לוי יצחק שניאורסון

לוי יצחק שניאורסון
	הרב לוי יצחק שניאורסון
לידה	21 באפריל 1878; י"ח בניסן ה'תרל"ח; פודוברנקה (בלא'), פלך מוהילב, רוסיה
פטירה	9 באוגוסט 1944 (בגיל 66); כ' באב ה'תש"ד; אלמטי, קזחסטן, ברית המועצות
מקום קבורה	אלמטי, קזחסטן
מדינה	האימפריה הרוסית, ברית המועצות
מקום פעילות	יקטרינוסלב
תקופת הפעילות	? – 9 באוגוסט 1944
השתייכות	חסידות חב"ד
תחומי עיסוק	זוהר, קבלה
בני דורו	יוסף יצחק שניאורסון הרבי הריי"צ מחב"ד
חיבוריו	לקוטי לוי יצחק
בת זוג	חנה שניאורסון (אנ')
שם השושלת	משפחת שניאורסון
אב	ברוך שניאור שניאורסון
אם	זלדה רחל שניאורסון
צאצאים	מנחם מנדל שניאורסון; ישראל אריה לייב שניאורסון ;
מספר צאצאים	3
סגן רבה של ניקולייב	שמואל שניאורסון
	→ מאיר שלמה ינובסקי שלום גוטליב ←
	→ פנחס גלמן
	→ פנחס גלמן
פרסים והוקרה	תואר 'אזרח נכבד לדורותיו' של האימפריה הרוסית

ערך זה עוסק ברב, מקובל, אביו של הרבי מליובאוויטש. אם התכוונתם לאיש ניל"י, ראו לוי יצחק שניאורסון (ניל"י).

הרב לוי יצחק שניאורסון (כונה: ר' לויק; י"ח בניסן ה'תרל"ח – כ' באב ה'תש"ד, 1878–1944) היה רב ומקובל, מרבני העיר יקטרינוסלב (דנייפרופטרובסק) שבאוקראינה בשנים ה'תרס"ט–ה'תרצ"ט (1909–1939), תחילה לצד רבנים נוספים ובהמשך לבדו. היה מהפעילים לחיזוק היהדות בברית המועצות,^[1] עד שנעצר על ידי השלטונות הקומוניסטים והוגלה לקזחסטן, בה נפטר. אביו של רבי מנחם מנדל שניאורסון, הרבי מלובביץ'.

תולדותיו

נולד בי"ח בניסן ה'תרל"ח (1878) בעיירה פודוברנקה שליד הומל לזלדה רחל (בת שניאור זלמן חייקין) ורבי ברוך שניאור. בי"א בסיוון ה'תר"ס (1900) התחתן עם חנה (אנ'), בתו של הרב מאיר שלמה ינובסקי, רבה של העיר ניקולייב שבאוקראינה. אחותה מרים גיטל נישאה לרבי שמואל שניאורסון אחיו של בעלה לוי יצחק.

את סמיכתו לרבנות קיבל בין היתר מהרב חיים מבריסק^[2] והרב אליהו חיים מייזל מלודז'.

משנת ה'תרס"ב (1902) השתתף באופן פעיל בכל האסיפות בענייני הציבור שבראשן עמד האדמו"ר הרש"ב כאחד מחסידיו הבולטים. בין היתר השתתף במבצע המצות אל החיילים היהודיים במלחמת רוסיה–יפן. כמו כן השתתף באיסוף חומר הראיות להגנתו של מנחם בייליס במשפט בייליס ועלילת הדם.^[3]

בעיר יקטרינוסלב (בשנת ה'תרפ"ו (1926) שונה שמה לדנייפרופטרובסק) כיהנו באותה עת שני רבנים:^[4] הרב הראשי ורבם של ה"מתנגדים" היה רבי בנימין זאב זקהיים, ולצידו כיהן רבי דוב זאב קוזבניקוב בחצי השני של העיר, כרב החסידים.^[5] בשנת ה'תרס"ח (1908) נפטר הרב קוזבניקוב, והחל מאבק בין הפלגים בעיר: החסידים, בעידוד הרש"ב,^[6] רצו למנות את רבי לוי יצחק לממלא מקומו; ואילו ה"מתנגדים", המשכילים והציונים רצו ברבי פינחס גלמן. לבסוף הושגה הסכמה, שהרב גלמן ידור במקומו של הרב קוזבניקוב, ואילו הרב שניאורסון יתגורר במקומו של הרב אליהו שמואל לוין (אביו של הרב יהודה לייב לוין), שנפטר בהמשך אותה שנה,^[7] ובשנת ה'תרס"ט (1909) עבר הרב שניאורסון ליקטרינוסלב.^[8]

בשנת ה'תרע"ג (1913) נפטר הרב זקהיים, והרב גלמן פנה למלאות את מקומו, והרב שניאורסון עבר לשכונתו של הרב גלמן.^[9] כך היה הרב גלמן לרב הראשי ל"מתנגדים", והרב שניאורסון לרב הראשי לחסידים.^[10] לאחר פטירת הרב גלמן בשנת ה'תרפ"א (1921), עבר הרב שניאורסון למלאות את מקומו במרכז העיר,^[11] וכיהן כרב המוכר של הקהילה היהודית עד לשנת ה'תרצ"ו (1936).^[12] היו אלו השנים הראשונות לשלטון הקומוניסטים, והרב שניאורסון עמד בראש קבוצה קטנה שדאגה לחיזוק היהדות בעיר.^[13] בשל הצעדים שנקט השלטון נגד רבנים, חדל בשנת ה'תרצ"ו (1936) מלכהן בתפקיד רבני רשמי; אך המשיך להנהיג את הקהילה באורח בלתי פורמלי עד למעצרו.^[12]

בשנת ה'תרצ"ט (1939) נאסר הרב שניאורסון בשל פעולותיו להפצת יהדות, שהיו אסורות על פי חוקי ברית המועצות.^[14] לאחר יותר משנת מאסר, שבה נחקר ועונה, נשפט ונשלח לגלות בעיר צ'ילי בקזחסטן, שם שהה כארבע שנים. עקב קשיי המאסר והגלות חלה הרב שניאורסון. לאחר סיום תקופת הגלות עבר בהשתדלות חסידים לאחר חג הפסח תש"ד לעיר אלמא אטא, והתמנה לרב בבית הכנסת המקומי, לאחר זמן קצר חלה במחלה ממארת ונפטר בכ' באב ה'תש"ד (1944). עדויות מתקופה זו התפרסמו מפי ד"ר גדליה מזל, אשר שהה שם יחד עם אביו הרב ישראל אברהם שקשר ידידות עם רבי לוי יצחק.^[15]

ניגון ההקפות המרכזי לשמחת תורה שמוכר היום בחב"ד נרשם מפי רבי לוי יצחק ונקרא על שמו. רבי לוי יצחק אמר ש"מקובל בידו שהניגון הזה שרו בעת ההקפות אצל האדמו"ר הזקן".^[16]^[17]

נקבר בבית העלמין היהודי בעיר, ועל קברו הוקם "ציון", ששופץ לאחר נפילת המשטר הקומוניסטי. ביום השנה לפטירתו מתקיימת עלייה המונית לקברו.

אשתו חנה, יצאה מברית המועצות, בבריחת החסידים הגדולה מרוסיה לצרפת בשנת ה'תש"ו (1946). בשנת ה'תש"ז (1947) הגיעה לארצות הברית, ושם חייתה לצד בנה, הרבי מחב"ד, עד פטירתה בו' בתשרי ה'תשכ"ה (1964).

רוב כתביו נלקחו בעת המאסר על ידי הק.ג.ב., כתבים מעטים בקבלה שכתב בשנות גלותו נדפסו על ידי הרבי, בנו, בספרים "תורת לוי יצחק" (הערות בש"ס, שני חלקים) "לקוטי לוי יצחק" (הערות לתניא, לזוהר ואגרות לבנו, ארבעה חלקים). כתבים נוספים שלו, שלא בנושאים תורניים, נדפסו בחוברות "ארכיון לוי יצחק" ו"קובץ כ"ף מנחם אב שישים שנה". לקט מדבריו יצא לאור בספר 'פניני לוי יצחק'.

ביאורים רבים לכתביו נאמרו ונכתבו על ידי בנו במשך השנים. חלקם נאספו^[18] לסדרת הספרים "תורת מנחם - תפארת לוי יצחק" מסודרים לפי סדר החומשים. נדפסו בסדרה של חמישה כרכים בהוצאת ספרים קה"ת, וכן בספר "לקוטי שיחות" חלק ל"ט נדפס ביאורים של ר' לוי יצחק על איגרת התשובה שבספר התניא.

לקט אמרות וביאורי בנו, הרבי מליובאוויטש, עליו ועל תולדות חייו נדפסו בספר "פאר לוי יצחק".

לזכרו ייסד הרבי מליובאוויטש בשנת תש"ם רשת כוללים למבוגרים תחת השם 'כולל תפארת זקנים - לוי יצחק'.

ספריו

לקוטי לוי יצחק - ג' כרכים, הוצאת ספרים קה"ת.
תורת לוי יצחק - ב' כרכים, חידושים וביאורים בש"ס משנה וגמרא, הוצאת ספרים קה"ת.

עיבודים וליקוטים לתורתו

תורת מנחם - תפארת לוי יצחק; ה' כרכים; ביאורים לתורתו שאמר בנו רבי מנחם מנדל שניאורסון, הוצאת ספרים קה"ת.
ילקוט לוי יצחק על התורה - סדרת ספרים, בעריכת הרב דוד דובוב, נכון לשנת ה'תשפ"ב יצאו לאור 5 כרכים, הוצאת ספרים קה"ת.
ילקוט לוי יצחק מכתבי החתונה - ספר בעריכת הרב דוד דובוב, המבאר את מכתבי רבי לוי יצחק לחתונת בנו רבי מנחם מנדל שניאורסון .
טיפה מן הים (ניצוצי לוי יצחק) - רעיונות ערוכים ומעובדים מתורתו של רבי לוי יצחק, ב' כרכים, מאת הרב אליהו וולף.
בסוד לוי יצחק - הרב חיים הבר.
פניני לוי יצחק - פנינים ערוכים מתורתו, בעריכת הרב אלתר אליהו פרידמן.

תקופת חייו של הרב לוי יצחק שניאורסון על ציר הזמן
ציר הזמן

משפחתו

אביו ברוך שניאור שניאורסון היה נינו של ה"צמח צדק" מלובביץ', בנו של הרב לוי יצחק שניאורסון (בן רבי ברוך שלום שניאורסון בן ה"צמח צדק") שעל שמו נקרא. ייתכן ורבי לוי יצחק הראשון נקרא על שם רבי לוי יצחק מברדיצ'ב^[^{דרוש מקור]}.

אחיו

אחיו וגיסו רבי שמואל שניאורסון רבה של ניקולייב
אחיו שלום שלמה שניאורסון אביה של המשוררת זלדה

אשתו

הרבנית חנה שניאורסון

חמיו

רבי מאיר שלמה ינובסקי

צאצאיו

בנו רבי מנחם מנדל שניאורסון - הרבי מליובאוויטש, חתנו של רבי יוסף יצחק שניאורסון.
בנו דובער, נרצח בתש"ב בשואה בבית חולים לחולים כרוניים.^[19]
בנו ישראל אריה לייב שניאורסון.^[20]^[19]

לקריאה נוספת

נפתלי צבי גוטליב, "תולדות לוי יצחק", שלושה כרכים, בתשע"ח יצא במהדורה מורחבת בעריכת אלי וולף^[51]
אברהם שמואל בוקיעט, פאר לוי יצחק, בהוצאת איגוד השלוחים לארץ הקודש, תשנ"ט

קישורים חיצוניים

המקובל רבי לוי יצחק שניאורסאהן, באתר MyTzadik
זכרונות הרבנית חנה, רעייתו מספרת על ימי גלותם והשנים שלאחרי זה
הרבי מליובאוויטש מספר על אביו - רבי לוי יצחק שניאורסאהן בזמן שהיה הרב של דניפרופטרובסק, סרטון באתר יוטיוב
תורתו של רבי לוי יצחק - מאמר מסכם, הרב יהושע מונדשיין, באתר שטורעם
ישראל אדמסקי מעלה זכרונות על רבי לוי יצחק "אתה תשרוד", "גם אני יהודי" אתר בית חב"ד
במסירות ונחישות: סיפור חייו של רבי לוי יצחק שניאורסאהן, אתר בית חב"ד
הרב אריאל למברג, כך חילצה השגרירות את כתבי אביו של הרבי באתר בחדרי חרדים 11.08.2017
הרב מיכאל אהרן זליגסון, כיבוד אב, סקירה של התייחסויות הרבי מחב"ד על אביו הרב לוי יצחק שניאורסון, עיתון כפר חב"ד מספר 1570
הרב אליהו וולף, גבורות ממותקות בעלון קרוב אליך 234 עמ' 14–22
סקירה הרב לוי יצחק שניאורסון בעלון "מעיינותיך"
כ"ף אב - וידאו מיוחד, סיפור חייו באתר יוטיוב
מידע על שניאורסון, לוי יצחק בן ברוך שניאור, 1878-1944 בקטלוג הספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ ד"ש ממוסקבה הישנה: מדוע ר' לוי יצחק לא התמנה לרב מוסקבה? באתר col, טבת תשע"ט.
^ לקוטי שיחות, חלק ט', עמ' 91, ועיין שם בהסברו של הרבי בסוגיה
^ מעינותך-רבעון למחשבת חב"ד, גיליון 34 מנחם אב, תשע"ב, עם 20.
^ מלבד הרב מטעם, מנחם עמנואל ברושטיין, שכיהן כרב הרשמי בשנים ה'תרס"ד–ה'תרע"ז (1904–1917; שנים ראשונות, עמ' 38, הערה 9).
^ הדסה רחל בירמן, "מזכרונותי", יקאטרינוסלאב – דנפרופטרובסק, עמ' 53.
^ שנים ראשונות, עמ' 35–36.
^ בירמן, עמ' 53–54; הרב יהודה לייב לוין, "רבני יקאטרינוסלב", יקאטרינוסלאב – דנפרופטרובסק, עמ' 114; שנים ראשונות, עמ' 63, 75–78.
^ שנים ראשונות, עמ' 69.
^ שנים ראשונות, עמ' 88.
^ צבי הרכבי, "שלושה רבנים", יקאטרינוסלאב – דנפרופטרובסק, עמ' 117.
^ לוין, עמ' 115; שנים ראשונות, עמ' 134–135.
^ ¹ ² שנים ראשונות, עמ' 38.
^ י. גולדבורט, "היהודים ביקאטרינוסלאב־דנפרופטרובסק", יקאטרינוסלאב – דנפרופטרובסק, עמ' 37.
^ הרבי מליובאוויטש מספר על פעילותו של אביו אתר בית חב"ד.
^ ארי סמית, גיליון 1624, שבועון כפר חב"ד, כפר חב"ד 1624, אהרן דב הלפרין, תשע"ו, עמ' 40-42
^ תורת מנחם התוועדויות תש"נ חלק ד, ברוקלין, ניו יורק: ועד הנחות בלה"ק, תשנ"ג, עמ' 157, הוספה להערה 140
^ הללו - פודקאסט הניגונים של צמאה - לרקוד ולבכות: ניגון לרב לוי יצחק
^ נערך על ידי 'ועד הנחות בלה"ק'
^ ¹ ² קובץ שלשלת היחס מורחב - עמוד ע"ז. ובעמוד ק"ג ניתן לראות שאחיו הרמ"מ כותב את דובער בגיל מעל ישראל אריה לייב
^ הרב מרדכי מנשה לאופר, מיוחד > תעודת הלידה שפתרה דילמה של שנים רבות, כ"ב באייר תשע"ב)
^ מלבד נשי רבי ישראל נח כמפורט בהערה אצלו
^ לעצים נוספים של משפחת שניאורסון: ענף חיים אברהם | ענף משה | ענף סלונים: חלק א, חלק ב, חלק ג | ענף טברסקי | ענף ברוך שלום | ענף מהרי"ל | ענף חיים שנ"ז | ענף יואלי | ענף זלמנסון
^ פריט Q29348543 בוויקינתונים‏
^ לשאר צאצאיהם ראו עץ משפחת טברסקי, ענף צ'רקס-שניאורסון
^ רשימת שלשלת היחס מורחב עמוד כ"א ובקיצור תולדות חב"ד עמודים 110–111
^ הבן הגדול, רבי ברוך שלום, בחר שלא לקבל על עצמו אדמו"רות, הבן רבי יוסף יצחק נהיה אדמו"ר מצ'רנוביל עוד בחיי אביו, והבן רבי יעקב נפטר בחיי אביו.
^ צבי הר שפר, העבר, שבט תשי"ד, גיליון ב', עמוד 86, בכותרת: "ליובויץ, עיר מושב אדמו"רי חב"ד".
^ הצוואה פורסמה בספר: איליה לוריא, עדה ומדינה: חסידות חב"ד באימפריה הרוסית, תקפ"ח-תרמ"ג, ירושלים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשס"ו, מסת"ב 9654932636, ובעקבות פסיקת בית דין שמונה לדון בנושא שפסקו שרבי שמואל ימשיך את השושלת – היכל הבעש"ט, חלק ט"ז, "גבור כארי כ"ק אדמו"ר רבי יהודה לייב שניאוסון מקאפוסט" עמודים ק"ע-קע"א ובהערות שם (באוצר החכמה). וראו בספר "ליובאוויטש – העיירה של חב"ד" פרק י"א, עמודים 197–216, תשע"ז, כפר חב"ד; חנוך גליצנשטיין, 'ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש', תשמ"ו, כפר חב"ד, הוצאת ספרים קה"ת, עמודים 35–38 {באוצר החכמה)
^ עוד בחיי אביו החל לכהן כאדמו"ר מצ'רנוביל. נהג בסגנון צ'רנוביל ולא בסגנון חב"ד בין השנים תרי"ט-תרל"ז, אך עם מאפיינים חב"דיים מסוימים (יצחק אלפסי 'המאירים לארץ' עמודים 283–284. וכן בלקו"ש ח"ב ע' 477 ובהערה 52). לשאר צאצאיהם ראו עץ משפחת טברסקי, ענף צ'רקס-שניאורסון
^ א] חצר ניעזין פעלה במשך 15 שנים, עד שנת תרמ"ג. ב] אצל נשי רבי ישראל נח לא הובאו שמות נשיו, אף שחלקן היו נכדי בעל התניא, היות שלפי המקורות המופיעים בסוף העץ (ולפי המקורות ב'לקריאה נוספת' בערך עליו), כפי הנראה נשא לכל הפחות 3 נשים שונות, שתיים מהן בנות דודות שלו – נינות בעל התניא. לא ברור בוודאות מאיזו אישה נולדו איזה ילדים ולא ידועים במדויק שמותם. לכן לא הוכנסו לעץ הנשים מכיוון שייתכן שהילדים: אסתר ליבא – מאישה אחת, ואברהם – מאישה שנייה.
בכל אופן למען השלמות, כפי הנראה: שמות 2 הנשים בנות הדודות: חנה חיקע (או חנה חיישא) בת דודו מנחם נחום (ייד') (בן אדמו"ר האמצעי). פריידא (ב"המבשר": שרה פריידא) בת דודתו ביילא (בת אדמו"ר האמצעי). כמו כן ידוע על אישה בשם נחמה דינה – [כי בנו ר' אברהם חותם "אברהם בן נחמה דינה" (צילום כתב היד בספר "קיצור תולדות חב"ד"' קמינצקי, תשס"ד, עמוד 153)] – ועל אישה שהייתה אחות של ר' עקיבא רטנר (אלפסי). לעומת זאת במפקד נכתב שאשתו מנישואיו השניים נקראה זלאטא. כרגע לא ידוע האם מדובר בנישואים נוספים, או שזו אחת מהנשים המפורטות לעיל והיה לה שם נוסף.
^ בנו הגדול של הצמח צדק, נפטר בשנת תרכ"ט ('בית רבי' חלק ג' עמודים י"ב-י"ד). פריט Q83736620 בוויקינתונים. בנו רבי לוי יצחק נפטר בשנת תרל"ח (קובץ 'הערות וביאורים' שב'מקורות' עמוד 112), נכדו רבי ברוך שניאור נפטר בחודש טבת בין תרפ"ו לתרפ"ח (הקדמה לספרו רשימות הרב"ש עמוד 14), נינו רבי לוי יצחק הוא אביו של הרבי מלובביץ
^ א] חצר ליאדי פעלה במשך 43 שנים, עד שנת תר"ע. ב] לאחר פטירתו כיהנו יחדיו במקביל באותו זמן, בנו רבי יצחק דובער וחתנו רבי לוי יצחק מסיראטין ('בית רבי' חלק ג' עמודים י"ז-י"ח)
^ נפטר בחיי אביו ('בית רבי' חלק ג' עמוד י"ב)
^ א] חצר קאפוסט פעלה במשך 57 שנים, עד שנת תרפ"ג. ב] חצי שנה לאחר שהחל לנהוג באדמו"רות נפטר. לאחר פטירתו כיהן בנו רבי שלמה זלמן. באמצע כהונת רבי שלמה זלמן התחיל אחיו רבי שלום דובער מרציצה לנהוג באדמו"רות. לאחר פטירת רבי שלמה זלמן, הבן השלישי רבי שמריה נח גם החל לנהוג באדמו"רות כאשר למעשה ניצני אדמו"רות החלו כבר בחיי אחיו רבי שלום דובער. ג] מקורות: 'בית רבי' עמודים ט"ז-י"ח, 'המאירים לארץ' עמודים 290–302. אודות חצר קאפוסט ופתיחת פלג זה על ידי רבי יהודה לייב, ראו בבלוג "עונג שבת". אודות ניצני אדמו"רות אצל שמריה נח, ראו: עמרם בלוי, "קורות הרה"ק רבי שמרי' נח שניאורסהן מבאברויסק", קטע ג' "מעין אדמו"רות בצר משרתו כרב העיר" – היכל הבעש"ט כרך כ"ב, ניסן תשס"ח, עמוד ק'-ק"ג.
^ נפטרה שלושה חודשים לאחר נישואיהם (בית רבי חלק ג' עמוד 30)
^ בנישואין ראשונים התחתנה עם רבי שניאור, בן דודה רבי יעקב שניאורסון, לאחר שנפטר התחתנה עם רבי לוי יצחק גוטרמן מסיראטשין שלימים החליף את אביה בשושלת ליאדי (בית רבי חלק ג', פרק ט', עמוד י"ח)
^ התחיל לכהן עוד בחיי אחיו, רבי שלמה זלמן בעת שכיהן כאדמו"ר, לאחר פטירת דודו רבי ישראל נח מניעז'ין בתרמ"ג, וחצרו גדלה במיוחד לאחר פטירת אחיו רבי שלמה זלמן בשנת תר"ס ('המאירים לארץ' עמוד 301)
^
1] מפקד עיריית אורשא, 27 באוקטובר 1850 קהלת ליובאוויטש, מחוז ארשא, נדפס באג"ק צ"צ, עמוד קכ"א-קכ"ג, תשע"ג ברוקלין ניו יורק, הוצאת קה"ת מסת"ב 978-08266-5532-5
2] בית רבי, חלק ג', כל הספר ובעיקר בעמודים י"ג - י"ט. חיים מאיר היילמן, בית רבי, ברדיטושב, תרס"ב, באתר היברובוקס
3] לגבי שנות התחלת נשיאות ארבעת בני הצמח צדק: הקריאה והקדושה, שבט תש"ב, ניו יורק. עמוד ג (מדור: 'אגודת חב"ד טהעטיגקייט'). ולגבי התחלת נשיאות רבי לוי יצחק גוטרמן: בפרדס חב"ד גיליון 15 עמוד 122, עמרם בלוי
4] יוסף יצחק קמינצקי, קיצור תולדות חב"ד, כפר חב"ד, תשס"ד
5] קובץ שלשלת היחס מורחב, על בסיס מהדורת תש"ג 1942 – נדפס בתשע"א
6] שמואל אלעזר היילפרין, "ספר הצאצאים - אילן יוחסין", ירושלים תש"מ 1980
7] ספרו של הרב ד"ר יצחק אלפסי, המאירים לארץ – תולדות אדמו"רי בית חב"ד, ג' תמוז תשס"ט 2009, ישראל (כרטיס הספר בספריית חב"ד)
8] מרדכי ברונשטיין, כתבה בעיתון המבשר, קהילות, י"ד בכסלו תשע"ג
9] ברוך אוברלנדר, early years, הוצאת ספרים קה"ת, תשע"ו 2016, מסת"ב 978-1-932349-04-7 בעמודים 448–449 מופיע עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
10] שלום דובער קוביטשעק, י' שבט תשע"ו, "משפחת אדמו"ר הצמח צדק בחייו", הערות וביאורים גיליון א'קא (1101) עמודים 111–122
11] "מפת שלשלת היחס" - מפת שבעת הדורות, נשיאי חב"ד ונסיכי בית רבי, שבט תשע"ח הוצאת חזק, עץ שלשלת אדמו"רי חב"ד
12] הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ, הרבי שלי, מהדורה ראשונה בעברית, 2019, מסת"ב 9789655262565 בתחילת הספר, עמודים י"ד-ט"ו (14–15)
^ ‏דבורה לאה אלטשולר‏ (Q29348543)
^ ‏יהודה לייב מנוחין‏ (Q88731308) - יש דעות שהוא היה צאצא של לוי יצחק מברדיטשוב. אך לא ידוע כיצד | בנו יצחק אייזיק מנוחין התחתן גם עם משפחת שניאורסון מופיע ב-עץ משפחת שניאורסון ענף זלמנסון
^ קיצור תולדות חב"ד עמוד 97 ועמוד 142
^ מכונה 'לייב רבש"ס'
^ ‏לוי יצחק שניאורסון (פודוברנקה)‏ (Q83736572) - בנו הראשון של ברוך שלום.
^ ‏מרדכי שניאורסון‏ (Q108597132)
^ בעלה משולם רייך
^ בעלה דן לנדא
^ נפטרה בכסלו תרי"ב (קיצור תולדות חב"ד עמודים 142‏–143 | צילום קבר זלטא)
^ ‏מנחם מנדל שניאורסון מרעפקא‏ (Q93431272)
^ ‏ברוך שניאור שניאורסון‏ (Q83736519)
^ לעץ משפחת אשתו
^ קובץ הוספות והשלמות לסדרה, כפר חב"ד: קה"ת, תשע"ח.

[דור_שלישי-רביעי-21] ¹ ² ³ בדור הרביעי חל פיצול בחסידות, ארבעה מבניו של ה"צמח צדק" התמנו לאדמו"רי חב"ד^[26]. אחד מארבעתם רבי שמואל שניאורסון, צעיר בניו של ה"צמח צדק", היה הממשיך הרשמי של החסידות "חב"ד ליובאוויטש", וישב על כיסא אביו בליובאוויטש^[27], וזאת על פי צוואת האב^[28], רבי שמואל נשאר בלובביץ' בעוד שלושת אחיו עברו למקומות אחרים והקימו חצרות משל עצמם בערים שונות, שחלקן התקיימו דור נוסף. לחצרות אלה לא היה המשך, הן דעכו עם השנים ורוב חסידיהן עברו לחב"ד-ליובאוויטש.

[23] כאשר אדמו"רי חב"ד, הם נכדים של בעל התניא בדרכים נוספות – הוכנסו בעץ הדרכים הנוספות בהם הם מיוחסים אליו.^[21]

[1] ד"ש ממוסקבה הישנה: מדוע ר' לוי יצחק לא התמנה לרב מוסקבה? באתר col, טבת תשע"ט.

[2] לקוטי שיחות, חלק ט', עמ' 91, ועיין שם בהסברו של הרבי בסוגיה

[3] מעינותך-רבעון למחשבת חב"ד, גיליון 34 מנחם אב, תשע"ב, עם 20.

[4] מלבד הרב מטעם, מנחם עמנואל ברושטיין, שכיהן כרב הרשמי בשנים ה'תרס"ד–ה'תרע"ז (1904–1917; שנים ראשונות, עמ' 38, הערה 9).

[5] הדסה רחל בירמן, "מזכרונותי", יקאטרינוסלאב – דנפרופטרובסק, עמ' 53.

[6] שנים ראשונות, עמ' 35–36.

[7] בירמן, עמ' 53–54; הרב יהודה לייב לוין, "רבני יקאטרינוסלב", יקאטרינוסלאב – דנפרופטרובסק, עמ' 114; שנים ראשונות, עמ' 63, 75–78.

[8] שנים ראשונות, עמ' 69.

[9] שנים ראשונות, עמ' 88.

[10] צבי הרכבי, "שלושה רבנים", יקאטרינוסלאב – דנפרופטרובסק, עמ' 117.

[11] לוין, עמ' 115; שנים ראשונות, עמ' 134–135.

[שנים38-12] ¹ ² שנים ראשונות, עמ' 38.

[13] י. גולדבורט, "היהודים ביקאטרינוסלאב־דנפרופטרובסק", יקאטרינוסלאב – דנפרופטרובסק, עמ' 37.

[14] הרבי מליובאוויטש מספר על פעילותו של אביו אתר בית חב"ד.

[15] ארי סמית, גיליון 1624, שבועון כפר חב"ד, כפר חב"ד 1624, אהרן דב הלפרין, תשע"ו, עמ' 40-42

[16] תורת מנחם התוועדויות תש"נ חלק ד, ברוקלין, ניו יורק: ועד הנחות בלה"ק, תשנ"ג, עמ' 157, הוספה להערה 140

[17] הללו - פודקאסט הניגונים של צמאה - לרקוד ולבכות: ניגון לרב לוי יצחק

[18] נערך על ידי 'ועד הנחות בלה"ק'

[דובער_וישראל-19] ¹ ² קובץ שלשלת היחס מורחב - עמוד ע"ז. ובעמוד ק"ג ניתן לראות שאחיו הרמ"מ כותב את דובער בגיל מעל ישראל אריה לייב

[20] הרב מרדכי מנשה לאופר, מיוחד > תעודת הלידה שפתרה דילמה של שנים רבות, כ"ב באייר תשע"ב)

[22] מלבד נשי רבי ישראל נח כמפורט בהערה אצלו

[24] לעצים נוספים של משפחת שניאורסון: ענף חיים אברהם | ענף משה | ענף סלונים: חלק א, חלק ב, חלק ג | ענף טברסקי | ענף ברוך שלום | ענף מהרי"ל | ענף חיים שנ"ז | ענף יואלי | ענף זלמנסון

[25] פריט Q29348543 בוויקינתונים‏

[26] לשאר צאצאיהם ראו עץ משפחת טברסקי, ענף צ'רקס-שניאורסון

[27] רשימת שלשלת היחס מורחב עמוד כ"א ובקיצור תולדות חב"ד עמודים 110–111

[28] הבן הגדול, רבי ברוך שלום, בחר שלא לקבל על עצמו אדמו"רות, הבן רבי יוסף יצחק נהיה אדמו"ר מצ'רנוביל עוד בחיי אביו, והבן רבי יעקב נפטר בחיי אביו.

[29] צבי הר שפר, העבר, שבט תשי"ד, גיליון ב', עמוד 86, בכותרת: "ליובויץ, עיר מושב אדמו"רי חב"ד".

[30] הצוואה פורסמה בספר: איליה לוריא, עדה ומדינה: חסידות חב"ד באימפריה הרוסית, תקפ"ח-תרמ"ג, ירושלים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשס"ו, מסת"ב 9654932636, ובעקבות פסיקת בית דין שמונה לדון בנושא שפסקו שרבי שמואל ימשיך את השושלת – היכל הבעש"ט, חלק ט"ז, "גבור כארי כ"ק אדמו"ר רבי יהודה לייב שניאוסון מקאפוסט" עמודים ק"ע-קע"א ובהערות שם (באוצר החכמה). וראו בספר "ליובאוויטש – העיירה של חב"ד" פרק י"א, עמודים 197–216, תשע"ז, כפר חב"ד; חנוך גליצנשטיין, 'ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש', תשמ"ו, כפר חב"ד, הוצאת ספרים קה"ת, עמודים 35–38 {באוצר החכמה)

[31] עוד בחיי אביו החל לכהן כאדמו"ר מצ'רנוביל. נהג בסגנון צ'רנוביל ולא בסגנון חב"ד בין השנים תרי"ט-תרל"ז, אך עם מאפיינים חב"דיים מסוימים (יצחק אלפסי 'המאירים לארץ' עמודים 283–284. וכן בלקו"ש ח"ב ע' 477 ובהערה 52). לשאר צאצאיהם ראו עץ משפחת טברסקי, ענף צ'רקס-שניאורסון

[32] א] חצר ניעזין פעלה במשך 15 שנים, עד שנת תרמ"ג. ב] אצל נשי רבי ישראל נח לא הובאו שמות נשיו, אף שחלקן היו נכדי בעל התניא, היות שלפי המקורות המופיעים בסוף העץ (ולפי המקורות ב'לקריאה נוספת' בערך עליו), כפי הנראה נשא לכל הפחות 3 נשים שונות, שתיים מהן בנות דודות שלו – נינות בעל התניא. לא ברור בוודאות מאיזו אישה נולדו איזה ילדים ולא ידועים במדויק שמותם. לכן לא הוכנסו לעץ הנשים מכיוון שייתכן שהילדים: אסתר ליבא – מאישה אחת, ואברהם – מאישה שנייה.
בכל אופן למען השלמות, כפי הנראה: שמות 2 הנשים בנות הדודות: חנה חיקע (או חנה חיישא) בת דודו מנחם נחום (ייד') (בן אדמו"ר האמצעי). פריידא (ב"המבשר": שרה פריידא) בת דודתו ביילא (בת אדמו"ר האמצעי). כמו כן ידוע על אישה בשם נחמה דינה – [כי בנו ר' אברהם חותם "אברהם בן נחמה דינה" (צילום כתב היד בספר "קיצור תולדות חב"ד"' קמינצקי, תשס"ד, עמוד 153)] – ועל אישה שהייתה אחות של ר' עקיבא רטנר (אלפסי). לעומת זאת במפקד נכתב שאשתו מנישואיו השניים נקראה זלאטא. כרגע לא ידוע האם מדובר בנישואים נוספים, או שזו אחת מהנשים המפורטות לעיל והיה לה שם נוסף.

[33] בנו הגדול של הצמח צדק, נפטר בשנת תרכ"ט ('בית רבי' חלק ג' עמודים י"ב-י"ד). פריט Q83736620 בוויקינתונים. בנו רבי לוי יצחק נפטר בשנת תרל"ח (קובץ 'הערות וביאורים' שב'מקורות' עמוד 112), נכדו רבי ברוך שניאור נפטר בחודש טבת בין תרפ"ו לתרפ"ח (הקדמה לספרו רשימות הרב"ש עמוד 14), נינו רבי לוי יצחק הוא אביו של הרבי מלובביץ

[34] א] חצר ליאדי פעלה במשך 43 שנים, עד שנת תר"ע. ב] לאחר פטירתו כיהנו יחדיו במקביל באותו זמן, בנו רבי יצחק דובער וחתנו רבי לוי יצחק מסיראטין ('בית רבי' חלק ג' עמודים י"ז-י"ח)

[35] נפטר בחיי אביו ('בית רבי' חלק ג' עמוד י"ב)

[36] א] חצר קאפוסט פעלה במשך 57 שנים, עד שנת תרפ"ג. ב] חצי שנה לאחר שהחל לנהוג באדמו"רות נפטר. לאחר פטירתו כיהן בנו רבי שלמה זלמן. באמצע כהונת רבי שלמה זלמן התחיל אחיו רבי שלום דובער מרציצה לנהוג באדמו"רות. לאחר פטירת רבי שלמה זלמן, הבן השלישי רבי שמריה נח גם החל לנהוג באדמו"רות כאשר למעשה ניצני אדמו"רות החלו כבר בחיי אחיו רבי שלום דובער. ג] מקורות: 'בית רבי' עמודים ט"ז-י"ח, 'המאירים לארץ' עמודים 290–302. אודות חצר קאפוסט ופתיחת פלג זה על ידי רבי יהודה לייב, ראו בבלוג "עונג שבת". אודות ניצני אדמו"רות אצל שמריה נח, ראו: עמרם בלוי, "קורות הרה"ק רבי שמרי' נח שניאורסהן מבאברויסק", קטע ג' "מעין אדמו"רות בצר משרתו כרב העיר" – היכל הבעש"ט כרך כ"ב, ניסן תשס"ח, עמוד ק'-ק"ג.

[37] נפטרה שלושה חודשים לאחר נישואיהם (בית רבי חלק ג' עמוד 30)

[38] בנישואין ראשונים התחתנה עם רבי שניאור, בן דודה רבי יעקב שניאורסון, לאחר שנפטר התחתנה עם רבי לוי יצחק גוטרמן מסיראטשין שלימים החליף את אביה בשושלת ליאדי (בית רבי חלק ג', פרק ט', עמוד י"ח)

[39] התחיל לכהן עוד בחיי אחיו, רבי שלמה זלמן בעת שכיהן כאדמו"ר, לאחר פטירת דודו רבי ישראל נח מניעז'ין בתרמ"ג, וחצרו גדלה במיוחד לאחר פטירת אחיו רבי שלמה זלמן בשנת תר"ס ('המאירים לארץ' עמוד 301)

[40] 
1] מפקד עיריית אורשא, 27 באוקטובר 1850 קהלת ליובאוויטש, מחוז ארשא, נדפס באג"ק צ"צ, עמוד קכ"א-קכ"ג, תשע"ג ברוקלין ניו יורק, הוצאת קה"ת מסת"ב 978-08266-5532-5
2] בית רבי, חלק ג', כל הספר ובעיקר בעמודים י"ג - י"ט. חיים מאיר היילמן, בית רבי, ברדיטושב, תרס"ב, באתר היברובוקס
3] לגבי שנות התחלת נשיאות ארבעת בני הצמח צדק: הקריאה והקדושה, שבט תש"ב, ניו יורק. עמוד ג (מדור: 'אגודת חב"ד טהעטיגקייט'). ולגבי התחלת נשיאות רבי לוי יצחק גוטרמן: בפרדס חב"ד גיליון 15 עמוד 122, עמרם בלוי
4] יוסף יצחק קמינצקי, קיצור תולדות חב"ד, כפר חב"ד, תשס"ד
5] קובץ שלשלת היחס מורחב, על בסיס מהדורת תש"ג 1942 – נדפס בתשע"א
6] שמואל אלעזר היילפרין, "ספר הצאצאים - אילן יוחסין", ירושלים תש"מ 1980
7] ספרו של הרב ד"ר יצחק אלפסי, המאירים לארץ – תולדות אדמו"רי בית חב"ד, ג' תמוז תשס"ט 2009, ישראל (כרטיס הספר בספריית חב"ד)
8] מרדכי ברונשטיין, כתבה בעיתון המבשר, קהילות, י"ד בכסלו תשע"ג
9] ברוך אוברלנדר, early years, הוצאת ספרים קה"ת, תשע"ו 2016, מסת"ב 978-1-932349-04-7 בעמודים 448–449 מופיע עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
10] שלום דובער קוביטשעק, י' שבט תשע"ו, "משפחת אדמו"ר הצמח צדק בחייו", הערות וביאורים גיליון א'קא (1101) עמודים 111–122
11] "מפת שלשלת היחס" - מפת שבעת הדורות, נשיאי חב"ד ונסיכי בית רבי, שבט תשע"ח הוצאת חזק, עץ שלשלת אדמו"רי חב"ד
12] הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ, הרבי שלי, מהדורה ראשונה בעברית, 2019, מסת"ב 9789655262565 בתחילת הספר, עמודים י"ד-ט"ו (14–15)

[41] ‏דבורה לאה אלטשולר‏ (Q29348543)

[42] ‏יהודה לייב מנוחין‏ (Q88731308) - יש דעות שהוא היה צאצא של לוי יצחק מברדיטשוב. אך לא ידוע כיצד | בנו יצחק אייזיק מנוחין התחתן גם עם משפחת שניאורסון מופיע ב-עץ משפחת שניאורסון ענף זלמנסון

[43] קיצור תולדות חב"ד עמוד 97 ועמוד 142

[44] מכונה 'לייב רבש"ס'

[45] ‏לוי יצחק שניאורסון (פודוברנקה)‏ (Q83736572) - בנו הראשון של ברוך שלום.

[46] ‏מרדכי שניאורסון‏ (Q108597132)

[47] בעלה משולם רייך

[48] בעלה דן לנדא

[49] נפטרה בכסלו תרי"ב (קיצור תולדות חב"ד עמודים 142‏–143 | צילום קבר זלטא)

[50] ‏מנחם מנדל שניאורסון מרעפקא‏ (Q93431272)

[51] ‏ברוך שניאור שניאורסון‏ (Q83736519)

[52] לעץ משפחת אשתו

[53] קובץ הוספות והשלמות לסדרה, כפר חב"ד: קה"ת, תשע"ח.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[א]

[ב]

[22]

[23]

[24]

[25]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[26]

[27]

[28]

[21]

[39]

[40]

[41]

[42]

[43]

[44]

[45]

[46]

[47]

[48]

[49]

[50]

[51]