טייסת 193
סמל הטייסת | |
״באוויר, בים וביבשה״ | |
פרטים | |
---|---|
כינוי | "טייסת מגיני המערב" |
מדינה | ישראל |
שיוך | חיל האוויר הישראלי |
סוג | מסוקי סיור ימי |
בסיס האם | בסיס רמת דוד |
אירועים ותאריכים | |
תקופת הפעילות | 12 באוגוסט 1987 – הווה (37 שנים) |
מלחמות | מלחמת לבנון השנייה |
נתוני היחידה | |
ייעוד | סיוע לחיל הים הישראלי ושיתוף פעולה הדוק עם שייטת ספינות הטילים (רשימת יעוד מלאה בסעיף "הקמת הטייסת"). |
כלי טיס | יורוקופטר AS-565 פנתר ("עטלף") |
כלי טיס בעבר | יורוקופטר HH-65 דולפין |
טייסת 193, המכונה גם "טייסת מגיני המערב", כינויה גם "טייסת הים היחידה", היא טייסת מסוקי סיור ימי בחיל האוויר הישראלי המיועדת לביצוע משימות סיוע לחיל הים הישראלי ופועלת בשיתוף פעולה הדוק עם שייטת ספינות הטילים. כיום מפעילה הטייסת מסוקי יורוקופטר AS-565 פנתר ("עטלף"). הטייסת מוצבת בבסיס רמת דוד אך מסוקיה יכולים לפעול גם מספינות טילים (סטי"ל) מסוג סער 5 וסער 6 הכוללות מנחת מסוקים. בעת שמסוק של הטייסת שוהה באוויר הוא נמצא תחת אחריותו של חיל האוויר ובעת שהוא שוהה על סטי"ל הוא תחת אחריותו של חיל הים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקמת הטייסת
[עריכת קוד מקור | עריכה]טייסת 193 הוקמה ב-12 באוגוסט 1987 כטייסת מסוקי יורוקופטר HH-65 דולפין שהועברו אליה מטייסת 124 ("החרב המתהפכת") שם נקלטו תחילה, מפקדה הראשון ומקימה היה משה אררט.
משימות הטייסת שהוגדרו כללו:
- השתתפות בקרב ימי - גילוי כלי שיט וזיהוי עבור ספינות חיל הים
- הכוונת ספינות חיל הים לעבר מטרות מעבר לאופק
- לוחמה נגד צוללות
- חיפוש והצלה ימיים
- תובלה אווירית-ימית
- השתתפות בפעילות בט"ש אווירי-ימי
- הכשרת צוותי האוויר והקרקע של הטייסת ושמירת כשירותם
- הדרכת צוותי הים המסייעים בתפעול המסוק
שני מסוקי HH-65A נרכשו במימון תקציבי חיל הים לצורך הגדלת אופק המכ"ם של כלי השיט של חיל הים ולסיוע בטיווח מטרות ימיות. יכולת זו נדרשה בעקבות הצטיידות חיל הים בטילים נגד ספינות ארוכי טווח מסוג "הרפון", המסוגלים לפגוע במטרות שנמצאות מעבר לטווח הגילוי של מכ"ם ספינות הטילים של חיל הים. בנוסף, נועדו המסוקים לשמש למשימות ימיות שונות כגון חילוץ, תצפית ואיכון מטרות ימיות, וכן לסייע בפעילות הביטחון השוטף בעקבות פעולות טרור שביצעו מחבלים שהגיעו לישראל בדרך הים, כפי שאירע בפיגוע במלון סבוי ובפיגוע כביש החוף.
צוות לקליטת המסוק הוקם בחיל האוויר בראשית 1983 וב-26 ביולי 1985 קלטה טייסת 124 בבסיס פלמחים את שני המסוקים (מספרי זנב 901 ו-905). המסוקים היו יכולים לפעול מספינות סער 4.5 חוחית שכללו מנחת מסוקים.
פעילות מבצעית ראשונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפעילות המבצעית הראשונה של הטייסת הייתה במבצע "איש הגשם 2", באפריל 1989. במבצע זה השתתף מסוק "דולפין" של הטייסת במשימת חיפוש אחר מחבלים בים. הטייסת פעלה בשיתוף עם ספינת חיל הים אח"י גאולה ומטוס "שחף" מטייסת 120 ("הבינלאומית").
סגירת הטייסת
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-20 בדצמבר 1989 הוחלט בדיון מטה בראשות מפקד חיל האוויר האלוף אביהו בן-נון, לסגור את הטייסת, ולהחזיר את זוג המסוקים שלה לטייסת 124 בבסיס פלמחים שם יופעלו במסגרת של גף החל מיולי 1990.
פתיחה הטייסת מחדש
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר סגירת טייסת 190 ("מגע הקסם") כטייסת מסוקי MD500 דיפנדר ("להטוט") בבסיס רמת דוד הוחלט, בין היתר, לפתוח את טייסת 193 מחדש בבסיס רמת דוד ולהעביר אליה את מסוקי ה"דולפין".
הגעת מסוקי ה"עטלף"
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1994 אישר הרמטכ"ל רב-אלוף אהוד ברק את החלפת מסוקי ה-HH-65A, שסבלו במהלך שירותם בצה"ל מתקלות רבות, במסוק ימי מתקדם יותר מסוג AS-565 פנתר, מתוצרת חברת יורוקופטר. במסוקים הוכנסו מספר שינויים שנועדו להתאמתם לצורכי חיל האוויר הישראלי. בין השאר, הותקנו על המסוקים אמצעי הגנה שכללו משגרי מוץ ונורים ומערכת לוחמה אלקטרונית.
ב-12 באוגוסט 1996 הגיעו לישראל זוג מסוקי ה-AS-565 פנתר, שקיבלו את הכינוי "עטלף", הראשונים (מספרי זנב 882 ו-885) מתוך חמישה שנרכשו בעלות של כ-9 מיליון דולר למסוק. המסוקים הוטסו מארצות הברית במטוס מטען כשהם מפורקים בארגזים. כשבועיים לאחר הגעתם הורכב אחד מהם והחל לטוס.
קליטה רשמית של ה"עטלף" וכשירות מבצעית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-13 במרץ 1997 קלטה הטייסת את מסוקי ה"עטלף" החדשים בטקס רשמי במעמד מפקד חיל האוויר האלוף איתן בן-אליהו. במהלך חודש ספטמבר 1997 עברה הטייסת ביקורת כשירות של מחלקת מבצעים בהצלחה, והוכרזה מבצעית. במקביל הוצא מסוק ה"דולפין" היחיד שנותר (מספר 901) מהשירות ונמכר למשמר החופים האמריקאי שם קיבל את מספר זנב חדש - 6958 והוסב לדגם HH-65B ואחרי זה הוסב בשנית לדגם HH-65C. [1]
סיכול הברחות נשק
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-5 במאי 2001 נטלה הטייסת חלק בלכידת הספינה "סנטוריני" שיצאה מצפון לבנון אל עבר רצועת עזה כשהיא נושאת אמצעי לחימה רבים שיועדו לפלסטינים.
ב-21 במאי 2003 נטלה הטייסת חלק בלכידת הספינה "אבו חסן" ששייטה בים התיכון בדרכה מלבנון לרצועת עזה. הטייסת פעלה לצד גף סיורי ים בטייסת 120 המפעילה מטוסי שחף ובשיתוף פעולה עם שייטת הסטי"לים באיתור ומעקב אחר הספינה, וכן ליוותה את כוח שייטת 13 במבצע ההשתלטות על הספינה שבוצע בהצלחה. על הספינה נתפס איש חזבאללה חמאד מסלם מוסאבו ע'מרה ואיתו אמצעי לחימה וחומרי הדרכה רבים שיועדו לפלסטינים.[2]
מלחמת לבנון השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-14 ביולי 2006, בסביבות השעה 20:30, בעת שפעלה מול חופי ביירות במלחמת לבנון השנייה, נפגעה אח"י חנית בחלקה האחורי, מטיל נגד ספינות מדגם C-802 ששוגר על ידי החזבאללה. הטיל פגע במנוף שנמצא בירכתיים, התחמש, אך לא חדר את מבנה המנוף העשוי פלדה והחליק. אש פרצה במדור ירכתיים ימין מתחת למנחת המסוקים, וארבעה חיילים נהרגו. שניים מההרוגים היו אנשי הטייסת: רס"ר דב שטרנשוס, ששימש כאחראי על הדרכה ומכונאי מוטס בטייסת, וסמ"ר טל אמגר, ששימש כטכנאי אוויוניקה בטייסת. מסוק "עטלף" שהיה על המנחת ניזוק כתוצאה מפגיעת הטיל והוצא מסד"כ הטייסת לצורך תיקונים. ב-11 באוגוסט 2008 נערך בבסיס רמת דוד טקס לציון חזרתו של המסוק, אשר עבר סדרת תיקונים ובדיקות בטייסת תחזוקה של הבסיס.[3]
הזמנת מסוקי סיהוק
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-2015 הוזמנו שמונה מסוקי סיקורסקי SH-60F "סיהוק" מעודפי הצי האמריקני. המסוקים צפויים להגיע בשנת 2024 ולהחליף את מסוקי העטלף.
תאונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]תאונת מסוק "דולפין" מספר 905
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-16 בספטמבר 1996, במהלך אימון לילי משותף עם שני סטי"לים, התרסק מסוק "דולפין" מספר 905 בים התיכון, כ-12 מיל מול חופי נהריה. בהתרסקות נספו שלושת אנשי הצוות: מפקד הטייסת, הקברניט סא"ל בן-ציון (בנצי) בכר, טייס המשנה, סרן שחק סלע, וקצין הסיור המוסק (קס"מ) של חיל הים, סרן ערן גרביה. בחיפושים שנערכו נמצאה עוד באותו לילה גופתו של סרן שחק. כעבור ארבעה חודשים, בינואר 1997, אותרה גופתו של סא"ל בכר. גופתו של סרן גרביה לא נמצאה עד עצם היום הזה.
תאונת מסוק "עטלף"
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-3 בינואר 2022 התרסק מסוק "עטלף" עם שלושה אנשי צוות מול חופי חיפה בקרבת המכון לחקר ימים ואגמים. שני הטייסים סא"ל ארז שחייני ורס"ן חן פוגל נהרגו. קצין הסיור המוסק מחיל הים סרן רון בירמן נפצע בינוני וחולץ על ידי השיטור הימי.[4] תחקיר חיל האוויר העלה שהתאונה נגרמה עקב תקלה טכנית במנוע המסוק.[5]
מפקדי הטייסת
[עריכת קוד מקור | עריכה]בין מפקדי הטייסת: משה אררט, בן ציון בכר (1996-1993), צבי טסלר (1998-1996), אבנר בלקנאי (2003-2001)
סמל הטייסת
[עריכת קוד מקור | עריכה]סמל הטייסת עוצב על ידי הגרפיקאית אורנה שפע, לבקשת אחיה ומפקד הטייסת הראשון, סא"ל משה אררט. הסמל שהיא עיצבה גבר על כל הצעות הגרפיקאים של חיל-האוויר. בסמל מוצג דג מסוג "מנטה ריי" שתנועת הריחוף שלו במים מייצגת את השילוב של טיסה ושייט.[6]
סמלי טייסת נוספים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פאטצ' כתף - העטלף מסמל את מסוק הטייסת יורוקופטר AS-565 פנתר ("עטלף")
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- טייסת מגיני המערב, באתר חיל האוויר הישראלי
- מיכל ויסברוד, 20,000 סנטימטרים מעל המים, באתר חיל האוויר הישראלי, 1 בספטמבר 2011
- טל בן נאה, בין מים לשמיים, באתר חיל האוויר הישראלי, 1 ביוני 2018
- ניר דבורי, "זו משימת חיים לחזור לטוס לחזור להיות מבצעיים", באתר מאקו, 27 באפריל 2023
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ,6598 901 4101 Aerospatiale HH-65 Dolphin C/N 6002, Helis.com (באנגלית)
- ^ רן רוזנברג, מסוקי העטלף של חיל-האוויר סייעו לשייטת בלכידת ספינת הטרור, באתר חיל האוויר הישראלי
- ^ שי טל, העטלף חזר, באתר חיל האוויר הישראלי
- ^ יואב זיתון, איתן גליקמן, סא"ל ארז שחייני ורס"ן חן פוגל הם טייסי חיל האוויר שנהרגו באסון התרסקות המסוק, באתר ynet, 4 בינואר 2022
- ^ מתן וסרמן, ממצאי תחקיר התרסקות מסוק העטלף: התאונה התרחשה בעקבות קורוזיה וכשל פנימי במנוע, באתר מעריב אונליין, 3 ביולי 2022
- ^ קליה בן–עמרם ועדן בר–נוי, לא על הסמל לבדו, בטאון חיל האוויר, יוני 2009