תהילים צ"א
 | יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. כמעט ואין התייחסות לתוכן המזמור. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. כמעט ואין התייחסות לתוכן המזמור. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
תהילים צ"א |
|---|
| א יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן: |
תהילים צ"א (מכונה גם: שיר של פגעים) הוא המזמור ה-91 בספר תהילים (המזמור ה-92 בנוסח תרגום השבעים והוולגטה). במזמור מתואר האופן שבו ה' מגן על האדם הבוטח בו מפני כל דבר רע, ורובו מנוסח כפנייה בגוף שני אל הבוטח, ופירוט הסכנות השונות, מהם יגן עליו ה'.
בליטורגיה היהודית, המזמור נאמר במגוון תפילות באירועים שונים, כגון קריאת שמע שעל המיטה, פסוקי דזמרא בשבת, תפילת ערבית למוצאי שבת, הלוויה, ועוד.
בליטורגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]"שיר של פגעים"
[עריכת קוד מקור | עריכה]מזמור צ"א נאמר כסגולה לשמירה, בזמנים שונים, בהם כוחם של המזיקין לעשות רע בעולם נחשב לגדול יותר. פעמים רבות מצורף למזמור גם הפסוק האחרון מהפרק שלפניו, ”וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ” (תהילים, צ', י"ז), והפסוק האחרון במזמור נאמר פעמיים.
כבר בספרות חז"ל, מכונה מזמור צ"א, יחד עם מזמור ג', בכינויים "שיר של פגעים", או "שיר של נגעים"[1][2]. נראה שהכינוי 'פגעים' ניתן לו, מפני שהוא נחשב כסגולה להגנה מפני המזיקין שנקראו 'פגעים' על שם החשש מפגיעתם בבני אדם[3]. ייתכן גם שפירוש 'פגעים' הוא 'תפילה'[4].
בתלמוד מסופר שרבי יהושע בן לוי נהג לומר מזמורים אלה לפני השינה, כדי להגן על עצמו בעתיד. בד בבד, הוא הזהיר ש"אסור להתרפאות מדברי תורה", ולכן נאסר להשתמש במזמור כסגולה לרפואה ממחלה, והותר להשתמש בו רק כסגולה לשמירה בעתיד[1][5]. הרמב"ם ביאר, שהמשתמש במזמור כסגולה לרפואה, נחשב כופר בתורה, שכן הוא מתייחס אליה כמרפאת את גוף האדם, בעוד מטרתה היא לרפאות את נפשו; ולבריא מותר לקוראו, כי אין הוא מתייחס למזמור כתרופה, אלא מאמין שזכות קריאתו תגן עליו בעתיד[6].
ייתכן שארבעת שירי הלחש שנמצאו בין מגילות מדבר יהודה ליד קומראן[7], הכוללים את מזמור זה בשינויי נוסח, הם ארבעת השירים המוזכרים בסוף מגילת התהילים הגדולה[8], שנועדו להיאמר בימי סיום ארבע התקופות בלוח השנה במגילות קומראן[9].
קריאת שמע על המיטה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעקבות הסיפור התלמודי על רבי יהושע בן לוי, נהוג לומר את שני המזמורים, צ"א וג', בקריאת שמע על המיטה, כהגנה מן המזיקין העלולים להזיק לאדם בשעת השינה. סדר המזמורים משתנה בין נוסחי התפילה השונים[4]. מנהג זה מופיע לראשונה בסדר רב עמרם גאון[10].
מנהג זה מוזכר גם בשולחן ערוך, ומדבריו עולה שהמזמור נאמר לאחר פרשת שמע, ואף לאחר ברכת המפיל[11]. המגן אברהם ביאר, שאף על פי שברכת המפיל צריכה להיות סמוכה לשינה, אין המזמור נחשב להפסק בין הברכה לשינה, שכן שמירה אינה מהווה הפסק[12]. אף על פי כן, יש המקפידים לאומרו לפני ברכת המפיל[13].
שחרית של שבת
[עריכת קוד מקור | עריכה]מזמור צ"א נאמר בפסוקי דזמרא בתפילת שחרית של שבת. הרב חיים אלעזר שפירא ממונקאץ' כתב בשם סידור היעב"ץ, שאף על פי שבספר הזוהר נאמר שהמזיקין אינם יכולים להזיק בשבת[14], ולכן לכאורה אמירת המזמור המגן מפני המזיקין מיותרת; יש לומר מזמור זה דווקא בשבת, כיון שדברי הזוהר נאמרו דווקא בזמן שעם ישראל שומרים על השבת כהלכתה, אבל כשישראל אינם נזהרים בהלכות שבת, הדבר נותן כוח יתר למזיקים, ושליטתם מתגברת דווקא בערבי שבתות[15].
מוצאי שבת
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשעה שהשבת יוצאת חוזרים המזיקים לשוטט בעולם, ובמקביל מאבד היהודי את הנשמה היתרה שלו, לכן אומרים בתפילת ערבית של מוצאי שבת את שיר של פגעים שבו כתוב ”מִפַּחַד לָיְלָה”. ואין אומרים מזמור זה במוצאי שבת בשבוע שחל בו יום טוב, שכן אז ימי החול, הנמצאים בין קדושת שבת לקדושת יום טוב, מוגנים כבר[16]. סיבה נוספת שאין לומר שיר של פגעים במוצאי שבת בשבוע שחל בו יום טוב, מכיוון שבמזמור כתוב: ”וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ, כּוֹנְנָה עָלֵינוּ” והכוונה בכך לששת ימי בראשית, והיות ואין בשבוע זה שישה ימי חול רצופים, אין לומר את המזמור[17]
לווית המת
[עריכת קוד מקור | עריכה]כאשר מלווים את המת חוששים המלווים שמא ינזקו הן הנפטר והן הם ממלאכים רעים הנמצאים בבית הקברות ויכולים לפגוע בנפטר וכתוצאה מכך גם במלוויו[דרוש מקור] על כן אומרים את המזמור יושב בסתר עליון המגן על בני האדם מפני המזיקים[18].
הרב דוד הלוי סגל, בספרו טורי זהב (ט"ז), כתב בשם ר' שלמה לוריא (רש"ל) ש”קיבל מאביו זקנו שיש לומר ז' פעמים דהיינו בפעם א' עד מלת כי ומלת כי בכלל. ובפעם הב' עד כי מלאכיו. ובג' עד כי מלאכיו יצוה. ובד' עד יצוה לך. ובה' עד לך לשמרך. ובו' עד לשמרך בכל. ובז' עד בכל דרכיך ויש בו סוד וכתוב בלבוש שגם הוא נהג כן”.
אזכרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]חנוכה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במרבית חצרות החסידות כמו מנהג הספרדים נהוג לומר לאחר הדלקת נרות חנוכה, שבע פעמים את הפרק, ולפניו את הפסוק "ויהי נועם".
מקור אמירת המזמור בזמן זה הוא מסידור רבי שבתי שהביא בשם הרמב"ן שיש לומר פרק זה לאחר הדלקת נרות חנוכה כל מילה שבע פעמים, ובשם הבעל שם טוב כתב שצריך לומר את כל הפרק שבע פעמים, לשם סגולה ושמירה במשך כל השנה.
בספר עבודת ישראל כתוב שהטעם הוא משום שמירה על ה"אור" של נרות חנוכה מפני הסטרא אחרא[19].
בספר קדושת לוי מבאר שאומרים את הפרק הזה בגלל הפסוק שלפניו שנאמר בו "ומעשה ידינו כוננהו", ובחנוכה הנס נעשה על ידי מעשי החשמונאים ולא נס שמיימי לחלוטין.
בתשב"ץ קטן[20] כתב בטעם אמירת מזמור זה: ”מהר"ם ז"ל כשהוא מתפלל ויהי נועם אומר לעולם אורך ימים וכו' ב' פעמים. ואז יש בו כמנין כהנים בגימטריא לפי שכהני חשמונאי ובניו היו הולכים למלחמה ואמרו ז' פעמים ויהי נועם וב"פ אורך ימים אשביעהו ונצחו”. אך התשב"ץ הזכיר לאומרו רק במוצאי שבת.
חנוכת בית קברות
[עריכת קוד מקור | עריכה]חנוכת בית כנסת
[עריכת קוד מקור | עריכה]תפילת הדרך
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יושב בסתר עליון - אהרון רזאל באלבומו זמן הגאולה[21].
- אורך ימים אשביעהו - הרב שלמה קרליבך[22].
- אורך ימים - ניגון שהולחן[23] לרגל יום הולדתו ה-90 של הרבי מליובאויטש בשנת ה'תשנ"ב. הניגון הולחן על ידי הרב שלום ברוכשטאט.
- עמו אנכי בצרה - יואלי קליין ושייע גרוס[24].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תהילים צ"א, באתר תנ"ך - הרצוג
- תהילים צ"א באתר 929 - תנ"ך ביחד
- הרב אלחנן סמט, מזמור צ"א - שיר של פגעים, באתר תורת הר עציון, 30 בדצמבר 2015
- יהודה איזנברג, רק בעיניך תביט ושילומת רשעים תראה, באתר "דעת"
- הרב ירון בן דוד- בארות יצחק, פורטל הדף היומי.
- מידע על יושב בסתר עליון בקטלוג הספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 תלמוד בבלי, מסכת שבועות, דף ט"ו, עמוד ב'
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת שבת, פרק ו', הלכה ב'
- ^ רש"י, מסכת שבועות, דף ט"ו, עמוד ב'
- ^ 1 2 תהילים צ"א, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת", ע"פ אוצר ישראל לי"ד אייזענשטיין
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת עירובין, פרק י', הלכה י"א
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר המדע, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים, פרק י"א, הלכה י"ב
- ^ מגילה 11Q11.
- ^ במזמור ייחודי.
- ^ אסתר חזון, מזמורי תהילים במגילות מדבר יהודה.
- ^ ד"ר דליה מרקס, בעת אישן ואעירה, הוצאת ידיעות ספרים
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן רל"ט, סעיף א'
- ^ מגן אברהם, אורח חיים, סימן רל"ט, סעיף קטן ב'
- ^ משנה ברורה, אורח חיים, סימן רל"ט, סעיף קטן ב'
- ^ ספר הזוהר, חלק ב', דף קל"ה, עמוד ב'
- ^ יחיאל מיכל גאלד (עורך), דרכי חיים ושלום, מונקאץ', ה'ת"ש, עמוד קמ"ב, באתר היברובוקס
- ^ שאלת יעבץ
- ^ רבי אליעזר בן יואל הלוי, ראבי"ה, הוצאת חברת מקיצי נרדמים, עמוד 393, באתר היברובוקס
- ^ שולחן ערוך, יורה דעה, סימן שע"ו, סעיף ד'.
- ^ בספר ישמח ישראל סיים שייתכן ששני הטעמים משלימים אחד את השני.
- ^ סימן רנח.
- ^ יושב בסתר עליון, אהרון רזאל באתר יוטיוב.
- ^ שלמה קרליבך, אורך ימים אשביעהו, להאזנה באתר יוטיוב.
- ^ הניגון להאזנה.
- ^ עמו אנכי בצרה, יואלי קליין ושייע גרוס, להאזנה באתר יוטיוב.
| מזמורי ספר תהילים | ||
|---|---|---|
|
