיה צבאית השייכת לצבא ארצות הברית. היא שוכנת בבסיס וסט פוינט שבמדינת ניו יורק, כ-80 קילומטר צפונית לעיר ניו יורק. מתחם וסט פוינט נבנה בשנת 1778, והוא המתחם הצבאי הפעיל הוותיק ביותר בארצות הברית. הקמפוס המרכזי נחשב לאתר מורשת לאומי הכולל בתוכו פסלים ומונומנטים לאומיים, מבנים היסטוריים ואתרי מורשת. היא אחת מתשע עשרה האקדמיות הפדרליות של ארצות הברית ואחת מחמש אקדמיות השירות בארצות הברית.
מועמדים לקבלה ללימודים באקדמיה נדרשים להגיש בקשה ישירות לאקדמיה וכמו כן לקבל אישור למינוי, בדרך כלל מחבר הקונגרס האמריקאי. מועמדים תושבי וושינגטון הבירה או אזרחי פוארטו ריקו, איי מריאנה הצפוניים, גואם, סמואה, איי הבתולה נדרשים לקבל מינוי מהנציב האמריקאי באותו מקום. דרך נוספת לקבל מינוי היא ישירות מנשיא ארצות הברית או סגנו. הסטודנטים הלומדים במוסד הם צוערים ושכר לימודם ממומן באופן מלא על ידי צבא ארצות הברית בתמורה לשירות פעיל בתום תקופת לימודיהם כקצינים. הלימודים באקדמיה מתחילים בחודש יולי. מדי שנה כ-1,300 סטודנטים מתקבלים, וכ-1,000 צוערים מסיימים את לימודים.
הצוערים לומדים לקראת תואר ראשון ארבע שנתי במדעים מדויקים (תואר B.Sc). יחד עם הלימודים האקדמאים הצוערים לומדים, מתנסים ונבחנים בפיקוד, מנהיגות צבאית וניווטי שטח ומחויבים להשתתפות בלפחות פעילות ספורטיבית תחרותית אחת. הצוערים מחויבים לדבוק בקוד הכבוד של הצוער (אנ') הקובע כי הצוער לא ישקר, ירמה, יגנוב ומחויב לגנות סובלנות כלפי אלו שכן. ההערכה הסופית של הצוער מושתתת על שלושה קריטריונים – השגים אקדמיים, פיזיים וצבאיים.
רוב הבוגרים מגויסים לצבא ארצות הברית כקצינים בדרגת סגן משנה (לוטננט משנה), כאשר בוגרים אזרחי חוץ מגויסים כקצינים בצבאות של מדינות האזרחות שלהם. מאז שנת 1959 ניתן לבוגר לבקש להתגייס לצבא שאינו של מדינתו. המהלך בדרך כלל מלווה בחילופי קצינים עם אותו צבא אליו הבוגר רוצה להתגייס.
מוסד וסט פוינט היווה מודל להרבה מוסדות להשכלה גבוהה בארצות הברית. זהו המוסד הראשון שהעניק תואר בהנדסה אזרחית, הראשון שהעניק טבעת מחזור לבוגרים (class ring). כמו כן המוסד שימש השראה לבניית תוכנית לימודים מקיפה ומודרנית ללימודי הנדסה ומדעים מדויקים. אקדמיית וסט פוינט שותפה פעילה בהתאחדות ספורט הקולג'ים הלאומית של ארצות הברית (NCAA) ומחזיקה ב-15 קבוצות ספורט גברים ו-9 קבוצות נשים.
בין בוגרי האקדמיה נמנים שני נשיאי ארצות הברית (ונשיא הקונפדרציה), נשיאים של קוסטה ריקה, ניקרגואה, הפיליפינים, רבים מהמצביאים הדגולים של ארצות הברית ו-75 ממקבלי מדליית הכבוד של צבא ארצות הברית.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ייסוד והשנים הראשונות
[עריכת קוד מקור | עריכה].jpg)
מוצב וסט פוינט הוקם בשנת 1778, אויש על ידי הצבא הקונטיננטלי, והוא המוצב הצבאי הפעיל הוותיק ביותר בארצות הברית. המוצב עבר ביצורים בשנים 1778–1780 בראשות המהנדס והמצביא עטור השבחים הפולני תדיאוש קושצ'ושקו. הביצורים נעשו במסגרת מלחמת העצמאות של ארצות הברית נגד הבריטים. מיקומו של המוצב, אשר יושב על היצרות והתעקמות בצורת האות "S" של נהר ההאדסון במדינת ניו יורק, מאפשר הגנה על פנים היבשת ובעצם הפרדה של הקולוניות הבריטיות באמריקה הצפונית. התעקמות הנהר הצריכה האטה משמעותית של ספינות הקרב הבריטיות, ועל ידי כך חשפה אותן לפגיעה מהכוחות היושבים בוסט פוינט שעל הגדה, היושב על רמה מוגבהת מעל הנהר ובין הרים אשר מעניקים לו הגנה טבעית.
אחד מהמקרים השחורים בהיסטוריה של וסט פוינט הוא הבגידה הידועה לשמצה של בנדיקט ארנולד שהתרחשה בעודו פיקד על המוצב, כאשר ניסה למכור את תוכניות המבצר ולמסור אותו לידי הבריטים. הבוגדים אשר נמלטו עם התוכניות מוסט פוינט נתפסו על ידי כוחות הצבא הקונטיננטלי והפלילו בחקירתם את ארנולד. לאחר מעשה הבגידה, כדי להלבין את המוניטין של המוצב החשוב, הצבא שינה את שמו לפורט קלינטון. לאחר המלחמה המוצב שימש כמחסני תחמושת עבור צבא ארצות הברית.
הלימודים בוסט פוינט החלו כקורסים להנדסה וארטילריה בשנת 1794. בשנת 1801, זמן קצר לאחר השבעתו לנשיאות, תומאס ג'פרסון הורה להכין את התוכניות להקמת אקדמיה צבאית בוסט פוינט. המפקד הראשון הנבחר על ידי תומאס ג'פרסון הוא קולונל ג'ונתן ויליאמס (אלוף-משנה). האקדמיה עצמה החלה לפעול ביולי 1802, כאשר הבוגר הראשון שלה היה ג'וזף גרדנר סוויפט, שקיבל את תעודתו באוקטובר אותה שנה.
בשנים הראשונות לפעולתה, האקדמיה קיבלה מועמדים בין הגילאים 10 ל-37 ומשך הלימודים בה היה בין 6 חודשים לקורסים הבסיסיים ל-6 שנים לתארים המתקדמים. בעקבות מלחמת 1812, הקונגרס אישר החדרת מערכות לימודים ואימונים צבאיים יותר פורמליים ומודרניים למוסד והגדיל את כמות הצוערים בה ל-250.
ב-1817, מפקד האקדמיה, הקולונל סילוונוס תייאר, פיתח את תוכנית הלימוד המודרנית שמהווה בסיס ללימודים האקדמיים באקדמיה עד ליום זה. כמו כן הוא החדיר משמעת צבאית קפדנית ואת קוד הכבוד המוכר של המוסד. בעקבות מעשים אלו סילוונוס תייאר מתואר כ"אבי האקדמיה הצבאית". פסלו ניצב כיום בקמפוס.
במהלך המאה ה-19, מקצוע הלימודים העיקרי באקדמיה היה הנדסה אזרחית, ובוגרי המוסד עסקו בבניית התשתיות ברחבי ארצות הברית. עד לשנת 1824, המוסד היה בית הספר היחיד ללימודי הנדסה בארצות הברית.
המוניטין של האקדמיה הצבאית בוסט פויינט החל להתעצם בעקבות מלחמת ארצות הברית במקסיקו בשנים 1846–1848 כאשר בוגרי האקדמיה הוכיחו עצמם בשדה הקרב כלוחמים מיומנים ומנהיגים מוכשרים. מתוך 523 הבוגרים שלחמו, 452 זכו לקידומים בשדה הקרב או לעיטורי הוקרה על גבורתם.
במהלך מלחמת האזרחים האמריקאנית, נלחמו זה מול זה בוגרים שלמדו זה לצד זה. 294 בוגרי האקדמיה השתתפו במלחמה כקצינים בוגרים לצד הצפון כאשר 151 בוגרים השתתפו לצד הדרום, מתוכם מנהיגם, הגנרל רוברט אי לי. בכל אחד מ-60 הקרבות העיקריים של המלחמה, פיקד בוגר האקדמיה על צד זה או אחר.
לאחר מלחמת האזרחים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מיד לאחר מלחמת האזרחים האמריקנית, בעקבות החלק החשוב שלקחו בוגרי האקדמיה וההצלחה הכבירה שלהם בקרבות, זכתה האקדמיה לתהילה שלא ידעה כמוה מעולם. עם זאת, האקדמיה נתקלה במספר קשיים בניסיון לקלוט ולהחיל צוערים ממדינות הקונפדרציה בשורות הצוערים ממדינות הצפון, עקב התרעמות מצד התושבים ובכירי הצבא שכולם היו תושבי המדינות הצפוניות. הצוערים הראשונים ממדינות הדרום התקבלו ללימודים באקדמיה רק בשנת 1868, שלוש שנים לאחר סיום המלחמה. הצוער כהה העור הראשון התקבל בשנת 1870, ג'יימס סמית', אשר לא סיים את לימודיו והודח מסיבות שנויות במחלוקת. הצוער השחור הראשון שסיים את לימודיו היה הנרי פליפס, בשנת 1877, אשר סיים במקום ה-50 מתוך 76 בוגרים.
בעקבות ריבוי קונפליקטים צבאיים של ארצות הברית באוקיינוס השקט (מלחמת ארצות הברית–ספרד ב-1899 והמלחמה בפיליפינים ב-1901), הקונגרס האמריקאי הגדיל את מכסת הצוערים מ-250 ל-481. הגדלה זו הביאה לפרץ של בנייה ומודרניזציה בקמפוס האקדמיה.
בין מלחמות העולם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר מלחמת העולם הראשונה, בשנת 1919, הפיקוד הועבר לידיו של דאגלס מקארתור אשר שם דגש מיוחד על ההכנה הפיזית של צוערי האקדמיה והכניס ענפי ספורט רבים לתוכנית הלימודים האקדמאית. כמו כן, מקארתור שם דגש על לימודי ההיסטוריה לצד הלימודים המדויקים בחושבו כי מי שמבין היסטוריה ולומד מן העבר ינהיג טוב בהווה.
בשנת 1925 האקדמיה הצבאית בוסט פויינט הוכרה סופית כמוסד להשכלה גבוהה בארצות הברית והחלה להעניק תארים ראשוניים במקצועות ההנדסה והמדעים המדויקים משנת 1933. בשנת 1935 מכסת הצוערים הוגדלה משמעותית לכדי 1,960 צוערים.
מלחמת העולם השנייה והמלחמה הקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעקבות פריצת מלחמת העולם השנייה באירופה, הוגדלה מכסת הצוערים באקדמיה לכ-2,500 צוערים וזאת במטרה להכין את הצבא לקראת השתתפות בלחימה. מעבר להגדלת המכסה קוצרה גם תקופת הלימודים באקדמיה לכדי 3 שנים במקום ה-4 שהיו נהוגות עד אז. בשנת 1943 עקב הלחימה הקשה והאבדות הרבות לצבא, הוצע להפעיל באקדמיה קורס קצינים ללא לימודים אקדמאים באורך של שישה חודשים בלבד וזאת על מנת למלא את השורות בשדות הקרב. ההצעה לא עברה כדי לא לפגוע ביוקרה של המוסד. ארבעה מתוך חמשת הגנרלים בעלי חמישה כוכבים (הדרגה העליונה ביותר בצבא ארצות הברית) בזמן מלחמת העולם השנייה היו יוצאי האקדמיה וכ-500 בוגרים נפלו במלחמה, יותר מבכל מלחמה אחרת בתולדות האקדמיה. מלחמת קוריאה לא גרמה לשינויים בתוכניות הלימודים במוסד ובמכסות הצוערים. במלחמה נפלו 157 בוגרי האקדמיה.
עם הגידול המשמעותי בתפקידה של ארצות הברית בעולם ובגודל צבאה ופיזורו לאחר מלחמת העולם השנייה ומלחמת קוריאה, הוחלט להגדיל את כמות הצוערים באקדמיה לכדי 4,400 צוערים בתחילת שנות ה-60'.
האישה הראשונה התקבלה למוסד היוקרתי בשנת 1968. ובשנת 1971 שוחרר הצוער הראשון אשר הכריז על עצמו כסרבן מצפוני. בתקופת מלחמת וייטנאם, 333 בוגרי האקדמיה נפלו בקרב.
התקופה המודרנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1985 הוגדרו תארים מדויקים ללימודיהם של הצוערים. עד אז לבוגרים הוענק תואר בוגר במדעים מדויקים כללי. כאשר משנת 1985 על כל צוער לבחור את מסלול ההנדסה או התואר המדויק אותו הוא רוצה ללמוד (חשמל, מכניקה, מחשבים, פיזיקה וכו').
בעקבות מתקפת הטרור של ה-11 בספטמבר 2001 הביקוש ללימודים באקדמיה עלה באופן דרמטי. כיום רק כ-13% ממגישי בקשות לקבלה מתקבלים ללימודים באקדמיה.
קמפוס
[עריכת קוד מקור | עריכה]האקדמיה ממוקמת כ-80 ק"מ צפונית לעיר ניו יורק על הגדה המזרחית של נהר ההאדסון, בתחומי העיירה היילנד פולס (Highland Falls), במחוז אורנג' שבמדינת ניו יורק, ארצות הברית. שטח הבסיס עצמו הוא כ-65 קמ"ר והוא כולל בתוכו גבעות ויערות בהן מתבצעים אימונים צבאיים, ניווטים ומטווחים של הצוערים הלומדים באקדמיה. רוב שטחה של האקדמיה נכלל ברשימת אתרי המורשת של ארצות הברית (1960) בעקבות חשיבותו של המאחז שהיה קיים במקום בזמן מלחמת העצמאות של ארצות הברית בבריטים.
אחד המקומות המתויירים ביותר בקמפוס הוא "נקודת השלל" (Trophy Point) שהיא נקודת תצפית הצופה על נהר ההאדסון לכיוון צפון ובה מוצגים תותחים רבים שנלקחו שלל במלחמות בהן השתתפו בוגרי האקדמיה. בתצפית קיים אמפיטאתרון המארח מופעים בקייצים.
בשנת 1902 בוצע השינוי החזותי המאסיבי האחרון של האקדמיה, כאשר חברה בוסטונית זכתה במכרז לשיפוץ הקמפוס ברוח האדריכלות הנאו-גותית. רוב הבניינים של הקמפוס בנויים בסגנון זה מאבן גרניט אפורה-שחורה. כאשר הבולט מכולם הוא מבנה הקפלה, שבנייתה הסתיימה בשנת 1910. מעונות הצוערים המודרניים נבנו בשנות ה-60' ונועדו לדמות סגנון נאו-גותי. שאר הבניינים ברחבי הקמפוס ובעיקר מבני המחייה של הסגל בנויים בסגנון הטודור, הג'ורג'יאני והפדרלי. הבניינים הוותיקים ביותר, כגון הכנסייה הישנה, בנויים בסגנון הנאו-קלאסי.
ברחבי הקמפוס מצויים פסלים רבים של גדולי המצביאים שהשפיעו על האקדמיה או למדו בה, כגון וושינגטון, תייאר, אייזנהאואר, מקארתור, קושצ'ושקו, סדג'וויק, פאטון ו-27 פסלים אנושיים אחרים.
במתחם הקמפוס מצוי, כמו כן, בית קברות בו קבורים רבים מבוגרי האקדמיה ובני משפחתם. בית הקברות הוא מעורב ובו קבורים בוגרים מדתות שונות.
מתקני ספורט
[עריכת קוד מקור | עריכה]מתקני הספורט באקדמיה נמצאים בתחזוקה מתמדת ועוברים שיפורים ומודרניזציה מפעם לפעם. בקמפוס נמצא אצטדיון פוטבול מתקדם, אצטדיון אתלטיקה קלה, מרכז טניס, קומפלקס רוגבי, אולם גימנסטיקה ובריכת שחייה.
אירוע מסורתי יוצא דופן, הנערך מדי שנה ב-5 בספטמבר, הוא 'מלחמת הכריות'. בשנת 2015, האירוע יצא מכלל שליטה, ו-30 סטודנטים נפצעו.[1]
מוזיאון
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מרכז המבקרים של הבסיס והאקדמיה נמצא מחוץ לשערי הכניסה למוסד בעיירה היילנד פולס ומאפשר הרשמה לביקורים ולסיורים מודרכים במתחם האקדמיה באוטובוסים. אין אפשרות לציבור הרחב לבקר באקדמיה שלא במסגרת סיור מודרך והרשמה מראש. מוזיאון וסט פוינט נמצא בסמוך למרכז המבקרים. המוזיאון נפתח בשנת 1854 ועל כן הוא המוזיאון הצבאי הוותיק במדינה. בחודשי הקיץ המוזיאון מתפקד גם כניסה לפורט פוטנאם אשר בתקופת מלחמת העצמאות שימש כמוצב עזר לוסט פוינט על גדות ההדסון. דרך פורט פוטנאם ניתן לבקר באי קונסטיטיוטיון (חוקה, Constitution Island) ששימש את אחד העוגנים לשרשרת הגדולה (Great Chain) שנמתחה מתחת לפני המים של ההאדסון על מנת לפגוע בספינות הבריטיות השטות בו.
במוזיאון עצמו ניתן לראות, בין שאר המיצגים, את האקדחים של ג'ורג' וושינגטון, חרבו של נפוליאון, פגיונו ואקדחו של גרינג כשנתפס ואקדחו המצופה זהב של היטלר.
אדמיניסטרציה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המפקד בפועל של האקדמיה הצבאית מוגדר בתרגום מילולי מאנגלית כמפקח (Superintendent) ודרגתו, בשנים האחרונות, הוא לוטננט גנרל – גנרל בעל שלושה כוכבים. המפקח מדווח ישירות לראש המטה של צבא ארצות הברית (CSA). המפקח בפועל כיום הוא לוטננט גנרל רוברט קסלן ג'וניור מיולי 2013.
במטה האקדמיה ישנם עוד שני בעלי תפקידים בדרגות גנרלים. בריגדיר גנרל – גנרל בעל כוכב אחד, דיאנה הולנד המפקדת על הצוערים ואחראית על ההכנה הצבאית באקדמיה (המפקח הנוכחי קסלן שימש בתפקיד זה בעברו) ובריגדיר גנרל סינדי ווב המשמשת כדיקן האקדמיה.
בסה"כ ישנן 13 מחלקות במוסד שבראש כל אחת מהן עומד קצין בדרגת קולונל. האקדמיה מפוקחת על ידי מועצת מבקרים (BOV) המאוישת בידי סנטורים, נציגים מבית הנבחרים ונציגים מטעמו של הנשיא. נכון ל-2017 בראש מועצת המבקרים עומד חבר בית הנבחרים של ארצות הברית ג'ון שימקוס והיא מורכבת משלושה סנטורים, 5 חברי בית הנבחרים ושישה נציגי הנשיא.
דרישות קבלה לאקדמיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]על המועמדים להיות בגילאי 17–23, אינם נשואים וללא ילדים. ציוניהם צריכים להיות מעל הממוצע הן בבתי הספר והן במכללות (אם למדו). דרישות הציון בבחינה הפסיכומטרית האמריקאית (SAT) עומדות על 1100–1360. כמו כן על המועמדים להיות ב-20% העליונים בכיתותיהם טרם המועמדות. על מנת להיות מועמד, על המועמד לעבור בדיקות רפואיות, בדיקות מאמץ ובחינה גופנית.
כל שנה ישנם עד 60 מועמדים מחוץ לארצות הברית, כאשר הלימודים שלהם ממומנים על ידי המדינה המשלחת על בסיס התל"ג של אותה מדינה. מועמד אחד מתקבל על בסיס המלצתו של נשיא הפיליפינים בכל שנה.
תהליך הגשת הבקשה מורכב משתי בקשות נפרדות. בקשה ראשונה מוגשת ישירות לאקדמיה והבקשה השנייה מוגשת על סמך המלצתו של סנטור או נבחר קונגרס מטעם המדינה ממנה מגיע המועמד. אחדים מקבלים את המלצתו של נשיא ארצות הברית או סגנו. תהליך ההמלצות מחויב להיות א-פוליטי והמועמדים אינם מחויבים להכיר את נציג הציבור הממליץ עליהם. באופן כללי הגשת הבקשה להמלצה מבוצעת בעזרת כתיבת מכתב והגשת המלצות ממקורביו ומוריו של המועמד.
בשנת 2012 התחילו את לימודיהם 1292 צוערים המהווים 12.75% מכלל המועמדים שהגישו מועמדות מלאה לאקדמיית וסט פוינט.
בוגרים בולטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
סה"כ האקדמיה הוציאה כ-65,000 בוגרים מאז הקמתה. ביניהם:
- יוליסס גרנט, דווייט אייזנהאואר – נשיאי ארצות הברית.
- פידל ראמוס – נשיא הפיליפינים לשעבר.
- אנסטסיו סומוסה דביילה – נשיא ניקרגואה לשעבר.
- 18 אסטרונאוטים, ביניהם 5 שצעדו על הירח. הבולטים ביותר ביניהם: באז אולדרין, מייקל קולינס, פרנק בורמן, אדוארד וייט, דייוויד סקוט.
- אלכסנדר הייג – שר החוץ של ארצות הברית.
- ג'פרסון דייוויס – נשיא קונפדרציית המדינות של אמריקה.
- ג'ורג' קסטר, רוברט אנדרסון, ג'יימס לונגסטריט, רוברט לי, ויליאם שרמן, תומאס ג'קסון, אלברט סידני ג'ונסטון, וינפילד סקוט, המפרי מרשל, פ.ג.ט. בורגארד – גנרלים במלחמת האזרחים האמריקנית.
- ג'ון פרשינג – מפקד חיל המשלוח האמריקני במלחמת העולם הראשונה.
- דאגלס מקארתור, ג'ורג' פטון, עומר בראדלי, נתן בדפורד פורסט השלישי, ג'וזף סטילוול, מארק קלארק – גנרלים במלחמת העולם השנייה.
- ויליאם וסטמורלנד, הרולד מור – גנרלים במלחמת וייטנאם.
- ג'יימס קימזי – ממייסדי אמריקה און ליין.
- דוד מרכוס – ממפקדי צה"ל הראשונים במלחמת העצמאות.
- בארי מקאפרי, נורמן שוורצקופף – גנרלים במלחמת המפרץ.
- מרטין דמפסי, דייוויד פטראוס, סטנלי מק'קריסטל – גנרלים במלחמת עיראק ומלחמת אפגניסטן.
- פרדריק קגן – היסטוריון צבאי, שהגה את ה-Surge, ששינה את פני מלחמת עיראק.
- 74 מקבלי מדליית הכבוד של צבא ארצות הברית (Medal of Honor), העיטור העליון ביותר לאנשי צבא בארצות הברית.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של האקדמיה הצבאית של ארצות הברית (באנגלית)- אתר האקדמיה
- אלי לאון וסוכנויות הידיעות, בארצות הברית מתלבטים: האם הדוקטרינה הצבאית נכונה?, באתר ישראל היום.
- האקדמיה הצבאית של ארצות הברית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
האקדמיה הצבאית של ארצות הברית, ברשת החברתית פייסבוק
האקדמיה הצבאית של ארצות הברית, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
האקדמיה הצבאית של ארצות הברית, ברשת החברתית אינסטגרם
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
| צבא ארצות הברית | ||
|---|---|---|
| מחלקת הצבא של ארצות הברית | מזכיר הצבא של ארצות הברית • ראש מטה צבא ארצות הברית |  |
| פיקודים מרכזיים | פיקוד כוחות הצבא • פיקוד האימונים וההדרכה • פיקוד האמצעים • פיקוד העתיד | |
| פיקודים מרחביים | פיקוד מרכז • פיקוד צפון • פיקוד דרום • פיקוד אירופה • פיקוד אוקיינוס השקט • פיקוד אפריקה | |
| פיקודים פונקציונליים | פיקוד הסייבר • פיקוד המבצעים המיוחדים • פיקוד החלל וההגנה מפני טילים • פיקוד הפריסה והפצת הכוחות | |
| מוסדות הדרכה | האקדמיה הצבאית של ארצות הברית • מכללת המלחמה של הצבא • המכללה לפיקוד ומטה | |