חיל התותחנים

ערך זה עוסק בחיל התותחנים של צה"ל. אם התכוונתם לחיל התותחנים בצבאות העולם, ראו חיל תותחנים.

חיל התותחנים

סמל הכומתה, תג ודגל חיל התותחנים.
"תחכום ועוצמה"
פרטים
כינוי	כוחות האש
מדינה	ישראל ישראל
שיוך	צה"ל
סוג	חיל תותחנים
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות	1948–הווה (כ־76 שנים)
מלחמות	כל מלחמות ישראל
נתוני היחידה
כוח אדם	חטיבות אש ויחידות מיוחדות
ציוד עיקרי	תותחים מתנייעים, ארטילריה רקטית, חימוש מונחה מדויק, טילי תמוז, ר"ז (מכ"ם), כלי איכון ומטאורולוגיה, כטב"מים טקטיים
פיקוד
יחידת אם	זרוע היבשה
דרגת המפקד	תת-אלוף
מפקד נוכחי	תא"ל יאיר נתנס

חיל התותחנים הוא חיל בזרוע היבשה האחראי על הפעלת כלל יכולות הסיוע באש ותקיפה לתמרון כוחות היבשה, ומהווה גורם קריטי בהצלחת הפעולות המבצעיות של כוחות צה"ל. החיל מפעיל ארטילריה קנית ורקטית, חימוש מונחה מדויק, כלי טיס בלתי מאוישים ואמצעים לאיתור ואיכון מטרות. משימות החיל הן שיתוק והשמדת כוחות האויב על ידי סגירת מעגלי אש מהירים בעזרת אמצעי לחימה עוצמתיים וקטלניים המבוססים על טכנולוגיות מורכבות, אשר מקנות יכולות איסוף מודיעין, איתור מטרות איכותיות ופגיעה מדויקת בהן.

החיל מורכב משישה מערכים שונים: המערך הקני, המערך הרקטי, מערך כלי טיס מאוישים מרחוק, מערך נשק מדויק, מערך האיכון ומערך הפעלת אש. כומתת החיל היא בצבע טורקיז ודגל החיל הוא בצבעי אדום-שחור.

קצין התותחנים ראשי הנוכחי הוא תת-אלוף יאיר נתנס.

חיל התותחנים מתבסס על שירות התותחנים של ההגנה שהוקם ב-12 במרץ 1948. למפקדו הראשון של השירות מונה יהודה גינצבורג (גדעון) וסגנו היה ישעיהו לחובר, גרעין המטה התכנס לראשונה ב-16 במרץ ובמקביל החלה מלאכת תרגום ספרות הדרכה בריטית לעברית.^[1] באפריל 1948 אורגן כנס של ותיקי התותחנים ששירתו בצבאות השונים במלחמת העולם השנייה, בעקבות הכנס גויסו 113 לוחמים ו-29 נוספים שהועברו מיחידות אחרות ולמפקד החיל החדש שהוקם מונה שמואל אדמון. ההגנה ניסתה לעשות מספר ניסיונות לרכוש תותחים. עם פרוץ מלחמת העצמאות היו בידי כוחות היישוב היהודי רק כ-5 תותחי שדה. שני תותחי השדה הראשונים נקנו מחיילים בריטיים, תותחי ה"נפוליונצ'יק" 65 מ"מ, שהביאו לנסיגה הסורית בקרב עמק הירדן ולנסיגה המצרית בקרב בארות יצחק. במהלך המלחמה נעשו רכישות רבות, כולל רכישה אחת מפורסמת של תותחים ממקסיקו (Saint-Chamond-Mondragón), תותחי 75 מ"מ מיושנים שכונו בצה"ל "קוקרצ'ה" (ג'וק), שהשתתפו עוד במהפכה המקסיקנית בתחילת המאה ה-20. במבצע יואב, אשר סיומו בשחרור באר שבע שבו לקח החיל חלק ניכר, השתתפו כבר 126 תותחי שדה. תותחים רבים נקנו במהלך מלחמת השחרור ופותחו מרגמות "ביתיות". הגדודים הראשונים שהוקמו היו גדודי מרגמות שנלחמו בצפון, בירושלים וכן מול המצרים. הסוללות הצטרפו לחטיבות כדי שיוכלו לתת להם סיוע ישיר.

חטיבה 18 - הוקמה כיחידת המרגמות הכבדות 120 מ"מ, במהלך ההפוגה השנייה במלחמת השחרור. מקים החטיבה ומפקדה היה יהודה פריהר. החטיבה פעלה בנפרד מחיל התותחנים, והשתתפה בין השאר בקרב לטרון ובמבצע חורב. ב-1949, לאחר המלחמה, הוטמעו המרגמות הכבדות בגדודי התותחנים.

בהתאם למבנה צה"ל הוצבו גדודי התותחנים כחלק מחטיבות החי"ר. ב-1954 נקנו תותחי ה-155 מ"מ הראשונים, תותחי ה"קלקיליה" ולקראת מלחמת קדש נקנו התותחים המתנייעים (תומ"ת) הראשונים, תותחי 105 מ"מ AMX, על מרכב של טנק צרפתי קל AMX-13.

במלחמת סיני הורגשה בעיית העבירות והמהירות של המערך הנייח של חיל התותחנים, לאחר שהיה קושי גדול להשיג את מהירות ההתקדמות של השריון וגדלה ההבנה בצורך לעבור לתומ"תים.

בשנים שלאחר מלחמת קדש פותחה תורת לחימה בחיל המותאמת ללחימה ניידת ושולבה עם תורת חיל השריון הישראלי. נקנו תומ"תים מסוג פריסט 105 מ"מ, ופותחו בצה"ל תומ"תים ומרגמות על בסיס תובות טנקי שרמן, כדוגמת ה-M-50, שהיוו את רוב תותחי צה"ל עד שנות ה-70. בשנות ה-50 נקנו טילי הנ"ט הראשונים, אבל מערך הטילים הגיע לצה"ל עם הקמתה של יחידת טילי קרקע קרקע (טק"ק) ראשונה בצה"ל ב-1962. היו אלו טילי "לוז" שהוסבו לחיל הים ומשמשים אותו עד היום בשם "גבריאל". היחידה התפרקה לאחר כמה שנים עם העברת מערך הנ"ט לחי"ר.

לאחר שעבר החיל לתורה הדוגלת בניידות הוא היה מוכן היטב להתקדמות המהירה בסיני ב-1967. לגדודי התומ"תים כבר לא הייתה בעיה להדביק את קצב השריון וההתקדמות הייתה מדהימה ביחס לאיטיות שנראתה 11 שנים קודם במבצע קדש.

חיל התותחנים הפעיל במלחמת ששת הימים את הכלים הבאים.^[2]:

• תותח מתנייע 155 מ"מ שהורכב בישראל מהוביצר צרפתי 155 מ"מ מודל 50 על תובת M4 שרמן^[3]
• תותח מתנייע פריסט 105 מ"מ האמריקאי^[4]
• תותח 25 ליטראות נגרר^[5]
• מרגמה כבדה 160 מ"מ סולתם, נגררת^[6]
• מרגמה כבדה מתנייעת 120 מ"מ^[7]
• מרגמה 120 מ"מ נגררת^[8]

במלחמה זו פעלו בסיני תותחים מתנייעים AMX 105 תוצרת צרפת כסיוע לחטיבה 7.

החיל השתתף בקרבות רבים במהלך המלחמה, כאשר הבולטים ביניהם:

• קרב אום-כתף בו נעשה שימוש בהפגזה ארטילרית מסיבית לפני כניסת החי"ר למתחם.^[9] השימוש המקורי בתותחים בקרב על אום-כתף שינה את תפיסת צה"ל לגבי החיל.
• הקרבות בירושלים בהם נעשה שימוש בתותחנים לריכוך עמדות ירדניות, בהם בית הספר לשוטרים וגבעת התחמושת^[10] תוך הימנעות מהפגזת העיר העתיקה כדי להימנע מפגיעה באתרים קדושים והיסטוריים
• הקרבות בצפון הארץ, בהם נתנו התותחנים סיוע צמוד לכוחות שעלו לרמה.

לאחר מלחמת ששת הימים החלה "המלחמה שלאחר המלחמה", מלחמה של תותחים מול תותחים. סוללות התותחים, שהיו פרוסות על תעלת סואץ, בגבול ירדן ובגבול סוריה ספגו הפגזות כבדות באופן קבוע. החיל ספג אבדות רבות. לאורך תעלת סואץ הוקם ציר במיוחד לצורכי תנועת החיל, שכונה "ציר החת"ם". בשנים אלו נראה שימוש הראשון בתותחי M-109 בקוטר 155 מ"מ , שהחליפו את תותחי M-50 והפכו לעמוד השידרה של גדודי החיל, בתותח "רועם" 155 מ"מ ובתותח הכבד "רומח" M-107 בקוטר 175 מ"מ.

ערך מורחב – חיל התותחנים במלחמת יום הכיפורים

במלחמת יום הכיפורים מצאה עצמה מדינת ישראל, ובכללה חיל התותחנים, במצב של מעטים מול רבים. מעט סוללות הארטילריה, שישבו ברמת הגולן, בקו בר-לב שבתעלה ובגבול לבנון, לא השתוו לכמות קני הארטילריה של האויב. בימים הראשונים סוללות התותחנים נלחמו תחת הפגזות כבדות. במיוחד זכורות ההפגזות ב"ציר החת"מ" שבתעלת סואץ משם נלחמו גדודי התותחנים במלחמת ההתשה. במהלך המלחמה אזלה לצה"ל התחמושת של פגזי 175 מ"מ ולכן הוחלט להחליף את הקנים של תומ"תי ה"רומח" M-107 לקנים בקליבר 203 מ"מ. התותחים המוסבים זכו לשם "קרדום" ונטלו חלק חשוב בהמשך הלחימה. עם המעבר לשלב ההתקפה שימש חיל התותחנים כחלק חשוב מהיוזמה הישראלית. תותחי M-107 ירו לעבר העיר דמשק במבצע מיוחד והוציאו זמנית את שדה התעופה הצבאי אל-מאזה מכלל פעולה.^{[דרוש מקור]}

כמו כן, ניסו התותחנים למנוע את כיבוש מוצב החרמון בידי הסורים על פי נוהל הידוע בשם "אש על כוחותינו" לפיו מסתגרים אנשי המוצב בתוך הבונקרים במוצב בעוד התותחנים יורים אש על המוצב עצמו כדי לפגוע באויב שנמצא מחוץ לבונקרים. אולם ניסיון זה נכשל וכוחות הקומנדו הסורי הצליחו לכבוש את מוצב החרמון. במלחמת יום הכיפורים עשה צה"ל לראשונה שימוש בתותחי ה-M-109 "רוכב" (עם הקנה הקצר), בשני גדודים, גדוד "נמר" הסדיר וגדוד המילואים 899 (כינויו בקשר "פרסום").

לאחר מלחמת יום הכיפורים, הסכימו השלטונות האמריקאים לספק לצה"ל גדוד משגרי "לאנס" עם מספר מוגבל של טילים. בעקבות כך הוקם בשנת 1975 גדוד ה"מנפץ", גדוד לאנס סדיר מספר 9275 שיעודו היה לפגוע במטרות אסטרטגיות של האויב (כמו טילי נ"מ) והגיע לטווח של 75 ק"מ, עם רש"ק נפיץ. הגדוד היה בשירות מבצעי עד לתחילת שנות ה-90.

בשנים שלפני מבצע שלום הגליל עבר חיל התותחנים שינויים רבים. צה"ל רכש עבור החיל תומ"תים בקליבר 155 מ"מ מדגם M-109 האמריקאי, שהותאמו ושודרגו לצורכי צה"ל. דגם זה קיבל את השם "רוכב" 155 מ"מ והם קיימים עד היום במערך המילואים של צה"ל. כמו כן נקנו נגמ"שים לצורך ניוד גמיש יותר של תחמושת ארטילרית (אלפ"א - אמצעי לנשיאת פגזים ארטילריים) שמשמשים עד היום את חיל התותחנים ונקנו סוגים שונים של מטל"רים. במבצע שלום הגליל, שפתח את מלחמת לבנון הראשונה, תוכנן לחיל התותחנים תפקיד משמעותי: אות הפתיחה של המבצע ניתן עם ירי אלפי פגזים אל עבר יעדים בלבנון. התותחנים המשיכו עם הכוח המסתער וליוו את כל הכוחות במהלך הלחימה. בהמשך המלחמה אף הונחתה פלגת תותחים מגדוד "רשף" דרך הים יחד עם כוח צנחנים. מאוחר יותר שימשו התומ"תים בלחימה בתוך העיר ביירות על ידי ירי בכינון ישיר לתוך חלונות של בניינים שקני הטנקים לא יכלו להגיע אליהם. בסיכום המלחמה אמר הרמטכ"ל רב-אלוף רפאל איתן: "חיל התותחנים נכנס לתודעה - הוא בתודעה ... במלחמה הזאת אף אחד לא זז בלי התותחנים".

החל מתום מלחמת לבנון ועד לנסיגה מלבנון בשנת 2000 - תקופה של נוכחות צה"לית בדרום לבנון - לקח חיל התותחנים חלק משמעותי בשגרת הלחימה ובהגנה על גבולה הצפוני של מדינת ישראל, מתוך מוצבי קבע על קו הגבול ובעומק רצועת הביטחון. לוחמי התותחנים השתתפו בקרבות ארטילריים, לעיתים יומיומיים, בהם ניסו לפגוע במרגמות ובמשגרי רקטות של החזבאללה ושל ארגונים לבנוניים אחרים, אחרי שאלה ירו לעבר מוצבי צה"ל ברצועה. יזכרו במיוחד שני מבצעים יזומים בעקבות התחממות הגזרה הצפונית, בהם עיקר הפעילות הצה"לית כללה ירי ארטילרי של אלפי פגזים ופעילות של ח"א ("דין וחשבון" בשנת 1993, ו"ענבי זעם" בשנת 1996). עד הנסיגה מלבנון תחזק חיל התותחנים את מוצב שרייפה ברצועת הביטחון בלבנון.

עם יציאת צה"ל מלבנון, עיקר התפקוד המבצעי של החיל, בייעודו המקורי, היה השבת אש במקרה הצורך, בגבול הצפון אל מול ירי או ניסיונות חדירה של החזבאללה, כולל בזמן מבצע חומת מגן בו התבצעה פעילות ענפה כנגד ירי חוזר ונשנה של החזבאללה. בתקופת מבצע חומת מגן סוללת תותחים פגעה והרגה 6 מחבלים של חזבאללה.

חיילי חיל התותחנים משתתפים עד היום באופן פעיל בלחימה ובשגרה ביהודה, שומרון ועזה בתפקידים שונים שלא קשורים לארטילריה דווקא, אלא במשימות ביטחון שוטף.

בעקבות ירי רקטות קסאם גם אחרי ביצוע תוכנית ההתנתקות, פרש צה"ל סוללת תותחים (של "דוהר" M-109) ליד קיבוץ נחל עוז. ב-27 בספטמבר 2005, ירתה הסוללה פגזים אל תוך רצועת עזה. היה זה הירי הארטילרי הראשון לרצועה מזה 38 שנים. לקראת סוף אוקטובר פרש צה"ל סוללת תותחים נוספת, ליד קיבוץ ניר יצחק, שחולשת על דרום הרצועה.

במלחמת לבנון השנייה (2006) היה חיל התותחנים מוקד האש השני בעוצמתו אחרי חיל האוויר. פעילות התותחנים התרכזה בסיוע לחילות היבשה במתקפה ובמגננה, בזיהוי שיגורי קטיושות, בהשמדת קנים וביצירת לחץ על החזבאללה על ידי הפגזות מסביב לכפרים. במהלך המלחמה ירו לוחמי החיל למעלה 170,000 פגזים אל עבר כוחות חזבאללה וכ-1,800 רקטות מנתץ.

במבצע עופרת יצוקה (2008–2009) מילא החיל תפקיד חשוב בריכוך המטרות ברחבי הרצועה, שיתוק וחיסול מחבלים ומקורות אש והגנה על הכוחות המתמרנים בתוך הרצועה. החיל פרס שני גדודי ארטילריה מעוצבת עמוד האש: גדוד 55 וגדוד 402, אשר יחדיו ירו אלפי פגזים אל עבר רצועת עזה. כוחות החיל היו הכוחות הלוחמים האחרונים אשר נסוגו מרצועת עזה בהתאם להסכם הרגיעה.

בשוטף המשיך החיל בביצוע תעסוקות מבצעיות של סיוע ארטילרי וקווי חי"ר. עקב מלחמת האזרחים בסוריה התחממה הגזרה הצפונית ופעמים רבות גלשה הלחימה לעבר רמת הגולן ואף גבול לבנון. כוחות החיל לקחו חלק משמעותי בהגנה על הגבול כאשר כוחות מיחידת "מיתר" ירו טילי תמוז לעבר כוחות סורים אשר ירו מרגמות לעבר שטחי ישראל. בנוסף סוללות 155 מ"מ ביצעו מספר פעמים ירי לעבר סוריה ולעבר לבנון למטרת מיסוך כוחות והשמדה.

במהלך מבצע עמוד ענן קפצו גדודי הסדיר והמילואים של אגד 215 וירו פגזים לעבר רצועת עזה, למרות זאת החלק של החיל במבצע היה יחסית שולי בהשוואה לחיל האוויר וחיל הים מאחר שירה בעיקר לשטחים פתוחים עקב החשש מפגיעה באזרחים חפים מפשע. במהלך מבצע צוק איתן נטל חיל התותחנים חלק נכבד בפעילות כוחות היבשה נגד חמאס. הגדודים הסדירים מאגד 282 ואגד 215 הוצבו בגבול הרצועה. כבר בשלב הראשון סייע חיל התותחנים בירי ארטילרי אל עבר מטרות טרור ושטחי שיגור, וכן בירי טילי תמוז מדויקים אל מטרות טרור כגון משגרים ומפקדות בכירים. עם התחלת השלב הקרקעי סיפק חיל התותחנים סיוע ארטילרי כבד ומסך אש באמצעות תותחי ה-155 מ"מ (תותח מתנייע M-109) שהכינו את השטח לתמרון הקרקעי של חילות השריון, הרגלים וההנדסה הקרבית, וריככו את הביצורים וזירות המטענים שהכין חמאס. כחלק מהכניסה הקרקעית לרצועה, כוחות התותחנים ירו אלפי פגזים לעבר הרצועה וסייעו לכוחות בכיבוש שג'אעייה ובית חאנון. במהלך קרב שג'אעייה ירו גדוד קרן וגדוד נמר וגדוד דרקון לראשונה מאז מלחמת שלום הגליל 600 פגזים בטווח של מאה מטר מהכוחות ובכך הצילו עשרות לוחמים מחטיבת גולני אשר נקלעו למארב של מאות מחבלים. במהלך הירי נהרגו אף מפקדי שטח בכירים מהחמאס והג'יהאד האסלאמי. במהלך הלחימה ירו התותחנים יותר מ-30,000 פגזים. יחידת רוכב שמיים סיפקה סיוע מודיעין חזותי באמצעות מזל"טים לכוחות היבשה בתוך הרצועה ברמת הגדוד.

ב-21 ביוני 2023 ביצעה יחידה 5252 ("זיק ירוק") סיכול ממוקד באמצעות הרמס 450 "זיק" נגד חוליית מחבלים שביצעה פיגוע ירי לעבר מעבר ג'למה, והרגה את שלושת המחבלים. זהו סיכול ממוקד ראשון ביהודה ושומרון מאז תום האינתיפאדה השנייה.^[11][12]

בבוקר 7 באוקטובר 2023, יום שבת, שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני במתקפת פתע על ישראל. בחסות שיגור כ-4,300 רקטות, חדרו כ־6,000 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, מ-119 פרצות שונות בגדר, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ואונס, רצחו והרגו 1,150 בני אדם, מתוכם טבחו ב-779^[13] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ־251^[14] אנשים, ובהם גברים, נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל, שהיו בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ־1,609^[15] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 301 חיילים, 55^[16] שוטרים ו־10^[17] אנשי שירות הביטחון הכללי. בעקבות כך הכריזה ישראל מלחמה וצה"ל יצא למלחמת חרבות ברזל.

עם פרוץ המלחמה נערך גיוס מילואים נרחב וסוללות תותחים ומנתץ (משגר רקטות) נפרסו סביב רצועת עזה ובגבול ישראל–לבנון. התותחים ירו עשרות אלפי פגזים, בין השאר לריכוך ארטילרי, פגזי תאורה ומיסוך עשן.^[18] המערך הרקטי פעל גם הוא. במלחמה נעשה שימוש ראשון ברקטת "רומח" - רקטה מתקנת מסלול עם ראש חומר נפץ מרסק ודיוק גבוה. לעומת זאת, רקטות רעם איתן נועדו בעיקר להרתעה אסטרטגית בגבול הצפון וטרם נעשה בהן שימוש.^[18] גם מערך כלי הטיס הבלתי מאוישים ובהם יחידת זיק ירוק (5252) ויחידות רוכב שמיים ודוהר שמיים פעלו באופן נרחב. יחידת הזיק תקפה חוליות מחבלים רבות, הן במהלך מתקפת הפתע והן בהמשך בכל הגזרות.^[18]

החיל מורכב כיום מחטיבות אש סדירות (עוצבה בסדר גודל חטיבתי) ומחטיבות אש במילואים.

חטיבות האש של חיל התותחנים
תג	שם	מספור	יחידת אם	פיקוד	גדודים/ יחידות	הערות	אמצעי לחימה
יחידות מובחרות
	עוצבת קלע דוד	חטיבת האש המיוחדת 214	עוצבת האש	פיקוד מרכז	8899 (מורן) 427 (מיתר) מילואים: 7134 (מעוף) 8159 (מנור)	מפעילה ומכשירה את המערכים המיוחדים של החיל	אמל"ח מסווג
	יחידה 5252		בסיס פלמחים	מקתמ"ר	זיק	מערך כלי הטיס הבלתי מאוישים של החיל	הרמס 450
המערך הקני - חטיבות סדירות
	עוצבת גולן	חטיבת האש 282	עוצבת געש	פיקוד הצפון	סדיר: 334 (הרעם) 405 (נמר) 411 (קרן) 611 (עיטם) מילואים: 404 (שפיפון) 9260 (מגן)	החטיבה הוקמה כאגד ארטילרי לפני מלחמת יום הכיפורים, ובעקבות פריצתה האגד כלל את כל כוחות הארטילריה	M109 דוהר, משגר רקטות מנתץ משגר רקטות להב, מכ"ם רז
	עוצבת עמוד האש	חטיבת האש 215	עוצבת הפלדה	פיקוד הדרום	סדיר: 55 (דרקון) 402 (רשף) 5353 (רוכב שמיים) מילואים: 403 (אייל) 531 (להב) 8194 (מיל)		M109 דוהר, סקיילרק 1
הכשרה ואימונים
	בית הספר להפעלת אש	ביסל"ת 9	זרוע היבשה	פיקוד ההכשרות והאימונים	בא"ח תותחנים ענף מפקדים ענף הפעלת אש וכטמ"ם גדוד 9305, גדוד 8196, גדוד 443, גדוד 413, גדוד 7134, גדוד 2259	בית הספר להפעלת אש	כלל הכשרות החיל
	מרכז חת"ם		המרכז הלאומי לאימונים ביבשה	זרוע יבשה		מערך האימונים של חיל התותחנים למערך הסדיר ולמערך המילואים
מפקדת מטה
	מקתמ"ר	מחנה רבין	מערך התמרון	זרוע היבשה	מפקדת קצין תותחנים ראשי	מפקדת קצין תותחנים ראשי
מערך המילואים
	עוצבת כידון	אגד ארטילרי 209	אוגדת הבשן	פיקוד הצפון	גדוד 647 גדוד 7057 גדוד 8140 גדוד 8157		M109
	עוצבת התבור	אגד ארטילרי 454	עוצבת סיני	פיקוד הדרום	גדוד 439 גדוד 670 גדוד 7394 גדוד 9305		M109
	עוצבת התקומה	חטיבת האש 213	עוצבת המפץ	פיקוד הצפון	גדוד 412 גדוד 7042 גדוד 9238 גדוד 9242		M109 מנתץ
	עוצבת אדירים	אגד ארטילרי 7338	עוצבת הגליל	פיקוד הצפון	גדוד 508 גדוד 9231 גדוד 9251 גדוד 9294		M109

בנוסף, קיימים בחיל:

• מערכי איכון שונים אשר מבוססים לרוב על מכ"ם.
• מקתמ"ר - מפקדת קצין תותחנים ראשי.

לאורך שנות החיל יחידות רבות פורקו, כאשר לעיתים הן שולבו ביחידה קיימת.

עוצבות היסטוריות בחיל התותחנים שפורקו
תג	שם	מספור	שנת סגירה	הערות
	גדוד 9275 "המנפץ"		נסגר ב-1990	פעל בין שנת 1975 ועד לתחילת שנות ה-90 והפעיל טילי קרקע-קרקע מסוג לאנס. ייעודו של הגדוד היה לפגוע במטרות אסטרטגיות של האויב בטווח של עד 75 ק"מ.
	עוצבת אשדות	אגד ארטילרי 214 אגד ארטילרי 7023 אגד ארטילרי 973	נסגרה ב-2004	גדוד קני
	עוצבת עידן	אגד ארטילרי 218	נסגרה ב-2004	גדוד קני
	עוצבת לוז	אגד ארטילרי 216		גדוד קני
	עוצבת שחם		נסגרה ב-2014	גדוד קני
	עוצבת שלהבת	אגד ארטילרי 632 אגד ארטילרי 449	נסגרה ב-2016	גדוד קני
	עוצבת כדור האש	אגד ארטילרי 9693	נסגרה ב-2016	גדוד קני
	עוצבת הרעם	אגד ארטילרי 219	נסגרה ב-2016	גדוד רקטי
	עוצבת צור	אגד ארטילרי 286		גדוד קני
	יחידת את"ר	חטיבת האש 215	נסגרה ב-2020.	יחידה מובחרת לסגירת מעגלי אש. מפעילה יכולות של לוחמת חי"ר, איסוף קרבי והכוונת אש

כמה ממסגרות חיל התותחנים מכונות בכינויים אחרים מהמקבילות להן ביתר צבא היבשה:

יחידות החיל המפעילות תותחים נייחים או ניידים נקראות המערך הקני (מהמילה קנה). מערך זה מהווה את מרבית כוחו של החיל. המערך עושה שימוש בסוגים שונים של חימוש מלבד פגזים נפיצים רגילים, כמו פגזי עשן, פגזי תאורה ופגזי מצרר.

במלחמת יום הכיפורים ובמבצע שלום הגליל השתמשו בצה"ל בתותחים מתנייעים מדגם M7 Priest וכן בתותח מתנייע (תומ"ת) M-107 "רומח" בקליבר 175 מ"מ ובתומ"ת M-110A2 "קרדום" בקליבר 203 מ"מ. מאז אמצע שנות ה-90 משמש תותח מתנייע מסוג הוביצר בקליבר של 155 מ"מ ככלי המרכזי במערך הקני. תותח ה-M-109AL (הקרוי בצה"ל "דוהר") משמש את כלל הכוחות הסדירים בחיל. ה"דוהר" הוא שיפור ישראלי לדגם ה"רוכב", שעדיין מוחזק לטובת כוחות המילואים. השיפורים שהוכנסו ל"דוהר" מקנים שרידות גבוהה יותר לגדודים/סוללות, עקב העצמאות התנועתית שיש לכל קנה. הפריסה הסוללתית נהייתה רחבה יותר, והדילוגים מהירים יותר. בשירות המילואים פעלו בשנים 1975 עד 2014 תותחים נגררים מדגם M-71 ("חתרן") מתוצרת חברת סוֹלתם הישראלית. לאחרונה עוברים גדודי מילואים הסבה לתותח ה"דורס" שהוא פיתוח של ה"רוכב". בניגוד לתותח ה"רוכב", בו הכינון והצידוד (כיוון הקנה) נעשים באמצעות כוונת אופטית, בתותחי ה"דוהר" וה"דורס" החליפו מערכות ממוחשבות את הכוונת.

ב-2023 החלה קליטת התומ"ת SIGMA 155 בצה"ל, בו הוא נקרא בשם "רועם".

מערך הקני הסדיר בחת"ם כולל 4 גדודים סדירים בשתי חטיבות האש הסדירות: בחטיבת האש 282 הגדודים 405 ו-411; בחטיבת האש 215 הגדודים 55 ו-402.

צוות התוֹמָ"ת מונה כ-7 חיילים: מפקד צוות (מפק"ץ), נהג הכלי, טען, מכניס חנ"ה וסוגר סדן (מחס"ס), כוון, אחראי מערום קרקע ורץ קווי. נוסף על כך צמוד לכל תותח צוות נגמ"ש התחמושת הנלווה, מדגם אלפ"א M-548 ("אמצעי לנשיאת פגזים ארטילריים"): נהג ומפקד (המכונה "מש"ק אלפ"א"). כאשר ישנם מעל 10–12 אנשי צוות, החיילים הנוספים יוגדרו לוחמי אלפ"א ויסייעו לשאר אנשי הצוות. מספר אנשי הצוות משתנה בהתאם למספר החיילים המסייעים בהכנת התחמושת מחוץ לתותח. צוות מיומן מסוגל לבצע ירי בקצב של כ-4 פגזים בדקה.

כמו כן, לכל סוללת תותחים יש חמ"ל אשר נקרא: 'מַפִּי"ק' (ר"ת "מרכז פיקוד ירי קדמי"). המפי"ק הוא למעשה נגמ"ש מדגם מוגף M-577, אשר מכיל בתוכו מכשירי קשר רבים ומחשבי שדר חם המבוססים על פרויקט צי"ד אשר מסייעים לנהל את האש בסוללה ברמה הטכנית והאג"מית. במפי"ק יושב המסו"ל (מפקד הסוללה), הסמק"ש (סמל הקשר), מ"ט (מִשְׁנים טכניים - חיילים) והסמפי"ק (סמל המפי"ק). תפקיד הסַמְפִּי"ק הוא לפקד על הכלי, ולנהל את האש הטכנית בסוללה. נוסף על כך, הוא מפקדם הישיר של המשנים הטכניים. במהלך הטירונות אשר נערכת בביסל"ת, ממוינים החיילים המתאימים לצוות המפי"ק, ואלו עוברים קורס שונה משאר חיילי הסוללה. הקורס כולל לימודים על בליסטיקה, ניהול אש ועוד, בניגוד לקורסי התותחן הרגילים של שאר החיילים, אשר עוסקים בהפעלת התותח ובתרגולות צוות. המתאימים נשלחים לקורס מפקדים, שם במגמה נפרדת, לומדים את תורת ניהול האש. לכל סוללה יש סמפי"ק אחד בלבד (למעט כמה סוללות בקווי כוננות ארטילריים), ובלעדיו לא ניתן לבצע ירי בסוללה. בחלק מהגדודים קיימת, נוסף על סוללות התותחים, מחלקת סיור אשר רכובה על נגמ"שי ברדלס (M-113), ותפקידיה הבולטים הן ניווט עבור סוללות התותחים, פתיחת צירים, איתור מפגעים אשר עלולים להזיק לסוללות בעת תנועה מבצעית ואיסוף מידע עבור סוללות התותחים על כוחות אויב. כמו כן, לוחמי הסיור מוכשרים על מקלע כבד מדגם M2 בראונינג המותקן על גג הנגמ"ש ומאפשר כוח אש אמין ומדויק בזמן אמת.

נוסף על הצוותים הלוחמים, קיימת בכל סוללה חוליה טכנית סוללתית של חיל החימוש הנוסעת בנגמ"ש "ברדלס" (M-113) ואחראית לאחזקת התותחים מכל הבחינות - מערכת הירי, מערכות ההנעה והתובה, מערכת האופטיקה וה"גברילי", מערכות החשמל וכו'. על החוליה הטכנית הסוללתית (חט"ס) מופקד מפקד (מחט"ס), לרוב איש קבע עד דרגת רס"ל, שעבר קורס פיקודי ייעודי בחיל החימוש. משנת 2007 חיילי החט"ס הוכרו כלוחמים והחלו לקבל תוספת לחימה בשכר החודשי ומענקים של לוחמים כגון תעודת לוחם.

• 
  נגמ"ש אלפא
• 
  M-109 "דוהר" צה"לי יורה
• 
  מפי"ק - מרכז פיקוד קדמי

הכוחות המפעילים ארטילריה רקטית ומשגרי רקטות נקראים בחיל "המערך הרקטי". טווח הרקטות ארוך מזה של התותחים והן נושאות חימוש מגוון, כולל נפיץ ומצרר כנגד מטרות שאינן מבוצרות כגון סוללות ארטילריה ואתרי לוגיסטיקה.

משגר הרקטות העיקרי שבשימוש החיל כיום הוא "המנתץ", משגר רקטות M-270 MLRS האמריקני, המורכב על תובת נגמ"שי בראדלי. מטרתו של מערך ה"מנתץ" היא שיתוק והשמדת יכולות האש של האויב על ידי ירי ארטילרי של רקטות מצרר על סוללות האויב, בהתאם למטרות המתקבלות מהאיכון. משימות המערך משותפות לחיל האוויר וכוחות חמ"מ (חימוש מונחה מדויק). בעתות שגרה מוצבות יחידות המערך הרקטי של חיל התותחנים בחזית הסורית.

תורת ההפעלה של מערך זה שונה מהותית מהמקובל בשאר החיל: הכלים אינם פורסים בסוללות, אלא כל משגר הוא עצמאי בשטח, לרוב בעמדה מוסווית הרחוקה קילומטרים ממשגרים אחרים. משימות האש מתקבלות, המשגרים יוצאים מהסוואה ויורים, ואז מחליפים מיידית עמדות, במטרה להגביר את השרידות של הכלים.

עקב העצמאות הגבוהה של הכלים והדרישה לעבודה ביחידות קטנות, קיים במערך המנתץ ריכוז גבוה יחסית של כלי שליטה ופיקוד (מפ"יקים), על בסיס נגמ"שי "מוגף". לכל פלגה (מקביל למחלקה בחיל רגלים) ישנו מרכז פיקוד, ובנוסף לכל סוללה (פלוגה בחיל הרגלים) ולכל גדוד. הצוות במרכזים אלו מבצע פעילויות כגון תיאום בטיחות אש (שכן שובלי הלהבה מהרקטות מגיעים לאורך עשרות מטרים, וגזי הפליטה רעילים), הקצאת משימות ובקרה לוגיסטית.

הירי של רקטות רגילות הוא סטטיסטי - הדיוק נמוך בהרבה מארטילריה קנית, ולכן נדרש ירי של מספר רקטות רב יחסית. בעיה זו מתוקנת בימינו על ידי שילוב פיתוח ישראלי הקרוי "רקטה מתקנת מסלול" (רמ"מ), המאפשר דיוק גבוה המונע בזבוז רקטות.

כיום (2016) חמוש המערך הרקטי של חיל התותחנים בתחמושת הרקטית הבאה:

• רקטות מצרר M26 תוצרת ארצות הברית, שיוצאות משירות.
• רקטה מתקנת מסלול ישראלית תוצרת התעשייה הצבאית. רקטות אלה בעלות חימושי מצרר ונפיץ, ובעלות יכולת לתקן את מסלולן, דבר המגביר את דיוקן באופן ניכר. בשנת 2016 החלה החלפתה ברקטת רעם איתן, גרסה מתקדמת של הרמ"מ עם אחוז נפלים קטן ביותר.
• רומח - רקטה מונחית ישראלית תוצרת התעשייה הצבאית, בעלת דיוק כמעט נקודתי וחמושה בראש קרב נפיץ. נועדה לפגיעה במטרות נקודתיות ולסיוע אש בלוחמה בשטח בנוי.

השימוש המבצעי הראשון של צה"ל במערך ה"מנתץ", היה במהלך מלחמת לבנון השנייה. בעימות זה עשה צה"ל שימוש נרחב ב-M-270 כנגד משגרי הרקטות של החזבאללה. במהלך המלחמה נעשה לראשונה גם שימוש ברקטות רמ"מ תוצרת התעשייה הצבאית, והללו סייעו לחילוץ יחידות על ידי חיפוי אש קרוב שהתאפשר עקב דיוק הרקטות.

ב-2020 נקלט בצה"ל משגר רקטות "להב", משגר רקטות רב-קני שמבוסס על ה-PULS תוצרת אלביט מערכות המותקן על-גבי משאית HEMTT‏ 8×8 תוצרת אושקוש.

• 
  משגר רקטות רב-קני "המנתץ" חמוש ברקטות אימון
• 
  משגר הרקטות M270 MLRS "המנתץ".
• 
  מנתץ בתערוכת צה"ל שלנו בחגיגות ה-70 למדינת ישראל ולצידו רקטת "רומח".

חיל התותחנים - באמצעות גדוד "עיטם" 611 - מפעיל מערכות מכשור מתקדמות לאיכון וטיווח מטרות. האמצעים העיקריים לאיכון הם מערכת המכ"ם ב"ר"ז (רב-זרועי)".^[19] בנוסף, האיכון מכיל מחלקה מטאורולוגית המספקת נתונים החשובים לדיוק הירי הארטילרי. מאכנים איומים שבדרכם למדינה, ומכוונים את הכוחות על מנת שיפגעו באופן מדויק בהם. מדובר בגדוד היחיד בחיל התותחנים שזאת משימתו, אבל בחירום - הם מאתרים מטרות בעצמם, ומכוונים את הירי של חטיבת האש.

מנגנון האש נגד סוללה (נ"ס) בצה"ל מסתמך על שיתוף פעולה הדוק בין מערך האיכון למערך ה"מנתץ".

• 
  מכ"ם רז לצורך איכון שיגורי ירי תלול מסלול (תמ"ס) וטיווח ארטילרי
• 
  לוחמי גדוד 611 במלחמת חרבות ברזל

ערך מורחב – מערך הקישור (חיל התותחנים)

ביחידות המתמרנות של צה"ל משובצים קציני תותחנים וחיילי מילואים נבחרים בגדודים ובחטיבות המהווים מערך הסיוע הסדיר של הגדודים ואת מפקדת הסיוע והתקיפה החטיבתיים, אשר מאפשרים למפקדים לתאם ולהפעיל אש ארטילרית ומדויקת כאחד. קצינים אלו נקראים קציני שיתוף אש (בראשי תיבות: קש"א, בעבר "קצין קישור ארטילרי") ומפקדי סיוע חטיבתי (בראשי תיבות: מס"ח).^[20] בתפקידם, אחראים הקצינים על הפעלת האש הארטילרית במקום, בזמן, ובעוצמה הנדרשת ליחידות אליהם הם מסופחים. קציני וחיילי מערך הקישור נמצאים בחזית הקרב עם היחידות המתמרנות עצמן ומהווים מרכיב אורגני בלתי נפרד מחטיבות וגדודי הח"יר השריון הקומנדו, ודואגים להפעיל את האש ולתקן את מיקום נפילות הפגזים במקרה הצורך,^[21] כמו כן, קיבל מערך הקישור גם את האחריות להכוונת מסוקי קרב בגזרת הלחימה החטיבתית ותכנון מטרות למטוסי קרב בגזרות הגדודיות בעת לחימה בגזרות השונות.^[22]

במסגרת חיל התותחנים פועלת יחידה 5252 המפעילה את "זיק" ויחידת רוכב שמיים המפעילה סקיילרק 1 ובלוק 2.1.

המערך הוקם בשנת 2000 כדי לסייע לכוחות היבשה המתמרנים ללא תלות בכלי הטיס הלא מאוישים של חיל האוויר.^[23] יחידה 5252 "זיק"

ערך מורחב – יחידה 5252

יחידה 5252 האמונה על הפעלת כלי טיס מאויש מרחוק (כטמ"ם) של זרוע היבשה. בשגרה היחידה מלווה צמוד את כוחות היבשה, ובין היתר ביצעה סיכולים ממוקדים. בלחימה היחידה מספקת לכוחות היבשה המתמרנים מודיעין בזמן אמת וגם סיוע באש של פלטפורמות אחרות. היחידה לקחה במרוצת השנים חלק במבצעים רבים בין היתר: במבצע שומר החומות, מבצע עלות השחר, מבצע מגן וחץ, מבצע בית וגן, ומלחמת חרבות ברזל.^[24]

ערך מורחב – יחידת רוכב שמיים

יחידה מובחרת העוסקת בהפעלת מטוס זעיר ללא טייס (מזל"ט) מסוג Skylark 1 LE 10. צוותים מהיחידה המורכבים מלוחמים ולוחמות, חוברים לכוחות היבשה בהם בעיקר גורמי מודיעין, אש ואיסוף במטרה לספק מודיעין חזותי לדרג הטקטי.

ערך מורחב – יחידת מיתר

יחידה מובחרת בעלת ייעוד מסווג, בשנת 2023 נחשף כי פעלה מבצעית במבצעים מיוחדים ומב"ם בעשרות פעילויות חשאיות.

בעבר הייתה ייעודה של היחידה היה בלימת טורי שריון, אך עם שינוי האיום העיקרי על ישראל מפלישת טנקים לטרור וירי ארטילרי מצד הפלסטינים וחזבאללה, החלו לוחמי היחידה לשגר את ה"תמוז" כנגד מחבלים וחוליות שיגור, וגם בסיכולים ממוקדים נגד פעילי טרור. לוחמי היחידה הרגו עשרות מחבלים במלחמת לבנון השנייה, במהלך הלחימה ברצועת עזה, מבצע עופרת יצוקה ומבצע צוק איתן.

ב-2011 הותר לפרסום שהטיל "תמוז" הוא למעשה ספייק NLOS של רפאל - מערכות לחימה מתקדמות, וכן משגר "חפיז" על בסיס תובת M-113. ב-2015 הותר לפרסום המשגר "פרא", טנק טילים/משחית טנקים המבוסס על טנק המגח M48A5 ומשמש כפלטפורמה לשיגור טילי תמוז, תוך שהוא מוסווה כטנק באמצעות תותח דמה.^[25] בשנת 2017 נסגרה היחידה.

יחידת מיתר הוקמה מחדש בשנת 2020 ועל פעילותה וייעודה לא ניתן לפרט מלבד העובדה כי היחידה עוסקת באיסוף מודיעין והשמדת מטרות איכות בעומק שטח האויב.^[26]

ערך מורחב – יחידת מורן

יחידת מורן היא יחידה מסווגת שהאמל"ח שלה טרם נחשף. לוחמיה יושבים בבסיס סגור במרכז הארץ, ומוקפצים למשימות בעת הצורך. היחידה עוסקת בתחום האש המדויקת. היחידה לוקחת חלק בפעילות מבצעית משמעותית - מהצפון ועד הדרום. ביחידה פועלת בשיתוף פעולה עם כלל הגופים המבצעיים של צה"ל - החטיבות והאוגדות המרחביות, זרוע האוויר והים.

בשנת 2022 היחידה קיבלה צל"ש אלוף אודות תרומתה לפעילויות פורצות דרך, היחידה עמדה במשימותיה תוך הפגנת חדשנות, יצירתיות ומקצועיות ראויה לציון.^[27]

לוחמי היחידה עוברים גיבוש דרך חיל התותחנים, או כאלה שהתחילו בקורס טיס או חובלים.

הנצחתם של חללי התותחנים הייתה בתחילה באנדרטאות שונות ופזורות ברחבי ישראל, כאשר רבות מהן היו בצורה של תותח שיצא משימוש, שהוצבו, אם לזכרן של קבוצות, ואם לזכרם של יחידים. אנדרטה מרכזית לחללי החיל הייתה במשך שנים במחנה צריפין. בשנות ה-90 של המאה ה-20 הוקם בית התותחן בזכרון יעקב, על קרקע שנתרמה על ידי משפחת אהרונסון. בהקמת הבית היו שותפות עמותות "נצח לתותחן", ו"איגוד התותחנים לישראל", שהתאחדו לאחר מכן ל"עמותת יד התותחנים", המייצגת הן את ותיקי החיל והן את המשפחות השכולות. במקום קיים מרכז תצוגה ומרכז כנסים, אנדרטה לחללי החיל ולחללי זכרון יעקב, וכן תצוגת קבע בחצר המוזיאון של שלל אמצעי לחימה ותותחים מן ההיסטוריה של החיל. בשנת 2002 הוקם באתר אודיטוריום על שם החייל ניר שרייבמן, שנהרג באסון המסוקים. "בית התותחן" מפעיל אתר אינטרנט הכולל חדשות על החיל, חללי החיל, מעוטרי החיל ומידע על אמצעי הלחימה.

חיל התותחנים עושה מאמצים להנחיל לחיילים המשרתים בו את מורשת הקרב של החיל ואת הגאווה החילית. סיסמאות כגון "הארטילריה מלכת הקרב" או "בלי סיוע, החי"ר לא ינוע", נועדו להקנות לחיילים תחושת גאווה חילית, האמורה לגבור על התחושה הרווחת כי המדובר בחיל אפור, שהשירות בו אינו זוהר. הענקת הכומתה בצבע טורקיז, שהחליפה את הכומתה השחורה שחבשו התותחנים, הייתה צעד לכינון זהות חילית ייחודית. הצבע הטורקיז נבחר במשאל שנערך בקרב החיילים בשנת 2000 והוא מסמל את השמיים אשר לשם שולחים התותחנים את התחמושת בדרך אל האויב.^[28]

צוות הווי בשם להקת חיל התותחנים פעל בתחילת שנות השבעים. זכור ממנו בעיקר השיר "פרחים בקנה" (ברק/נצר), שבוצע בשנת 1970 עם הסולנית יהודית שוורץ, והוא נחשב להמנון הבלתי רשמי של החיל.

• 
  סמל חיל התותחנים ב-1948, הופיע גם כסמל כומתה
• 
  סיכת לוחם בחיל התותחנים בין השנים 1980–2000
• 
  סיכת לוחם בחיל התותחנים בין השנים משנת 2022-2000
• 
  תג חיל התותחנים עד שנת 2022

• ארטילריה של צה"ל

• אלישיב שמשי, "נוע כבר, לכל הרוחות!" על מהירות בשדה הקרב, הוצאת מערכות ומודן, 2011, עמ' 135 - 166 - הפרק מתאר את תפקוד הארטילריה בקרב סולטאן יעקב
• יעקב זיגדון, סימן טוב שגיא תותחנים בשל"ג – סיפור מלחמה, הוצאת כנרת זמורה דביר, 2016
• אריה מזרחי, מסך אש מתגלגל - תותחנים פורצי דרך, אוטוביוגרפיה, הוצאת כנרת זמורה דביר, 2023

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: חיל התותחנים
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חיל התותחנים
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תמונות מבית התותחן

• חיל התותחנים, ברשת החברתית פייסבוק
• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:אתר צה"ל
  סוג לא תואם [ 3 ] אתר חיל התותחנים הרשמי, באתר צה"ל
• אתר חיל התותחנים הרשמי, אתר צה"ל
• חיל התותחנים, ברשת החברתית פייסבוק
• סקירה על חיל התותחנים, פורום "מתגייסים וסדירים" באתר פרש
• מידע על חיל התותחנים בקטלוג הספרייה הלאומית
• תמונות של סוללת תותחים במלחמת לבנון השנייה, פורום "צבא וביטחון" באתר פרש
• דניאלה בוקור, משדרים על "שדר חם", באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 8 ביולי 2011 - על הטמעת המערכת בכוחות עוצבת עמוד האש
• עפר שלח, מאזן האימה, באתר ynet, 3 באוגוסט 2006
• עידן סונסינו, 10 עובדות שלא ידעתם על חיל התותחנים, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 20 במרץ 2012
• יהונתן שר, משיבים אש, ביטאון ביבשה, גיליון 21, דצמבר 2012.
• אמיר בוחבוט‏, הצצה לעתיד של התותחנים: "הפכנו למכונת מלחמה", באתר וואלה, 7 בדצמבר 2013
• אלון קלוס ועמיר רפפורט, "אנחנו רוצים שגם התותח החדש יישאר נשק סטטיסטי", IsraelDefense, ‏14.04.2021
• עמיקם צור, התותחנים במלחמת לבנון השנייה
• יוני קמפינסקי, תיעוד: סוללת תותחים בפעולה במלחמה, באתר ערוץ 7, 9 בספטמבר 2013
• ד"ר מיכאל ברונשטיין, רס"ן (מיל') סימן-טוב שמעון שגיא, סא"ל (מיל') ד"ר עמיקם צור ותא"ל (מיל') אריה מזרחי, הארטילריה במלחמת יום הכיפורים, באתר News1 מחלקה ראשונה, 17 בינואר 2014
• סרט על תפעול סוללת תותחים מתנייעים, תצוגות אש, ירי טיל לאנס ועוד
• נעם ויטמן, קצין התותחנים הראשי: "שדה הקרב השתנה לחלוטין", באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 24 בספטמבר 2014
• משפחת אש לוחמת, סרט בערוץ YouTube של דובר צה"ל, 24 בנובמבר 2014
• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:אתר צה"ל
  סוג לא תואם [ 3 ] מיכאל אוריה ואביב כדריה, מהנפוליאונצ'יק ועד הדוהר: גלגולו של התותח הישראלי, באתר צה"ל, 16 במרץ 2017
• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:אתר צה"ל
  סוג לא תואם [ 3 ] טקס ההתייחדות לזכר חללי חיל התותחנים, באתר צה"ל, 6 בספטמבר 2018
• אתר מורשת מערך האיכון
• ירדן מושליון, בתותחנים מכריזים על מהפכת אש - וחושפים תג וסיכה חדשים, באתר צה"ל, 9 בנובמבר 2022
• תיעוד מיוחד: כך נערך חיל התותחנים למלחמה הבאה, סרטון בערוץ "עכשיו 14", באתר יוטיוב (אורך: 04:42), 3 בינואר 2023
• עלמה סברוב, אחרי 70 שנה - הכלי האסטרטגי שלא הכרתם יוצא מהצללים, באתר צה"ל, 22 במאי 2023
• איך עובד מרכז פיקוד הירי בסוללת תותחנים, באתר צה"ל, 22 בדצמבר 2016
• שקד סבן, ‏יכולות שיגור של אלפי פגזים בשעה: מאחורי המושג "צה"ל תקף בירי ארטילרי", באתר ‏מאקו‏, 21 בנובמבר 2023
• פלד ארבלי, ‏ירי מטווח קצר וסיוע קריטי בחילוץ החטופה: לחימת התותחנים בעומק הרצועה, באתר מעריב אונליין, 26 ביולי 2024