יחסי גבון–הודו
| יחסי גבון–הודו | |
|---|---|
 |  |
 | |
| גבון | הודו |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 267,667 | 3,287,263 |
| אוכלוסייה | |
| 2,557,082 | 1,455,280,125 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 20,516 | 3,549,919 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 8,023 | 2,439 |
| משטר | |
| רפובליקה | רפובליקה סוציאליסטית פדרלית |
יחסי גבון–הודו הם היחסים הבינלאומיים הקיימים בין גבון להודו.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]השר הבכיר להגנה הלאומית של גבון עלי בונגו ביקר בהודו בנובמבר 2007.[1][2] הוא ביקר בהודו שוב באוקטובר 2015, הפעם כנשיא, כדי להשתתף בפסגת הפורום השלישית של הודו-אפריקה בניו דלהי.[3] כמה שרים גבונים גם ביקרו בהודו.[1][2] הביקור היחיד של פקיד ממשלתי הודי בגבון התרחש בספטמבר 2015, כאשר שר המדינה לפיתוח משאבי אנוש ושליח מיוחד של ראש הממשלה רם שנקר קתריה ביקר בליברוויל ונפגש עם הנשיא אונדימבה.[2]
ורשה פאלאווי, עוזרת כלכלית של ראש שגרירות גבון בניו דלהי, ייצגה את המדינה בפורום הודו-אפריקה לחקלאות שאורגן על ידי FICCI, משרד החקלאות ומשרד המסחר והתעשייה בפברואר 2016. בפורום השתתפו גם שרת החקלאות ההודית ראדה מוהאן סינג ושרים בכירים מבוצואנה, סיישל, זמביה ומדינות אפריקאיות אחרות.[4]
יחסי סחר
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסחר הדו-צדדי בין גבון להודו הסתכם ב-142.45 מיליון דולר בשנים 2015–2016, ירידה חדה מ-835.73 מיליון דולר בתקציב הקודם. הודו ייצאה לגבון סחורות בשווי 36.82 מיליון דולר, וייבאה בשווי 105.63 מיליון דולר. הסחורות העיקריות שמייצאת הודו לגבון הן בשר ומוצרי בשר, תרופות, כותנה, ברזל ופלדה. הסחורות העיקריות המיובאות על ידי הודו מגבון הן עץ ומוצרי עץ, עפרות, סיגים ואפר.[2][1]
ביוני 2010, כרתה בהארטי איירטל עסקה לרכישת פעילות הסלולר של זאין ב-15 מדינות באפריקה, כולל גבון, תמורת 8.97 מיליארד דולר, ברכישה השנייה בגודלה בהודו בחו"ל אחרי העסקה בשווי 13 מיליארד דולר של טאטה סטיל בקנייה של קורוס ב-2007. Bharti Airtel השלימה את הרכישה ב-8 ביוני 2010.[5] Tata Chemicals הודיעה באפריל 2011 כי תשקיע 290 מיליון דולר כדי לרכוש 25.1% מהחברה הסינגפורית Olam International בפרויקט ייצור אוריאה הממוקם ליד עיירת הנמל פורט-ג'נטיל. טאטה הצהירה כי תייצא 25% מסך התוצרת של המפעל להודו.[6] Oil India Ltd. (OIL), בשותפות עם אינדיאן אויל בע"מ, ביצעה חיפושי נפט בשאקטי בלוק, למברלה.[2][1] OIL גילתה 44 מיליון חביות נפט באתר בשנת 2013.[7]
חברות הודיות כמו Ramky Infrastructure Ltd ו-M3M India Limited זכו בחוזים לפיתוח מגזר התשתיות בגבון.[8][1]
סיוע חוץ
[עריכת קוד מקור | עריכה]הודו סיפקה לגבון קו אשראי (LOC) בשווי 14.5 מיליון דולר במרץ 2007 לבניית 300 בתים ושירותים ב-Bikele ליד ליברוויל. LOC נוסף בשווי 67.19 מיליון דולר סופק לשדרוג מתקני השידור של גבון.[2][1]
גבון הייתה בין 15 המדינות האפריקאיות הראשונות שבהן יישמה הודו את פרויקט הרשת האלקטרונית הפאן אפריקאית. קישוריות טל-חינוך, רפואה טלפונית וקישוריות VVIP הוקמו בליברוויל במסגרת הפרויקט. בוועידת הפורום הראשונה של הודו אפריקה בניו דלהי באפריל 2008, הודו הסכימה להקים מרכז הכשרה מקצועית בגבון כחלק מ"תוכנית פעולה" עם האיחוד האפריקאי.[2][1]
אזרחי גבון זכאים למלגות במסגרת התוכנית ההודית לשיתוף פעולה טכני וכלכלי[2][1] והמועצה ההודית ליחסי תרבות.[9] כמה פקידים מגבון קיבלו גם תוכניות הכשרה במסגרת ה-AIFS.[2][1]
יחסי תרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]שגריר גבון דזירה קומבה חנך את הפסטיבל העולמי הרביעי לעיתונות שנערך באולפני Marwah, Noida בפברואר 2016.[10]
נכון לדצמבר 2016, התגוררו בגבון כ-100 הודים. הם עוסקים בעיקר בפרויקטי תשתית, מסחר, יצוא של עצים וגרוטאות מתכת.[2][1]
נציגויות דיפלומטיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גבון מחזיקה בהודו שגרירות בניו דלהי.
- הודו מיוצגת בגבון באמצעות שגרירות בקינשאסה, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, ובנוסף מחזיקה קונסוליית כבוד בליברוויל.[11]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 "Gabon-India Ties". Embassy of Gabon, New Delhi (באנגלית בריטית). נבדק ב-5 באפריל 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 "India – Republic of Gabon Relations" (PDF). Ministry of External Affairs. 8 בדצמבר 2016. נבדק ב-5 באפריל 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Glimpse of 3rd IAFS 2015" (PDF). Embassy of Gabon, New Delhi. נבדק ב-5 באפריל 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "'India -Africa Agribusiness Forum' 2016" (PDF). Embassy of Gabon, New Delhi. נבדק ב-5 באפריל 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Tripathy, Devidutta; Goma, Eman (8 ביוני 2010). "Bharti closes $9 billion Zain Africa deal". Reuters. Reuters. נבדק ב-7 בספטמבר 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "India to manufacture fertiliser in Gabon, and then ship it back home". How We Made It In Africa. 18 באפריל 2011. נבדק ב-5 באפריל 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Explained: This is India's trade footprint in Africa". The Indian Express. 23 באוקטובר 2015. נבדק ב-5 באפריל 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "India – Republic of Gabon Relations" (PDF). Ministry of External Affairs. במאי 2013. נבדק ב-5 באפריל 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Africa Scholarships". Indian Council for Cultural Relations (באנגלית). אורכב מ-המקור ב-12 במאי 2017. נבדק ב-5 באפריל 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Gllobal Journalism fest in Noida" (PDF). Embassy of Gabon, New Delhi. The Times of India. 22 בפברואר 2016. נבדק ב-5 באפריל 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Indian Missions Abroad". Ministry of External Affairs (באנגלית). נבדק ב-5 באפריל 2017.
{{cite web}}: (עזרה)
