מוזיאון ד'אורסה
 | |
| האולם הראשי | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | מוזיאון לאמנות |
| על שם | גאר ד'אורסה  |
| כתובת | Rue de Lille 75343, Paris |
| מיקום | הרובע השביעי של פריז |
| מדינה | צרפת |
| מייסדים | פרנסואה מיטראן, ואלרי ז'יסקר ד'אסטן |
| מפעיל | Service of the Museums of France |
| מבקרים בשנה | 3,651,616 (נכון ל־2019) |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1986 |
| תאריך פתיחה רשמי | 1986 |
| קואורדינטות | 48°51′36″N 2°19′35″E / 48.86°N 2.3263888888889°E |
| http://www.musee-orsay.fr | |
| (למפת פריז רגילה)   מוזיאון ד'אורסה | |
  | |
מוזיאון ד'אורסה (Musée d'Orsay) הוא מוזיאון הממוקם על הגדה השמאלית של נהר הסן בפריז בירת צרפת. המבנה נועד במקור להיות תחנת רכבת (מבנה הגאר ד'אורסה) והוסב לשמש כמוזיאון. במוזיאון מוצגות בעיקר יצירות אמנות צרפתית שנוצרו בין השנים 1848–1915.
אוסף המוזיאון מכיל את היצירות האימפרסיוניסטיות הידועות ביותר, מעשי ידי הציירים קלוד מונה, פול סזאן, קאמי פיסארו, אדגר דגה, אוגוסט רנואר ואחרים. כמו כן מציג המוזיאון פסלים ורהיטים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בטרם נוסד המוזיאון, שימש המבנה כתחנת רכבת שנקראה גאר ד'אורסה, המיועדת לקו הרכבת פריז - אורליאן. ב-1939 הופסקה תנועת הרכבות בתחנה, כי רציפיה היו קצרים מדי לרכבות בהן נעשה שימוש. במהלך מלחמת העולם השנייה שימש המבנה כבית מיון דואר.
ב-1977 החליטה ממשלת צרפת להפוך את המבנה למוזיאון. משרד ACT של האדריכלים רנו בארדוו, פייר קולבוק וז'אן־פול פיליפון, נבחר להתאים את המבנה ליעודו החדש - זאת, באמצעות בניית כ-20,000 מטרים רבועים של שטחי תצוגה. המוזיאון נפתח ב-1 בדצמבר 1986 בנוכחות נשיא צרפת פרנסואה מיטראן. בין השנים 1986–1994 נוהל המוזיאון על ידי פרנסואז קשן, בין 1994 ל-2001 הוא נוהל על ידי אנרי לוארט, ומאז שנת 2001 מנוהל המוזיאון בידי סרז' למואן.
באפריל 2024 הוצגה במוזיאון תערוכה מתחלפת של הציירת הישראלית צרפתייה נתנאל הרבלין.[1] הרבלין שתלה בתערוכה שלה ציורים של אמני תנועת הנאבי. אמני הקבוצה שציוריהם מופיעים בתערוכה של הרבלין הם פייר בונאר, אדואר וויאר ופליקס ואלוטון.[2].
יצירות עיקריות המוצגות במוזיאון
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גוסטב קורבה – הסטודיו של הצייר, גבר צעיר יושב, מקורו של העולם;
- ז'אן-פרנסואה מילה – אביב;
- ז'אן-בטיסט קאמי קורו – בוקר, ריקוד הנימפות;
- אלכסנדר קבנל – לידתה של ונוס;
- ז'אן-לאון ז'רום – דיוקן הברונית נתנאל דה רוטשילד, קבלת פנים בוורסיי, הברונית דה קלר;
- פייר פובי דה שאבאן – ילדות צעירות לחוף הים, אם צעירה - צדקה, מבט על טירת ורסיי והאורנז'רי;
- אז'ן בודן – חוף טרובי;
- קאמי פיסארו – כפור לבן;
- אדואר מאנה – אולימפיה, המרפסת, ברת מוריזו עם זר סיגליות, ארוחת בוקר על הדשא;
- אדגר דגה – התהלוכה (סוסי מרוץ ליד הטריבונה), משפחת בללי, דיוקן אדואר מאנה, דיוקנאות, בבורסה, האבסינת, אישה מתרחצת באמבט;
- פול סזאן – תפוחים ותפוזים;
- קלוד מונה – תחנת סן לזר, רחוב מונטוגווי בפריז, חגיגות ה-30 ביוני 1878, השפעת הרוח - סדרת צפצפות, קתדרלת רואן - הרמוניה בכחול, שושנות מים כחולות;
- פייר-אוגוסט רנואר – הנשף במולן דה לה גאלט;
- וינסנט ואן גוך – דיוקן עצמי, הסיאסטה, הכנסייה באובר, מבט משבה, האישה האיטלקית, ליל כוכבים מעל הרון, דיוקנו של ד"ר גאשה;
- ז'ורז' סרה – הקירקס;
- אנדרה דרן – גשר צ'ארינג קרוס;
- ג'יימס אבוט מקניל ויסלר – סידור באפור ובשחור: אמו של האמן (המכונה "אמו של ויסלר);
- פסלי אוגוסט רודן, פול גוגן, קאמי קלודל, וז'אן-בטיסט קארפו.
|
_(1).jpg)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
| עיינו גם בפורטלים: | |||
|---|---|---|---|
 | פורטל פריז | ||
 | האמנות | ||
 | האדריכלות | ||
אתר האינטרנט הרשמי של מוזיאון ד'אורסה
מוזיאון ד'אורסה, ברשת החברתית פייסבוק
מוזיאון ד'אורסה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
מוזיאון ד'אורסה, ברשת החברתית אינסטגרם
מוזיאון ד'אורסה, ברשת החברתית LinkedIn
מוזיאון ד'אורסה, סרטונים בערוץ היוטיוב- מוזיאון ד'אורסה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- גלריית תמונות
- תמונות ומידע על המוזיאון
- סיור וירטואלי במוזיאון
- From Station to the Renovated Musée d'Orsay באתר Google Arts & Culture
.svg){kind=icon}
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Hagit Peleg Rotem, אימפרסיוניסטית עכשווית: נתנאל הרבלין במוזיאון ד׳אורסיי בפריז, באתר מגזין פורטפוליו, 2024-04-06
- ^
נעמה ריבה, "אני לא רוצה לתת לאירופאים את המתנה שהם כל כך רוצים", באתר הארץ, 8 באפריל 2024
