זניט סנקט פטרבורג

ערך זה עוסק בקבוצת הכדורגל זניט. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו זניט סנקט פטרבורג (פירושונים).

זניט סנקט פטרבורג
ФК Зенит Санкт-Петербург

מידע כללי
שם מלא	חברת המניות מועדון הכדורגל זניט סנקט פטרבורג
כינוי	Sine-belo-golubye (הכחולים-לבנים-תכולים) ״Bomzhi-״ ההומלסים.
תאריך ייסוד	25 במאי 1925
אצטדיון	גזפרום ארנה, סנקט פטרבורג, רוסיה (תכולה: 64,468)
בעלים	רוסיה גזפרום
יו"ר	רוסיה ילנה איליוחינה
מנכ"ל	רוסיה אלכסנדר מדבדב
מאמן	רוסיה סרגיי סמאק
ליגה	רוסיה הפרמייר ליג הרוסי
http://www.fc-zenit.ru
תלבושת
תלבושת בית תלבושת חוץ

מחלקות הספורט של זניט סנקט פטרבורג
כדורגל	זניט-2 (כדורגל)	כדורגל נשים
קטרגל	כדורסל	זניט-2 (כדורסל)
כדורעף	זניט-2 (כדורעף)	כדוריד

זֵנִיט סנקט פטרבורג (ברוסית: Футбольный клуб «Зенит» Санкт-Петербург) הוא מועדון כדורגל, המתמודד בליגת העל הרוסית בכדורגל וממוקם בעיר סנקט פטרבורג, שבצפון-מערב רוסיה.

קבוצת הכדורגל של המועדון הוקמה ב־25 במאי 1925 בחסות מפעל המתכות הלנינגרדי (LMZ). זניט חברה בארגון המועדונים האירופיים והיא נחשבת לאחת הקבוצות הגדולות, הן בתקופת ברית המועצות והן בתקופת רוסיה ואחת המוצלחות בכדורגל הרוסי. הקבוצה זכתה ב-29 תארים בסך הכל: אליפות ראשונה ב־1984. היא ניצחה במספר טורנירי גביע ב-1944 וב-1999, אך לאחר מכן לא זכתה באף תואר עד 2007, אז הייתה הקבוצה הלא-מוסקבאית השנייה בלבד (אחרי אלניה ולדיקווקז) שזכתה באליפות רוסיה. העשור הראשון, השני והשלישי במאה ה-21, הם המוצלחים ביותר בהיסטוריה של זניט, ששיאם בעשר אליפויות הפרמייר ליג הרוסי 2007, 2010, 2012, 2015, 2019, 2020, 2021, 2022, 2023 ו-2024 (מתוכם 3 פעמים הקבוצה זכתה בדאבל, בעונת 2010 ובעונת 2020^[1] ובעונת 2024). בשנת 2008 זכתה הקבוצה לראשונה בתולדותיה בגביע אופ"א, לאחר שגברה במשחק הגמר על גלאזגו ריינג'רס. כמו כן, לזכות הקבוצה גם זכייה בסופר קאפ האירופי בשנת 2008, לאחר ניצחון 2:1 על מנצ'סטר יונייטד והיא גם העפילה ארבע פעמים לשלב שמינית גמר ליגת האלופות בשנים 1986, 2009, 2012 ו-2014, במה שמהווה להישג השיא שלה במפעלים האירופיים ולמספר שיא של העפלה לשלב זה בקרב הקבוצות הרוסיות.^[2] מאז הקמתה, זכתה הקבוצה בעשרה אליפויות בסך הכל, גביע הפרמייר ליג, חמישה גביעים ועשרה טורנירי סופרקאפ, כמו גם, כאמור, בגביע אופ"א וסופר קאפ אירופי.

זו קבוצת הספורט העשירה ביותר ברוסיה, בעיקר הודות לחברת גזפרום (שהיא בעלי הקבוצה מאז דצמבר 2005) כשנכון לעונת 2024/2025 תקציבהּ עמד על 182 מיליון דולר^[3] והיא ממועדוני הכדורגל הרוסיים הטובים ביותר בעולם, על פי דירוג הפדרציה הבינלאומית להיסטוריה וסטטיסטיקה של הכדורגל.^[4][5] זהו גם מותג הכדורגל הרוסי היקר ביותר, על פי סוכנות Brand Finance.^[6] התקציב השנתי של הקבוצה מגיע ל-180 מיליון דולר בממוצע^[7] ונכון לשנת 2018 הקבוצה הכניסה סכום של 168 מיליון אירו.^[8] בשנת 2019, דורג המועדון כמועדון הכדורגל הרוסי הרווחי ביותר (עם 547 מיליון רובל ו-11.31 מיליארד רובל בסך הכל, כ-156 מיליון דולר) וביולי 2020 זניט הוכתרה על ידי Euro Club Index בתור המועדון ה-28 בדירוג המועדונים הטובים ביבשת אירופה והמועדון הרוסי הטוב ביותר.^[9] ב-2022, זניט דורגה במקום 40 כקבוצת הכדורגל הפופולרית ביותר בעולם על פי דירוג המועדונים של אתר FiveThirtyEight.^[10] בשנת 2023, אתר TheAnalyst דירג את המועדון במקום 53 בטיבו בעולם.^[11]

אצטדיונהּ הביתי של הקבוצה, החל משנת 2017, הוא גזפרום ארנה, הממוקם על האי קרסטובסקי, שבסנקט פטרבורג. אצטדיון זה מכיל 67,800 מקומות ישיבה.^[12] קודם לאצטדיון קרסטובסקי, שיחקה הקבוצה באצטדיון פטרובסקי (1989–2017) ובאצטדיון קירוב (1950–1989).

ההיסטוריה של מועדון הכדורגל זניט סנקט פטרבורג היא ארוכה מאוד, ונשזרת לאורך שנים רבות בהיסטוריה של העיר, כאשר נקראה סנקט פטרבורג, פטרוגרד ולנינגרד. בשנת 1897 נערך משחק הכדורגל הראשון ברוסיה באי וסילי בסנקט פטרבורג. משחק זה היה לא-רשמי ושוחק בין קבוצה מקומית של אנגלים בשם "חובבי הכדורגל של האי וסילי" נגד קבוצה רוסית מקומית בשם "ספורט פטרוגרד", משחק אותו ניצחו האנגלים בתוצאה 0–6. שחקניהן של שתי הקבוצות היו חובבנים ולא היה ארגון גג שארגן את משחקיהם. באותה התקופה, החלו להיות מוקמים מספר מועדוני כדורגל ברחבי סנקט פטרבורג, בעיקר בסביבות מפעלים גדולים ואזורי תעשייה שהיו בעיר. באותה העת, כל התנהלות הכדורגל הייתה מאוד לא מקצועית ובמספר מקרים, אף היו שחקנים ששיחקו בשביל יותר ממועדון אחד בו זמנית.^[13]

קבוצת הכדורגל המקורית של זניט הוקמה מאיחודן של מספר קבוצות מקומיות שמאז מהפכת 1917 החליפו מספר רב של בעלים והנהלות השתנו מספר פעמים. כמו כן, גם המועדונים שהחזיקו מעמד בטלטלות של המהפכה, סבלו בשנים שלאחר מכן מהשפעה רבה מצד הממשל והופעל לחץ פוליטי רב על בעלי הקבוצות והשחקנים. התיעוד הישן ביותר של אחת ממקימות זניט הייתה קבוצת "מורזינקה" שהוקמה בשנת 1914 וששיחקה באצטדיון "אובוחובסקי" בין השנים 1914 ו-1924, אז שונה שם הקבוצה (ולאחר מכן גם האצטדיון) ל"בולשביק". הקבוצה והאצטדיון שרדו את מלחמת העולם הראשונה והמהפכה הבולשביקית וכן את מלחמת האזרחים ברוסיה שהתנהלה בין השנים 1918–1922. בשנת 1925, הוקמה קבוצה נוספת שהתאחדה ברבות הימים להקמת זניט. הייתה זו קבוצה של פועלים ממפעל המתכת LMZ שנקראה במהלך שנות ה-30 "סטאלינץ". לפי ממצאים היסטוריים, הקבוצות המקימות של זניט השתתפו בתחרויות אזוריות עד לאיחוד הכולל בשנת 1939 ו"סטאלינץ" אף השתתפה בליגה הסובייטית הבכירה בשנת 1938.

השם "זניט" ניתן לראשונה למועדון בשנת 1936, אז הצטרפה "בולשביק" להתאחדות הספורט של זניט. בשנת 1939 התבצע האיחוד כאשר שליט ברית המועצות באותה התקופה, יוסיף סטלין, חייב את קבוצת זניט לקלוט לשורותיהם את כל שחקני "סטאלינץ" ובכך הוקם מועדון הספורט זניט סנקט פטרבורג המוכר לנו כיום. הקבוצה אף זכתה לתמיכה בשל העובדה שמפעל ל.מ.ז. היה ממפעלי הצבא הסובייטי החשובים ביותר. אחרי האיחוד, שיחקה הקבוצה המאוחדת בליגת המשנה.

הקבוצה זכתה בתוארה הראשון בתולדותיה בשנת 1944, אז זכתה בגביע הסובייטי של תקופת המלחמה לאחר ניצחון בגמר על צסק"א מוסקבה. למרות העובדה שהקבוצה הייתה אהודה מאוד בלנינגרד, הקבוצה לא הצליחה לזכות באף תואר ממשי לאורך מספר רב של שנים. בשנת 1967, סיימה זניט במקום האחרון של הטבלה והייתה אמורה לרדת לליגת המשנה אך בממשל הסובייטי הוחלט, כי לא יאה שמועדון כדורגל מלנינגרד יירד לליגת המשנה דווקא בשנת היובל למהפכת 1917 ולכן הקבוצה נותרה עונה נוספת בליגה הבכירה.

הקבוצה סיימה שלישית בליגה הבכירה בעונת 1980 והגיעה לסגנות הגביע הסובייטי בעונת 1984. הקבוצה זכתה לראשונה באליפות ברית המועצות בעונת 1984, אליפותה הראשונה והאחרונה של הקבוצה בברית המועצות עד נפילתה בשנת 1991. בעונה שלאחר מכן, זכתה הקבוצה בסופר-קאפ הסובייטי. בעונת 1985/1986 העפילה עד לשלב שמינית גמר ליגת האלופות, שנקראה אז גביע אירופה לאלופות. פורמט הליגה כלל הרבה פחות משחקים אז ואת הדרך לשמינית הגמר היא עשתה אחרי ניצחון 4:0 בסיכום הכולל על ואלרנגה הנורווגית, אך הפסידה לקואוסיסי הפינית בשמינית הגמר בתוצאה 4:3 בסיכום הכולל.

לאורך השנים השתתפה הקבוצה מספר רב של עונות במפעלים האירופיים, כאשר היא פוגשת קבוצות מהגדולות ביבשת כגון בולוניה, סביליה, א.א.ק. אתונה, ויאריאל, אלמניה אאכן, הכוכב האדום בלגרד, ליל, גראסהופרס ציריך, שטוטגרט, קלאב ברוז', דינמו דרזדן, אברטון, נירנברג ואודינזה, את חלקן ניצחה ולחלקן הפסידה.

מפעל לומו שהתעסק באופטיקה היה אחד הבעלים החשובים של הקבוצה באותה התקופה אך בשנת 1990 הקבוצה נרשמה מחדש לליגה הבכירה, הפעם בבעלותה של עיריית סנקט פטרבורג. אחרי שהודחה כבר בעונה הראשונה של הליגה הרוסית (עונת 1992), הקבוצה נרשמה מחדש כחברת מניות פתוחה בשנת 1993 (ОАО "ФК Зенит") וחזרה לליגה הבכירה בעונת 1996 ונותרה בה מאז. הקבוצה זכתה בגביע הרוסי בשנת 1999 וסיימה שלישית בליגה בעונת 2001 והגיעה לגמר הגביע הרוסי בעונת 2002 וסיימה כסגנית אלופת רוסיה וכזוכת הגביע הרוסי בעונת 2003.

הקבוצה שיחקה בגביע האינטרטוטו בעונת 2000 והעפילה עד לגמר הטורניר, שבו הפסידה לקבוצת סלטה ויגו הספרדית ולכן לא זכתה בכרטיס לגביע אופ"א בעונה זו. בעונת 2004 ובעונת 2005 סיימה במקום הרביעי בליגה והעפילה לשלב המוקדמות בגביע אופ"א פעמיים ברציפות.

בדצמבר 2005 השתלטה על הקבוצה חברת גזפרום, אחת החברות הגדולות ברוסיה של ימינו והבטיחה כי תשקיע כספים רבים בקבוצה, בבניית אצטדיון חדש ובהשקעה במחלקות הנוער של הקבוצה. למאמן הקבוצה מונה ולאסטימיל פטרז'לה הצ'כי שעל אף שהעפיל עם הקבוצה לרבע-גמר גביע אופ"א בעונת 2005/2006 ולשלב חצי גמר הגביע הרוסי בכדורגל, לא החזיק מעמד זמן רב בתפקיד.

ביולי 2006 מונה למשרת המאמן דיק אדבוקאט ההולנדי, אך לאורך כל עונת 2006 התקשה להצעיד את הקבוצה קדימה. שנה לאחר מכן, בעונת 2007 זכתה הקבוצה לראשונה בתולדותיה באליפות רוסיה.

הישג מרשים במפעלים האירופיים רשמה הקבוצה בגביע אופ"א בעונת 2005/2006, אז הגיעה הקבוצה עד למעמד רבע-גמר הטורניר, בו הפסידה לסביליה שזכתה בסוף העונה בגביע. הישג השיא של הקבוצה בגביע אופ"א היה בעונת 2007/2008 כאשר ניצחה 0–2 את גלאזגו ריינג'רס במשחק הגמר שנערך בסיטי אוף מנצ'סטר סטדיום.^[14] עוד בחצי הגמר רשמה הקבוצה הישג מרשים כשניצחה את באיירן מינכן, המועדפת לזכייה בטורניר, 5-1 בסיכום שני המשחקים.^[15][16]

ב-29 באוגוסט 2008 זכתה זניט בסופר קאפ האירופי, לאחר ניצחון בתוצאה 1–2 על קבוצת מנצ'סטר יונייטד.^[17][18][19]

בדצמבר 2009 מונה למאמן, האיטלקי לוצ'יאנו ספאלטי שאימן את רומא בעבר.

בעונת 2009/10 זניט הציגה כדורגל מרשים לכל אורך טורניר הגביע הרוסי, כאשר בשלב רבע הגמר הייתה הקבוצה הבכירה היחידה במפעל, כאשר צסק"א מוסקבה ורובין קאזאן הודחו כבר בשלבים מוקדמים יותר. הקבוצה זכתה בגביע, אחרי שגברה על סיביר נובוסיבירסק בגמר הגביע הרוסי 1:0, במשחק שנערך לראשונה בדרום המדינה, בעיר רוסטוב על הדון. ב-14 בנובמבר השלימה זניט דאבל לאחר שהבטיחה את זכייתה באליפות רוסיה לעונת 2010 שני מחזורים לסיום העונה בעקבות ניצחון 5:0 במשחק מול רוסטוב.^[20]

בשלב המוקדמות השלישי של ליגת האלופות בעונת 2010, גברה זניט על אוניראה אורזיצ'ני 1:0 והוגרלה ב-6 באוגוסט אותה שנה, מול אוקזר הצרפתית. למרות הניצחון הביתי 1:0 על הצרפתים, זניט ספגה את ההפסד הראשון שלה לשנת 2010, אחרי 0:2 בחוץ, והודחה מהמפעל. היא הוגרלה בבית 7, בליגה האירופית לצד אנדרלכט, היידוק ספליט וא.א.ק. אתונה. בדצמבר 2010 זניט הבטיחה העפלה לשלבי ההכרעה של הליגה האירופית, לאחר מאזן מושלם של שישה ניצחונות מתוך שישה משחקים והפכה לקבוצה היחידה שהשיגה שישה ניצחונות רצופים בעונת 2010/2011. במרץ 2011 זניט הודחה משלב שמינית גמר הליגה האירופית, לאחר הפסד 3:2 בסיכום הכולל מול טוונטה אנסחדה, שהדיחה שלב קודם קבוצה רוסייה נוספת - רובין קאזאן.

זניט העפילה לשמינית גמר הגביע הרוסי לעונת 2010/2011, לאחר שגברה 3:1 על יריבתה העירונית, דינמו סנקט פטרבורג. במרץ 2011 הקבוצה זכתה בסופרקאפ הרוסי השני שלה והשלישי סך הכל, לאחר שגברה 1:0 על צסק"א מוסקבה בגמר. צסק"א נקמה כחודש לאחר מכן, כאשר הדיחה אותה משלב רבע גמר הגביע הרוסי. בספטמבר 2011 העפילה לרבע גמר הגביע הרוסי לעונת 2011/12 והפסידה לבסוף לדינמו מוסקבה. באפריל 2012 זכתה באליפות שנייה ברציפות, לאחר שהבטיחה את המקום הראשון שלושה מחזורים לסיום. בעונת 2011/2012, הקבוצה הוגרלה לשחק בשלב הבתים של ליגת האלופות מול פורטו, שחטאר דונצק ואפואל ניקוסיה והעפילה מהמקום השני לשלב שמינית גמר ליגת האלופות לראשונה בתולדותיה והתמודדה מול בנפיקה ליסבון^[21]; במשחק הראשון היא גברה על בנפיקה בתוצאה 3:2^[22][23] אך במשחק השני הפסידה והודחה מהטורניר בשלב שמינית גמר ליגת האלופות. בעונת 2012/2013 סיימה כסגנית האלופה, לאחר שצסק"א הבטיחה זכייה באליפות מחזור אחד לסיום. הקבוצה השתתפה 3 פעמים בסופרקאפ הרוסי, מתוכם זכתה פעמיים (ב-2008 וב-2011) כשב-2013 הפסידה לצסק"א מוסקבה.

בעונת 2013/14 הקבוצה התמודדה במסלול הליגה בשלבי המוקדמות של ליגת האלופות והעפילה לפלייאוף אחרי שדרסה בביתה 0:5 את נורדשלנד מדנמרק. במסגרת שלב הפלייאוף וההעפלה לשלב הבתים של ליגת האלופות, זניט הוגרלה לשחק מול פאסוס די פריירה, שסיימה את עונת 2012/13 במקום השלישי בליגה הבכירה בפורטוגל. זניט גברה על פאסוס 8:3 בסיכום הכללי (4:1 בפורטוגל, 2:4 בבית) והעפילה לשלב הבתים בליגת האלופות בפעם השנייה ברציפות והוגרלה מול פורטו, אתלטיקו מדריד, ואוסטריה וינה. הקבוצה סיימה במקום השני, על חשבון פורטו ואחרי אתלטיקו מדריד והעפילה לשמינית גמר ליגת האלופות, למשחק התמודדות מול בורוסיה דורטמונד, על כרטיס לרבע הגמר. כשבמשחק הראשון זניט הפסידה באצטדיונה הביתי בתוצאה 2–4 ולא העפילה לשלב הבא חרף ניצחון 2:1 בשלב הגומלין.^[24] לאחר שזניט לא הצליחה לגבור גם על יריבתה טום טומסק, במחזור ה-21 בליגה וירדה למקום השני, פוטר מאמנהּ לוצ'יאנו ספאלטי והוחלף בסרגיי סמאק, שמונה למאמן זמני.^[25][26] ספאלטי ספג ביקורת על כך שבעונתו האחרונה בקבוצה, לזניט היה מיעוט שערים במשחקי הבית. בליגת האלופות עמד מאזנהּ על שני שערים בשלושה משחקי בית לעומת שלושה שערים בחוץ. גם בליגה הרוסית, הקבוצה הבקיעה במשחקי חוץ 35% יותר מאשר בבית.

ב-20 במרץ 2014 אנדרה וילאש בואש התמנה למאמן הקבוצה וכמאמן ראשי עד שנת 2016, כשהוא מרוויח 6.2 מיליון ליש"ט לעונה, בהתאם לחוזה שנחתם.^[27] לאחר מינויו, הוביל רצף ניצחונות של הקבוצה על יריבותיה (6:2 על רובין קאזאן, 4:1 על קרסנודאר) לקראת התבססות בראש טבלת האליפות. בגביע הרוסי הקבוצה הודחה בשלב שמינית הגמר על ידי ארסנל טולה, שניצחה 3:2 בהארכה. באותה עונה זכתה הקבוצה באליפות, 2 מחזורים לפני סיום העונה.

בעונת 2014/15 העפילה הקבוצה לשלב הבתים בליגת האלופות אחרי שגברה על א.א.ל. לימסול (3:1) ועל סטנדרד ליאז' (4:0). זניט הוגרלה לבית ג' מול באייר לברקוזן, בנפיקה ליסבון ומונקו. הקבוצה סיימה את הטורניר במקום השלישי בבית, אחרי 3 הפסדים (בית וחוץ מול באייר לברקוזן וחוץ מול מונקו), 2 ניצחונות (מול בנפיקה בבית ובחוץ) ותוצאת שוויון (מול מונקו בבית). מאחר שסיימה במקום השלישי בבית, הקבוצה הודחה לליגת אירופה,^[28] שבה העפילה עד לשלב רבע הגמר אחרי שגברה על פ.ס.וו. איינדהובן (2:0, 2:0) ועל טורינו (2:0, 0:1) אך הודחה על ידי סביליה (1:2, 2:2).

בעונת 2015/16 הקבוצה סיימה במקום הראשון בבית שלה בשלב הבתים של ליגת האלופות לאחר שניצחה את כל יריבותיה: גנט, ולנסיה וליון, אולם הודחה בשלב שמינית הגמר על ידי קבוצת בנפיקה ליסבון. באותה עונה זכתה בגביע הרוסי לאחר שגברה על צסק"א מוסקבה בגמר הגביע בתוצאה 4:1 וסיימה במקום השלישי בליגה.

ב-24 במאי 2016, הוחתם המאמן הרומני של שחטאר דונצק, מירצ'ה לוצ'סקו, למאמן זניט. הקבוצה בהדרכתו זכתה בסופרקאפ הרוסי לאחר שגברה 0:1 על צסק"א מוסקבה. בעונת 2016/2017 השתתפה הקבוצה בשלב הבתים של הליגה האירופית.^[29] בשלב הבתים ניצחה פעמיים את מכבי תל אביב ודאנדוק האירית, ניצחה את א.ז. אלקמאר פעם אחת ועל אף שהפסידה לה במחזור האחרון סיימה במקום הראשון בבית והעפילה לשלב 32 האחרונות.

לקראת סיום עונת 2016/2017 זניט עזבה את אצטדיון פטרובסקי ועברה לארח את משחקי הבית שלה באצטדיון קרסטובסקי החדש. בסיום העונה סיימה במקום השלישי בליגה ולוצ'סקו פוטר בשל חוסר יכולתו להביא להעפלה לליגת האלופות. ב-1 ביוני 2017 הנהלת הקבוצה הכריזה על מינויו של המאמן האיטלקי רוברטו מאנצ'יני למאמן הראשי. רשמית, הוא הוחתם למשך 3 שנים עם אופציה להארכה בשנתיים נוספות.

בעונת 2017/2018 זניט השתתפה שוב בליגה האירופית ופתחה את עונתה באירופה בשלב המוקדמות השלישי נגד בני יהודה תל אביב,^[30] עליה גברה בתוצאה 2:0 וחרף הפסד מפתיע במגרשה הבייתי 1:0 העפילה לשלב הבא.^[31] היא הצליחה לגבור על אוטרכט ולהעפיל לשלב הבתים בליגה האירופית, שנה שנייה ברציפות. במהלך חלון ההעברות בקיץ 2017, קמפיין הרכישה של זניט היה לגדול ביותר בתולדותיה משביצעה רכישה של 14 שחקנים חדשים, רובם זרים.^[32][33] היא הוציאה סכום של 85 מיליון דולר ושחררה משורותיה 19 שחקנים, מהם 9 שחקנים שהושאלו.^[34] באותה עונה הודחה הקבוצה בשלב שמינית גמר הליגה האירופית לאחר שסיימה במקום הראשון בבית עם מאזן של 5 ניצחונות ושוויון 1 וללא הפסד ועם כמות השערים הגבוהה ביותר בשלב הבתים, לאחר שהבקיעה 17 שערים. הקבוצה אומנם גברה על סלטיק אך הפסידה לר.ב. לייפציג בסיכום הכולל.

בטורניר הגביע הקבוצה הודחה בשלב 16 האחרונות על ידי יריבתה העירונית דינמו סנקט פטרבורג, חרף היותה הפייבוריטית במפגש. בליגה, זניט פתחה את עונת 2017/2018 בליגת העל הרוסית בכדורגל עם רצף של 11 משחקי ליגה רצופים ללא הפסד. ברם, היא איבדה גובה בהמשך, התקשתה לחבר רצף ניצחונות והגיעה לנתון של 5 משחקי שוויון רצופים ואפשרה ללוקומוטיב מוסקבה לעקוף אותה ולזכות באליפות על חשבונה כשזניט מסיימת את העונה במקום החמישי, במה שמהווה להישג הגרוע ביותר בתולדות הקבוצה, מאז דצמבר 2006.^{[35][36][37][38]} ב-13 במאי 2018, מנצ'יני עזב.

ב-29 במאי 2018 מונה סרגיי סמאק, שחקן עבר בקבוצה, למאמן הראשי, תמורת מיליון יורו לעונה. בכך היה למאמן הרוסי הראשון על הקווים בזניט מאז 2002 שאינו ממלא מקום. במפעלים האירופים זניט הייתה על סף הדחה בסיבוב המוקדמות השלישי של הליגה האירופית בעקבות הפסד 4:0 לדינמו מינסק אך הקבוצה רשמה את אחד הקאמבקים הגדולים בתולדות המפעל, כשניצחה 8:1 באצטדיון פטרובסקי, במשחק ללא קהל והייתה לקבוצה החמישית בהיסטוריה של הכדורגל האירופי לחזור מפיגור 4 שערים ומעלה ולנצח במשחק גומלין.^[39] הקבוצה העפילה לשלב 32 האחרונות בליגה האירופית והפכה לקבוצה הרוסית הראשונה שמעפילה לפלייאוף המפעלים האירופיים כבר 9 עונות רצופות.^[2] בסופו של דבר הודחה באותה עונה בשלב שמינית הגמר, אחרי שהגיעה למאזן של 9 משחקים ללא ניצחון במשחקי חוץ באירופה וללא ניצחונות חוץ כלל בעונת 2018/2019.

בגביע הקבוצה פגשה את וולגר אסטרחן, בשלב 16 האחרונות ואחרי שגברה עליה בתוצאה 0–4 העפילה לשלב שמינית הגמר. אך הודחה בשמינית הגמר על ידי רוסטוב בעקבות תבוסה 3:1. את עונת 2018/2019 בליגה זניט פתחה עם 5 ניצחונות רצופים ללא ספיגת שער, בהישג הטוב ביותר שלה מאז 1997 ועם 8 מחזורים רצופים ללא הפסד והצליחה להתבסס בראש טבלת האליפות במשך 30 מחזורים רצופים כשהיא מובילה את טבלת האליפות במשך כל העונה כולה. ברם הגיעה גם למאזן עגום של 5 הפסדים, שהוא המאזן הגרוע ביותר שלה מאז 2009. עם זאת, סמאק הצליח היכן שקודמיו נכשלו והוביל את זניט לזכייה באליפות רוסיה (3 מחזורים לסיום) ולהתמודדות בליגת האלופות, לאחר היעדרות של 5 שנים.^[40][41]

בליגת האלופות הוגרלה מול בנפיקה ליסבון, ר.ב. לייפציג ואולימפיק ליון, אך לא הצליחה להעפיל לשמינית גמר וסיימה במקום האחרון בבית לאחר שהפסידה פעמיים ללייפציג ופעם אחת לבנפיקה; בליגה הרוסית בעונת 2019/2020 זניט זכתה באליפות הששית שלה והשנייה ברציפות, למרות התפרצות נגיף הקורונה ברוסיה שהביאה לעצירה זמנית של העונה.^[42] הזכייה באה אחרי שפתחה את העונה עם רצף של שישה מחזורים בלבד ללא הפסד ונצמדה לצמרת טבלת הליגה כשבמאזנה 18 שערי חובה בלבד (שניים מהם משער עצמי), במה שמהווה לנתון הטוב ביותר בתולדותיה ולטוב ביותר בליגה, כשהיא מסיימת את שנת 2019 ללא הפסד במשחקי הבית בגזפרום ארנה ומגיעה לרצף של 18 משחקים ללא הפסד, מספטמבר 2019 עד יולי 2020 (עם 15 ניצחונות ו-4 שוויונות בסך הכל) ביחס של 47 שערי זכות וחובה ועם פער של 15 נקודות מסגניתה. זניט זכתה באליפות ארבעה מחזורים לסיום העונה, שהייתה האליפות הכי מוקדמת אי פעם בה זכתה קבוצה בפרמייר-ליג הרוסי^[43]; באותה עונה זניט זכתה בדאבל אחרי שזכתה בגביע הרוסי בעקבות ניצחון על חימקי,^[44] כשהיא מעפילה לשלב הגמר, אחרי שגברה על טום טומסק, יניסיי, אחמט גרוזני וספרטק מוסקבה. לקראת 2020/2021, זניט רכשה את דיאן לוברן וונדל, שחררה שחקנים ותיקים כמו אלכסנדר קוקורין, ברניסלב איוואנוביץ', איגור סמולניקוב, אולג שאטוב, הרנני ואמיליאנו ריגוני ושלחה להשאלה את עמנואל ממאנה. היא התמודדה בטורניר הסופר קאפ נגד סגניתה בעונה הקודמת לוקומוטיב ואחרי שגברה עליה בתוצאה 2:1 זכתה בתואר השלישי שלה ובטרבל הפנימי הראשון בתולדותיה, כשזכתה בכל התארים הלאומיים בשנת 2020: אליפות, גביע וסופר קאפ.

ברם, היא סיימה במקום האחרון בשלב הבתים של ליגת האלופות בעונת 2020/2021, בקמפיין האירופי הגרוע ביותר בתולדותיה כשאיבדה סיכוי להעפיל לשלב הבא כבר במחזור הרביעי ובמאזנה תיקו אחד וארבעה הפסדים ובפברואר 2021 הודחה משלב שמינית גמר הגביע הרוסי בכדורגל 2020/2021 לאחר הפסד מפתיע לארסנל טולה. ברם, במאי 2021, זניט הצליחה לשמור על עליונותה בליגה הרוסית והשיגה זכייה שלישית ברציפות באליפות והפכה לקבוצה הלא מוסקבאית הראשונה שזכתה בשלוש אליפויות רצופות, זאת שני מחזורים לסיום וכשהיא משיגה הישג שיא בליגה עם מירב השערים שהובקעו על ידי קבוצה אחת (71 בסך הכל).^[45][46]

את עונת 2021/2022 זניט פתחה עם זכייה שביעית במספר בסופר קאפ הרוסי בכדורגל אחרי ניצחון 3:0 על לוקומוטיב מוסקבה, אך ללא שחקני הרכב מרכזיים שעזבו כמו אנדריי לוניוב, יורי ז'ירקוב וסבסטיאן דריוסי. עם זאת, הצליחה להשאיר בסגל את ארטיום דזיובה, סרדאר אזמון ודוגלאס סנטוס והחתימה את הקשר קלאודיניו והשוער סטניסלב קריציוק שסייעו לה לשמור על המקום הראשון בטבלת הליגה במחצית הראשונה של העונה. כך, מעונת 2012/13 זניט סיימה בפעם השישית כשהיא במקום הראשון כשיצאה לפגרת החורף. מתוכן ארבע עונות זניט סיימה עם זכייה באליפות (בעונות 2014/15, 2018/19, 2019/20 ו־2020/21), כשרק באליפות 2013/14, לאחר הפגרה, היא איבדה לצסק"א את המקום הראשון; את קמפיין ליגת האלופות זניט פתחה בשלב הבתים עם הפסד 1:0 לצ'לסי,^[47] אך התאוששה עם ניצחון 4:0 בבית על מאלמו. אך התקשתה מול יובנטוס כשהפסידה לה 1:0 ולאחר מכן 4:2. עם זאת, בנובמבר 2021, סחטה שוויון 1:1 בחוץ מול מאלמו והבטיחה מקום בשלב 16 האחרונות של הליגה האירופית והשיגה בכך העפלה לפלייאוף אירופי ראשון מזה 3 שנים. עם זאת, חלוץ הקבוצה סרדאר אזמון עזב לגרמניה ובעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה עזב אותה שחקן ההגנה האוקראיני יארוסלב רקיצקי. הקבוצה הודחה בשמינית גמר הגביע לאלניה ולדיקווקז אבל בזכות החתמת חלוצים כמו יורי אלברטו ואיוואן סרגייב הבטיחה זכייה רביעית ברציפות באליפות רוסיה, 3 מחזורים לסיום.^[48] בתום העונה עזבו אותה שחקני מפתח כמו ארטיום דזיובה, מגומד אוזדוייב ויורי אלברטו, שהושאל לקורינתיאנס. במקומם הוחתמו זלימחאן בקאייב, מתיאו קאסיירה, איוואן קווארסמה (שעזב בהמשך) וגוסטבו מנטואן.

את עונת 2022/2023 זניט פתחה עם מאזן של 15 מחזורים רצופים ללא הפסד, במה שמהווה לנתון שיא בהיסטוריה של ליגת העל הרוסית בכדורגל בדומה לדינמו מוסקבה בעונת 1994, לוקומוטיב בעונת 2005 וזניט עצמה בעונת 2010. המועדון צבר 39 נקודות בסיבוב הראשון של האליפות, זניט שברה שורת שיאים בליגה כולל מספר שיא של 44 שערי זכות ו-5 שערי חובה בלבד (כשרק ללוקומוטיב בעונת 2005 היה פחות שערי חובה: 3) והשיגה זכייה חמישית רצופה באליפות רוסיה והתשיעית במספר בסך הכל.^[49] בזכות הזכייה הזו, זניט השיגה זכייה עשירית בסך הכל באליפות המדינה (כולל אליפות ברית המועצות) והוסיפה כוכב נוסף לסמליל שלה.

לקראת עונת 2023/2024, זניט החתימה את אדוארדו דו קיירוס כקשר הגנתי וגוסטבו מנטואן, שהיה מושאל וחתם על חוזה לחמש עונות. היא שחררה את דאלר קוזיאייב והחתימה את מריו פרננדס, כשהיא פותחת את העונה עם זכייה בסופרקאפ הרוסי אחרי ניצחון בדו-קרב פנדלים על צסק״א מוסקבה, עם זכייה רביעית ברציפות בסופרקאפ ושמינית בסך הכל, מה שהפך אותה לשיאנית הזכיות. למרות עונת מתוחה, שבמרביתה קרסנודאר הוליכת את טבלת הליגה, זניט הניפה שוב את גביע האליפות, עם זכייה ששית רצופה ועשירית בסך הכל באליפות רוסיה ובכך השתוותה לספרטק מוסקבה במספר האליפויות.^[50] זניט זכתה גם בגביע אחרי שגברה על בלטיקה קלינינגרד בתוצאה 2:1 בגמר והשיגה גביע חמישי בתולדותיה ובטרבל הפנימי השני, כשזכתה בכל התארים הלאומיים בעונת 2023/2024: אליפות, גביע וסופר קאפ.

את עונת 2024/2025 זניט פתחה עם זכייה תשיעית במספר בסופר קאפ הרוסי בכדורגל אחרי ניצחון 4:2 על קרסנודאר. לקראת העונה היא החתימה מספר שחקנים מקומיים כמו השוער יבגני לאטישונוק, הקשרים יורי גורשקוב, מקסים גלושנקוב וסרגיי וולקוב.

להצגת הישגי זניט באליפות הסובייטית לחצו על "הצגה" משמאל
עונה	ליגה	מיקום	משחקים	ניצחונות	שוויונות	הפסדים	יחס	ניקוד	גביע	מלך השערים
1936	ליגה B‏	3	6	2	3	1	19−4	13	שמינית גמר	ברית המועצות לברנטייב — 3
	ליגה B‏	6	7	2	1	4	6−13	12
1937	ליגה B‏	4 ‏	12	5	3	4	22−18	25	שלב 64 האחרונות	סמאגין — 7
1938	ליגה A‏	14	25	7	10	8	38−57	24	שמינית גמר	לריונוב — 9
1939	ליגה A‏	11	26	7	7	12	30−46	21	גמר	שלאגין — 8
1940	ליגה A	10	24	6	6	12	37−42	18	‏-	אודינצוב — 9
1941	ליגה A[51]‏	11	8	2	3	3	12−14	7	‏-	ברית המועצות לוין-קוגן, קורוטקוב — 3
1944	הליגה לא נערכה								מחזיקת הגביע
1945	ליגה I	6	22	8	7	7	35−31	23	חצי גמר	צ'וצ'לוב — 9
1946	ליגה I	9	22	5	5	12	22−45	15	שמינית גמר	קומארוב — 6
1947	ליגה I	6	24	10	2	12	35−49	22	רבע גמר	קומארוב — 10
1948	ליגה I	13	26	4	9	13	29−48	17	שמינית גמר	מריוטין — 7
1949	ליגה I	5	34	17	8	9	48−48	42	רבע גמר	אורלוב, קומארוב — 12
1950	ליגה А	6	36	19	5	12	70−59	43	רבע גמר	קורוטקוב — 22
1951	ליגה A	7	28	10	8	10	36−40	28	שמינית גמר	ז'ילין — 12
1952	ליגה A	7	13	6	2	5	20−21	14	רבע גמר	איבנוב — 5
1953	ליגה A	5	20	11	1	8	25−21	23	שמינית גמר	קטרובסקי — 8
1954	ליגה A	7	24	8	7	9	27−26	23	חצי גמר	וולודין, קטרובסקי — 6
1955	ליגה A	8	22	5	8	9	23−36	18	שמינית גמר	דניסוב — 5
1956	ליגה A	9	22	4	11	7	27−43	19	‏-	גולבסקי — 7
1957	ליגה A	10	22	4	7	11	23−41	15	שמינית גמר	צאריצין — 5
1958	ליגה A	4	22	9	8	5	41−32	26	שמינית גמר	מורוזוב — 7
1959	ליגה A	8	22	8	4	10	29−38	20	‏-	מורוזוב — 7
1960	ליגה A	15	30	14	5	11	47−37	33	16 האחרונות	איבנוב, מורוזוב — 9
1961	ליגה A	13	32	12	8	12	50−52	31	חצי גמר	בורצ'לקין — 11
1962	ליגה A	11	32	11	7	14	53−42	29	16 האחרונות	בורצ'לקין — 12
1963	בית I בליגה A	6	38	14	17	7	45−32	45	16 האחרונות	בורצ'לקין, ריזאנוב — 10
1964	בית I בליגה A	11	32	9	9	14	30−35	27	שמינית גמר	זאווידונוב — 7
1965	בית I בליגה A	‏9	32	10	12	10	32−32	32	‏16 האחרונות	בורצ'לקין — 8
1966	בית I בליגה A	16	36	10	8	18	35−54	28	שמינית גמר	וסילייב — 9
‏1967	בית I בליגה A‏[52]	19 ↓	36	6	9	21	28−63	21	16 האחרונות	סולובייב — 5
1968	בית I בליגה А‏	11	38	10	14	14	35−49	34	‏16 האחרונות	גונצ'רוב — 9
1969	בית I בליגה А	9	32	9	11	12	28−37	29	שמינית גמר	גונצ'רוב — 6
1970	ליגת העל	14	32	10	7	15	30−40	27	רבע גמר	אונאנוב — 10
1971	ליגת העל	13	30	8	10	12	29−32	26	רבע גמר	סאדירין — 8
1972	ליגת העל	7	30	11	11	8	44−30	33	רבע גמר	חרומצ'נקוב — 12
1973	ליגת העל	11	30	9	3+9	9	33−35	21	שמינית גמר	זינצ'נקו — 8
1974	ליגת העל	7	30	8	15	7	36−41	31	שמינית גמר	סטרפטוב — 7
1975	ליגת העל	14	30	7	10	13	27−42	24	שמינית גמר	מרקין — 6
1976	ליגת העל (אביב)	13	15	4	5	6	14−15	13	שמינית גמר	מרקין — 5
	ליגת העל (סתיו)	5	15	6	4	5	22−16	‏16		מרקין — 13
1977	ליגת העל	10	30	8	12	10	34−33	28	חצי גמר	קלמנטייב — 8
1978	ליגת העל	10	30	9	8	13	31−46	26	רבע גמר	קלמנטייב — 10
1979	ליגת העל[53]	10	34	11	9	14	41−45	30	שלב הבתים	קזאצ'ונוק — 16
1980	ליגת העל		34	16	10	8	51−42	42	שלב הבתים	קזאצ'ונוק — 12
1981	ליגת העל	15	34	9	10	15	33−43	28	שמינית גמר	צ'וחלוב — 17
1982	ליגת העל	7	34	12	9	13	44−41	33	שלב הבתים	דמיטרייב — 12
1983	ליגת העל	4	34	15	11	8	42−32	40	חצי גמר	צ'וחלוב — 11
1984	ליגת העל		34	19	9	6	60−32	47	גמר גביע	ז'לודקוב — 17
1985	ליגת העל	6	34	14	7	13	48−38	35	חצי גמר	קלמנטייב — 14
1986	ליגת העל	4	30	12	9	9	44−36	33	חצי גמר	ז'לודקוב — 9
1987	ליגת העל	14	30	7	10	13	25−37	24	שמינית גמר	דנילוב — 5
1988	ליגת העל	6	30	11	9	10	35−34	31	שמינית גמר	דמיטרייב — 9
1989	ליגת העל	‏16 [54]	30	5	9	16	24−48	19	שמינית גמר	צ'וחלוב — 8
1990	הליגה הראשונה	18	38	8	14	16	35−41	30	16 האחרונות	רדצ'נקו — 11
1991	הליגה הראשונה	‏18 [55]	42	11	14	17	44−50	36	‏16 האחרונות	רוסיה (1991-1993) ז'לודקוב — 8

להצגת הישגי זניט באליפות הרוסית לחצו על "הצגה" משמאל
עונה	ליגה	מיקום	משחקים	ניצחונות	שוויונות	הפסדים	יחס	ניקוד	גביע	הערות	מלך השערים
1992	ליגת העל	‏16	30	10	8	12	39−45	28	64 האחרונות	שוחק הגביע הסובייטי	רוסיה (1991-1993) קוליק — 13
1993	הליגה הראשונה, "מרכז"	2	38	25	8	5	87−33	58	16 האחרונות		רוסיה (1991-1993) קוליק — 36
1994	הליגה הראשונה	13	42	14	12	16	44−49	40	32 האחרונות		רוסיה קוליק — 9
1995	הליגה הראשונה		42	24	5	13	65−42	77	16 האחרונות		קוליק — 19
1996	ליגת העל	10	34	13	4	17	32−37	43	16 האחרונות		קוליק — 11
1997	ליגת העל	8	34	13	10	11	28−29	49	חצי גמר		גורשקוב — 5
1998	ליגת העל	5	30	12	11	7	42−25	47	שמינית גמר		רוסיה פאנוב, אוקראינה מקסימיוק — 8
1999	ליגת העל	8	30	9	12	9	36−34	39	מחזיקת הגביע		אוקראינה פופוביץ' — 7
2000	ליגת העל	7	30	13	8	9	38−26	47	16 האחרונות		פופוביץ' — 10
2001	ליגת העל		30	16	8	6	52−35	56	16 האחרונות		פופוביץ' — 7
2002	פרמייר-ליג	10	30	8	9	13	36−42	‏33	גמר		רוסיה קרז'אקוב — 14
2003	פרמייר-ליג		30	16	8	6	48−32	56	שמינית גמר	‏מחזיקת גביע הפרמייר ליג	קרז'אקוב — 13
2004	פרמייר-ליג	4	30	17	5	8	55−37	56	שמינית גמר		קרז'אקוב — 18
2005	פרמייר-ליג	6	30	13	10	7	45−26	49	חצי גמר		רוסיה ארשבין — 9
2006	פרמייר-ליג	4	30	13	11	6	42−30	50	חצי גמר		ארשבין — 7
2007	פרמייר-ליג		30	18	7	5	54−32	61	רבע גמר		רוסיה פוגרבניאק — 11
2008	פרמייר-ליג	5	30	12	12	6	59−37	48	רבע גמר	‏מחזיקת הסופרקאפ הרוסי	טורקיה פתיח טקה — 8
2009	פרמייר-ליג		30	15	9	6	48−27	54	16 האחרונות		טקה — 8
2010	פרמייר-ליג		‏30	20	8	2	61−21	68	מחזיקת הגביע		קרז'אקוב — 13
2011/12	פרמייר-ליג		‏44	‏24	‏16	‏4	‏85−40	‏88	רבע גמר	‏מחזיקת הסופרקאפ הרוסי	קרז'אקוב — 23
									רבע גמר
2012/13	פרמייר-ליג		30	18	8	4	53−25	62	חצי גמר	‏גמר הסופרקאפ	קרז'אקוב — 10
2013/14	פרמייר-ליג		30	19	6	5	63−32	63	16 האחרונות	‏גמר הסופרקאפ	ברזיל האלק — 17
2014/15	פרמייר-ליג		‏30	20	7	3	58−17	67	שמינית גמר		האלק — 15
2015/16	פרמייר-ליג		‏30	17	8	5	61−32	59	מחזיקת הגביע	‏מחזיקת הסופרקאפ‏	האלק — 17
2016/17	פרמייר-ליג		30	18	8	4	50-19	61	16 האחרונות	‏מחזיקת הסופרקאפ‏	רוסיה ארטיום דזיובה — 13
2017/18	פרמייר-ליג	‏5	30	14	10	5	46-20	53	16 האחרונות	‏	רוסיה אלכסנדר קוקורין — 10
2018/19	פרמייר-ליג	‏	‏30	20	4	6	57−29	64	שמינית גמר	‏	איראן סרדאר אזמון — 12
2019/20	פרמייר-ליג	‏	‏30	22	6	2	65−17	72	מחזיקת הגביע	‏גמר הסופרקאפ‏	איראן סרדאר אזמון, רוסיה ארטיום דזיובה — 17
‏2020/21	פרמייר-ליג	‏‏	30	19	8	3	76−26	65	שמינית גמר	‏מחזיקת הסופרקאפ‏	רוסיה ארטיום דזיובה — 20
‏2021/22	פרמייר-ליג	‏‏	30	19	8	3	66−28	65	שמינית גמר	‏מחזיקת הסופרקאפ‏	רוסיה ארטיום דזיובה — 10
‏2022/23	פרמייר-ליג	‏	‏30	21	7	2	70−20	70	16 האחרונות	‏מחזיקת הסופרקאפ‏	ברזיל מלקום — 23
‏2023/24	פרמייר-ליג	‏	30	‏17	6	7	52−27	57	זכייה	‏מחזיקת הסופר קאפ‏	קולומביה מתיאו קאסיירה — 21
‏2024/25	פרמייר-ליג	‏1	4	‏4	0	0	14−0	12	?	‏מחזיקת הסופר קאפ‏	רוסיה מקסים גלושנקוב — 6

ערך מורחב – זניט סנקט פטרבורג במפעלים האירופיים

ערך מורחב – הדרבי של סנקט פטרבורג

בסנקט פטרבורג, שני מועדונים עיקריים: דינמו וזניט ולהן היסטוריה ותיקה וארוכה של יריבות עירונית הכוללת איבה הדדית, אף שידה של זניט הייתה על העליונה במרבית המפגשים. שורשי היריבות נעוצים עמוק בתוך ההיסטוריה של שני המועדונים ובעיקר בזיהוי הפוליטי שלהם. דינמו הוקמה כקבוצת הכדורגל של המשטרה וזרועות הביטחון ולכן זוהתה כקבוצתו של הממסד והשלטונות. לפיכך, באופן טבעי, הפכה זניט לקבוצה המקופחת, שבשל קיפוחה לכאורה על ידי השלטונות נאלצה להאבק על קיומה במרבית השנים עד להתפרקות ברית המועצות, אף על פי שהגיעה להישגים ספורטיביים טובים יותר מיריבתה. מאז 1990 משחקי הדרבי ביניהן קיבלו אופי תחרותי פחות, לאור התחזקותה של קבוצת זניט והיחלשות דינמו, מאז 2003 הקבוצה גם זוכה לתמיכה ממשלתית נרחבת. משחק הדרבי האחרון נערך באוקטובר 2017 לאחר שדינמו עברה לעיר סוצ'י והפכה לקבוצת סוצ'י.

ערכים מורחבים – דרבי ערי הבירה (רוסיה), היריבות בין זניט סנקט פטרבורג לבין ספרטק מוסקבה, היריבות בין זניט סנקט פטרבורג לבין צסק"א מוסקבה

מאז העשור הראשון של המאה ה-21 לזניט יש יריבות חזקה עם ספרטק מוסקבה על ההגמוניה של הכדורגל הרוסי. הישגיה של זניט בעשור הראשון של המאה ה-21 לצד החלשות של ספרטק אומנם ציננו את היריבות ביניהן, אך היריבות עודנה מהווה לאחת המתוחות ביותר בכדורגל הרוסי ומכונה לעיתים "הסופרקלאסיקו הרוסי". צסק"א מוסקבה מהווה אף היא יריבה עיקרית, אף על פי שזוהי יריבות שהחלה רק מאז 1996 ומשחקים נגד לוקומוטיב מוסקבה ודינמו מוסקבה תמיד משכו קהל רב לאצטדיונים.

ערך מורחב – היריבות בין זניט סנקט פטרבורג לבין קרסנודאר

מאז 2011 התפתחה יריבות מיוחדת בין מועדון זניט למועדון קרסנודאר בייחוד לאחר שבעשור השני של המאה ה-21 כל משחק בין השניים הופך למשחק מרובה שערים ומותח במיוחד.

ערכים מורחבים – גזפרום ארנה, אצטדיון פטרובסקי

לאורך השנים מאז 1936 זניט אירחה את משחקי הבית שלה ב-12 אצטדיונים שונים.^[56] במחצית מהם נערכו עד חמישה משחקים בלבד.

מאז ה-10 באוגוסט 1994 ועד יוני 2017 מגרש הבית של הקבוצה היה אצטדיון פטרובסקי (לשעבר האצטדיון על שם לנין), המכיל 21,570 מושבים. לקראת עונת 2017/2018 הקבוצה עברה לארח את משחקיה באצטדיון קרסטובסקי החדש, המכיל 67,800 מושבים.

בתחילה שחקני קבוצת LMZ (שקדמה לזניט) אירחה את משחקיה במגרש הפרולטריון. ב-1934 הקבוצה אירחה באצטדיון KSI (האינטרנציונל האדום הספורטיבי) שבשדרות קונדראטייב בעיר לנינגרד.^[57] האצטדיון הכיל אומנם 5,000 מושבים אך במשחק הבכורה של קבוצת סטאלינץ בליגה הסובייטית, ב-17 ביוני 1936 הגיעו 8,000 צופים.

בשנת 1938 שחקני הקבוצה עברו להתאמן במגרש אחר בכיכר נובוצ'רקסק ואירחו משחקים באצטדיון על שם לנין. בשנת 1939 מועצת העיר לנינגרד תכננה לבנות אצטדיון עבור הקבוצה, אך פרוץ מלחמת העולם השנייה טרף את הקלפים והתוכניות נזנחו.^[58]

באצטדיון על שם לנין הקבוצה אירחה חמש מתוך שישה משחקים ביתיים במסגרת הגביע הסובייטי בעונות 1936–1939. במשחק הבכורה שלה בליגת העל הסובייטית הגיעו 25,000 צופים ב-30 במאי 1938. בשנות מלחמת העולם המגרש נזנח ומשנת 1944 זניט אירחה את משחקיה באצטדיון דינמו לנינגרד שהיה אז בעל תכולה של 15,000 עד 25,000 צופים.

בשנים 1950–1992 ובמחצית הראשונה של 1995 זניט שיחקה באצטדיון קירוב (תכולה של 100,000 צופים; מ-1980: 74,000 ומ-1994: 62,000 צופים). בקיץ 2006 החלו עבודות הריסת האצטדיון לקראת בניית אצטדיון חדש באי קרסטובסקי.

מספר משחקים ביתיים זניט אירחה באצטדיון על שם לנין בשנים 1963, 1966-1969, 1975, 1978-1981. משחק אחד במסגרת הגביע ב-1978 ובשנים 1990 ו-1993 זניט אירחה בהיכל הספורט זניט שברחוב בוטלרוב בסנקט פטרבורג,^[59] מספר משחקים בשנים 1980–1990 ו-1992 — זניט אירחה באצטדיון פטרובסקי.^[60] משחק אחד נערך באצטדיון לוץ' בעיר בשנת 1992^[61] ובמגרש החלופי לאצטדיון קירוב.^[62]

ערך מורחב – פארק אודלני

מתקן האימונים של זניט נמצא בפארק אודלני בסנקט פטרבורג והוא הוקם בשנת 1968.

מתקן האימונים מהווה מקום מפלט עבור שחקני ואנשי הקבוצה, באזור הצפוני והשקט בעיר. המתחם מתאפיין בשלושה משטחי כדורגל ומרכז ספורט ברמה הגבוהה ביותר, המכיל אולם-התעמלות ומתקנים רפואיים (שנועדים לטפל בפציעות השחקנים). בשנת 2002 בוצע שיפוץ מסיבי^[66] והוא כולל גם משרדים, מתקני בידור וחדרי מנוחה עבור השחקנים ובהם מזגן, חדר אמבטיה, וטלוויזיה עם לוויין. תריסר צוותים מתחזקים את המקום ומספר חברות נושאות באחריות לספק שירותים כמו קייטרינג וטיפול במשטחי האדמה והדשא. שימש כמחנה אימונים למספר נבחרות במהלך יורו 2020.

באופן היסטורי התבססה קבוצת הבוגרים של זניט על שחקני בית שצמחו במחלקת הנוער ולא מעט משחקניה הידועים כאנדריי ארשבין, שהובילו את זניט לתארים הגדולים בתולדותיה יצאו ממנה. למרות זאת, רק באמצע העשור הראשון של שנות ה-2000, זכתה קבוצת הנוער של זניט (Зенит-М) באליפות רוסיה בכדורגל לנוער, בשנת 2009. אומנם ב-2010 הקבוצה הובילה במרבית העונה אך הפסידה את האליפות לספרטק מוסקבה. בעונת 2014/2015 הודחה בשלב שמינית גמר ליגת האלופות לנוער. זו אחת ממחלקות הנוער הגדולות והענפות ביותר ברוסיה שאף השתתפה בטורניר Alkass International Cup בעונת 2020 והתמודד נגד קבוצות צמרת כברצלונה, ריאל מדריד ופ.ס.ז'. בעונת 2020/2021 העפילה לשלב 32 האחרונות,^[67] בעונה שבה גם סיימה במקום השלישי באליפות הנוער. בעונת 2021 הקבוצה גברה על UOR 5 בליגת הנוער בתוצאה 1:11 והשיגה את הניצחון הגדול ביותר בתולדות הטורניר^[68]. בעונת 2024 סיימה כסגנית אלופה.

• ליגת העל הרוסית בכדורגל לנוער (1) 2008/2009

ערך מורחב – זניט-2 סנקט פטרבורג

זניט-2 היא קבוצת המילואים של המועדון. הקבוצה נוסדה בשנת 1993, בשנת 2001 שונה שמה ל"מועדון הכדורגל לוקומוטיב-זניט", בשנת 2002 השם שונה ל"זניט-2" והיא מהווה חממה לגידול ספורטאים. כוכבי עבר והווה רבים גדלו בקבוצה לאורך השנים.

ערך מורחב – זניט סנקט פטרבורג (כדורגל נשים)

קבוצת כדורגל נשים "זניט" היא קבוצת כדורגל הנשים של המועדון, שנוסדה בינואר 2020. הישגי השיא שלה הן סגנות אליפות רוסיה 2021 והעפלה לגמר הגביע הרוסי 2021.

בשנת 2016, Nielsen Sports ערכה סקר עולמי בקרב אוהדי כדורגל ב-15 מדינות ברחבי העולם. תוצאות הסקר הראו שלזניט 15 מיליון אוהדים בעולם.

שנתיים קודם לכן יזמה הסוכנות סקר בקרב אזרחי רוסיה. המשיבים התבקשו לציין גם מועדון מארץ הולדתם וגם קבוצה זרה. מספר אוהדי זניט היווה 24% מכלל האוכלוסייה ברוסיה. מומחי מרכז לבאדה הגיעו לדעה דומה ב־2013: סקר כלל רוסי, שהתקיים במאי באותה שנה, הראה כי 11% מהרוסים שמתעניינים בכדורגל מזדהים עם זניט.

בספטמבר 2011 ערכה חברת המחקר הבינלאומית AC Nielsen את המחקר בקנה מידה הגדול ביותר על צופי הכדורגל הרוסי בהיסטוריה. תוך שלושה שבועות נערכו 19,024 ראיונות בני חצי שעה ב-38 ערי רוסיה. החוקרים הצליחו לקבוע שזניט הוא המועדון הרוסי הפופולרי ביותר. מבין המשיבים המתעניינים בכדורגל, 27% ראו עצמם כאוהדי זניט כאשר מספר אוהדי זניט עמד על 12.6 מיליון איש.

זניט הוא המועדון הרוסי הפופולרי ביותר בכל המחוזות הפדרליים, מלבד מרכז רוסיה. בערים עם אוכלוסייה של למעלה ממיליון איש, זניט הייתה פופולרית ביותר בסנקט פטרבורג, ניז'ני נובגורוד, רוסטוב על הדון, סרטוב, אופה, יקטרינבורג, אומסק וקרסנויארסק.

למועדון מספר שיא של יותר מ־10 מיליון רשומים ברשתות החברתיות שלה. בנוסף, בעונת 2017/2018 קבעה זניט שיא ברוסיה כאשר יותר ממיליון צופים הגיעו לכל משחקי הבית של הקבוצה.

שירים רבים הוקדשו לקבוצה^[69] כולל מלהקות וזמרים נודעים כדוגמת אלכסנדר רוזנבאום ולהקות "סיקרט" ולהקת "ביווני" אף הקדישה רצועות מתוך 4 אלבומים.

מאז 2007 פועלת תחנת הרדיו "רדיו זניט" המדווחת חדשות ספורט וחדשות סביב מועדון הכדורגל "זניט". בנוסף, בעונת 2015/2016 זניט הוכתרה כקבוצת הכדורגל הפופולרית ביותר ברוסיה.

ארגון האוהדים הראשון של זניט נוסד בשנת 1980 כיציע 33. המספר 33 הוא למעשה הדמיון לראשי התיבות באותיות קיריליות ЗЗ = За Зенит ("למען זניט"). הארגון התקיים עד שנות ה-90. ישנם ארגוני אוהדים נוספים כדוגמת ארגון הכחולים-לבנים תכולים, בראשי תיבות SBG (באותיות קיריליות, СБГ) אך ארגון האוהדים העיקרי והגדול ביותר הוא הלנדסקרונה, הנחשב לאולטראס של זניט ולאחד מארגוני האוהדים הקיצוניים והגזענים^[70] באירופה.^[71]

פעמים רבות שזניט נקנסה בעבר בשל התנהגות אוהדיה ביציעים כנגד שחקנים שחורים של קבוצות יריבות. כך למשל במשחק במסגרת גביע אופ"א בעונת 2007/2008 זניט נקנסה ב-9,000 יורו לאחר שבמשחק מול מרסיי אוהדי זניט העליבו את השחקנים השחורים של המועדון והשליכו קליפות בננה על המגרש.

בשנת 2018 סרגיי שנורוב מלהקת "לנינגרד" ביצע גרסה מחודשת להמנון הקבוצה.

עד לזכיית הקבוצה בגביע אופ"א 2008, המנון הקבוצה היה גרסה מחודשת של המנון העיר לנינגרד עם מילים חדשות:

נכון ל-5 בספטמבר 2024^[72][73]:

מס' עמדה שם 1 רוסיה שוער יבגני לטישונוק 3 רוסיה בלם דוגלאס סנטוס (קפטן) 4 רוסיה קשר יורי גורשקוב 5 קולומביה קשר וילמר בריוס 6 ברזיל קשר מריו פרננדס 7 רוסיה חלוץ אלכסנדר סובולב 8 ברזיל קשר ונדל 11 ברזיל קשר קלאודיניו 15 רוסיה מגן ויאצ'סלב קרבאייב 17 רוסיה קשר אנדריי מוסטובוי 21 רוסיה קשר אלכסנדר ירוחין (קפטן משנה) 23 ברזיל חלוץ ארתור 24 ברזיל קשר פדרו סילבה דוס סנטוס 25 סרביה בלם סטרהיניה אראקוביץ'

מס' עמדה שם 27 ברזיל בלם נינו 28 קזחסטן מגן נוראלי אליפ 30 קולומביה חלוץ מתיאו קאסיירה 31 ברזיל קשר גוסטבו מאנטואן 32 ארגנטינה חלוץ לוסיאנו גונדו 41 רוסיה שוער מיכאיל קרז'אקוב (קפטן משנה) 55 ברזיל הגנה רודריגאו 67 רוסיה קשר מקסים גלושנקוב 77 רוסיה קשר אילזט אחמטוב 79 רוסיה קשר דמיטרי ואסילייב 82 רוסיה קשר סרגיי וולקוב 89 רוסיה חלוץ סטניסלב לפינסקי 94 רוסיה הגנה דנילה קוזלוב

מאז 1983:

שם	שנים
ברית המועצות ניקולאי לאריונוב	1983–1984
ברית המועצות מיכאיל ביריוקוב	1984–1990
ברית המועצות מיכאיל לוין	1991
רוסיה אלכסיי נאומוב	1992
רוסיה אולג דמיטרייב	1993–1994
רוסיה ולדימיר קוליק	1995–1996
אוקראינה יורי ורנידוב	1997–2000
רוסיה אנדריי קובלב	2000–2001
רוסיה אלכסיי איגונין	2001–2003
רוסיה ולדיסלב רדימוב	2003–2007
רוסיה אנדריי ארשבין	2007
נורווגיה אריק האגן	2007
אוקראינה אנטולי טימושצ'וק	2007–2009
רוסיה ויאצ'סלב מלאפייב	2009
רוסיה אלכסנדר אניוקוב	2009–2012
רוסיה ויאצ'סלב מלאפייב	2012
פורטוגל דני	2012–2013
רוסיה רומן שירוקוב	2013
פורטוגל דני	2014–2017
איטליה דומניקו קרישיטו	2017–2018
רוסיה אלכסנדר אניוקוב	2018–2019
סרביה ברניסלב איוואנוביץ'	2019–2020
רוסיה ארטיום דזיובה	יולי–ספטמבר 2020
קרואטיה דיאן לוברן	ספטמבר 2020–דצמבר 2022
ברזיל דוגלאס סנטוס	ינואר 2023–

מאז 1989:

מנכ"ל הקבוצה	רוסיה אלכסנדר מדבדב
מאמן ראשי	רוסיה סרגיי סמאק
עוזרי המאמן הראשי	ברזיל ויליאם ארתור דה אוליביירה רוסיה איגור סימוטנקוב אוקראינה אנטולי טימושצ'וק רוסיה אלכסנדר אניוקוב
מאמן שוערים	רוסיה מיכאיל ביריוקוב
מאמני כושר	איטליה איוואן קרמינאטי ספרד אלברטו נווארו קרואטיה אריס נגליץ'
מנהל הקבוצה	רוסיה יורי גוסאקוב רוסיה יבגני קושלב
המנהל הספורטיבי	?
סגן המנהל הספורטיבי וראש מחלקת פיתוח כדורגל הנוער	רוסיה אנדריי ארשבין
ראש מחלקת הסקאוט	רוסיה סרגיי גורדייב
מזכיר העיתונות (דובר הקבוצה)	רוסיה אנטון מקארנקו

שם[74][75]	מדינה	שנים	תארים / הערות
פאבל בוטוסוב	ברית המועצות ברית המועצות	1935
פיוטר פיליפוב		1936—1938
בוריס איווין		1938	ממלא מקום
קונסטנטין ייגורוב		1938—1940	גמר הגביע הסובייטי בכדורגל 1939
פ. פיליפוב		1940	ממלא מקום
קונסטנטין למשב		מאי 1941
מיכאיל אוקון		מאי—יוני 1941
קונסטנטין קוואשנין		1943
ק. למשב		1944—1945	מחזיקת הגביע הסובייטי בכדורגל 1944
מיכאיל בוטוסוב		1946
איוואן טלאנוב		1946—1948
ק. למשב		1948—1950
גאורגי לאסין		1950—1951
ולדימיר למשב		1952—1954
ניקולאי ליוקשינוב		1954—1955
ארקדי אלוב		1956—1957
גאורגי ז'רקוב		1957—1960
גנאדי בונדארנקו		1960
יבגני יליסייב		1961—1964
ולנטין פיודורוב		1964—1966
ארקדי אלוב		1967
ארטיום פליאן		1968—1970
יבגני גוריאנסקי		1970—1972
גרמן זונין		1973—1977
ולדימיר קורנב		אוגוסט—אוקטובר 1977	ממלא מקום
יורי מורוזוב		1977—1982	מקום שלישי בליגת העל הסובייטית בכדורגל 1980
פאבל סאדירין		1982—1987	אלופת ברית המועצות 1984 גמר הגביע 1984 מחזיקת גביע העונה 1985
ולדימיר גולובב		יוני—דצמבר 1987	ממלא מקום
סטניסלב זאווידונוב		1987—1989
ו. גולובב		1989	ממלא מקום
אנטולי קונקוב		ינואר—מאי 1990	ממלא מקום
ויאצ'סלב בולאווין		1990	ממלא מקום
י. מורוזוב		1991—1992
ויאצ'סלב מלניקוב	רוסיה רוסיה	1992—1994
פ. סאדירין		1994—1996	מקום שלישי בליגת המשנה הרוסית 1995
אנאטולי בישובץ		1996—1998
אנאטולי דווידוב		1998—2000	מחזיקת הגביע הרוסי בכדורגל 1998/1999
יורי מורוזוב		2000—2002	גמר גביע אינטרטוטו 2000 מקום שלישי בליגת העל 2001 הגביע הרוסי בכדורגל 2001/2002
מיכאיל ביריוקוב		יולי—אוגוסט 2002	ממלא מקום
בוריס רפופורט		אוגוסט—נובמבר 2002
ולאסטימיל פטרז'לה[76]	צ'כיה צ'כיה	2002—2006	מחזיקת גביע הליגה הרוסית סגנית אלופת רוסיה 2003
ולדימיר בירוביצ'קה		מאי 2006
דיק אדבוקאט	הולנד הולנד	2006—2009	אלופת רוסיה 2007 מחזיקת הסופרקאפ הרוסי 2008 מחזיקת גביע אופ"א 2008 מחזיקת הסופרקאפ האירופי 2008
א. דווידוב	רוסיה רוסיה	אוגוסט—דצמבר 2009	מקום שלישי באליפות 2009
לוצ’יאנו ספאלטי	איטליה איטליה	2010—2014	מחזיקת הגביע הרוסי בכדורגל 2009/2010 אלופת 2010 מחזיקת הסופרקאפ הרוסי 2011 אלופת 2011/2012 סגנית אלופת 2012/2013
סרגיי סמאק	רוסיה רוסיה	11—20 במרץ 2014	ממלא מקום
אנדרה וילאס בואס	פורטוגל פורטוגל	2014—2016	סגנית אלופת 2013/2014 אלופת 2015 מחזיקת הסופרקאפ הרוסי 2015 מחזיקת הגביע הרוסי בכדורגל 2015/2016 מקום שלישי באליפות 2015/2016
מירצ'ה לוצ'סקו	רומניה רומניה	2016—2017	מחזיקת הסופרקאפ הרוסי 2016 מקום שלישי באליפות 2016/2017
רוברטו מנצ'יני	איטליה איטליה	2017—2018
ס. סמאק	רוסיה רוסיה	29 במאי 2018—	אלופת 2019 אלופת 2020 מחזיקת הגביע הרוסי בכדורגל 2019/2020 מחזיקת הסופר קאפ הרוסי 2020 אלופת 2021 מחזיקת הסופר קאפ הרוסי 2021 אלופת 2022 מחזיקת הסופר קאפ הרוסי 2022 אלופת 2023 מחזיקת הסופר קאפ הרוסי 2023 מחזיקת הגביע הרוסי בכדורגל 2023/2024 אלופת 2024 מחזיקת הסופר קאפ הרוסי 2024

מאז הקמת הקבוצה היא השתמשה במספר סמלים עיקריים.^[77][78] ב-1936 הקבוצה נקראה "סטלינץ" והיא אימצה דגל בצבעי ירוק ולבן ששימש אותה עד שנת 1940.

בשנת 1939 הקבוצה הפכה לקבוצת זניט והיא אימצה סמל מופשט כשהמילה "זניט" (Зенит) ברוסית מעוצבת בצורת חץ אדום, ששימש את הקבוצה עד שנת 1978, כשצבע הסמל היה כחול.

בשנת 1989 עוצב סמל חדש ובו המילים "מועדון הכדורגל הלנינגרדי" (ЛЕНИНГРАДСКИЙ ФУТБОЛЬНЫЙ КЛУБ) בתוך מסגרת מעוגלת כחולה ובראשה סמל אונייה מוזהב, כפי שהוא מופיע מעל בניין האדמירליות בסנקט פטרבורג וכדורגל בתחתית הסמל. בעונת 1991 הוחזר סמל החץ, אך הקבוצה אימצה מחדש את הסמל משנת 1989, בשנת 1997 לאחר שהקבוצה העפילה חזרה לליגת העל הרוסית בכדורגל. הסמל עוצב מחדש, הפעם עם הכתובת "מועדון הכדורגל של סנקט פטרבורג" (ФУТБОЛЬНЫЙ КЛУБ САНКТ-ПЕТЕРБУРГ), סביב למילה "זניט" בעיצוב חץ, כשהסמל כולו צבוע בכחול.

בשנת 2013 הקבוצה אימצה מחדש את הסמל המופשט יותר של המילה "זניט" בצורת חץ, ללא האלמנטים ששימשו כסמל הקבוצה קודם לכן. בתחתית הסמל נוספה שנת הקמת המועדון "1925", אף שעל חולצות השחקנים הסמל הופיע ללא שנת ההקמה.

באפריל 2016 עיתון הדיילי מייל הבריטי דירג את סמל זניט כאחד מעשרת סמלי קבוצות הכדורגל הגרועים ביותר, נטען שהסמל הקודם ששימש את הקבוצה בשנים 1989–2013 היה טוב יותר ושיקף טוב יותר את היות הקבוצה לקבוצת הכדורגל העיקרית של העיר סנקט פטרבורג, בעוד הסמל החדש הוא נטול ייחוד ונעדר כל סממנים בסיסיים של סמל קבוצת כדורגל.^[79]

מאז אמצע שנות ה-90 של המאה ה-20 הפך האריה לקמע של זניט. ב־1996 הופיעה תמונה של אריה בכרטיסי החברות של מועדון האוהדים. בשנת 1999 הופיע לראשונה קמע האריה באצטדיון פטרובסקי.^[80]

האריה היווה השראה לשחקני זניט שקעקעו את האריה על גופם, כמו חלוצי העבר סבסטיאן דריוסי ואמיליאנו ריגוני ולקשר מלקום, אם כי דריוסי ציין כי לקעקוע שלו על הגב אין קשר לזניט.

צבע מדי הבית הקבועים של הקבוצה הוא תכלת וצבע מדי החוץ הוא לבן. אלו מדי הקבוצה מאז 1940, כשעד אז שיחקה במדי ירוק-לבן ונקראה בשם סטאלינץ.

2006 מדי בית

× × €4.95 / month Favourites List Audio Listining Color Mode Monthly New Updates Fullname * Email * Credit or debit card Subscribe A PHP Error was encountered Severity: Notice Message: Undefined variable: userid Filename: user/popup_modal.php Line Number: 68 Backtrace: File: /var/www/wikizero/data/www/wikizero.com/application/views/user/popup_modal.php Line: 68 Function: _error_handler File: /var/www/wikizero/data/www/wikizero.com/application/views/page/index.php Line: 478 Function: view File: /var/www/wikizero/data/www/wikizero.com/application/controllers/Main.php Line: 107 Function: view File: /var/www/wikizero/data/www/wikizero.com/index.php Line: 315 Function: require_once "> Subscribe Now × €4.95 € 9.90 / Modal title × Close Save changes × זניט_סנקט_פטרבורג" id="cancelSubscription" name="cancelSubscription" class="mb-0"> A PHP Error was encountered Severity: Notice Message: Undefined variable: user_membership Filename: user/popup_modal.php Line Number: 192 Backtrace: File: /var/www/wikizero/data/www/wikizero.com/application/views/user/popup_modal.php Line: 192 Function: _error_handler File: /var/www/wikizero/data/www/wikizero.com/application/views/page/index.php Line: 478 Function: view File: /var/www/wikizero/data/www/wikizero.com/application/controllers/Main.php Line: 107 Function: view File: /var/www/wikizero/data/www/wikizero.com/index.php Line: 315 Function: require_once A PHP Error was encountered Severity: Warning Message: Invalid argument supplied for foreach() Filename: user/popup_modal.php Line Number: 192 Backtrace: File: /var/www/wikizero/data/www/wikizero.com/application/views/user/popup_modal.php Line: 192 Function: _error_handler File: /var/www/wikizero/data/www/wikizero.com/application/views/page/index.php Line: 478 Function: view File: /var/www/wikizero/data/www/wikizero.com/application/controllers/Main.php Line: 107 Function: view File: /var/www/wikizero/data/www/wikizero.com/index.php Line: 315 Function: require_once A PHP Error was encountered Severity: Notice Message: Undefined variable: userid Filename: user/popup_modal.php Line Number: 208 Backtrace: File: /var/www/wikizero/data/www/wikizero.com/application/views/user/popup_modal.php Line: 208 Function: _error_handler File: /var/www/wikizero/data/www/wikizero.com/application/views/page/index.php Line: 478 Function: view File: /var/www/wikizero/data/www/wikizero.com/application/controllers/Main.php Line: 107 Function: view File: /var/www/wikizero/data/www/wikizero.com/index.php Line: 315 Function: require_once "> Harry Potter Books × A PHP Error was encountered Severity: Notice Message: Undefined variable: products Filename: user/popup_harry_book.php Line Number: 24 Backtrace: File: /var/www/wikizero/data/www/wikizero.com/application/views/user/popup_harry_book.php Line: 24 Function: _error_handler File: /var/www/wikizero/data/www/wikizero.com/application/views/page/index.php Line: 479 Function: view File: /var/www/wikizero/data/www/wikizero.com/application/controllers/Main.php Line: 107 Function: view File: /var/www/wikizero/data/www/wikizero.com/index.php Line: 315 Function: require_once A PHP Error was encountered Severity: Warning Message: Invalid argument supplied for foreach() Filename: user/popup_harry_book.php Line Number: 24 Backtrace: File: /var/www/wikizero/data/www/wikizero.com/application/views/user/popup_harry_book.php Line: 24 Function: _error_handler File: /var/www/wikizero/data/www/wikizero.com/application/views/page/index.php Line: 479 Function: view File: /var/www/wikizero/data/www/wikizero.com/application/controllers/Main.php Line: 107 Function: view File: /var/www/wikizero/data/www/wikizero.com/index.php Line: 315 Function: require_once