יחסי יוון–צ'ילה

יחסי יוון–צ'ילה
יוון	צ'ילה
יוון	צ'ילה
שטח (בקילומטר רבוע)
131,957	756,102
אוכלוסייה
10,010,962	19,796,785
תמ"ג (במיליוני דולרים)
238,206	335,533
תמ"ג לנפש (בדולרים)
23,795	16,949
משטר
רפובליקה	רפובליקה דמוקרטית

יחסי יוון–צ'ילה הם יחסי החוץ בין הרפובליקה של צ'ילה לבין הרפובליקה ההלנית. הפזורה היוונית בצ'ילה היא הגדולה ביותר באמריקה הלטינית, עם כ-120 אלף ממוצא יווני.

היחסים בין שתי המדינות החלו בתחילת המאה ה-20, עם הגירה מסיבית של היוונים לצ'ילה, אשר התיישבו בעיקר בערי החוף של אנטופגסטה, לה סרנה וולפראיסו. זרם הגירה זה הביא ליצירתה של קהילה יוונית שנמצאת בצ'ילה עד ימינו, ובא לידי ביטוי באמצעות מוסדות סוציו-תרבותיים שונים, כמו גם יסוד הכנסייה היוונית האורתודוקסית של סנט קונסטנטין ואלנה, הכנסייה הראשונה בצ'ילה, שהוקמה לכבוד היחסים הטובים בין שתי המדינות.

בשנת 1968 הוקם המרכז ללימודים יוונים, ביזנטיים ונאו-הלניים של אוניברסיטת צ'ילה, אשר לקח כמטרותיו פרסום מאמרים, מחקר והפצת תרבות והיסטוריה של אומות הבלקן במדינות דרום אמריקה.

על פי נתוני המכון הלאומי לסטטיסטיקה של צ'ילה, בשנת 2005 התגוררו ביוון 612 אזרחי צ'ילה, בגלל השיעור הנמוך של ההגירה הצ'יליאנית, זו אחת מ-40 הקהילות הגדולות ביותר של צ'יליאנים בעולם.

יחסי המסחר היווניים נשלטים על ידי הסכם השותפות הכלכלית הצ'יליאני (EPA) שנחתם עם האיחוד האירופי בשנת 2002, ונכנס לתוקף ב-1 בפברואר 2003. בנוסף, "הסכם להגנת הקידום הדדי של השקעות" בין וממשלות יוון וצ'ילה נחתם ביולי 1996. שתי המדינות חברות בארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD).

בתחום התיירות, אזרחים יוונים וצ'יליאנים רשאים להיכנס באופן חופשי ממדינה אחת לשנייה, מאז שצ'ילה הצטרפה לוויתור על ויזה למשך 90 ימים עד 180 ימים בתוך אזור שנגן, שבו יוון חברה כחלק מחברותה באיחוד האירופי. ממשלת צ'ילה מצידה, כחלק מעקרון ההדדיות, מעניקה פטור למשך 90 יום לאזרחי יוון.

היחסים הדיפלומטיים ההדדיים הושעו ברמת השגרירות בתגובה להפיכה בצ'ילה בשנת 1973, וכוננו מחדש בשנת 1992.

יוון מחזיקה בצ'ילה שגרירות בסנטיאגו דה צ'ילה, ו-2 קונסוליות באנטופגסטה וולפראיסו. מאידך, צ'ילה מחזיקה ביוון שגרירות באתונה ו-3 קונסוליות בפיראוס, רודוס וסלוניקי^[1].

מדיה וקבצים בנושא יחסי יוון–צ'ילה בוויקישיתוף