טומאת היסט
בהלכה היהודית, טומאת היסֶט הוא כינוי לקבלת טומאה על ידי הזזה קלה (נדנוד) של חפץ טמא - הנגרם הן על ידי נשיאה (על אף שלא נגע בחפץ) והן על ידי נגיעה.
מקור המילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקור המילה הוא ככל הנראה בארמית, כתרגום של המילה "משא", שהיא מקור טומאה זו כמוזכרת בפסוק. התרגום ירושלמי מתרגם את הפסוק "והנשא את נבלתם" כוד יוסיט ית נבלתיהון[1]. המילה מופיעה רבות במשניות במסכת זבים[2].
פרטי הדינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]המשנה אומרת כי אין עם הארץ בקיאין בטומאה זו. הרמב"ם בפירושו למשנה מנמק כי עם הארץ סבור שההיסט לדבר טמא אינו מטמאו הואיל ולא נגע בעצם חפץ המטמא, ואינם שמים לב שהוא בעצם מין של משא המוגדרת בכתוב "והנשא את נבלתם"[3].
כמו כן, כל חפץ טהור (שהוכשר לקבל טומאה) אשר יזיז הזב נטמא על אף שלא נגע הזב בעצם החפץ[4].
טומאת היסט על ידי אדם טמא, נגרמת רק כאשר אדם טמא מסיט לבדו חפץ אחר. אם הדבר המוסט היה ניסט גם ללא כוח הזב, אין הוא טמא. כך למשל מפרש רבי מאיר שמחה מדווינסק את המשנה התמוהה ”עריבה מלאה בגדים בזמן שמשאן כבד טמאין בזמן שמשאן קל טהורין”, שבפירושה התחבטו כל המפרשים. הוא מפרש על פי הכתוב במשנה בבבא הקודמת : ”ישבה בספינה כלים שבראש הנס שבספינה טמאין מדרס. נוטלת עריבה...” נמצא שמשנה זו נסובת על הספינה, שהיא, הספינה, נוטלת עריבה מלאה בגדים, והנידה יושבת בספינה. אם משאן של הבגדים כבד, העריבה אינה מתנדנדת בספינה, אלא הנידה מנדנדת את הספינה וכל מה שבתוכה, ולכן הבגדים שבתוך העריבה טמאים בהיסט הנידה, ויהיו הבגדים ראשון לטומאה. אבל אם משאן של הבגדים קל הרי העריבה מתנענעת על ידי הילוך הספינה אף בלא הנידה, אלא שעל ידי הנידה היא מתנדנדת בנדנוד חזק יותר מנדנוד הספינה בלי ישיבת הנידה, ואם כן אין זה היסט, שאין היסט אלא דווקא כשכל הנדנוד בא על ידי הזב[5].
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
טומאה וטהרה ביהדות | ||
---|---|---|
דרגות טומאה | אבי אבות הטומאה • אב הטומאה • ולד הטומאה (ראשון • שני • שלישי ורביעי) | |
דרגות קבלת טומאה | חולין • מעשר שני • תרומה • קודש • חטאת | |
קבלת טומאה | אוהל • מגע • משא • היסט • מדרס • ביאה • בועל נידה • ביאה לבית • מדף • בליעה • עיסוק | |
מטמאים מן התורה | מת • נבלת חיה ובהמה • נבלת עוף טהור • נבלת השרץ • בעל קרי • פולטת שכבת זרע • מטמאי משכב ומושב - נידה, יולדת, זבה, זב • צרעת (אדם, בתים, בגדים) • שכבת זרע • חטאות המטמאות • מי חטאת | |
מטמאים מן דרבנן | ידיים • ארץ העמים • בית הפרס • כתבי הקודש • גויים • עבודה זרה • טבילה במים שאובים | |
נטמאים | אדם • כלים (כלי מתכות, כלי עץ, כלי חרס, בגדים, כלי עור, שק, וכלי עצם) • אוכלים • משקין | |
אחרים | טומאת מקדש וקדשיו • האיסור לכהן להיטמא למת • הכשר לקבל טומאה • טומאה רצוצה • טומאה הותרה בציבור | |
טהרה | טבילה • פרה אדומה • מקווה • חציצה • טבול יום • מחוסר כיפורים • טהרת מצורע • טבילת עזרא | |
סדר טהרות | כלים • אהלות • נגעים • פרה • טהרות • מקוואות • נידה • מכשירין • זבים • טבול יום • ידיים • עוקצים |
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.