יחסי יוון–קניה
| יחסי יוון–קניה | |
|---|---|
 |  |
 | |
| יוון | קניה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 131,957 | 580,367 |
| אוכלוסייה | |
| 10,010,962 | 56,801,109 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 238,206 | 107,441 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 23,795 | 1,892 |
| משטר | |
| דמוקרטיה | רפובליקה |
יחסי יוון–קניה הם יחסים דו-צדדיים בין יוון לקניה . ליוון יש שגרירות בניירובי וקונסוליה מכובדת במומבסה . קניה מיוצגת ביוון דרך שגרירותה ברומא, איטליה .
אמנות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביוון ובקניה יש את האמנות הבילטרליות הבאות: מסגרת האמנות הנוכחית מורכבת מהסכמים הבאים:
- פרוטוקול משא ומתן בין משרדי החוץ (ניירובי 16.11.1998)
- הסכם לשיתוף פעולה כלכלי וטכנולוגי (16.11.1998)
- הסכם על סיוע משפטי לעניינים אזרחיים ומסחריים (במשותף עם אנגליה, לונדון, 27.2.1936). חוק 730/1937. (גאזט ממשלתי, 227/1937). (באמצעות הסכם משותף בין יוון וקניה, מיום 16.10.1967 ההסכם הוארך הוארך עד הסכם חדש)
- הסכם הסגרה (במשותף עם אנגליה). (אתונה, 11/24/1910). הממשלה. 41/1912 (באמצעות הסכם משותף מיום 16.10.1967 בין יוון וקניה המורחבת עד הסכם חדש).
הסכם תיירות בין יוון וקניה שהוסכם עליו ב -2003 תלוי גם הוא בחתימה.[1]
יחסים פוליטיים וכלכליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנובמבר 1998 ביקר בקניה, שר החוץ היווני תיאודורוס פאנגאלוס .[2]
בפרשת אוקלן ב -1999, הקונסול היווני בקניה, ג'ורג' קוסטולאס, הגן על מנהיג PKK, עבדאללה אוכלן . אוקלאן עבר מסוריה לאיטליה לרוסיה ליוון ולבסוף לשגרירות היוונית בניירובי, קניה, ב -2 בפברואר 1999. קומנדואים טורקים כבשו את אוקלן בסיוע כוחות הביטחון הקנייתים.[3][4] בעקבות המעצר דחתה ממשלת קניה את הקבינט שלה על הסערה הציבורית על "תפקידו העכור" בפרשה. שר האוצר הקנייתי, סימאון ניאצ'ה, התפטר במקום לקבל את ההנהגה לעמוד בראש המשרד לפיתוח התעשייה. פרנק קווינגה, שעמד בראש תיק ההגירה, ודנקן ואצ'ירה, שהיה מפכ"ל המשטרה, פוטרו מתפקידם. נח קטאנאנגלה, שר התיישבות הקרקע, הועבר גם הוא לתפקיד אחר בממשלה.[5] שלושה פרקים יוונים הוסרו מתפקידם על הפרשה.[6]
במחצית הראשונה של 2003 התקיימה יוון כנשיאות האיחוד האירופי ונבחרה לאחר מכן כחברה בלתי קבועה במועצת הביטחון של האו"ם. זה יצר מסגרת חיובית לקידום יחסי יוון עם אפריקה, במיוחד קניה, הממלאת תפקיד פעיל במרכז אפריקה, כפי שנראה בהתערבותה במסגרת IGAD, בנושא דרום סודאן .
לשכת המסחר והתעשייה באתונה התחייבה לביקור ביקורתי ב -2001 כדי לזהות תחומים לקידום יחסי הסחר עם קניה, בעיקר בתחום המזון, התרופות והקוסמטיקה. צפוי כי המשא ומתן בין האיחוד האירופי למדינות ACP להקמת משטר סחר חדש עד סוף שנת 2007 יתרום באופן משמעותי להתפתחות נוספת של הסחר עם קניה. זרם התיירים היוונים לקניה גדל בשנים האחרונות, במיוחד בצורה של חגי החבילה.[1]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 "Kenya and Greece Bilateral Relations". Greece. נבדק ב-2009-06-04.
- ^ "Gov't denies that Pangalos visit to Kenya in Nov. linked to Ocalan". Athens News Agency at Embassy of Greece. 1 במרץ 1999. אורכב מ-המקור ב-2011-06-05. נבדק ב-2009-06-04.
Mr. Pangalos made an official visit to Africa in November 1998 that was organized at the beginning of the year and announced to the press in May, an announcement by a foreign ministry spokesman said.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Weiner, Tim (1999-02-20). "U.S. Helped Turkey Find and Capture Kurd Rebel". New York Times. נבדק ב-2007-12-15.
Mr. Ocalan's arrest on Monday led to furious protests by Kurdish demonstrators, who attacked Greek consulates and embassies across Europe and tried to storm the Israeli Consulate in Berlin on the strength of rumors that Greece and Israel had been involved in his capture. ...
- ^ Ünlü, Ferhat (2007-07-17). "Türkiye Öcalan için Kenya'ya para verdi". Sabah (בטורקית). אורכב מ-המקור ב-12 בינואר 2008. נבדק ב-2008-12-18.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Stanley, Alessandra (19 בפברואר 1999). "Shake-up in Kenya's Cabinet". Associated Press in the New York Times. נבדק ב-2009-06-04.
Kenya shuffled its Cabinet today in a long-awaited overhaul apparently hastened by the outcry over its murky role in the seizure of the Kurdish rebel leader Abdullah Ocalan, the Government announced.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Stanley, Alessandra (19 בפברואר 1999). "3 Greek Officials Removed Over Rebel Kurd's Capture". New York Times. נבדק ב-2009-06-04.
{{cite news}}: (עזרה)
