קושיית הבית יוסף

קושיית הבית יוסף היא קושיה ידועה בענייני חנוכה שנשאלה לראשונה בתקופת הראשונים והתפרסמה בספר "בית יוסף" של רבי יוסף קארו.

תמצית הקושיה היא בהתבסס על דברי התלמוד, לפיו חג החנוכה נחוג שמונה ימים לזכר נס פך השמן, שבמהלכו נמצא פך המכיל שמן שמספיק להדלקת המנורה למשך יום אחד בלבד, ובדרך נס הספיק לשמונה ימים.[1] נמצא שהנס היה רק שבעה ימים - שהרי עבור היום הראשון היה מספיק שמן ללא צורך בנס, ומדוע חג החנוכה נקבע לשמונה ימים.

הקושיה הפכה במהלך הדורות לנכס צאן ברזל בקרב לומדי התורה ולעיסוק מרכזי בימי החנוכה. בדרשות רבות לחנוכה מוצעים לה תירוצים אפשריים.

בספר "בית יוסף" בהלכות חנוכה הקשה:

ואיכא למידק למה קבעו שמונה ימים דכיון דשמן שבפך היה בו כדי להדליק לילה אחת ונמצא שלא נעשה הנס אלא בשבעה לילות.

בית יוסף אורח חיים סימן תר"ע.

עוד לפניו, כמה ראשונים שאלו את השאלה,[2] אך ספרי הראשונים הללו לא היו מצויים תקופה ארוכה, ולכן הקשה אותה הבית יוסף מעצמו, בלא לדעת שהראשונים הקדימוהו.[דרוש מקור], הקושיא התפרסמה בשל אזכורה בבית יוסף, ובלשון העם נקראה השאלה על שמו "קושיית הבית יוסף".

תירוצים לקושיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה"בית יוסף" עצמו מתרץ שלושה תירוצים:

  • החשמונאים חילקו את השמן שבפך לשמונה חלקים ובכל לילה נתנו במנורה שמינית מכמות השמן המספיקה להדלקת המנורה, ובכל זאת היא דלקה עד הבוקר. נמצא שבכל הלילות נעשה נס.
  • הפך נשאר מלא גם לאחר מילוי תוכנו בנרות המנורה, והנס ניכר כבר בלילה הראשון.
  • בלילה הראשון נתנו את כל השמן שבפך בנרות המנורה, ולאחר שדלקו כל הלילה נמצאו הנרות מלאים שמן וכן בכל לילה ולילה.[3]

הקושיה ותירוצי ה"בית יוסף" נדונו בהרחבה בספרי ההלכה, הפרשנות, החסידות ואף בספרי המוסר והקבלה. במשך השנים נוספו אלפי תירוצים וחוברו ספרים מיוחדים שאספו תירוצים לקושיה (ראו להלן). רוב התירוצים מבוססים על אחת משלוש האפשרויות. א. גם ביום הראשון היה נס.[4] ב. היום הנוסף נקבע על נס אחר. ג. מסיבות אחרות היה עניין בקביעת חג של שמונה ימים.[א]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • ירחמיאל זלצר, נר למאה - מאה תירוצים על קושיית הבית יוסף
  • ימי שמונה, חמש מאות תירוצים על קושיית הבית יוסף, מכון "אור חדש", אשדוד, תשס"ז
  • שמונה מי יודע - אלף תירוצים על קושיית הבית יוסף, עם ביאורים והרחבות, הרב שמואל דוד וייס, ירושלים, תש"פ

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ היינו שכל שמונת הימים נקבעו לזכר משהוא אחר, ולא רק היום ה"מיותר". גישות אלו מתבססות בעיקר על הגרסה בגמרא שגורסת "מאי נר חנוכה", ולפיה שאלת הגמרא אינה מדוע יש חנוכה, אלא מדוע מדליקים נרות בחנוכה.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף כ"א, עמוד ב'.
  2. ^ תוספות הרא"ש ובית הבחירה למאירי על תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף כ"א, עמוד ב', ועוד.
  3. ^ הקשו על שני התירוצים האחרונים, כי לפיהם ביום האחרון לא היה נס כלל, ושוב יש לשאול מדוע חוגגים אף ביום השמיני.
  4. ^ כגון גרסת השאילתות (סוף שאילתא כו'), שבפך לא היה שמן אפילו להדלקה של יום אחד.