יחסי הודו–ירדן

יחסי הודו–ירדן
הודו	ירדן
הודו	ירדן
שטח (בקילומטר רבוע)
3,287,263	89,342
אוכלוסייה
1,455,280,125	11,542,018
תמ"ג (במיליוני דולרים)
3,549,919	50,814
תמ"ג לנפש (בדולרים)
2,439	4,402
משטר
דמוקרטיה	מונרכיה חוקתית

יחסי הודו–ירדן הם היחסים הכלכליים, צבאיים ותיירותיים בין הרפובליקה של הודו לממלכת ירדן ההאשמית. היחסים כוננו עוד משנת 1947, שנת הקמתה של ירדן ושל הודו, ומתקיימת מערכת יחסים טובה בין המדינות.

רפובליקת הודו וממלכת ירדן ההאשמית חתמו על הסכם דו-צדדי הראשון שלהם לשיתוף פעולה ויחסי ידידות בשנת 1947, שנה לאחר הקמת ממלכת ירדן, ובשנת הקמת הודו, לאחר עזיבת הבריטים את תת-היבשת הודו.

בשנת 1950 נחתם הסכם פורמלי בין שתי המדינות, כאשר הפכה הודו לרפובליקה, והוקמו יחסים דיפלומטיים מלאים בין שתי המדינות^[1]. בראשית אוקטובר 1950 מינתה ירדן ציר להודו, שהחליף את השגריר הלא־תושב מטהראן.^[2] בשנות ה-50 נעזרה כלכלת ירדן בהודו, והשתיים החליפו כספים, סחורות ותיירות לצד ביקורים רשמיים של מנהיגי המדינות. המלך חוסיין ביקר בהודו לראשונה בדצמבר 1963. סגן נשיא הודו, זקיר חוסיין, ביקר בירדן לראשונה במאי 1965 וערך מספר תפילות מסוקרות במסגד אל אקצא, אז בשליטה ירדנית^[3].

המלך עבדאללה השני, בנו של המלך חוסיין, והמלכה ראניה ביקרו בהודו לראשונה בדצמבר 2006. שר החוץ ההודי ס. מ. קרישנה ביקר בירדן ב-20 בנובמבר 2011. הנסיך חסן בן טלאל ביקר בהודו במהלך אוקטובר – נובמבר 2012. ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי נפגש עם המלך עבדאללה לאחר העצרת הכללית של האומות המאוחדות בניו יורק בספטמבר 2015^[4].

המלכה ראניה הביעה את דעותיה ביחס ליחסים הדו-צדדיים בין המדינות בראיון שנערך במרץ 2006 עם רשת הטלוויזיה "India Today". ראניה תיארה את הודו כ"כוכבת העולה של אסיה" ו"בת הזוג הטבעית" של ירדן. על תפקידה של הודו במזרח התיכון היא הצהירה כי האזור "משתוקק לגרום להודו למלא תפקיד גדול יותר", והוסיפה, "להודו יש תפקיד חשוב מכיוון שתמיד היה לה קשר הדוק עם ירדן"^[5] ירדן הייתה מהתומכות הנלהבות בנתינת מושב שאינו קבוע להודו במועצת הביטחון של האו"ם, והודו תמכה במועמדות של ירדן למושב קבוע בשנים 2014 – 2016^[4].

באוקטובר 2015 הפך פרנב מוקהרג'י לנשיא הודו הראשון שביקר בירדן^[6]. מוקהרג'י נפגש עם המלך עבדאללה, ראש הממשלה עבדאללה א-נסור וכמה גורמים בכירים נוספים בירדן^[4]. במהלך שהותו של מוקרהג'י בירדן נחתמו כמה סעיפים המאשרים קווי טיסה אוויריים חדשים מירדן להודו ולהפך, לצד קנייה של הודו מירדן הכוללת בעיקר כלי תחבורה ימיים. כמו כן, נחתמו הסכמים דו צדדיים בין הלשכה לתקנים הודיים ולארגון התקנים והמטרולוגיה של ירדן, ונוסדו 10 מוסדות להשכלה גבוהה המערבות סטודנטים הודים וירדנים. שתי המדינות אף חתמו על הסכם למיגור הטרור המוסלמי במדינות תוך שיתוף פעולה צבאי^[7].

הודו היא השותפה הגדולה ביותר של ירדן בנושאי סחר ומסחר אחרי עיראק, ערב הסעודית וסין. הסחר בין הודו לירדן קבוע על פי הסכם דו צדדי משנת 1976. שווי המסחר בין שתי המדינות הסתכם ב-2.228 מיליארד דולר בשנים 2014 – 2015, שהיה גדול ב-12 מיליון דולר מאשר חילופי הכספים שבשנים שלפני כן^[4]. הודו ייצאה סחורה בשווי 1.431 מיליארד דולר לירדן, וייבאה מוצרים בשווי 857 מיליון דולר. מאז שנת 2013 מרוויחה בכל שנה הודו יותר כסף מירדן מתוך הסחר שמחליפות המדינות. המצרכים העיקריים המיוצאים על ידי הודו לירדן הם מכונות אלקטרוניות, דגנים, בשר קפוא, כימיקלים אורגניים, מספוא לבעלי חיים וחלקי רכב^[4].

הסחר בין שתי המדינות צפוי להגיע לחמישה מיליארד דולר עד 2025^[8] חברת JPMC הירדנית וחברת IFFCO ההודית הקימו חברת מיזמים משותפים לייצור חומצה זרחתית באוקטובר 2015. חברת "MMTC India Ltd" חתמה עם משרד החקלאות הירדני על הסכם לייצור וייבוא של דשן^[4].

ב-11 באוקטובר 2015 נחנך רחוב חדש בעמאן בירת ירדן, על שמו של מוהנדס קרמצ'נד גנדי, הידוע יותר בשמו מהאטמה גנדי, מייסד ומנהיג התנועה לשחרור הודו^[9]. שם הרחוב היה למחווה חשובה של ירדן להודו, משום שגנדי נחשב בהודו לאחד מהמנהיגים הדגולים שחיו אי-פעם.

נכון לינואר 2016, יותר מ-10,000 אזרחי הודו מתגוררים בירדן כדרך קבע. על פי נתוני משרד התעסוקה הירדני מועסקים כיום אזרחים הודים בירדן בעיקר בטקסטיל, בנייה, ייצור, חברות דשנים, שירותי בריאות, אוניברסיטאות, טכנולוגית מידע, שירותים פיננסים ועוד^[10].

מדיה וקבצים בנושא יחסי הודו–ירדן בוויקישיתוף