מייקל מת'יוס

מייקל מת'יוס
Michael Matthews

מת'יוס ב-2015
לידה	26 בספטמבר 1990 (בן 34) קנברה, אוסטרליה
כינוי	בלינג
גובה	178 ס״מ
משקל	72 ק"ג
תחום	כביש
התמחות	ספרינט, קלאסיקות
קבוצה נוכחית	Team Jayco–AlUla
קבוצות עבר	מיצ'לטון סקוט (2013 - 2016) רבובנק (2011 - 2012) קבוצת סאנווב (2013-2020)
הישגי שיא	גרנד פרי קוויבק (2018, 2019) גרנד פרי מונטריאול (2018) 3 קטעים בטור דה פראנס (2016, 2017) טור דה פראנס 2017 3 קטעים בוואלטה אספנייה (2013, 2014) קלאסיקת ברטאן (2020)
מאזן מדליות מתחרה עבור אוסטרליה אוסטרליה אליפות העולם ארד ברגן 2017 מרוץ אופני כביש כסף ריצ'מונד 2015 מרוץ אופני כביש אליפות העולם באופני כביש עד גיל 23 זהב ג'ילונג 2010 מרוץ אופני כביש

מייקל ג'יימס מת'יוס (באנגלית: Michael James Matthews; נולד ב-26 בספטמבר 1990) הוא רוכב אופני כביש אוסטרלי ב-Team Jayco–AlUla. מת'יוס הוא מנצח קטגוריית הנקודות בטור דה פראנס לשנת 2017, ומנצח גרנד פרי קוויבק לשנת 2018 ו-2019 וגרנד פרי מונטריאול לשנת 2018. מת'יוס הוא אלוף העולם עד גיל 23 בשנת 2010.

ב-2009, מת'יוס ניצח בסבב היבשתי (אנ') של אוקיאניה; גם במרוץ נגד השעון וגם במרוץ הכביש. באוקטובר 2010, באליפות העולם באופני כביש שנערכה במולדתו, הוא ניצח במרוץ הכביש לרוכבים עד גיל 23, לאחר שניצח בספרינט רב-משתתפים, שכלל רוכבים כמו ג'ון דגנקולב, ארנו דמאר וסוני קולברלי.

מת'יוס הפך למקצוען בעונת 2011, כאשר הצטרף לקבוצת ראבו באנק (כיום נקראת "ויסמה יומבו"). הוא ניצח את הקטע השלישי בטור דאון אנדר, וסיים במקום הרביעי הכללי. הוא ניצח את הקטע הראשון בוואלטה מורסיה, וניצח את המרוץ החד יומי בגרמניה, "רונד אום קלן", לאחר שהקדים את מרסל קיטל ואת ג'אקומו ניצולו. הוא סיים שלישי באשבורן–פרנקפורט.

מת'יוס ניצח את המרוץ החד יומי "קלאסיקה די אלמריה", לאחר שהקדים את בורוט בוזיץ' ואת רוג'ר קלוגה. הוא סיים עשירי בחץ ברבנט, וניצח את הקטע השלישי וגם את קטגוריית המאיצים בטור של יוטה.

לאחר שנתיים בראבו באנק, הצטרף מת'יוס לקבוצת אוריקה גרין-אדג' (כיום נקראת מיצ'לטון סקוט). הוא סיים שני באליפות אוסטרליה במרוץ כביש, ושלישי בנגד השעון. מת'יוס ניצח שוב את קטגוריית המאיצים בטור של יוטה, ואף ניצח את הקטע השני והרביעי במרוץ. הוא התחרה לראשונה בגרנד טור, כאשר נבחר לסגל קבוצתו לוואלטה אספנייה, וניצח במרוץ את הקטע החמישי לאחר שהקדים את מקסימיליאנו ריצ'זה, ואת הקטע ה-21 לאחר שהקדים את טיילר פאראר.

מת'יוס ניצח את וואלטה לה ריוחה (מרוץ חד יומי), ולאחר מכן גם את הקטע השלישי בוואלטה אל פאייס ואסקו (הטור של חבל הבסקים). הוא סיים שני בחץ ברבנט, ובמקום ה-12 באמסטל גולד רייס. בג'ירו ד'איטליה, קבוצתו ניצחה את הקטע הראשון שהיה נגד השעון הקבוצתי, ובקטע השני עבר להוביל את המרוץ. הוא איבד את ההובלה במרוץ בקטע ה-8, ולא זינק לקטע ה-11 ובשל כך פרש מהמרוץ. מת'יוס ניצח את הקטע הראשון ואת קטגוריית המאיצים בטור של סלובניה, ואת הקטע השלישי בוואלטה אספניה.

מת'יוס פתח את העונה עם ניצחון בקטגוריית המאיצים ובקטע השלישי בפריז–ניס. הוא סיים שלישי במילאנו – סן רמו, לאחר שהוקדם על ידי ג'ון דגנקולב ואלכסנדר קריסטוף. הוא ניצח את הקטע הראשון בוואלטה אל פאייס ואסקו, סיים שני בחץ ברבנט ושלישי במרוץ אמסטל גולד. בג'ירו ד'איטליה, הוא ניצח ביחד עם קבוצתו את קטע נגד השעון הקבוצתי, ובקטע השני תפס את ההובלה הכללית במרוץ על חשבונו של חברו לקבוצה, סימון גרנס. הוא ניצח את הקטע השלישי במרוץ, אך איבד אותה למחרת בקטע הרביעי לאחר שסיים בפער של 20 דקות מדוידה פורמולו המנצח. הוא פרש מהמרוץ לפני הקטע ה-14, וניצח את הקטע הרביעי בטור דה סוויס. הוא התחרה לראשונה בטור דה פראנס, ותוצאתו הטובה ביותר במרוץ הייתה כאשר הגיע למקום השמיני בקטע ה-15, בסופו של דבר, סיים במקום ה-152 הכללי. הוא ניצח את הקטע השני ואת קטגוריית המאיצים בטור של אלברטה, סיים שני בגרנד פרי קוויבק, וזכה במדליית כסף באליפות העולם, לאחר שסיים כ-3 שניות אחרי פטר סאגאן המנצח.

מת'יוס פתח את העונה עם ניצחון בקטע הפרולוג ובקטע השני בפריז–ניס, בנוסף לכך, ניצח גם את קטגוריית המאיצים עם 53 נקודות. הוא ניצח את וואלטה לה ריוחה, ואת הקטע החמישי בטור דה פראנס לאחר שהקדים את פטר סאגאן ואת אדוואלד בואסון האגן. הוא זכה במדליית ארד ביחד עם קבוצתו, באליפות העולם בנגד השעון קבוצתי.

מת'יוס הצטרף לקבוצת סאנווב^[1]. הוא סיים שמיני בגנט–וייפלחם, וניצח את הקטע הראשון בוואלטה אל פאייס ואסקו. הוא סיים רביעי בלייז'–בסטון–לייז', וניצח את הקטע השלישי בטור דה סוויס. בטור דה פראנס הוא ניצח את הקטע ה-14 לאחר שהקדים את גרג ואן אוורמאט, ואת אדוואלד בואסון האגן. ואת הקטע ה-16, לאחר שהקדים את בואסון האגן ואת ג'ון דגנקולב. הוא ניצח את קטגוריית המאיצים עם 370 נקודות. אך הניצחון של מת'יוס במרוץ נחשב לפחות מוערך, בשל היעדרותו מהתחרות של פטר סאגאן שהודח מהמרוץ, ופרישתו של מרסל קיטל מהמרוץ בקטע ה-17 (שעד פרישתו הוביל בקטגוריה). הוא סיים שלישי בגרנד פרי קוויבק וזכה במדליית הארד באליפות העולם, כשמקדימים אותו פטר סאגאן (זהב) ואלכסנדר קריסטוף (כסף).

מת'יוס סיים חמישי בלה פלש ואלון, וניצח את קטע הפרולוג בטור דה רומאנדי. הוא סיים שני באשבורן–פרנקפורט, וניצח את הקטע השביעי בבינקבנק טור. בחודש ספטמבר, ניצח מת'יוס את צמד המרוצים הקנדיים, גראנד פרי קוויבק, ואת גרנד פרי מונטריאול. הוא זכה במדליית כסף עם קבוצתו בנגד השעון הקבוצתי.

מת'יוס ניצח את הקטע השני והשישי בוולטה אה קטלוניה, וגם את קטגוריית המאיצים במרוץ. הוא סיים שישי ברונדה ון פלנדרן, ושמיני בלה פלש ואלון. בטור דה פראנס, הוא סיים במקום השני בקטע השלישי, חמישי בקטגוריית המאיצים ובמקום ה-67 הכללי. הוא ניצח שוב את גרנד פרי קוויבק, לאחר שהקדים את פטר סאגאן ואת גרג ואן אוורמאט.

לאחר תום פגרת הקורונה חזר מת'יוס להתחרות במונומנט הראשון של העונה, מילאנו – סן רמו, ולמרות שנפצע בפוג'יו די סנרמו, העלייה הסופית של המרוץ, הצליח לנצח את הספרינט מהפלוטון ולסיים שלישי, 2 שניות אחרי ווט ואן ארט המנצח וז'וליאן אלאפיליפ. לאחר מכן המשיך לניצחון בקלאסיקת ברטאן, לאחר שניצח מספרינט מתוך דבוקה של שבעה רוכבים, מקדים את לוקה מזגץ ופלוריאן סנשל.

מדיה וקבצים בנושא מייקל מת'יוס בוויקישיתוף

• מייקל מת'יוס, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• מייקל מת'יוס, באתר Cycling Archives