מחוסר כיפורים
מחוסר כיפורים הוא סטטוס בהלכות טומאה, המסמל טומאה קלה, בדומה לטבול יום, שמונעת מהאדם במצב זה להיכנס למקדש ולאכול קורבנות. כדי לצאת ממנו על האדם להביא את קרבנותיו, ולאחר מכן יוכל להיכנס למקדש ולאכול קורבנות.
פרטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לארבעה סוגי טומאות קבעה התורה שעליהם להביא קורבן להשלמת טהרתם, והם: זב, זבה, יולדת ומצורע. עד הבאת הקרבן אסור להם להיכנס לבית המקדש ולאכול מן הקרבנות, ומצב זה נקרא מחוסר כיפורים[1]:
- זב וזבה - מביאים את קורבנם ביום השמיני מאז שהתרפאו (לאחר ספירת "שבעה נקיים" וטבילה במקווה), והוא מורכב משני עופות, אחד לחטאת והשני לעולה.
- יולדת - מביאה את קורבנה ביום הארבעים ואחד ללידת בן, או השמונים ואחד ללידת בת, והוא מורכב מכבש לעולה ועוף לחטאת. אם מצבה הכלכלי אינו מאפשר קניית כבש - יכולה היא להחליף אותו בעוף לעולה.
- מצורע - מביא קורבנות למחרת טבילתו השנייה: אשם חטאת ועולה (שני כבשים זכרים לאשם ועולה, וכבשה נקבה לחטאת. אם המצורע עני, הוא יכול להחליף את החטאת והעולה בעופות), בתוספת לוג (כרבע ליטר בערך) שמן. המצורע עומד בשער המקדש, והכוהנים מורחים על חלקים מגופו (תנוך האוזן, בהונות היד והרגל) מדם האשם ומן השמן.
פרטי הטומאה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עד הבאת קורבנם הם מוגדרים כמחוסר כיפורים, ואסורים לאכול קרבן או להיכנס לבית המקדש[2].
הרמב"ם[3] פוסק כי מחוסר כפורים שנכנס לעזרת ישראל אינו לוקה, אבל מכין אותו מכת מרדות. אך הראב"ד, וכן בחכם צבי[4] כתב בשם הר"ש שמחוסר כיפורים חייב כרת.
ה"מרכבת המשנה" כותב כי אמנם קיימת תוספתא[5] כדבריו של הראב"ד שמחוסר כיפורים חייב כרת על ביאת המקדש כשנכנס לעזרה, אך הרמב"ם סובר שדעה זו היא רק לפי מי שסבור ש"מחוסר כיפורים דזב - כזב דמי", כלומר זב שמחוסר כיפורים - חלה עליו עדיין טומאת זב, לעניין טומאת מקדש.
אך דעת הרמב"ם היא כמו הדעה האחרת - הקיימת לשיטתו, שמחוסר כיפורים דזב לאו כזב דמי לביאת מקדש, והוא גורס במשנה במסכת כלים[6] עזרת ישראל מקודשת ממנו שאין מחוסר כיפורים נכנס לשם וחייבין עליה חטאת[7] ולפי גרסה זו הלשון חייבין ולא "חייב" מורה על כך שהחיוב חטאת אינו על המחוסר כיפורים, ולמרות שמחוסר כיפורים אסור להיכנס, חיוב החטאת הוא על שארי הטמאין החייבין חטאת בין טמא גמור או טבול יום, אך מחוסר כיפורים אפילו של זב אינו כזב ואינו נקרא טמא, ואפילו מלקות אינו חייב, שכן איננו בכלל הלאו של "ולא יטמאו את מחניהם", ואפילו אם נאמר שאסור מהתורה, מהכתוב "עוד טומאתו בו" - לרבות מחוסר כיפורים, הרי הוא רק איסור עשה ולכן כתב הרמב"ם שלוקה רק מכת מרדות.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ משנה מסכת כלים פרק א משנה ח, ומסכת נגעים פרק יד משנה ג.
- ^ משנה, מסכת נגעים, פרק י"ד, משנה ג'
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר עבודה, הלכות ביאת מקדש, פרק ג', הלכה ט'.
- ^ שאלה קס"ב, שם סתר דברי הר"י קורקוס בדעת הר"ש.
- ^ פ"ק דכלים.
- ^ פרק א'.
- ^ כך היא גרסתינו גם, ולא כגרסת התוספות זבחים דף י"ז ע"ב ד"ה קסבר, שגרסו "וחייב חטאת", דמשמע שהמחוסר כפורים עצמו חייב חטאת וכל שכן טבול יום וטמא.
| הקורבנות ביהדות | ||
|---|---|---|
| סוגי הקורבנות | ||
| סוגי הקורבנות היסודיים | עולה • מנחה • שלמים • חטאת • אשם • בכור • מעשר |  |
| קורבנות ציבור | קורבן התמיד • קורבן מוסף • לחם הפנים • מנחת העומר • שתי הלחם • קורבנות יום הכיפורים • קיץ המזבח • פר העלם דבר של ציבור | |
| קורבנות יחיד במועדים | עולת ראייה • שלמי חגיגה • שלמי שמחה • קורבן פסח • חגיגת ארבעה עשר • פר ואיל של כהן גדול ביום הכיפורים | |
| קורבנות יחיד נוספים | קורבן עולה ויורד • קורבן תודה • קורבן יולדת • קורבן גר • קורבן עוף • מנחת חינוך • קורבנות נזיר • קרבן מצורע • מחוסר כיפורים | |
| הקרבת הקורבנות | ||
| תהליך ההקרבה | לבישת בגדי כהונה • קידוש ידיים ורגליים • סמיכה • שחיטה • מליקה • קבלה • הולכה • זריקה • מליחה • הגשה • קמיצה • תנופה • הקטרה • נסכים | |
| איסורים ופסולים | פיגול • נותר • טומאה • תמורה • מעילה • בעל מום • טרפה • ממשקה ישראל • בעבודת חבירו | |
| מקום ההקרבה | במות • בית המקדש • מזבח העולה • המערכה הגדולה • חידוש עבודת הקורבנות בימינו • ריכוז הפולחן | |
| טומאה וטהרה ביהדות | ||
|---|---|---|
| דרגות טומאה | אבי אבות הטומאה • אב הטומאה • ולד הטומאה (ראשון • שני • שלישי ורביעי) |  |
| דרגות קבלת טומאה | חולין • מעשר שני • תרומה • קודש • חטאת | |
| קבלת טומאה | אוהל • מגע • משא • היסט • מדרס • ביאה • בועל נידה • ביאה לבית • מדף • בליעה • עיסוק | |
| מטמאים מן התורה | מת • נבלת חיה ובהמה • נבלת עוף טהור • נבלת השרץ • בעל קרי • פולטת שכבת זרע • מטמאי משכב ומושב - נידה, יולדת, זבה, זב • צרעת (אדם, בתים, בגדים) • שכבת זרע • חטאות המטמאות • מי חטאת | |
| מטמאים מן דרבנן | ידיים • ארץ העמים • בית הפרס • כתבי הקודש • גויים • עבודה זרה • טבילה במים שאובים | |
| נטמאים | אדם • כלים (כלי מתכות, כלי עץ, כלי חרס, בגדים, כלי עור, שק, וכלי עצם) • אוכלים • משקין | |
| אחרים | טומאת מקדש וקדשיו • האיסור לכהן להיטמא למת • הכשר לקבל טומאה • טומאה רצוצה • טומאה הותרה בציבור | |
| טהרה | טבילה • פרה אדומה • מקווה • חציצה • טבול יום • מחוסר כיפורים • טהרת מצורע • טבילת עזרא | |
| סדר טהרות | כלים • אהלות • נגעים • פרה • טהרות • מקוואות • נידה • מכשירין • זבים • טבול יום • ידיים • עוקצים | |
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.