פיטר סקומייקר
 | |
| לידה | 12 בפברואר 1946 (בן 78) מישיגן, ארצות הברית |
|---|---|
| מדינה | ארצות הברית  |
| כינוי | פיט |
| השכלה |
|
| השתייכות |  צבא ארצות הברית |
| דרגה |  גנרל |
| תפקידים בשירות | |
| מפקד כוח דלתא מפקד פיקוד המבצעים המיוחדים המשולבים מפקד פיקוד המבצעים המיוחדים ראש מטה צבא ארצות הברית | |
| פעולות ומבצעים | |
| מבצע ציפורן הנשר מלחמת המפרץ מלחמת עיראק מלחמת אפגניסטן | |
| עיטורים | |
 כוכב הארד מדליית השירות המצוין של מחלקת ההגנה לגיון ההצטיינות מדליית השירות המצוין | |
  | |
פיטר יאן סקומייקר (באנגלית: Peter Jan Schoomaker; 12 בפברואר 1946) הוא גנרל אמריקאי בדימוס, יוצא הכוחות המיוחדים, אשר שימש כמפקד פיקוד המבצעים המיוחדים המשולבים וכראש מטה צבא ארצות הברית.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סקומייקר נולד וגדל במישיגן. הוא בוגר אוניברסיטת ויאומינג. במהלך לימודיו השלים קורס קצינים במסגרת העתודה האקדמית של צבא ארצות הברית והוסמך כסג"ם. סקומייקר התגייס לצבא ועבר הכשרה כלוחם, קורס קציני חי"ר, והכשרה כמפקד טנק[דרוש מקור] בפורט נוקס. לאחר מכן שירת כמפקד מחלקה בדיוויזיית החי"ר ה-4. סקומייקר השלים מספר תפקידי מטה ופיקוד וכן את מסלול ההכשרה של הכוחות המיוחדים של צבא ארצות הברית[1]. בשנים 1978–1981 שימש כמפקד פלגה בכוח דלתא, בין היתר במהלך מבצע ציפורן הנשר[2]. בשנת 1983 שימש כקצין המבצעים של פיקוד המבצעים המיוחדים המשולבים. בשנים 1989–1992 שימש סקומייקר כמפקד כוח דלתא, ובכלל זה במלחמת המפרץ[3].
לאחר מכן שירת כעוזר מפקד דיוויזיית הפרשים הראשונה. לאחר מכן שימש סקומייקר כמפקד פיקוד המבצעים המיוחדים המשולבים, כמפקד פיקוד המבצעים המיוחדים של צבא ארצות הברית וכמפקד פיקוד המבצעים המיוחדים[4]. בשנת 2000 פרש לגמלאות. בשנת 2003 החליט מזכיר ההגנה, דונלד ראמספלד, להחזירו לשירות פעיל ולמנותו לראש מטה צבא ארצות הברית[5]. כראש מטה צבא היבשה החליט, בין היתר, על ביטול פרויקט מסוק RAH-66 קומאנצ'י[6]. בשנת 2007 פרש סקומייקר בשנית לגמלאות.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רויטרס, ארה"ב: גנרל שפרש ימונה למפקד כוחות היבשה, באתר ynet, 10 ביוני 2003.
- בכיר בצבא ארה"ב: נישאר בעיראק עוד 4 שנים, באתר וואלה, 21 באוגוסט 2005.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ עפרה גרייצר, "שני צעדים לפני כולם", הוצאת מודן ומשרד הביטחון, 2015, עמוד 102.
- ^ מרק באודן, "אורחיו של האייתולה", הוצאת מודן, מערכות ומשרד הביטחון, 2012, עמוד 112.
- ^ אמיר אורן, סוף-סוף למדה ארה"ב מה נדרש ממנה, באתר הארץ, 9 ביוני 2006.
- ^ רויטרס, ארה"ב: גנרל שפרש ימונה למפקד כוחות היבשה, באתר ynet, 10 ביוני 2003.
- ^ חדשות נענע, הרמטכ"ל הבא של צבא ארה"ב - גנרל שפרש לפני 3 שנים, באתר nana10, 17 ביוני 2003.
- ^ נתנאל שלומוביץ, קומאנצ'י, 1983-2004, ביטאון חיל האוויר, גיליון 156 (257), 25.04.2004.
| בקרת זהויות |
|
|---|
