פוסי ריוט

פוסי ריוט
Pussy Riot
חברי פוסי ריוט בינואר 2012
חברי פוסי ריוט בינואר 2012
מקום הקמה מוסקבה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות מוסקבה, רוסיה רוסיהרוסיה
תקופת הפעילות מ-2011
סוגה פאנק רוק, הארדקור פאנק, ריוט גירל, מיצג, אוי!
שפה מועדפת רוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
pussyriot.love
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פוסי ריוט (באנגלית: Pussy Riot) היא להקת פאנק רוק פמיניסטית רוסית. הלהקה נוסדה באוגוסט 2011, ומנתה כ-11 נשים בגיל בין 20 ל-33 (נכון לשנת 2012). חברות הלהקה נוהגות לערוך מיצגים מאולתרים ופרובוקטיביים מבחינה פוליטית במוסקבה, בנושאים כמו ליברליזם, מעמד האישה, חברה פטריארכלית ומחאות נגד הנשיא ולדימיר פוטין, בין היתר על רקע מערכת הבחירות שלו לנשיאות, ובזמן שכיהן כראש ממשלת רוסיה.[1] הנושאים אותם מקדמת הלהקה כוללים פמיניזם, זכויות להט"ב, התנגדות לשחיתות ולנשיא פוטין ומדיניותו בהם תעמולות וקשריו להנהגת הכנסייה האורתודוקסית הרוסית.[2][3]

הלהקה זכתה להכרה עולמית כאשר חמש מחברותיה העלו הופעה פוליטית בתוך כנסיית קתדרלת ישו המושיע במוסקבה ב-21 בפברואר 2012. ההופעה הופסקה על ידי גורמי הביטחון.[4] הנשים טענו כי מחאתן מכוונת נגד תעמולת התמיכה של מנהיגי הכנסייה האורתודוקסית בפוטין במהלך מערכת הבחירות שלו. ב-3 במרץ 2012 נעצרו שתיים מחברות הקבוצה, נאדז'דה טולוקוניקובה ומריה אליוקינה, והואשמו בחוליגניזם. חברה שלישית, יקטרינה סמוצביץ', נעצרה ב-16 במרץ. שלוש הנשים הוחזקו במעצר עד תום ההליכים עד סוף חודש יולי. ב-17 באוגוסט 2012 הורשעו ב-"חוליגניזם המונע משנאה דתית", וכל אחת מהן נידונה לשנתיים מאסר.[5][6] ב-10 באוקטובר, לאחר ערעור, שוחררה סמצביץ' על תנאי ועונשה קוצר. עם זאת, גזר דינן של טולוקוניקובה ואליוקינה התקבל.[7]

המשפט וגזר הדין של חברות הלהקה עוררו תשומת לב בינלאומית וביקורת ממדינות המערב. הנשים תוארו כ-"שבויות מצפון" על ידי ארגוני זכויות אדם בהם אמנסטי אינטרנשיונל, וכן זמרים, שחקנים ובדרנים בולטים בעולם. לאחר שריצו כ-21 חודשים ממאסרן, שוחררו טולוקוניקובה ואליוקינה ב-23 בדצמבר 2013, לאחר שהדומא אישרה עבורן חנינה.[8] אליוקינה וטולוקוניקובה היו בין חברות הלהקה שהופיעה כפוסי ריוט במהלך אולימפיאדת החורף בסוצ'י, שם הותקפו בשוטים ותרסיסי פלפל על ידי קוזאקים שהועסקו כמאבטחים.[9] ב-6 במרץ 2014 הותקפו ורוססו בצבע ירוק על ידי בני נוער מקומיים בניז'ני נובגורוד.[10]

אמנותיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגנון מוזיקלי, הופעות חיות ולבוש

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בריאיון ל-"Gazeta.ru" תיארה חברת הלהקה את הופעותיהן כאמנות פרפורמנס, שיצרו מיצגים של "מחאה טהורה" בהם "גיבורי על בבלקלאוות וגרביונים בהירים משתלטים על המרחב הציבורי במוסקבה". חברה נוספת, שזכתה לשם הבדוי גאראדז'ה, סיפרה לעיתון "מוסקובסקי נובוסטי" כי הלהקה פתוחה לנשים בעלות כישרונות מוזיקליים מוגבלים. לדבריה, "את לא צריכה לשיר טוב. זה פאנק. את פשוט צורחת הרבה". תלבושות הלהקה כללו בדרך כלל שמלות וגרביונים בצבעים בהירים ופנים מכוסות בכובעי בלקלאווה.[11]

חברי הלהקה ציינו את להקות הפאנק רוק "Angelic Upstarts", "Cockney Rejects", "Sham 69" ו-"The 4-Skins" כהשפעות המוזיקליות העיקריות שלהן. חברות הלהקה טענו שגם להקת הפאנק רוק האמריקאית ביקיני קיל, אמנית הביצועים קארן פינלי והתנועה הפמיניסטית ריוט גירל של שנות התשעים היוו עבורן השראה. לטענתן:

"המשותף לנו הוא חוצפה, מילים טעונות פוליטית, חשיבות השיח הפמיניסטי ותדמית נשית לא סטנדרטית. ההבדל הוא שביקיני קל הופיעו במקומות יעודיים למופעי מוזיקה, בזמן שאנו עורכות קונצרטים ללא אישור. ככלל, תנועת ריוט גירל הייתה קשורה באופן הדוק למוסדות תרבות מערביים שאינם קיימים ברוסיה".

נאדז'דה טולוקוניקובה הסבירה את סגנון הלהקה ופעולותיה באומרה, "אפשר להתייחס להופעות של פוסי ריוט כאומנות ממחאה או צורה של פעולה פוליטית שעוסקת בצורות של אומנות. כך או כך, ההופעות שלנו הן סוג של פעילות אזרחית בתוך מערכת פוליטית תאגידית דכאנית המכוונת את כוחה כנגד זכויות אדם בסיסיות וחירויות אזרחיות ופוליטיות".[12]

חברות הלהקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פוסי ריוט הוקמה על ידי 15 נשים, שחלקן היו מעורבות בעבר בקבוצת אמנות הרחוב הרוסית "וויינה" (Война).[13] ללהקה אין מערך רשמי וההיא מצהירה כי כל אחת רשאית להצטרף, והיא מונה בדרך כלל בין 10 ל-20 חברות.[14] רוב חברותיה מעדיפות לשמור על אנונימיות, ולצורך כך הן לובשות בעת ביצוע הופעות כובעי בלקלאווה המסתירים את פניהן ומשתמשות בכינויים בעת מתן ראיונות.[15] בתחילת דרכה, מרבית הציבור לא הכיר את הלהקה, אך מצב זה השתנה בעקבות הופעת הלהקה בפברואר 2012 בקתדרלת ישו המושיע במוסקבה.[16] בעקבות המקרה, שלוש מתוך חמש המשתתפות בהופעה זוהו בפומבי כנאדז'דה טולוקוניקובה, מריה אליוקינה וויקטרינה סמוצביץ', והן הורשעו באשמת "חוליגניזם המונע על ידי שנאה דתית".[17] לאחר מכן דווח כי שתי המשתתפות הנוספות באירוע עזבו את המדינה ומעולם לא נודעו שמותיהן.[18]

חברי להקת פוסי ריוט, עונדים כובעי בלקלאווה

טולוקוניקובה נתפסת כפנים של הלהקה. היא נולדה בנורילסק ולמדה באוניברסיטת מוסקבה. משנת 2007 טולוקוניקובה ובעלה פיוטר ורזילוב היו חברים בקבוצת האומנות "וויינה", ובמהלך שנה זו הם היו מעורבים במופעי אמנות פרובוקטיביים.[19] אליוקינה היא אם חד הורית ומשוררת, שהייתה מעורבת באקטיביזם סביבתי.[20] היא הייתה סטודנטית במכון לעיתונות וכתיבה יוצרת במוסקבה.[21] סמוצביץ' הצטרפה לקבוצת "וויינה" בשנת 2008. היא מתכנתת והייתה חברה בבית הספר "ברודצ'נקו" לצילום ומולטימדיה במוסקבה. גזר דינה של סמוצביץ' הושתק, ולאחר שחרורה היא נעלמה מעיני הציבור.[22]

בשנת 2015 דרכיהן של טולוקוניקובה ואליוקינה נפרדו, ועל אף שהן עדיין פעילות בתחומים דומים ושומרות על קשר, פוסי ריוט מזוהה בעיקר עם טולוקוניקובה.[22] אליוקינה יצרה תוכנית משלה בשם "Pussy Riot: Riot Days", שעוסקת בחייה כפעילה רוסית ומופיעה בפסטיבלים שונים של אומנות שוליים. במהלך גמר מונדיאל 2018 ברוסיה, שלושה אנשים המזוהים עם הלהקה פלשו למגרש בעודם לבושים במדי משטרה, במחאה נגד מעצרים לא חוקיים. הפולשים היו פיוטר ורזילוב (בן הזוג של טולקוניקובה), ורוניקה ניקולשינה, שהייתה סטודנטית לכלכלה, העיתונאית אולגה קורצ'יובה ואולגה פאכטוסובה.[23]

אידאולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

זכויות להט"ב

[עריכת קוד מקור | עריכה]
משתתפים במהלך עצרת זכויות להט"ב במוסקבה, ב-6 במאי 2012, קוראים לשחרורן של חברות פוסי ריוט ממעצרן

חברי פוסי ריוט התבטאו בתמיכתם בזכויות להט"ב, ובראיון שנערך בשנת 2012 אישרו כי הלהקה כללה לפחות אחד מחברי הקהילה הגאה. טולוקוניקובה וסמוצביץ' השתתפו במצעד הגאווה במוסקבה בשנת 2011, שהתקיים על אף שהרשויות אסרו לקיימו, והן נעצרו לזמן קצר לאחר שהמצעד הופסק על ידי המשטרה.[24]

בראיון בשנת 2018 דיברה טולוקוניקובה על החשיבות של זכויות טרנסג'נדרים ללהקה, והסבירה כי היא דוחה את הגישה המהותנית כלפי מגדר. היא אמרה, "אנחנו מאמינות שאת לא באמת צריכה נרתיק או דגדגן כדי להיות אישה, וקיומו לא בהכרח הופך אותך לכזאת... אנחנו תמיד אומרות שכל אחד יכול להיות חבר בפוסי ריוט, ואנחנו באמת מתכוונות לזה".[25]

פמיניזם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלהקה נוסדה בחלקה בגלל כעס על מה שחברותיה ראו כמדיניות ממשלתית מפלה כלפי נשים. חברות הלהקה ציינו במיוחד חקיקה ש"מציבה הגבלות על הפלות חוקיות".[11] בראיון שנערך בפברואר 2012 למגזין Vice, כינתה חברת פוסי ריוט "סרפימה" את השפעותיה הפמיניסטיות העיקריות, בהן סימון דה בובואר, אנדריאה דבורקין, אמלין פנקהרסט, שולמית פיירסטון, קייט מילט, רוזי בריידוטי וג'ודית באטלר.[26]

חברות פוסי ריוט ראו את עצמן כאמניות פמיניסטיות, שהושפעו מתנועת ריוט גירל מקבוצות מוזיקליות כגון ביקיני קיל ו-"Cockney Rejects" ומז'אנר המוזיקה אוי!.[27][28] התקשורת הרוסית נטתה להתעלם מהמשמעויות הפמיניסטיות של ההופעות של פוסי ריוט. לדברי אליאנה קאן לעיתון American Reader, הפמיניזם של פוסי ריוט התמקד בדיכוי שיוצרים משטרים סמכותניים, שמלווה באידיאליזציה של סקסיזם, מין וחיי משפחה פטריאכלים.[29] חברי פוסי ריוט השתדלו להבהיר כי ערכי הפמיניזם המודרני עדיין לא מומשו ברוסיה והדגישו את ההקשר הספציפי של המאבק הפמיניסטי במדינה.[30][31]

חברה אזרחית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראיון לעיתון The St. Petersburg Times, הסבירו חברות הלהקה את עמדותיהן הפוליטיות והצהירו כי נקודת מבטן מאוחדת על ידי ערכים הקשורים בפמיניזם, אנטי-סמכותניות והתנגדות למדיניותו של הנשיא ולדימיר פוטין, שחברות הלהקה רואות את שלטונו כהמשך של הפוליטיקה האגרסיבית והאימפריאליסטית של המשטר הסובייטי. הלהקה מתייחסת להופעות שאינן מאושרות על ידי השלטון כמימוש של עקרון פוליטי. לדברי חברות הלהקה, הרשויות מתעלמות מעצרות מאושרות ואינן רואות בהן איום. מסיבה זו, כל ההופעות של פוסי ריוט אינן חוקיות ומשתמשות במרחב ציבורי ככלי פוליטי. בראיון ל-BBC, במהלך החזרות יום לפני ההופעת בקתדרלת ישו המושיע, טענו חברות הלהקה שרק הופעות חיות לא חוקיות זכו לתשומת לב תקשורתית במדינה.[32]

קריירה מוזיקלית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פוסי ריוט, 2012

במשך שנות פעולתה הוציאה הלהקה שירים שונים, כאשר כל אחד מהם כלל ביקורת בנושא אחר. העיתון האינטרנטי The A.V. Club הגדיר את הלהקה כ"מצוינת". במאמר דעה לעיתון הניו יורק טיימס, כתב מייקל ידוב, מבקר המוזיקה של פיצ'פורק, כי לשפוט את הלהקה על בסיס כשרון אומנותי זה כמו לבקר את ההיפים בשנות ה-60 על כך שמועמדם לנשיאות, החזיר "פיגאסוס בן האלמוות|פיגאסוס בן האלמוות" (חזיר שהוצג כמועמד לנשיאות מטעם מפלגת הנוער הבינלאומית בשנת 1968 כחלק ממפגן מחאה תיאטרלי) לא היה מועמד בר קיימא.[33]

פוסי ריוט לא הוציאו אלבומי אולפן שלמים. שיריהם זמינים להורדה בחינם במספר אתרי אינטרנט, תחת רשימת ההשמעה "Ubey seksista" (הרוג את הסקסיסט).[34] הלהקה הייתה צפויה להופיע בישראל ב-16 במאי 2018.[35] כחודש לפני המופע, ביטלה את המופע ללא הסבר בנוגע לסיבת הביטול. מקורב להפקה טוען שמדובר בהתנהלות חובבנית של מפיק רוסי, שלא עמד בהסכמים שחתם. ב-31 בינואר 2018 הכריזו פוסי ריוט על סיבוב ההופעות הראשון שלהם באמריקה הצפונית.[36] שנה לאחר מכן, הקליפ My Sex של הלהקה היה מועמד בקטגוריית האנימציה הטובה ביותר בטקס פרסי הווידאו של ברלין.[37] בשנת 2021, הקליפ של Panic Attack היה מועמד בקטגוריית הניסוי הטוב ביותר במהלך הטקס.

"להרוג את הסקסיסט"

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1 באוקטובר 2011 העבירו טולוקוניקובה וסמוצביץ' הרצאה בנושא "פמיניזם פאנק" כחברות בקבוצת אומנות הרחוב "וויינה". הן השמיעו הקלטה של השיר "Ubey seksista" והגדירו את מבצעי השיר כ"להקת פאנק רוסית חדשה בשם פוסי ריוט". השיר כלל דגימה מקיפה של הקלטת "I'm Not Fool" של להקת "Cockney Rejects" משנת 1979.[34]

"שחררו את המרצפות"

[עריכת קוד מקור | עריכה]
חברי פוסי ריוט במהלך ביצוע השיר, "Osvobodi Bruschatku" על ראשי אוטובוסים במוסקבה, 2011

הופעתן הפומבית הראשונה כחברות פוסי ריוט הייתה בנובמבר 2011, במהלכה בוצע השיר "Osvobodi Bruschatku" ("שחררו את המרצפות") בשטחי ההרכבת התחתית של מוסקבה. הן הופיעו על גבי במה מוגבהת וקרונות, וקרעו כריות מלאות נוצות, שהתפזרו על גבי רציף הרכבת. השיר המליץ לאזרחים הרוסים למחות על הבחירות הקרובות לפרלמנט על ידי יידוי אבני ריצוף במהלך עימותי הרחוב במחאות ברוסיה. ההקשר של האירוע היה הפגנות ופעולות מחאה שהתקיימו ברחבי המדינה בעקבות הבחירות הפרלמנטריות בשנת 2011, בהן ניצחה מפלגת השלטון רוסיה המאוחדת בהנהגתו של ולדימיר פוטין בהפרש ניכר. לטענת כלי תקשורת, פעילים פוליטיים ואנשי ציבור שונים, התוצאות שיקפו זיוף קולות מאסיבי. בבלוג הלהקה נכתב "ההצבעות שלך ישמשו כנייר טואלט על ידי הממשל הנשיאותי".

הסרטון הראשון מטעם הלהקה עלה ליוטיוב ב-6 בנובמבר.[38] השיר השתמש שוב בדגימה מוזיקלית נרחבת, הפעם מתוך הקלטת "Police Oppression" (דיכוי משטרתי) של להקת "Angelic Upstarts" משנת 1978. סרטון ההופעה הפך במהירות לוויראלי ועורר עניין בעיתונות הרוסית.[39]

מאוחר יותר באותו החודש הופיעה הלהקה שוב, עם מספר חברים שביצעו את "Kropotkin Vodka" ("וודקה קרופוטקין") על גג אולם תצוגה לרכבים באזור חנויות יוקרה ובחלונות של חנויות אופנה, בעוד חברת להקה נוספת הפעילה מטפה לכיבוי אש. שם השיר מתייחס לפילוסוף הרוסי פיוטר קרופוטקין, והשיר עסק באופן מטפורי ברצח "ממזרי קרמלין" על ידי הרעלה קטלנית.[40]

"מוות לכלא, חופש להפגנות"

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-14 בדצמבר 2011 הופיעו חברי הלהקה על גבי מוסך, ליד מרכז המעצר מספר אחד במוסקבה, שבו הוחזקו בין השאר פעילי אופוזיציה. הפעילים הפוליטיים אלכסיי נבלני ואיליה יאשין נעצרו שבוע קודם לכן במחאה המונית נגד תוצאות הבחירות לדומה.[41] הלהקה הופיעה עם שירה "Smert tyurme, svobodu protestu" (מוות לכלא, חופש להפגנות") - משחק מילים על הסיסמה של צבא השחרור העממי של יוגוסלביה במהלך מלחמת העולם השנייה, "מוות לפשיזם, חופש לעם". הן זכו לתשואות מהאסירים שצפו מתוך הסורגים של חלונות תאיהם בכלא.[42]

"פוטין השתפן"

[עריכת קוד מקור | עריכה]
חברי פוסי ריוט מופיעים עם השיר "Putin Zassal" על בימת לובנויה מייסטו ברחבי הכיכר האדומה, 20 בינואר 2012 בעודם מחזיקים את דגל הפמיניזם

ב-20 בינואר 2012, שמונה מחברי הלהקה הופיעו עם השיר "Putin Zassal" מעל בימת לובנויה מייסטו בכיכר האדומה. כותרת השיר תורגמה על ידי כלי התקשורת בשפה האנגלית כ"פוטין הרטיב במכנסיו", "פוטין התעלף" ו"פוטין מפחד". סוכנות הידיעות AP הגדירה את ההופעה כ"פורצת דרך".[43] השיר קרא למרד עממי נגד ממשלת רוסיה ולכיבוש הכיכר האדומה. על פי חברת פוסי ריוט המזוהה בשם "שיבה", השיר נכתב בהשראת אירועי ה-24 בדצמבר 2011, במהלכם השתתפו כ-100,000 איש בעצרות נגד פוטין במרכז מוסקבה. היא אמרה לפייננשל טיימס, "ראינו איך חיילים מסתובבים במוסקבה, היו מסוקים בשמיים, הצבא הועמד בכוננות. המשטר פשוט הרטיב במכנסיים באותו יום. והסמל של המשטר הוא פוטין".[44] במהלך ההופעה הציתה חברת הלהקה רימון עשן, מה שהוביל לכך שהמופיעים נעצרו לזמן קצר באשמה של עבירות מנהליות. השופט אשר דן באירוע מצא את שתי חברות הלהקה, גלקינה ושבלבה, "אשמות על פי סעיף 20.2 לחוק המנהלי" (הפרה של כללי עריכת עצרות) והטיל קנס של 500 רובל על כל אחת מהן.[45]

"אם האלוהים, גרשי מכאן את פוטין"

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-21 בפברואר 2012, כחלק מתנועת מחאה נגד בחירתו מחדש של ולדימיר פוטין, נכנסו 5 חברות הלהקה לקתדרלת ישו המושיע של הכנסייה הרוסית האורתודוקסית במוסקבה. בעת כניסתן לא התקיים שירות מצד הכנסייה, ורק אנשים מעטים נכחו בקתדרלה.[46] בעודן מסירות את בגדי החורף, הן לבשו בלקלאוות צבעוניות, עלו במדרגות המובילות אל המזבח, והחלו לקפוץ מסביבו ולהכות באוויר.[47] לאחר פחות מדקה, הן לוו על ידי שומרים אל מחוץ לבניין. מאוחר יותר שולב סרטון ההופעה בצילומים שצולמו בכנסייה אחרת,[48] שזוהה על ידי דובר הכנסייה הרוסית האורתודוקסית וסבולוד צ'פלין כקתדרלת האפיפניה ביאלוכובו, כדי ליצור וידאו קליפ לשיר, שכותרתו "תפילת הפאנק: אם האלוהים, גרשי מכאן את פוטין".[49]

קתדרלת ישו המושיע במוסקבה

השיר, שתואר אותו כפאנק מוֹלֵבֵּן (תפילת תחינה), השאיל את מנגינת הפתיחה מ-"Bogoroditse Devo, Raduisya" (אווה מריה) של סרגיי רחמנינוב, מתוך יצירתו למקהלה "ליל שימורים". במילותיו קראו חברות הלהקה למרים, אם ישו להיפטר מראש ממשלת רוסיה ולדימיר פוטין, "להיות פמיניסטית", ולתמוך בהפגנותיהן. הן רמזו על קשרים הדוקים בין הכנסייה לבין ארגון הק.ג.ב ("חלוקים שחורים, אפטות זהב"), ביקרו את התרפסותם של רוסים רבים בפני הכנסייה ("בני הקהילה זוחלים משתחווים") ותקפו את האמונות המסורתיות של הכנסייה ביחס לנשים ("כדי שלא לפגוע בהוד קדושתו, על נשים ללדת ולאהוב"). הן השתמשו בכינוי הגס "Срань Господняa" ששימש לתרגום הביטוי האנגלי "holy shit" בסרטים הוליוודיים, ואשר ניתן לפרשו באופן מילולי כ"חרא של אלוהים". מאוחר יותר הן הסבירו את הביטוי באומרן, "זהו ביטוי אידיומטי, הקשור לטור הקודם בשיר, על המיזוג בין הפטריארכיה של מוסקבה והממשלה. 'חרא קדוש' הוא הערכתנו למצב במדינה". הן התייחסו לפטריארך הרוסי האורתודוקסי קיריל הראשון כ"סוקה" (כלבה) והאשימו אותו כי האמין בפוטין יותר מאשר באלוהים.[50][51][52]

הגברת הקשרים בין הכנסייה והמדינה ברוסיה היוותה יעד לביקורת ומחאה. הפטריארך קיריל תמך בגלוי בבחירות המחודשות של פוטין בשנת 2012, וכינה את פוטין "נס מאלוהים", אשר "תיקן את דרכה העקומה של ההיסטוריה". לאחר הופעתן בקתדרלה הצהירו חברי פוסי ריוט שהכנסייה היא "נשק במערכת בחירות מלוכלכת" וכינו את פוטין "אדם רחוק ככל האפשר מהאמת של אלוהים".[53] הופעתן הובילה להתייחסות בתקשורת העולמית ולמעצרן של שלוש חברות הלהקה נאדז'דה טולוקוניקובה, מריה אליוקינה ויקטרינה סמוצביץ'.

עם סיום התיק נגד שלוש החברות, באוגוסט 2012, הוציאה הלהקה שיר חדש בשם "Putin zazhigayet kostry" ("פוטין מדליק את המדורות").[54] השיר התייחס לנושאים הקשורים לתיק המשפטי, וכלל את השורה "7 שנות מאסר לא מספיקות, תן לנו 18!".[55]

"אני לא יכול לנשום"

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פוסי ריוט, 2014

הלהקה הוציאה את השיר והווידאו קליפ הראשון שלה בשפה האנגלית בפברואר 2015. שם השיר, "I Can't Breathe" מתייחס למילים האחרונות שאמר אריק גארנר, כאשר שוטר ממשטרת ניו יורק החזיק אותו מוצמד על הקרקע בעודו נחנק. בסרטון, חברות הלהקה לובשות מדים של יחידת משטרה רוסית לפיזור הפגנות, והן נקברות לאיטן בעודן בחיים. לדברי חברות הלהקה אליוחינה וטולוקוניקובה, "שוטרים, חיילים, סוכנים, הופכים להיות בני ערובה ונקברים עם אלה שהם הורגים, באופן פיזי ומילולי". במהלך הסרטון, מוצגות סיגריות כתומות עם שם המותג "האביב הרוסי", שמתייחס לתומכי הפלישה הרוסית לאוקראינה וסיפוח חצי האי קרים.[56] פוסי ריוט הייתה אחראית לקונספט והפקת הסרטון, בעוד שהלחנת השיר ומילותיו בוצעו על ידי שתי להקות רוסיות נוספות, ג'ק ווד וסקופרליין. השיר יוצר הקבלה בין האכזריות של המשטרה והדכאנות של המדינה ברוסיה ובארצות הברית.[57]

"שחף"

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-3 בפברואר 2016 הוציאה פוסי ריוט את הקליפ עבור השיר "Chaika", הרומז לממצאי הקרן למניעת שחיתות של הפעיל הפוליטי אלכסיי נבלני.[58]

"להחזיר את אמריקה לגדולתה"

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתגובה למועמדותו לבחירות לנשיאות ארצות הברית 2016 של המועמד מהמפלגה הרפובליקנית דונלד טראמפ, הוציאה פוסי ריוט את השיר והסרטון "Make America Great Again", שמתייחס לסיסמת הבחירות של טראמפ באותו השם, ואשר בוים על ידי ג'ונאס אקרלונד באוקטובר 2016.[59] הסרטון מתאר עולם דיסטופי בו טראמפ, בגילומה של טולוקוניקובה, הוא הנשיא. במהלכו, טראמפ אוכף ערכים שמרנים (התנגדות להפלות וזכויות להט"ב, מדיניות הגירה, החפצת נשים) באמצעות מכות, שיימינג וסימון קורבנות על ידי צריבת סימנים על גופם, בעוד אנשיו מענים את הקורבנות. טולוקוניקובה שרה את המילים "תן לאנשים אחרים להיכנס, תקשיב לנשים שלך, תפסיק להרוג ילדים שחורים, הפוך את אמריקה לנהדרת שוב".[59]

"תפוחים רקובים"

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פוסי ריוט בהופעת מחאה ב-מצעד הנשים 2021 באוסטין בירת טקסס נגד כניסת החוק "Texas Heartbeat Act" לתוקף האוסר על קיום הפלות בשטחי המדינה, אוקטובר 2021

במרץ 2018 הוציאה פוסי ריוט יחד עם "TV on the Radio" את הסינגל והסרטון "Bad Apples". השיר הוא הצהרה נגד שחיתות במערכת המשפט הפלילי.[60]

"רעב"

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 2019 הוציאה פוסי ריוט יחד עם ויק מנסה וג'ונגלפוסי את השיר "Hangerz". השיר נכתב בתגובה לחקיקה נגד הפלות באלבמה. כל ההכנסות מהשיר הועברו לארגון הורות מתוכננת המספק מגוון שרותי בריאות לנשים בו ניתן לקבל עזרה וליווי בתכנון משפחה, שימוש באמצעי מניעה, חינוך מיני, מחלות מין והפסקת הריון.

"האג'נדה שלי"

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 2020, פוסי ריוט, יחד עם הרכב הדיסקו וילג' פיפל, הופיעו בהופעות אורח בסינגל הדוריאן אלקטרה "My Agenda". מילותיה של פוסי ריוט בשיר קוראות למרד כלפי החוק נגד תעמולה גאה אשר הועבר ברוסיה ביוני 2013 האוסר על הצגת תכנים הומוסקסואלים במדיה, בתקשורת וציבור ומתייחסות גם לחוקים דומים נגד הומוסקסואלים במדינה האפריקאית אוגנדה. השיר יצא באלבומה של הזמרת-יוצרת האמריקאית, דוריאן אלקטרה, תחת אותו השם, My Agenda באותה שנה.

מעצרן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעצר על רקע חוליגניזם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-26 בפברואר 2012 נפתח תיק פלילי נגד חברות הלהקה שהשתתפו בהופעת קתדרלת ישו המושיע ב-21 בפברואר.[61] ב-3 במרץ נעצרו מריה אליוחינה ונאדז'דה טולוקוניקובה על ידי השלטונות הרוסים והואשמו בחוליגניזם. הנשים הכחישו תחילה שהן חברות הלהקה ופתחו בשביתת רעב במחאה נגד שהותן בבתי הסוהר הרחק מילדיהן הקטנים. הנאשמות הוחזקו ללא ערבות. ב-16 במרץ נעצרה חברה נוספת, יקטרינה סמוצביץ', שנחקרה קודם לכן כעדה בתיק.

הסנגור ניקולאי פולוזוב הצהיר כי גם טולוקוניקובה וגם סמוצביץ' היו חברות בקבוצת אמנות הרחוב "וויינה", ושתיהן ערכו בעבר הפגנות מול בבניין בית המשפט בטגנסקי, שם יישפטו. הוא טען כי שני הניסיונות הקודמים של הנשים לשיבוש הליכים באירועים ישנו את דעתו של השופט הדן בנושא המעצר, וימנעו הכרעה הוגנת באומרו, "אני מאמין שהשופט בהחלט יזכור את הלקוחות שלי, ויוכל בקלות להתעלל בהן, ולכן לא יוכל לקבל החלטה אובייקטיבית".[62] שלוש החברות העצורות הוכרזו כ-"אסירות פוליטיים" על ידי איגוד הסולידריות עם אסירים פוליטיים (SPP).[63] ב-25 במרץ כינה אותם ארגון זכויות האדם אמנסטי אינטרנשיונל שבויי מצפון בשל "חומרת תגובת השלטונות הרוסים".

בנאום שנערך בפגישת הליטורגיה הקדושה בכנסיית הנחת הגלימה במוסקבה ב-21 במרץ, גינה הפטריארך קיריל את פעולותיה של להקת פוסי ריוט כחילול הקודש ואמר כי "השטן צחק על כולנו... אין לנו עתיד אם נאפשר לעג לעיני מקדשים גדולים, ואם יש הרואים בלעג כזה מעין גבורה, ביטוי למחאה פוליטית, פעולה מקובלת או בדיחה לא מזיקה". עצומה הקוראת לחנינה עבור הנשים נחתמה על ידי כ-5,000 חברות הדיוט.[64] הפטריארך הוסיף כי "ליבו נשבר ממרירות" כששמע שמספר נוצרים אורתודוקסים ביקשו עבור רחמים וחנינה לנשים בנושא מעצרן.[65]

כתב אישום רשמי נגד חברות הלהקה הוצג ב-4 ביוני, אשר היה כ-2,800 עמודים.[66] בסוף יוני 2012, אי שקט בנוגע למעצר השלישייה מבלי לקבוע מועד משפט ודאגה ממה שנחשב ליחס מוגזם ושרירותי,[67] הוביל לכתיבת מכתב פתוח אשר נחתם על ידי אנשי אופוזיציה מובילים, כמו גם הבמאי פיודור בונדרצ'וק, תומך פוטין, והשחקנים צ'ולפן חמטובה ויבגני מירונוב, שניהם הופיעו בסרטוני קמפיין התומכים בבחירתו מחדש של פוטין.[68] הזמרת אלה פוגצ'ובה הגישה ערעור בשם הנשים, וקבעה כי יש להורות עליהן לבצע עבודות שירות ולא להיכלא.[69] משקיפים זרים תיארו את המשפט כ-"משפט ראווה". ב-4 ביולי הודיעו לנאשמות כי יצטרכו לסיים את הכנת הגנתן עד 9 ביולי. ב-21 ביולי האריך בית המשפט את מעצרם לפני קיום משפטן בשישה חודשים נוספים.[70]

משפט, הרשעה וגזר הדין

[עריכת קוד מקור | עריכה]
Carole Lombard
Carole Lombard

משפטן של שלוש הנשים החל בבית המשפט המחוזי בחמובניקי במוסקבה ב-30 ביולי 2012 במהלכו, הואשמו ב-"חוליגניזם מכוון שבוצע על ידי קבוצה מאורגנת של אנשים המונעים משנאה או עוינות דתית",[71] ועמדו לעונשים אפשריים של עד 7 שנות מאסר. בתחילת חודש יולי, סקר שנערך במוסקבה מצא כי מחצית מהנשאלים התנגדו למשפט ואילו 36 אחוזים תמכו בו, השאר התלבטו. ולדימיר פוטין הצהיר כי למרות שהוא לא ראה "שום דבר טוב" במחאת הלהקה, "למרות זאת, אני לא חושב שצריך לשפוט אותם בצורה כה קשה על כך".[72]

הנאשמות הודו באשמה ואמרו כי לא התכוונו למחאתן לפגוע.[73] "שרנו חלק מהפזמון "חרא", אמרה טולוקוניקובה בבית המשפט. "אני מצטערת אם פגעתי במישהו עם זה. זהו ביטוי אידיומטי, הקשור לפסוק הקודם - על מיזוג הפטריארכיה של מוסקבה והממשלה. "חרא" הוא הערכתנו למצב במדינה. דעה זו היא לא חילול הקודש".[74] עורכי דינם ציינו כי נסיבות המקרה החיו את המסורת של משפט הראווה בתקופה הסובייטית.[75][76] ב-15 באוגוסט התאספו 20 מפגינים חובשי בלאקלאות לתמיכה בפוסי ריוט בקתדרלת ישו המושיע, והרימו שלטים בהם הציגו את המשפט "ברוך הרחמנים". שומרי הקתדרלה נעו במהירות נגד המפגינים, ניסו לעצור אותם והורידו את הבלקלאבות שלהם. ההפגנה עוררה סיקור תקשורתי רחב.[77]

חברות פוסי ריוט אמרה כי מחאתם היא הצהרה פוליטית, אך התובעים סבכו כי הלהקה מנסה "להסית שנאה דתית" נגד הכנסייה האורתודוקסית.[78] בשיר "Putin Zassal", פוסי ריוט הצהירו כי "הדת האורתודוקסית היא איבר מין מוקשה, אשר כופה על נתיניה להסכים לנוחותה", בין דוגמאות אחרות להתנגדות הלהקה לכנסייה, הצהירה כי היא "מושחתת". לפיכך, הסוגיות מרכזיות בתיק היו ההגדרה של "שנאה" כלפי הדת, והאם ניתן לקיים חילול השם במדינה חילונית.[79] פבל צ'יקוב, יו"ר האגודה לזכויות אדם של אגורה, הצהיר כי עורכי דינן של הנאשמות מיקסמו את הכרתן על ידי יצירת "סערה ציבורית עצומה על המקרה".[80]

שלוש החברות הורשעו על ידי השופט ונידונו לשנתיים מאסר ב-17 באוגוסט 2012. השופט הצהיר כי הן "ערערו באופן גורף את הסדר החברתי" עם מחאתן, והראו "חוסר כבוד מוחלט למאמינים".[81] מארק פייגין, עורך דינן של השלישייה, הצהיר כי יערער על גזר הדין, אך כי "בשום פנים ואופן הבנות לא יבקשו חנינה מפוטין... הן לא יתחננו וישפילו את עצמן לפני ממזר כזה". טולוקוניקובה הצהירה לאחר פסק הדין כי "מאסרנו משמש סימן ברור וחד משמעי לכך שהחופש נלקח מכל המדינה".[81] במהלך אותו החודש, לאחר מתן גזר הדין, החלו הרשויות ברוסיה לחפש אחר שתי חברות ההרכב שהסתירו את פניהן במסכות בזמן אירוע המחאה, ובחשבון הטוויטר הרשמי של הלהקה נכתב כי "שתיים מחברות הלהקה שלנו עזבו בהצלחה את המדינה... הן יאספו פמיניסטיות זרות כדי להיערך להפגנות חדשות!".[82]

שימוע גזר דינן של חברות הלהקה עורר הפגנות תמיכה הן מתומכיה והן ממתנגדיה מחוץ לבית המשפט.[81] מנהיג האופוזיציה סרגיי אודאלצוב, שהפגין לתמיכה בנאשמות, עוכב על ידי המשטרה. אלוף העולם לשעבר בשחמט וחבר האופוזיציה ותיק גאררי קספרוב, שניסה להגיע לקריאת פסק הדין, נעצר והוכה.[83][84][85] שר האוצר לשעבר, אלכסיי קודרין, הגדיר את פסק הדין כ-"עוד מכה למערכת המשפט ולאמון האזרחים בה אשר פוגע בתדמית הבינלאומית של המדינה". פוטין השיב כי יש להגן על ארגונים דתיים, באומרו "למדינה יש זיכרונות קשים מאוד מהתקופה הראשונית של השלטון הסובייטי, כשמספר עצום של כוהנים סבלו. כנסיות רבות נהרסו וכל האמונות המסורתיות שלנו ספגו נזק עצום".[86] בתגובה לשאלות שהוצגו על ידי עיתון הגרדיאן והועברו ללהקה באמצעות עורך דינן, האשימו חברי פוסי ריוט את פוטין ואת הכנסייה הרוסית האורתודוקסית בניהול התיק.[87] סמוצביץ' הצהירה בדצמבר 2012 כי "יותר מהכל, מה שרבים לא ראו במהלך המשפט היו אותם רגעים שבהם זכות ההגנה שלנו נפגעה. זה לא שהיינו חסרות אונים, זה היה מצב של ייאוש". בראיון לעיתון הוסיפה באומרה, "המשפט נבנה בצורה שלא יכולנו להגן על עצמנו. הם לא הקשיבו לנו. יכולנו לשבת למטה, שם אתה מחכה עד שלוקחים אותך ולא להיכנס בכלל לאולם והכל היה הולך באותה הדרך. העובדה שלקחנו חלק פיזית במשפט לא ממש שינתה שום דבר".[88]

ערעור בית המשפט במוסקבה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
יקטרינה סמוצביץ' בראיון בשנת 2013

ב-1 באוקטובר 2012 נדחה דיון בערעור גזן הדין בבית המשפט העירוני במוסקבה לאחר שסמוצביץ' הודיעה להרכב של שלושה שופטים כי ברצונה לסיים את ייצוג הסנגורים שלה בטענה כי "עמדתה בתיק הפלילי אינה עולה בקנה אחד עם עמדתם".[85] בראיון לשידור יום הולדתו ה-60 ב-7 באוקטובר, זמן קצר לפני שמיעת הערעור, הצהיר פוטין כי חברות פוסי ריוט "ערערו את היסודות המוסריים של המדינה" וכי הן "קיבלו את מה שביקשו".[89] בתגובה, האשימה עורכת הדין של פוסי ריוט ויולטה וולקובה את פוטין שהפעיל לחץ על בית המשפט.[90] ב-10 באוקטובר, עורכת דינה החדשה של סמוצביץ', אירינה חרונובה, טענה כי מרשתה לא ביצעה למעשה את מעשי החוליגניזם בכנסייה מאחר שנמנע ממנה הגישה על ידי ביטחון הכנסייה. בית המשפט קיבל טענה זו, ושחרר את סמוצביץ' על תנאי של שנתיים. עם זאת, השופטים דחו את ערעוריהם של טולוקוניקובה ואליוחינה, תוך שמירה על הרשעותיהן וגזר דינן.

העיתונאית הרוסית-אמריקאית ג'וליה איופה, בכתיבתה עבור השבועון ניו ריפבליק, הגיבה כי בטענה שסמוצביץ' חף מפשע מכיוון שלא השתתפה, הגנתה של חרונובה מרמזת כי טולוקוניקובה ואליוקינה למעשה ביצעו פשע, וניתקו את "הדרך האחת לגאולה שהייתה למעשה ללהקה, התעלמות מהליכי בית המשפט ושלילת הלגיטימיות שלה". חלק מהפרשנים ראו בשחרורו הבלתי צפוי של סמוצביץ' טקטיקת הפרדה ושלטון מצד השלטונות.[91] מאוחר יותר התגלו פרטים על "תרנגולת אם" לכאורה, אסירה שמרגלת אחר אסירים ומארגנת להם מניפולציות לשתף פעולה עם הרשויות בתמורה לזכויות ולשחרור על תנאי מוקדם. רמאית מורשעת בשם אירינה אורלובה הוצבה באותו תא עם סמוצביץ', שם ככל הנראה זכתה באמונה ושכנעה אותה להחליף עורכת דין. כל הסכם לכאורה עם הרשויות היה מחייב את סמוצביץ' לגנות בפומבי את עורכי דינה לשעבר.[92]

שירות המאסר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיווחים ראשוניים העלו כי הנשים ירצו את עונשן באחד משלושה מחוזות.[93] ההחלטה על מושבת תיקון נשים ביטחונית כללית (סוג הכלא הנפוץ ביותר ברוסיה) ברפובליקה של מורדוביה, כ-400 קילומטרים ממוסקבה, אושרה מאוחר יותר על ידי בעלה של טולוקוניקובה. הנשים ביקשו מהרשויות לאפשר להן לרצות את עונשם במתקן מעצר לפני משפט במוסקבה.[94] בקשתן נדחתה, וטולוקוניקובה ואליוקינה נשלחו למושבות עונשין במורדוביה ובמחוז פרם, בהתאמה.[95]

טולוקוניקובה נכלאה במושבת העונשין, IK-14, ואילו אליוחינה נשלחה למושבת IK-32.[96] האחרונה היא מושבה של עבריינים ראשונים, בה ישנו בית חרושת לתפירה, ותוכנית מקצועית ניסיונית להכשרת אסירות להפיכת לאנימטורים מצוירים דיגיטליים. התנאים בשטחה תוארו כנוחים יחסית, ואף אסירים או מפקחי זכויות אדם לא הגישו תלונות על תנאיו. עם זאת, למושבת IK-14 ישנה תדמית קשה יותר.

בנובמבר 2012 ביקשה אליוחינה להיכלא מרצון בבידוד, בהתייחסה ל-"יחסים מתוחים" עם חברותיה לתא.[97] טולוקוניקובה הצהירה כי חוותה גם כן חיכוכים עם אסירות שראו אותה "במקרה הטוב בזלזול ובמקרה הגרוע ביותר בעוינות", על פי דיווח של אלכסיי ברנובסקי, רכז מרכז זכויות האדם "פסק דין רוסי". ב-23 בספטמבר 2013 הכריזה על שביתת רעב במחאה על הפרות זכויות אדם במושבתה והעבירה מכתב עדות על עבודות כפייה של אסירים בתנאי גולאג אשר פורסם בעיתון הבריטי הגרדיאן.[98] ב-27 בספטמבר אושפזה במחלקה הרפואית לאחר שלא אכלה במשך חמישה ימים.[99]

תגובות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילת זכויות האדם הרוסית לודמילה אלכסייבה כינתה את פסק הדין כ-"מונע ממניעים פוליטיים לא תואמים את החוק, את השכל הישר או את הרחמים". פעיל האופוזיציה אלכסיי נבלני הגדיר את פוסי ריוט כ-"טיפשות המבצעות פשעים קטנים לשם פרסום" אך התנגד לפסק הדין, שלדעתו נכתב על ידי ולדימיר פוטין כ-"נקמה בגין פעלול לא מספיק מסוכן מבחינה חברתית כדי להצדיק את החזקת הנשים מאחורי סורג ובריח".[100] הסוופר הרוסי בוריס אקונין השתתף ביום ההרשעה בהפגנות למען שחרור החברות והודיע כי "פוטין דן את עצמו לעוד שנה וחצי של בושה והשפלה בינלאומית" ב-13 בספטמבר 2012, ראש ממשלת רוסיה דמיטרי מדבדב קרא לשחרור מוקדם של הנשים, ואמר שהזמן שכבר שירתו בהמתנה למשפט הוא ענישה מספקת, ומאסר נוסף יהיה "לא יעיל".[101] ב-2 בנובמבר, אמר כי לא היה שולח את שלושת חברי פוסי ריוט למאסר, וחזר על כך שתקופת מעצרן לפני המשפט היוו עונש מספיק, אך הדגיש כי שחרור שתי האסירות הנותרות הוא עניין של בית המשפט.[102][103][104]

משרדי החוץ של ארצות הברית ומדינות האיחוד האירופי כינו את המשפט כ-"לא מידתי".[105] נשיא ארצות הברית ה-44 ברק אובמה הביע את אכזבתו לגזר הדין, והבית הלבן הצהיר כי יש לו "חששות כבדים מהדרך בה טיפלו הנשים צעירות הללו על ידי מערכת המשפט הרוסית". על פי תאגיד השידור הבריטי "BBC Monitoring", בעיתונות האירופית והאמריקאית הוגדר "גינוי כמעט אוניברסלי" של גזר הדין.[106]

תמיכה בינלאומית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך המשפט, שלוש החברות הפכו לגורם בינלאומי עקב הטיפול בהן.[107] אמנים, פוליטיקאים ומוזיקאים בינלאומיים רבים הביעו תמיכה בשחרורן והביעו דאגה מהגינות משפטן בהם פול מקרטני ואונג סן סו צ'י. הזמרת-יוצרת האמריקאית מדונה, הביעה את תמיכתה בפוסי ריוט במופעה במוסקבה באומרה, "אני נגד צנזורה, וכל הקריירה שלי תמיד קדמתי את חופש הביטוי ולכן אני חושבת שמה שקורה להם אינו הוגן ואני מקווה שהן לא יצטרכו לרצות 7 שנים בכלא, זו תהיה טרגדיה. אני חושבת שאמנות צריכה להיות פוליטית, שהאמנות מבחינה היסטורית תמיד משקפת את המתרחש מבחינה חברתית. אז מבחינתי קשה להפריד ולהיות אמנית ולא להיות פוליטית. החלום שלי והתקווה שלי היא שלכולם בעולם יהיה את הזכות להביע את הדעות שלהם ועדיין יתייחסו אלינו כבני אדם. אני יודעת שיש צדדים רבים בכל סיפור, ואני לא מתכוונת לחוסר כבוד לכנסייה, או לממשלה, אבל אני חושבת ששלוש הבנות האלה - נדז'דה, יקטרינה ומריה - עשו משהו אמיץ. אני חושבת שהן שילמו את המחיר על המעשה הזה. ואני מתפללת עבור את החופש שלהן". מאוחר יותר חשפה כיתוב על גופה בשם הלהקה לצד המשפט "ללא פחד" והופיעה עם כובע בלקלאווה כמחווה ללבושן. הזמרת האיסלנדית ביורק קראה לחברות הלהקה להופיע עימה הקדישה עבורן את שירה, "Declare Independence".[108]

מדונה מופיעה בכובע בלקלאווה כמחווה עבור שחרור חברות הלהקה במהלך סבב הופעותיה, "The MDNA Tour",ב-2012
מיצג תמיכה לשחרור חברות פוסי ריוט במהלך קרנבל דיסלדורף, גרמניה בשנת 2013

משנת 2012 עד 2014 הקבוצה ללא מטרת הרווח, "Voice Project" המתמקדת בקידום חופש הביטוי האמנותי ריכזה תרומות באמצעות קרן הגנה ותמיכה משפטית בינלאומית לטולוקוניקובה ואליוקינה במהלך תקופת מאסרן, שתמכה בהוצאות המשפט של הנשים, סיפקה להן הפרשות במהלך מחנות הכלא ובטיפול בילדים, בנוסף ניטור בטיחות על ידי עורכי דין רוסים מקומיים.[109] הקבוצה ניהלה בנוסף מספר קמפיינים ויראליים לתמיכה בנשים במהלך מאסרם, כגון "איפה נדיה?" במהלך היעלמותה של טולוקוניקובה במשך 26 ימים בעקבות שביתת הרעב שלה, שבמהלכה הועברה לבית החולים בכלא בקרסנויארסק.[110] במהלך מאסרה של טולוקוניקובה, הקבוצה פנתה בדחיפות אל הדו"ח המיוחד של נציג האו"ם חואן א. מנדז בנושא עינויים וביקשה כי האו"ם ילחץ על הפדרציה הרוסית לאכוף חוקים בינלאומיים בנושא זכויות אדם ועינויים ביחס לתקני המינימום שנקבעו על ידי פרוטוקולי האו"ם והאמנה האירופית לזכויות אדם.

מכתב תמיכה של 120 חברי הפרלמנט הגרמני, הבונדסטאג, נשלח לשגריר הרוסי בגרמניה, ולדימיר גרינין שהגדיר את ההליכים נגד הנשים כ-"חריפים מדי" ו-"בלתי מידיים".[111] ב-9 באוגוסט 2012 צעדו 200 תומכי פוסי ריוט בברלין, לבושים בבלקלאות צבעוניות, בהפגנת תמיכה עבור הלהקה. בהשתתפות המשפט, גם חברת הפרלמנט הבריטי ושרת משרד החוץ לצל זכויות האדם, קרי מקארתי, תמכה בלהקה ותיאר את ההליכים כ-"סוריאליסטיים".[112] נשיא פולין לשעבר, לך ולנסה, מתח ביקורת על הופעת הלהקה בכנסייה כ-"חסרת טעם", אך למרות זאת כתב לולדימיר פוטין בדרישה לשחרור הנשים.[113][114]

אמנסטי אינטרנשיונל כינה את ההרשעה כ-"מכה עזה לחופש הביטוי", ויו ויליאמסון, ממשמר זכויות האדם, הצהיר כי "האישומים והכרעת הדין מעוותים הן את העובדות והן את החוק.... הנשים הללו מעולם לא היו צריכות להיות מואשמות בפשע שנאה ויש לשחררן באופן מיידי".[115] סעיף 19, בית החירות והפדרציה הבינלאומית לזכויות אדם פרסמו הצהרות בגנות העונש גם כן.[116] ב-21 בספטמבר 2012 פרסמה העיתונות הפמיניסטית, Feminist Press, ספר אלקטרוני בשם, Pussy Riot! A Punk Prayer for Freedom לגיוס כספים לצוות ההגנה המשפטי של הנשים.

ב-22 בספטמבר העניקה האמנית היפנית יוקו אונו ללהקה את מענק ה-"LennonOno" לשלום בשווי 50 אלף דולר, וקבעה כי בכוונתה לפעול לשחרורן המיידי של הנשים.[117] באוקטובר 2012 הוכרזה להקת פוסי ריוט כפינליסטית המועמדות לפרס סחרוב לחופש המחשבה של הפרלמנט האירופי על שמו של זוכה פרס נובל לשלום, אנדריי סחרוב. העיר ויטנברג, שם מסר מרטין לותר קינג את 95 התזות שלו אל דלת הכנסייה, מינתה את פוסי ריוט לזוכת הפרס השנתי "נאום ללא פחד" של מרטין לותר קינג.[118] בשנת 2013, דייל אייזינגר מחברת המדיה Complex Networks דירג את הופעת הלהקה בקתדרלת ישו המושיע כאומנות הפרפורמנס ה-14 הטוב ביותר בהיסטוריה.[119] בזמן שהשתתפה בכנס הנשים העולמי בניו יורק ב-4 באפריל 2014, "Women in the World", הילרי קלינטון, מזכירת ארצות הברית לשעבר, הצטלמה עם טולוקוניקובה ואליוקינה לתמונה שהעלתה בטוויטר. קלינטון התייחסה לפוסי ריוט כקבוצה של "נשים צעירות חזקות ואמיצות אשר מסרבות לתת לקול שלהן להיות מושתק".

הפגנות ברחבי העולם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפגנות למען סולידריות עם פוסי ריוט הקוראות לשחרורן המיידי נערכו במדינות רבות ברחבי העולם לאחר הכרזת גזר הדין. אמנסטי אינטרנשיונל הכריז על ה-17 באוגוסט כ-"יום העולמי של פוסי ריוט".[120] ברחבי ניו יורק, התכנסו מחאות של פעילים שם קראו השחקנית קלואי סביני, סגנית מיס העולם לשנת 1976 קארן פינלי ונוספים הצהרות של חברות הלהקות המורשעות. בבולגריה, אזרחים הניחו מסכות פנים, דומות לאלו של פוסי ריוט, על פסל סובייטי כמחאה. בטורונטו, כ-100 איש הפגינו מחוץ לקונסוליה הרוסית. באדינבורו שבסקוטלנד, שחקני תיאטרון שוליים קראו את עדויות המשפט של הנשים. באותו זמן, מתכנתים אסטונים השיקו חיקוי של משחק האינטרנט "Angry Birds", בו צחקו על השלטונות הרוסים.

בקייב, בירת אוקראינה, הפעילה הפמיניסטית מנהיגת תנועת הנשים פמן, אינה שבצ'נקו, השתמשה במסור בעודה לבושה כטופלס עבור הריסת פסל עץ של ארבעה מטרים של ישו על הצלב, על גבעה המשקיפה על מרכז העיר אשר הוקם במהלך המהפכה הכתומה בשנים 2004–2005, להנצחת קורבנות הדיכוי של שלטונו הדיקטטורי של סטלין כמחאה.[121] עם זאת, המעשה זכה לביקורת מצד מריה אליוקינה המורשעת, שאמרה כי "מופעי ההפתעה והמחאה של פמן נגד סמכותיות דומים לנו, אבל אנו מסתכלים על הפמיניזם אחרת, במיוחד צורת הדיבור. לא היינו מורידות את הבגדים. הפעולה האחרונה שלהם, ניסור הצלב, לא יוצרת תחושת סולידריות, לצערי".

מוזיקאים ושחקנים צ'כים בהם ג'ון קייל מוחים לשחרור פוסי ריוט במהלך פסטיבל האוויר הפתוח של עיירת טרוטנוב, צ'כיה, אוגוסט 2012

באוגוסט, בשגרירות רוסיה בוושינגטון התקיימה מחאה והופעה של להקות פאנק.[122] ב-19 באוגוסט, שני גברים ואישה לבושים כחברי פוסי ריוט ערכו הפגנה במהלך שירות בקתדרלת קלן בגרמניה. השלישייה צעקה סיסמאות והרימו כרזה עבור אסירים פולטים עם הכיתוב "Free Pussy Riot and all prisoners" (שחררו את פוסי ריוט וכל שאר האסירים). הם הוצאו על ידי פקידי הקתדרלה ולאחר מכן הואשמו בהפרעה לשירות דתי והפרת שלום. העיתון המקומי Kölner Stadt-Anzeiger דיווח כי "הפרעה בממסד דתי" עלולה להביא לקנס או עד שלוש שנות מאסר,[123][124] אם כי בסופו של דבר ניתנו להם קנסות על תנאי של 1200 אירו ו-3 חודשי מאסר על תנאי. כתב האישום בגין תקיפה בוטל. אחד השלושה, המזוהה כ-"פטריק ה", ערער על הרשעתו ועל גזר דינו. בית המשפט אישר את ערעורו והחליף את גזר דינו בקנס של 150 אירו.[125][126]

ברחבי רוסיה נכרתו לפחות כ-4 צלבים לאחר גזר הדין. חבר פרלמנט של המפלגה השמרנית רוסיה המאוחדת הצהירו כי האירועים היו בהשראת פוסי ריוט, וכינו את הפעולות "שטניזם אמיתי". פעילים אורתודוקסים ערכו הפגנות נגד, פרצו לאירוע תמיכה בלהקה בתיאטרון וצעקו סיסמאות בהן "חזרו בתשובה" ו-"למה אתם שונאים את העם הרוסי?". המפגינים פלשו בנוסף למוזיאון לאמנות שתמך בגלוי בשחרור חברות הלהקה.

בתחילת ספטמבר 2012 ציירו פעילים לא מזוהים קריקטורה פמיניסטית של נינו הקדוש בכנסיית קוואשווטי בטביליסי, גאורגיה, מלווה במילים "!Free Pussy Riot". ב-16 בספטמבר, יורי פיוטרובסקי, בן 62 יליד סנקט פטרבורג המתגורר בגרמניה, שפך דיו על אייקון בקתדרלת ישו המושיע לתמיכה בפוסי ריוט.[127] מאוחר יותר הואשם בסעיף החוק הפלילי בגין חוליגניזם.

ב-31 באוקטובר 2012 שידר הערוץ קומדי סנטרל את פרק "סיבה למחיאות כפיים" בסדרת הטלוויזיה סאות' פארק, שמסתיים בכך שישו קורע את גלימתו כדי לחשוף את הסיסמה "שחררו את פוסי ריוט!".[102] הפרק בחן את הצורך שאנשים יאמינו במטרה גדולה מעצמם ובנטייה ל-"זניחת השכל הטוב" לתמיכה בסיבות אלה.[128] באוגוסט 2013 התקיים מופע סולידריות של פוסי ריוט, מחוץ לשגרירות רוסיה בוושינגטון הבירה.[129]

סרטים דוקומנטריים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 2013, יצא סרט דוקומנטרי בריטי בשם Pussy Riot: A Punk Prayer על פרשת הלהקה על ידי חברת ייצור סרטי התעודה הבריטית "Roast Beef Productions". הסרט בוים על ידי מיק לרנר ומקסים פוזדורובקין וכלל הצצה למשפט של חברות הלהקה ולראיונות עם משפחתן אך לא איתן. הוא הופיע לראשונה בהקרנת בכורה ב-פסטיבל סאנדנס 2013 ולאחר מכן חברת הלהקה יקטרינה סמוטסביץ' הציגה שאלות מהקהל באמצעות סקייפ. בין היתר חזרה על כך שאין בכוונתה להפוך את פוסי ריוט למיזם מסחרי.[130] הסרט זכה בפרס חבר מושבעים מיוחד לקולנוע העולמי על "רוח הפאנק" בפסטיבל.[131] לאחר מכן רכשה רשת הטלוויזיה "HBO" את זכויות הטלוויזיה האמריקאית לסרט.[132] הסרט היה בין 15 הסרטים התיעודיים שנמצאו ברשימה המועמדת לפרס האוסקר לשנת 2014,[133] אולם לא הגיע לרשימת המועמדים הסופית.

באותה שנה, יצא הסרט הדוקומנטרי הרוסי Pussy versus Putin אשר סקר את ההיסטוריה של הלהקה שביים קולקטיב הקולנוע הרוסי, "Gogol's Wives".[134] הוא זכה בפרס הסרט התיעודי הטוב ביותר באורך הבינוני בפסטיבל אידפא לקולנוע תיעודי באמסטרדם.[135]

השחרור מבית הסוהר

[עריכת קוד מקור | עריכה]
טולוקוניקובה ואליקיונה בשנת 2014 בפאנל זכויות אדם ברוסיה יחד עם הסנאטור סטיב כהן

ב-19 בדצמבר 2013 אישרה הדומה הממלית של הפדרציה הרוסית חנינה כללית לאסירים שונים, בין אלה שהעפילו לחנינה היו אלה שנכלאו בגין עבירות לא אלימות ואמהות לילדים קטנים. במהלכה היה צפוי כי חברות פוסי ריוט יהיו בין המשוחררים.[136] שחרורן אושר ב-23 בדצמבר 2013.[137][138]

לאחר שחרורה, נפגשה אליקיונה עם ארגוני זכויות אדם. במהלך פגישתה עם עיתון הניו יורק טיימס הצהירה כי, "לא ביקשנו שום חנינה. הייתי יושבת עד סוף תאריך גזר הדין כי אני לא צריכה רחמים מפוטין".[139] "אני חושבת שזה ניסיון לשפר את תדמית הממשלה הנוכחית, לפני אולימפיאדת סוצ'י - במיוחד עבור מערב אירופאים. אבל אני לא רואה בזה הומא או רחום. זהו שקר". טולוקוניקובה הוסיפה כי, "בין אם תרצו או לא, ללכת לאולימפיאדה ברוסיה היא קבלה של המצב הפוליטי הפנימי במדינה, קבלה של הקורס שעושה אדם המתעניין באולימפיאדה מעל הכל - ולדימיר פוטין". הצמד הצהירו כי הן לא יופיעו בהופעות אלא הן מקימים ארגון שיפעל למען תנאים טובים יותר לאסירים בכלא והוסיפו כי המתנגד הסובייטי ולדימיר בוקובסקי הוא המודל לחיקוי שלהן, אדם שלטענתה של טולוקוניקובה הוא "אלוף לזכויות אדם שלא מפחד מהפחד".

תיקים ואירועים משפטיים לאחר המעצר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תביעות בגין נזקים מוסריים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 2012 הגישה תושבת נובוסיבירסק, אירינה רוזנקינה, תביעה בסך 30,000 רובל (כ-1,000 דולר) בגין "נזקים מוסריים", בעודה טוענת כי סרטון של פוסי ריוט גרם לה ל-"כאבי ראש ועלייה בלחץ הדם". התביעה נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי קונצבו במוסקבה ב-7 בספטמבר 2012. טענות דומות של תושב ברדסק יורי זדוי ותושב נובוסיבירסק איוון קראסנצקי נדחו על ידי אותו בית משפט ב-3 באוקטובר,[140] כגון ערעורה לאחר מכן של רוזנקינה לבית המשפט העירוני במוסקבה ב-18 בפברואר 2013.[141]

חסימת סרטונים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת נובמבר 2012 פנו התובעים במסגרת החקיקה נגד קיצוניות לבית המשפט המחוזי בזמושקורצקי בבקשה לאסור מספר סרטוני פוסי ריוט, כולל סרטון הופעת הלהקה בקתדרלת ישו המושיע. חומרים המתגלים כקיצוניים על ידי בית משפט מתווספים לרשימה הפדרלית של חומרים קיצוניים המתוחזקים על ידי משרד המשפטים, מה שעלול להפוך את הפצתם לעבירה פלילית בתוך רוסיה.[142] לאחר דיון ב-29 בנובמבר, הוכרזו ארבעה סרטוני פוס ריוט, כולל "תפילת הפאנק" בקתדלה, כקיצוניים. פסק הדין הגביל את הגישה לסרטונים ולבלוג LiveJournal" של הלהקה ואתרים נוספים. דמיר גאינוטינוב מקבוצת זכויות האדם של אגורה טען כי החוקים נגד הקיצוניות מיושמים בצורה לא הולמת והצהיר כי "כולם אומרים שסרטון הופעת קתדרלת ישו המושיע פגע ברגשותיהם של אנשים דתיים, אך הוא לא הכיל פעולות קיצוניות, כך שהוא לא יכול להיות קיצוני". יקטרינה סמוצביץ' כינתה את פסק הדין "הכרה ישירה בצנזורה אמנותית ברוסיה".

בקשות לדחיית עונש

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקרה של אמהות לילדים קטנים, החוק הרוסי מאפשר לדחות עונש מאסר עד שהילד מגיע לגיל 14. בקשה כזו ניתנה במחלוקת בשנת 2011 לאנה שבנקובה, שנידונה לשנתיים וחצי חודשי מאסר בגין הריגה על ידי רכב. מאוחר יותר נטען כי בקשתה נענתה בשל קשריה המשפחתיים.[143]

ב-19 באוקטובר 2012 דחה בית המשפט המחוזי בחמובניקי במוסקבה ערעור על דחיית עונש שהגישה ויולטה וולקובה בשם טולוקוניקובה ואליוקינה, בנימוק שהמקרה "לא היה בסמכותה".[144] לאחר מכן הגישה טולוקוניקובה ערעור לבית המשפט המחוזי זובובו-פוליאנסקי במורדוביה, שם נכלאה, ואליוחינה לבית המשפט המחוזי ברזניקי בפרם. ערעורה של אליוחינה נדחתה ב-16 בינואר 2013, בעוד כי השופט קבע כי נוכחות ילדתה כבר נלקחה בחשבון במהלך גזר דינו המקורי. ב-24 ביולי 2013 נדחה ערעורה של מריה אליוחינה על פסיקת בית המשפט.

נוכחות באולימפיאדת החורף של סוצ'י

[עריכת קוד מקור | עריכה]

טולוקוניקובה, אליוחינה ושלוש נשים לא מזוהות נוספות תכננו לבצע שיר בשם "פוטין ילמד אותך מהי אהבת מולדת" בתור פוסי ריוט במהלך אולימפיאדת החורף 2014 בסוצ'י. הפעולה הייתה אמורה להתייחס לאסירים שבכיכר בולוטנאיה, פקידים אולימפיים מושחתים, מצוקתו של איש הסביבה יבגני ויטישקו אשר נעצר על ידי הרשויות ודיכוי החירויות ברוסיה.[145] ב-18 בפברואר 2014 נעצרו בסוצ'י יחד עם קבוצה של 12–15 אזרחים ביניהם יבגני פלדמן, עיתונאי נובאיה גאזטה. הרשויות הסבירו כי המעצר היה בקשר ל-"גניבה במלון בסוצ'י".[146][145] לאחר כמה שעות שוחררו מתחנת משטרה באדלר. על פי כתב "BBC", רפאל סאקוב, חמש הנשים יצאו מתחנת המשטרה בבלקלאבות וביצעו את שירן "Putin Will Teach You to Love the Motherland" (פוטין ילמד אותך מהי אהבת מולדת) ברחובות אדלר לצד צלמים ואזרחים.[147]

ב-19 בפברואר 2014, במהלך הניסיון השני לצילום קליפ השיר ליד בניין נמל סוצ'י, הלהקה הוכתה על ידי קוזאקים במדים הפועלים בתפקיד ביטחוני לאולימפיאדה.[148][149][150] באותו יום נציג הוועד האולימפי הבינלאומי דחק בפוסי ריוט שלא להופיע בפארק האולימפי בסוצ'י בעוד שציין כי מעצרם של פוסי ריוט בסוצ'י אינו קשור לקיום המשחקים האולימפיים.[151] עורך דינם של חברי הלהקה מסר כי הן טופלו בבית חולים בגלל פציעות שנגרמו במהלך מופען על ידי השוטרים.[152] סרטון ההופעה פורסם בחשבונן ביוטיוב ב-19 בפברואר 2014.[153]

תקיפה בניז'ני נובגורוד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-6 במרץ 2014, במהלך ביקור בניז'ני נובגורוד במסגרת מסע למען זכויות האסירים, קבוצה של אלמונים העונדים סרט מדליות ג'ורג' הקדוש (סמל צבאי רוסי אשר מופיע כמרכיב בעיטורים צבאיים גבוהים רבים שהוענקו על ידי האימפריה הרוסית, ברית המועצות והפדרציה הרוסית הנוכחית) ריססו את טולוקוניקובה ואליוקינה וחבר הלהקה טייסיה קרוגוביך עם צבע ירוק מבריק על גבי פניהם. במהלכה, אליוקינה ספגה זעזוע מוח לאחר שנפגעה בזריקת צנצנת זכוכית מצד התוקפים.[154][155][156]

בית הדין האירופי לזכויות אדם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2014, אליוקינה וטולוקוניקובה הגישו תביעה לבית הדין האירופי לזכויות אדם, על מעצרן בשנת 2012.[157] במאי 2015 הגישו יחד עם בעלה של טולוקוניקובה פיוטר ורזילוב, האמן קרסנודר לוסין דז'אניאן והפעיל הפעיל אלכסיי נקראסוב תביעה נוספת לבית הדין בשל חוסר מעש מצד המשטרה וסירוב להעמיד לדין את המאבטחים שתקפו את חברי הלהקה במהלך ביצוע שירן "Putin Will Teach You to Love the Motherland" בתקופת אולימפיאדת החורף של סוצ'י.[158]

MediaZona

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2014 הקימו טולוקוניקובה ופיטר ורזילוב את "MediaZona", אתר חדשות רוסי עצמאי המתמקד בהתעללות ושחיתות במערכת המשפט הפלילי.[159]

היעלמות מסתורית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-27 בפברואר 2018 נעצרו שלושה חברי להקה על ידי המשטרה הרוסית בין מוסקבה לחצי האי קרים לאחר שהפגינו מחוץ לכלא סיבירי עבור שחרורו של במאי הקולנוע האוקראיני אולג סנטסוב. מאוחר יותר באותו יום צייצה פוסי ריוט כי חברי הלהקה העצורים בטוחים.[160]

פלישה לגמר המגרש של המונדיאל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-15 ביולי 2018, שלוש חברות פוסי ריוט וגבר אחד (פיוטר ורזילוב, הידוע כבעלה של נאדז'דה טולוקוניקובה), בעודם לבושים כשוטרים, ביצעו פלישת מגרש כדורגל לאצטדיון לוז'ניקי במוסקבה במהלך המחצית השנייה של גמר מונדיאל 2018 במשחק בין צרפת וקרואטיה. הם כינו את הופעתם כ-"השוטר נכנס למשחק".

בהודעה שפרסמה פוסי ריוט פורטו מטרות המחאה והדרישות שלהם לשלטונות הרוסים בהם,[161]

  • שחרור כלל האסירים הפוליטיים.
  • הפסקת מעצרים בלתי חוקיים בעצרות ציבוריות.
  • התרת תחרות פוליטית במדינה.
  • הפסקת תפירת תיקים פליליים וכליאת אנשים ללא מעצר.

על הארבעה, המזוהים בשמות: ורזילוב, ורוניקה ניקולשינה, אולגה פכטוסובה ואולגה קורצ'יובה, נגזרו 15 ימי מאסר על פי הקוד המנהלי של רוסיה.[162]

השדרן והסופר סקוט סיימון, מנחה תוכנית החדשות של Weekend Edition בערוץ "NPR" הצהיר כי,[163]

במחצית השנייה של משחק אליפות העולם השבוע התקיים מעשה גבורה בולט.... משטרת המשחק שהציגה פוסי ריוט על המגרש במהלך אליפות העולם, נועדה לאותת לכ-80,000 הצופים באצטדיון, שרבים מהם ביקרו אוהדי כדורגל זרים, שברוסיה האמיתית הם לא יכלו לראות במהלך המשחקים, המשטרה וכוחות הביטחון חודרים לחיי היומיום".

בתרבות הפופולרית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • חברי פוסי ריוט נאדז'דה טולוקוניקובה ומריה אליוקינה הופיעו בפרק ה-3 בעונה ה-3 של הסדרה בית הקלפים. במהלכו, נכללו גם צילומי מופעים של הלהקה.[164][165]
  • טולוקוניקובה הופיעה בווידאו האומנות של "I Love You And That Makes Me God" מאת האמנית פאון רוג'רס.[166]
  • בשנת 2016 הוציא יוצר השירים הנורווגי מודדי גרסת כיסוי באנגלית לשיר "תפילת הפאנק" מאת פוסי ריוט באלבומו Unsongs.[167]
  • הסדרה המקורית מבית היוצר של נטפליקס, בובה רוסית, כללה את שיר הלהקה "Organs" בפרק ה-7, במהלך מתן הקרדיטים בסופו.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פוסי ריוט בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Meeting Pussy Riot, www.vice.com (באנגלית)
  2. ^ Pussy Riot: will Vladimir Putin regret taking on Russia's cool punks?, the Guardian, ‏2012-07-28 (באנגלית)
  3. ^ Putin's message: if you're pro Pussy Riot you're against the Orthodox church | Oleg Kashin, the Guardian, ‏2012-08-17 (באנגלית)
  4. ^ Staff, Reuters (2013-02-21). "Russian police detain Pussy Riot sympathizers in cathedral". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2021-09-06.
  5. ^ Pussy Riot sentenced to two years in prison colony over anti-Putin protest, the Guardian, ‏2012-08-17 (באנגלית)
  6. ^ "Pussy Riot members jailed for two years for hooliganism". BBC News (באנגלית בריטית). 2012-08-17. נבדק ב-2021-09-06.
  7. ^ Pussy Riot member Samutsevich sentence reduced to probation, RAPSI
  8. ^ Doug Stanglin, Freed Pussy Riot members call Russia amnesty a PR stunt, USA TODAY (באנגלית אמריקאית)
  9. ^ Nick Miller in Sochi, Cossacks attack Pussy Riot in Sochi with whips and pepper spray, The Age, ‏2014-02-19 (באנגלית)
  10. ^ 2 Pussy Riots Band Members assaulted in Moscow, Biharprabha News | Connecting Bihar with the entire World (באנגלית אמריקאית)
  11. ^ 1 2 In Russia, Punk-Rock Riot Girls Rage Against Putin, NPR.org (באנגלית)
  12. ^ Pussy Riot Closing Statements, n+1, ‏2012-08-13 (באנגלית אמריקאית)
  13. ^ Nicholas Tochka, Pussy Riot, freedom of expression, and popular music studies after the Cold War, Popular Music 32, 2013-05, עמ' 303–311 doi: 10.1017/S026114301300007X
  14. ^ Astrasheuskaya, Nastassia (2012-11-22). "Russia's Pussy Riot spurn chance to cash in on fame". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2021-09-07.
  15. ^ Tsvetkova, Alissa de Carbonnel, Maria (2012-08-08). "Russia's Pussy Riot: Unmasked and on trial". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2021-09-07.
  16. ^ "Pussy Riot: The story so far". BBC News (באנגלית בריטית). 2013-12-23. נבדק ב-2021-09-07.
  17. ^ "Pussy Riot members jailed for two years for hooliganism". BBC News (באנגלית בריטית). 2012-08-17. נבדק ב-2021-09-07.
  18. ^ "Two Pussy Riot activists 'flee Russia'". BBC News (באנגלית בריטית). 2012-08-26. נבדק ב-2021-09-07.
  19. ^ Who are Pussy Riot? A guide to the Russian activist group who crashed the World Cup Final, NME, ‏2018-09-13 (באנגלית בריטית)
  20. ^ AFP: Pussy Riot: symbol of the new anti-Putin opposition, web.archive.org, ‏2014-03-05
  21. ^ Meet The All-Girl Punk Band Putin Wants Kept In Prison, Business Insider Australia, ‏2012-08-04 (ב־Australian English)
  22. ^ 1 2 "The Day the Protest Died: Whatever Happened to Pussy Riot?". Haaretz (באנגלית). נבדק ב-2021-09-07.
  23. ^ WORLD CUP: PLAYING FAIR ON AND OFF THE PITCH, Human Rights Documents Online
  24. ^ «Когнитивный терроризм» на московском гей-прайде - Надя Толокно - Контуры, kontury.info
  25. ^ Christina Cauterucci, Pussy Riot’s Nadya Tolokonnikova on Trans Rights, Bernie Sanders, and How Trump Could Be "Useful", Slate Magazine, ‏2018-05-25 (באנגלית)
  26. ^ Meeting Pussy Riot, www.vice.com (באנגלית)
  27. ^ Laurie Penny on Pussy Riot: "People fear us because we're feminists", www.newstatesman.com (באנגלית)
  28. ^ Condé Nast, Pussy Riot Heads for Brooklyn, The New Yorker, ‏2014-02-01 (באנגלית אמריקאית)
  29. ^ Elianna Kan, Pussy Riot: What Was Lost (and Ignored) in Translation | The American Reader, theamericanreader.com (באנגלית אמריקאית)
  30. ^ Sheila Moeschen, ContributorBoston-based writer, comedy, Music Junky, Pussy Riot Proves We Are Not Having a Post-Feminist Moment, HuffPost, ‏2014-02-21 (באנגלית)
  31. ^ Pussy Riot trial: prosecutors call for three-year jail term, the Guardian, ‏2012-08-07 (באנגלית)
  32. ^ Феминист-панки Pussy Riot: о чем и зачем?, BBC News Русская служба, ‏2012-02-22 (ברוסית)
  33. ^ Idov, Michael (2012-08-08). "Opinion | Putin v. the Punk Rockers". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2021-09-07.
  34. ^ 1 2 Ged Babey, Pussy Riot, Louder Than War, ‏2012-08-06 (באנגלית בריטית)
  35. ^ וואלה! תרבות‏, הרכב הבנות הפרובוקטיבי פוסי ריוט מגיע להופעה בישראל, באתר וואלה, 20 במרץ 2018
  36. ^ Pussy Riot announce first-ever North American tour, Consequence, ‏2018-01-31 (באנגלית אמריקאית)
  37. ^ Nominees 2019, Berlin Music Video Awards (באנגלית אמריקאית)
  38. ^ Девчонки из PUSSY RIOT захватывают транспорт, נבדק ב-2021-09-07
  39. ^ Meindl, Matthias (2012-08-17). "Prozess gegen russische Musikerinnen: Wie viel Punk steckt in Pussy Riot?". Die Tageszeitung: taz (בגרמנית). ISSN 0931-9085. נבדק ב-2021-09-07.
  40. ^ Группа Pussy Riot жжет путинский гламур, נבדק ב-2021-09-07
  41. ^ Мобильныеприложения, Rss, В. закладки, Властям дали две недели, Газета.Ru
  42. ^ PUSSY RIOT поют политзекам на крыше тюрьмы, נבדק ב-2021-09-07
  43. ^ Video: Russian all-girl punk band Pussy Riot arrested for performing Vladimir Putin song - Telegraph, web.archive.org, ‏2012-01-20
  44. ^ Pussy Riot на Красной площади - Путин зассал, נבדק ב-2021-09-07
  45. ^ Pussy Riot fined for Red Square performance | LOCAL | The Moscow News, web.archive.org, ‏2012-05-11
  46. ^ Condé Nast, The Absurd and Outrageous Trial of Pussy Riot, The New Yorker, ‏2012-08-07 (באנגלית אמריקאית)
  47. ^ Ioffe, Julia (2012-08-06). "Pussy Riot v. Putin: A Front Row Seat at a Russian Dark Comedy". The New Republic. ISSN 0028-6583. נבדק ב-2021-09-07.
  48. ^ Kolyandr, Richard Boudreaux and Alexander (2012-08-18). "Russian Band Is Found Guilty in Putin Protest". Wall Street Journal (באנגלית אמריקאית). ISSN 0099-9660. נבדק ב-2021-09-07.
  49. ^ Interfax-Religion, www.interfax-religion.com
  50. ^ Khristina Narizhnaya, Khristina Narizhnaya, Pussy Riot Trial Nears Verdict in Moscow, Rolling Stone, ‏2012-08-07 (באנגלית אמריקאית)
  51. ^ Pussy Riot's Punk Prayer is pure protest poetry, the Guardian, ‏2012-08-20 (באנגלית)
  52. ^ Jeffrey Tayler, What Pussy Riot's 'Punk Prayer' Really Said, The Atlantic, ‏2012-11-08 (באנגלית)
  53. ^ Sputnik International, Pussy Riot Hit Back at Church Criticism, Sputnik International, ‏20120327T0937+0000 (באנגלית)
  54. ^ Jailed rockers Pussy Riot release new protest song, NZ Herald (ב־New Zealand English)
  55. ^ Pussy Riot's new single: Putin Lights Up the Fires | Pussy Riot, the Guardian, ‏2012-08-20 (באנגלית)
  56. ^ Pussy Riot - I Can't Breathe (Official Music Video), נבדק ב-2021-09-07
  57. ^ Pussy Riot Releases Its First Song In English, NPR.org (באנגלית)
  58. ^ Deutsche Welle (www.dw.com), Pussy Riot is back in high heels to tackle corruption | DW | 04.02.2016, DW.COM (באנגלית בריטית)
  59. ^ 1 2 Elias Leight, Elias Leight, Pussy Riot Slam Trump in 'Make America Great Again' Video, Rolling Stone, ‏2016-10-27 (באנגלית אמריקאית)
  60. ^ Elias Leight, Elias Leight, Hear Pussy Riot, Dave Sitek Condemn Corruption on 'Bad Apples', Rolling Stone, ‏2018-03-08 (באנגלית אמריקאית)
  61. ^ Sputnik International, Police Open Criminal Probe into ‘Punk Prayer’ at Christ the Savior Cathedral, Sputnik International, ‏20120226T1024+0000 (באנגלית)
  62. ^ Две участницы группы Pussy Riot оставлены под стражей, newizv.ru (ברוסית)
  63. ^ Троих предполагаемых участниц Pussy Riot признали политзаключенными, Росбалт (ברוסית)
  64. ^ 19 « March « 2012 « Russia Watch (באנגלית)
  65. ^ Убит псковский священник, заступавшийся за Pussy Riot, BBC News Русская служба, ‏2013-08-05 (ברוסית)
  66. ^ Участниц Pussy Riot официально обвинили в хулиганстве по мотивам религиозной ненависти, Росбалт (ברוסית)
  67. ^ "Pussy Riot trial: Muscovites reflect on divisive case". BBC News (באנגלית בריטית). 2012-07-30. נבדק ב-2021-09-08.
  68. ^ Russians join in call for Pussy Riot trio's release, the Guardian, ‏2012-06-30 (באנגלית)
  69. ^ Sputnik International, Russia’s Pop Queen Wants Freedom for Pussy Riot, Sputnik International, ‏20120416T0910+0000 (באנגלית)
  70. ^ Baczynska, Gabriela (2012-07-20). "UPDATE 2-Russia extends jailing of Pussy Riot activists". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2021-09-08.
  71. ^ three members of russian punk collective potentially face years in prison for anti-putin performance in a moscow cathedral, activist defense, ‏2012-08-09 (באנגלית)
  72. ^ אתר למנויים בלבד Vladimir Putin says Pussy Riot should not be treated too harshly, The Telegraph, 2 August 2012
  73. ^ Sputnik International, Pussy Riot Plead Not Guilty, Sputnik International, ‏20120730T0916+0000 (באנגלית)
  74. ^ Khristina Narizhnaya, Khristina Narizhnaya, Pussy Riot Trial Nears Verdict in Moscow, Rolling Stone, ‏2012-08-07 (באנגלית אמריקאית)
  75. ^ Jennifer Rankin, Pussy Riot case likened to Stalin show trials, The Irish Times (באנגלית)
  76. ^ Pussy Riot trial 'worse than Soviet era', the Guardian, ‏2012-08-03 (באנגלית)
  77. ^ Pussy Riot trial heads towards a shabby ending, The Independent, ‏2012-08-16 (באנגלית)
  78. ^ The Washington Times https://www.washingtontimes.com, In Putin’s Russia, little separation between church and state, The Washington Times (באנגלית אמריקאית)
  79. ^ "Russian Orthodox Patriarch rails against Pussy Riot protest". נבדק ב-2021-09-08.
  80. ^ Sputnik International, Russian Press - Behind the Headlines, October 11, Sputnik International, ‏20121011T1210+0000 (באנגלית)
  81. ^ 1 2 3 "Pussy Riot members jailed for two years for hooliganism". BBC News (באנגלית בריטית). 2012-08-17. נבדק ב-2021-09-08.
  82. ^ שתיים מחברות פוסיריוט נמלטו מרוסיה, באתר nrg‏, 26 באוגוסט 2012
  83. ^ Kasparov, Garry (2012-08-19). "When Putin's Thugs Came for Me". Wall Street Journal (באנגלית אמריקאית). ISSN 0099-9660. נבדק ב-2021-09-08.
  84. ^ Breaking news: Kasparov arrested and beaten at Pussy Riot trial, Chess News, ‏2012-08-17 (באנגלית)
  85. ^ 1 2 Herszenhorn, David M. (2012-08-17). "Anti-Putin Stunt Earns Punk Band Two Years in Jail". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2021-09-08.
  86. ^ Putin: We must protect believers from Pussy Riot, The Mail & Guardian, ‏2012-09-06 (ב־)
  87. ^ Pussy Riot: 'we still burn with desire to take Putin's monopoly on power', the Guardian, ‏2012-08-27 (באנגלית)
  88. ^ Pussy Riot: 'Things have changed, but our desire to protest remains', the Guardian, ‏2012-12-26 (באנגלית)
  89. ^ Interfax-Religion, www.interfax-religion.com
  90. ^ [https://www.interfax.ru/russia/269721 �������� Pussy Riot ��������], Interfax.ru (ברוסית)
  91. ^ Ioffe, Julia (2012-10-10). "Is Pussy Riot Breaking Up?". The New Republic. ISSN 0028-6583. נבדק ב-2021-09-08.
  92. ^ DER SPIEGEL | Online-Nachrichten, www.spiegel.de(הקישור אינו פעיל, 10.10.2021)
  93. ^ Владимир Баринов, Елизавета Маетная, Pussy Riot отсидят мягко, Известия, ‏2012-08-17 (ברוסית)
  94. ^ Sputnik International, Pussy Riot Want to Serve Sentence at Moscow Pre-Trial Facility, Sputnik International, ‏20120916T1509+0000 (באנגלית)
  95. ^ "Russia sends Pussy Riot women to camps east of Moscow". BBC News (באנגלית בריטית). 2012-10-22. נבדק ב-2021-09-08.
  96. ^ Pussy Riot member Samutsevich sentence reduced to probation, RAPSI
  97. ^ By the CNN Wire Staff, Report: Pussy Riot member asks for solitary confinement, CNN
  98. ^ אתר למנויים בלבד נדז'דה טוליקוניקובה, חברת פוסי ריוט כותבת על החיים ב"מושבת תיקון 14", באתר הארץ, 14 בפברואר 2014
  99. ^ By Eliott C. McLaughlin CNN, Pussy Riot member hospitalized amid hunger strike, CNN
  100. ^ Robert Mackey, Glenn Kates, Russian Riot Grrrls Jailed for 'Punk Prayer', The Lede, ‏2012-03-07 (באנגלית אמריקאית)
  101. ^ Barry, Ellen (2012-09-12). "Medvedev Says Rockers Have Served Enough Jail Time for Cathedral Performance". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2021-09-08.
  102. ^ 1 2 אתר למנויים בלבד Tom Parfitt, ‏Dmitry Medvedev says Pussy Riot should not be in prison, The Telegraph, 2 November 2012
  103. ^ Медведев вновь не согласился с вердиктом Pussy Riot: я сажать бы не стал, посидели — и хватит, Газета.Ru (ברוסית)
  104. ^ Russia PM wants Pussy Riot members freed, www.aljazeera.com (באנגלית)
  105. ^ Мировое сообщество сочло наказание Pussy Riot несоразмерным, lenta.ru
  106. ^ "Press aghast at Pussy Riot verdict". BBC News (באנגלית בריטית). 2012-08-18. נבדק ב-2021-09-08.
  107. ^ How to become a cause célèbre: a guide for political prisoners, www.spiked-online.com (באנגלית בריטית)
  108. ^ Condé Nast, Björk Dedicates Song to Pussy Riot in Finland, Pitchfork, ‏2012-08-13 (באנגלית אמריקאית)
  109. ^ Julianne Escobedo Shepherd, Julianne Escobedo Shepherd, See Which Celebs Partied for Pussy Riot, Rolling Stone, ‏2014-02-07 (באנגלית אמריקאית)
  110. ^ Nadya found! – Update from her in Siberian prison hospital, voiceproject.org
  111. ^ Sputnik International, 121 German Parliamentarians Support Jailed Pussy Riot Members, Sputnik International, ‏20120808T0631+0000 (באנגלית)
  112. ^ Inside The Pussy Riot Trial, HuffPost UK, ‏2012-08-08 (באנגלית)
  113. ^ Former Polish president plans to persuade Putin to free Pussy Riot, RAPSI
  114. ^ Sobczyk, Marcin (2012-09-07). "Walesa Asks Putin to Pardon Pussy Riot". Wall Street Journal (באנגלית אמריקאית). ISSN 0099-9660. נבדק ב-2021-09-10.
  115. ^ Human Rights Watch, ContributorHuman Rights Watch defends the rights of people worldwide We scrupulously investigate abuses, Expose the Facts Widely, Pressure Those with Power to Respect Rights, Secure Justice, Pussy Riot: Band Members' Conviction a Blow to Free Expression, HuffPost, ‏2012-08-17 (באנגלית)
  116. ^ Two years in prison for Pussy Riot's members: crackdown on peaceful dissent continues in the Russian Federation, International Federation for Human Rights (באנגלית)
  117. ^ Yoko Ono awards peace prize to Pussy Riot, www.abc.net.au, ‏2012-09-21 (ב־Australian English)
  118. ^ Deutsche Welle (www.dw.com), Pussy Riot nomination splits politicians, scholars | DW | 09.11.2012, DW.COM (באנגלית בריטית)
  119. ^ The 25 Best Performance Art Pieces of All Time, Complex (באנגלית)
  120. ^ Chicagoans take to City Hall on Free "Pussy Riot" Global Day (באנגלית אמריקאית)
  121. ^ Femen во имя Pussy Riot спилили в Киеве крест "оранжевой" революции, lenta.ru
  122. ^ Freed, Benjamin R. (2012-08-17). "Pussy Riot and a Protest Legacy". The New Republic. ISSN 0028-6583. נבדק ב-2021-09-11.
  123. ^ Kölner Stadt-Anzeiger - Aktuelle Nachrichten aus Köln und der ganzen Welt, www.ksta.de
  124. ^ WATCH: German 'Pussy Riot' Protestors Escorted Out Of Cathedral, HuffPost, ‏2012-08-20 (באנגלית)
  125. ^ Beucker, Pascal (2013-09-16). "Prozess gegen Pussy-Riot-Unterstützer: Kirchenfeindliches im Kölner Dom". Die Tageszeitung: taz (בגרמנית). ISSN 0931-9085. נבדק ב-2021-09-11.
  126. ^ Kölner Stadt-Anzeiger - Aktuelle Nachrichten aus Köln und der ganzen Welt, www.ksta.de
  127. ^ Arrest warrant issued for man accused of damaging Orthodox icons, RAPSI
  128. ^ South Park: "A Scause for Applause", The A.V. Club (באנגלית אמריקאית)
  129. ^ Photos: Nearly 50 People Gather for Pussy Riot Solidarity Concert at the Russian Embassy: DCist, web.archive.org, ‏2013-08-27
  130. ^ Katie Van Syckle, Katie Van Syckle, Pussy Riot Member Skypes at Sundance Premiere, Rolling Stone, ‏2013-01-21 (באנגלית אמריקאית)
  131. ^ T. H. R. staff, T. H. R. staff, Sundance 2013: Festival Awards Announced, The Hollywood Reporter, ‏2013-01-26 (באנגלית אמריקאית)
  132. ^ Jay A. Fernandez, Jay A. Fernandez, Sundance 2013: ‘Pussy Riot’ Doc to Air on HBO, IndieWire, ‏2013-01-21 (באנגלית)
  133. ^ Ryzik, Melena (2014-01-01). "Banned at Home and Noticed by Oscars". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2021-09-11.
  134. ^ Pussy Versus Putin | IDFA 2013, web.archive.org, ‏2013-11-27
  135. ^ 'Pussy Versus Putin' - The Insider's View Of Taking On The Kremlin, HuffPost UK, ‏2013-12-17 (באנגלית)
  136. ^ Korina Lopez, Pussy Riot members to be freed from prison, USA TODAY (באנגלית אמריקאית)
  137. ^ Pussy Riot Member Released From Prison : NPR, web.archive.org, ‏2013-12-24
  138. ^ "Pussy Riot: Russia frees jailed punk band members". BBC News (באנגלית בריטית). 2013-12-23. נבדק ב-2021-09-11.
  139. ^ Herszenhorn, David M. (2013-12-23). "Released Punk Rockers Keep Up Criticism of Putin". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2021-09-11.
  140. ^ Two civil claims against Pussy Riot for moral damages dismissed, RAPSI
  141. ^ Siberian woman's compensation claim against Pussy Riot tossed out on appeal, RAPSI
  142. ^ Prosecutors file to declare Pussy Riot video extremist, RAPSI
  143. ^ אתר למנויים בלבד Andrew Osborn, ‏United Russia party member wins right not to start sentence until 2024, The Telegraph, 6 May 2011
  144. ^ Pussy Riot motion for sentencing delay rejected, RAPSI
  145. ^ 1 2 Nick Miller, Sochi Winter Olympics: Two members of punk band Pussy Riot arrested before protest performance, The Sydney Morning Herald, ‏2014-02-18 (באנגלית)
  146. ^ Полиция объяснила задержание Толоконниковой и Алехиной, lenta.ru
  147. ^ Полиция Сочи отпустила Алехину и Толоконникову, BBC News Русская служба, ‏2014-02-18 (ברוסית)
  148. ^ Pussy Riot attacked with whips by Cossack militia at Sochi Olympics, the Guardian, ‏2014-02-19 (באנגלית)
  149. ^ Казаки избили участниц Pussy Riot нагайками, ytro.news
  150. ^ Nick Miller in Sochi, Cossacks attack Pussy Riot in Sochi with whips and pepper spray, The Age, ‏2014-02-19 (באנגלית)
  151. ^ МОК предостерег Pussy Riot от протестов в Олимпийском парке, lenta.ru
  152. ^ Dan Wolken, IOC: Pussy Riot beating 'unsettling' but not Olympic problem, USA TODAY (באנגלית אמריקאית)
  153. ^ Pussy Riot - Putin will teach you how to love / Путин научит тебя любить Родину (Official Video), נבדק ב-2021-09-11
  154. ^ Опубликовано видео нападения на участниц Pussy Riot в Нижнем Новгороде - Происшествия и инциденты в России и мире - МК, web.archive.org, ‏2014-03-09
  155. ^ Pussy Riot members attacked in Nizhny Novgorod, Russia, CTVNews, ‏2014-03-06 (באנגלית)
  156. ^ Pussy Riot Members Start New Organization Zona Prava - Vogue, web.archive.org, ‏2014-07-01
  157. ^ Pussy Riot members take Kremlin to European court of human rights, the Guardian, ‏2014-07-28 (באנגלית)
  158. ^ Участницы группы Pussy Riot, пострадавшие в Сочи от рук казаков, жалуются в Страсбургский суд, Ведомости (ברוסית)
  159. ^ Weber, Jonathan (2016-05-09). "Pussy Riot founder sets sites on Russian media". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2021-09-11.
  160. ^ Pussy Riot Says Two Members Are Missing Following Detainment by Russian Police [UPDATE], SPIN, ‏2018-02-27
  161. ^ "World Cup: Pussy Riot protesters jailed over pitch demonstration". BBC News (באנגלית בריטית). 2018-07-17. נבדק ב-2021-09-11.
  162. ^ Tétrault-Farber, Gabrielle (2018-07-18). "World Cup Pussy Riot pitch intruders jailed for 15 days". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2021-09-11.
  163. ^ Opinion: An Act Of Bravery At The World Cup, NPR.org (באנגלית)
  164. ^ Jay Deshpande, Watch Pussy Riot’s Very Pussy-Riot Cameo on House of Cards, Slate Magazine, ‏2015-03-02 (באנגלית)
  165. ^ Pussy Riot ‘on set and in season 3’ of new House of Cards series, The Independent, ‏2014-08-13 (באנגלית)
  166. ^ The Visible Light Paintings of Fawn Rogers, KCET, ‏2015-03-11 (באנגלית)
  167. ^ Guest Column – Unsongs by Moddi: Listen to an English version of Pussy Riot's Punk Prayer - Q MagazineQ Magazine, web.archive.org, ‏2016-05-02
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=פוסי_ריוט&oldid=38609364"