בנק מזרחי טפחות
 | |
 | |
| בית ההנהלה הישן של בנק מזרחי, בשדרות רוטשילד, תל אביב | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | חברה ציבורית |
| בורסה | הבורסה לניירות ערך בתל אביב |
| סימול | מזטפ |
| מייסדים | תנועת מזרחי העולמית |
| תקופת הפעילות | 1923–הווה (כ־101 שנים) |
| מיקום המטה | רמת גן  |
| משרד ראשי | מגדל משה אביב, רמת גן |
| שליטה בחברה | אייל עופר (21.19%), דודי ורטהיים ודרורית ורטהיים (20.39%) |
| ענפי תעשייה | בנק |
| מוצרים עיקריים | שרותי בנקאות |
| שווי שוק | 40.6 מיליארד ש"ח (6 בנובמבר 2024) |
| הכנסות | 14.78 מיליארד ש"ח (2023) |
| רווח | 4.91 מיליארד ש"ח (2023)[1] |
| הון עצמי | 27.5 מיליארד ש"ח (2023)[1] |
| סך המאזן | 448 מיליארד ש"ח (2023)[1] |
| יחס הון | 10.32 (2023) |
| יו"ר | משה וידמן |
| מנכ"ל | משה לארי |
| עובדים | 7148 (2023) |
| www.mizrahi-tefahot.co.il | |
  | |
בנק מזרחי טפחות הוא בנק ישראלי. קבוצת הבנק פועלת בישראל ומחוצה לה, ועוסקת בפעילות בנקאית מסחרית, עסקית וקמעונאית, ובפעילות משכנתאות בישראל, באמצעות 184 סניפים ומרכזי עסקים. פעילותו של הבנק בחוץ לארץ מתבצעת באמצעות מספר חברות בנות, שלושה סניפים וארבע נציגויות באירופה, בארצות הברית ובדרום אמריקה.
מנכ"ל בנק מזרחי טפחות מאז ספטמבר 2020 הוא משה לארי, אשר החליף בתפקיד את אלדד פרשר, שכיהן כמנכ"ל הבנק משנת 2014. בתקופתו של לארי בנק מזרחי רכש את כל מניות בנק אגוד לישראל והפכו לחברת בת, כאשר לארי מכהן כיו"ר הדירקטוריון הזמני שלה מאז אוקטובר 2020.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפני קום המדינה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנק המזרחי נוסד על ידי תנועת המזרחי העולמית בשנת 1923, במטרה להעניק סיוע כספי ולשמש מכשיר פיננסי למפעלם של יחידים ולמוסדות השייכים להסתדרות המזרחי. נוסף לכך הוטלה על הבנק המשימה לשמש בנק לאומי ציבורי לכלל היישוב. הבנק הוקם עם הון התחלתי של 10,000 לירות מצריות, וההון המונפק באותו שלב היה בערך של 100 מניות יסוד בנות לירה מצרית כל אחת, ו-9,900 מניות רגילות בנות לירה מצרית כל אחת. מניות היסוד אמורות היו, על פי התקנון, להישאר ברשות הסתדרות המזרחי כדי להבטיח את המשך קיומו של המוסד. במשך שנות ה-20 המזרחי פעל רבות בשיווק מניות הבנק בארץ ישראל, ארצות הברית ואירופה. מניות נמכרו בוועידות המזרחי בארצות הברית בשנים 1923-1925[2], באסיפות בארץ ישראל[3] ושליחים נשלחו לאירופה, ארצות הברית ודרום אפריקה למכירת מניות[4][5]. באפריל 1925 הבנק נפתח לקהל הרחב[6], ומניות המייסדים הראשונים הוקצו לרב יהודה לייב פישמן מימון ולפרופסורים הרמן שטרוק וחיים פיק. למנהל ראשי של הבנק מונה דוד צבי פנקס[7].
בשנת 1927 שילם הבנק את הדיבידנד הראשון שלו. בהזדמנות זו הוחלט להפריש מהרווחים 20 ליש"ט לקרן הקיימת לישראל לשם רישום הבנק ב"ספר הזהב". באותה שנה נפתח סניף הבנק בתל אביב, ברחוב הרצל 18, ומנהלו היה דוד צבי פנקס, לימים שר התחבורה בממשלת ישראל. המשרד הראשי של הבנק היה ברחוב יפו בירושלים[8]. במקביל להקמת בנק המזרחי הוקם בשנת 1928 "בנק הפועל המזרחי" ונקרא "קופת מלווה של הפועל המזרחי". בשנת 1932 התקבלה החלטה שחייבה את כל עובדי הבנק להיות חברים מאורגנים ומשלמי מיסים, בתנועת המזרחי או הפועל המזרחי. על פי החלטה זאת חברי ועד ההנהלה חייבים להתגורר בארץ ישראל. כן נקבע, שאדם שאינו מתנהג בחייו בדרך התורה והמצוות לא יוכל להתקבל לעבודה בבנק. בשנת 1935 נוסדה חברת המזרחי לפיתוח קרקעות בע"מ ונפתח סניף הבנק בחיפה ברחוב כיאט[9].
במאי 1936 עבר סניף הבנק בתל אביב לרחוב לילינבלום 48[10]. הבניין תוכנן על ידי האדריכל ד"ר אלכס פרידמן ובנייתו הושלמה בשנת 1936 בסגנון הבאוהאוס, שאפיין את הבניינים שנבנו בעיר בסוף שנות ה-20 של המאה ה-20[11].
לאחר קום המדינה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במאי 1960 פתח הבנק סניף שני בירושלים, ברחוב בן יהודה[12]. במאי 1961 נפתח סניף ברמת גן[13]. בשנת 1963 היו לבנק 14 סניפים, בין השאר באשדוד ובשלומי[14].
בשנת 1969 החליטו ראשי בנק המזרחי ובנק הפועל-המזרחי לחבור יחד ולהקים את בנק המזרחי המאוחד. לבנק המאוחד היו 42 סניפים ברחבי הארץ ונכסים בשווי של למעלה מ-400 מיליון לירות ישראליות. בשנת 1978 החל הבנק בתהליך מחשוב הסניפים[15], לאחר שקודם לכן רכש לשם כך את חברת המחשוב "חיש", שהפכה לחברת המחשוב של הבנק בשם "מחיש".
במרץ 1979 רכש הבנק מההאפוטרופוס הכללי את "בנק שווייץ ישראל לסחר", לאחר הרכישה שם הבנק שונה ל"בנק למימון ולסחר"[16] עד לשנת 1990 בנק זה היה לחברת בת שבשליטת מזרחי, ולקראת סוף שנה זו הוא מוזג לתוכה. בשנת 1980 רכש הבנק מהמדינה את בנק טפחות שהחל להתנהל כחברת בת של הבנק.
בשנת 1983, בעקבות משבר מניות הבנקים, עבר הבנק לבעלותה של ממשלת ישראל. רכישת בנק טפחות הכבידה על הבנק, ולבסוף, שבועות לאחר שמאיר פנה אל ראש הממשלה שמעון פרס ואמר לו כי הבנק עומד בפני פשיטת רגל, ובסיוע יועצו של פרס, אמנון נויבך, המפקחת על הבנקים גליה מאור ונגיד בנק ישראל ד"ר משה מנדלבאום, הושג קו אשראי של 100 מיליון דולר שמנע את קריסת הבנק. לנוכח המלצות ועדת בייסקי נאלץ מנכ"ל הבנק, אהרן מאיר, להתפטר, והוא הועמד לדין ונדון למאסר על תנאי של שנתיים וקנס בסך 600,000 ש"ח.
בשנת 1995 החלה הפרטת הבנק וקבוצת עופר-ורטהיים רכשה 26% ממניותיו[17]. לאחר מכן הגדילה הקבוצה את החזקותיה בבנק ורכשה 51% ממניותיו, והמדינה מכרה את יתרת החזקותיה בבנק לעובדי הבנק (9%) ולציבור הרחב.
בנק טפחות
[עריכת קוד מקור | עריכה]טפחות הוקמה בשנת 1944 על ידי הסוכנות היהודית כחברה למתן משכנתאות שניות[18] והושקעו בה כספים של קרן היסוד[19][20]. היא הלוותה כסף לפרויקטים של שיכון[21] כמלווה נוספת[22]. בשנת 1949, שנת הקמתה של עמידר, היא הייתה לחברת בת שלה. פעילותה בשנת 1950 הייתה מצומצמת כי הממשלה הגדילה את אחוזי המימון של המשכנתא הראשונה דבר שייתר ברוב המקרים את הצורך במשכנתא שנייה[23]. בראשית 1954 הוחלט שטפחות תעבור לממן פרויקטים ליצירת מקומות עבודה[24], עבודות ציבוריות ועבודות דחק[25]. החברה העניקה הלוואות לרשויות מקומיות לעבודות פיתוח שונות, כמו חיבור יישובים לרשת החשמל[26], פיתוח דרכים[27] והקמת בתי ספר[28] ונודעה כ"בנק עמידר"[29]. במקביל העניקה החברה הלוואות לצורך בניית חדר נוסף בבתים פרטיים[30]. בסוף 1961 הוחלט על הפיכתה לבנק למשכנתאות[31]. בשנת 1965 פתח הבנק סניף בירושלים[32] ובשנת 1968 עברה הנהלת הבנק מתל אביב לירושלים[33]. בשנת 1975, בעקבות שמועות על הענקת הלוואות מועדפות למקורבים, עלתה בכנסת הדרישה להפריט את הבנק[34]. הבנק היה לחברה ציבורית שרוב מניותיה בידי ממשלת ישראל[35]. הממשלה החזיקה בשנת 1978 52% מהמניות, משקיעי ישראל החזיקו ב-16% וכלל החזיקה ב-20%[36]. 22% מהמניות נסחרו בבורסה[37].
מיד לאחר המהפך, ביולי 1977 הוחלט במשרד האוצר להפריט את בנק טפחות[38]. בשנת 1978 קיימה הממשלה משא ומתן למכירת מניותיה בבנק למשקיעים פרטיים[39] וחברות כלל ומשקיעי ישראל של סם רוטברג טענו שנחתם עמם זיכרון דברים על מכירת הבנק להם[40]. בינואר 1979 הסתמן שמניות הממשלה יימכרו למשקיעים קנדיים ולבנק המזרחי[41]. בפברואר 1980 החליטה הממשלה על מכירת טפחות לבנק המזרחי, שהציעה את ההצעה הגבוהה ביותר[42] והמכירה יצאה אל הפועל בסוף מרץ 1980[43].
מנכ"ל החברה היה חיים רייזל, עד פטירתו בשנת 1964[44]. מנכ"ל הבנק בשנות ה-60 וה-70 היה משה מן. יושב ראש מועצת המנהלים של הבנק היה דוד טנה שעד 1969 היה במקביל גם מנכ"ל משרד השיכון[32]. במרץ 1974 נתמנה זאב שרף, שקודם לכן היה שר השיכון, ליו"ר מועצת המנהלים של הבנק[45]. ביוני 1975 עבר תפקיד יו"ר מועצת המנהלים לידי דוד וינשל שהיה מנכ"ל משרד השיכון[46].
מיזוג מזרחי טפחות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2005 התמזגו בנק המזרחי המאוחד ובנק טפחות למשכנתאות, ומאז נקרא הבנק "בנק מזרחי טפחות בע"מ" או "מזרחי טפחות".
בנק טפחות נמנה עם קבוצת בנק המזרחי מאז רכישתו בשנת 1980. במשך השנים לא התקיימו בין חברת האם - (בנק המזרחי), לחברת הבת - (בנק טפחות), יחסי גומלין. ההנהלה והדירקטוריון של בנק טפחות התנהלו באופן עצמאי ובנק המזרחי לא התערב בניהולו. הקשר ביניהם התבטא בכך שבנק טפחות נהנה מן ההון ומן המקורות שהעמיד לרשותו בנק המזרחי, ועל בסיסם פיתח והרחיב את פעילותו העסקית, ואילו קבוצת בנק מזרחי נהנתה מרווחי בנק טפחות, שנרשמו בדוחות הכספיים של הקבוצה. היעדר שיתוף פעולה בין שני הבנקים שנבע, בין השאר, ממגבלות רגולטוריות, מנע מן הקבוצה לנצל את מלוא הפוטנציאל שהיה בידיה, והפתרון היחיד לבעיות אלו, היה מיזוג בין שני הבנקים - רעיון שעלה מדי פעם על סדר יומו של הבנק, ומסיבות שונות לא יצא אל הפועל[47].
במהלך שנת 2004, לנוכח תמורות ושינויים שחלו במערכת הבנקאית, ובהם השלמת מיזוגם של מספר בנקים למשכנתאות עם הבנקים המסחריים שלהם, הפך רעיון המיזוג בתוך קבוצת בנק המזרחי למעשי, ובחודש יוני אותה שנה, החליט דירקטוריון בנק המזרחי לפעול למיזוג בנק טפחות עם ולתוך בנק המזרחי. עם זאת, שני ועדי העובדים של שני הבנקים התנגדו להליך המיזוג, מחשש לפיטורי עובדים שיביא המהלך בעקבותיו. גם מנכ״ל בנק טפחות, חיים פרייליכמן, התנגד למיזוג ופרש בעקבותיו. הוועדים נקטו שביתות[48] והנושא אף הגיע לדיון בוועדת העבודה של הכנסת[49]. לאחר עימותים נחתם הסכם שהוארך לאחרונה עד שנת 2015 ולאחר מכן הוארך פעם נוספת עד שנת 2021. בעקבות המיזוג, עבר הבנק תהליך כולל של מיתוג מחדש (פברואר 2006) על ידי סטודיו עדלי סטוק (מעצבת: ברברה דגטיאר). במסגרתו אימץ הבנק שם חדש - מזרחי טפחות ושפה תקשורתית חדשה הכוללת לוגו, סיסמה וקו עיצובי חדש. לוגו הבנק בנוי מסימן האינסוף, בצבעי כתום ואפור.
בשנת 2003 עבר מטה הבנק לבית מזרחי-טפחות, משכנו הנוכחי, בקומות 3–13 של מגדל משה אביב, בצומת הרחובות ז'בוטינסקי ואבא הלל סילבר ברמת גן.
בשנים 2009-2008 הושלמו רכישת 50% מההון המונפק של בנק יהב לעובדי המדינה בע"מ והמיזוג עם בנק אדנים למשכנתאות.
בשנים 2007 עד 2017 עלה תיק המשכנתאות של הבנק ביותר מפי שלושה לכ-115 מיליארד שקל, הונו העצמי יותר מהוכפל והגיע ליותר מ-13 מיליארד שקל במרץ 2017[17].
מיזוג מזרחי טפחות עם בנק אגוד
[עריכת קוד מקור | עריכה]באוגוסט 2017 פורסם על מגעים למיזוג הבנק עם בנק אגוד לישראל, צעד שגרם להסתדרות להכריז על סכסוך עבודה בבנק אגוד. ביוני 2018 הודיע מ"מ הממונה על ההגבלים העסקיים על התנגדותו למיזוג[50]. בעלי השליטה בשני הבנקים הגישו ערעור לבית המשפט, ובדיון שנערך בבית הדין לתחרות בנובמבר 2019 נדחה הערעור והמיזוג אושר[51]. לאחר מכן החל תהליך שבו חברת מזרחי פרסמה הצעה לציבור לרכוש את כל מניות החברה, תהליך שלקח כ-3 חודשים. לאחר שתהליך רכישת המניות הושלם בהצלחה (מזרחי קיבלה את הסכמת 95% ממחזיקי המניות), החל תהליך מיזוג משפטי, שהסתיים בסוף 2020. בסוף אוגוסט 2020 בנק מזרחי פרסם הצעת רכש רשמית לבעלי 25% מניות המיעוט הכוללת הסכם חליפין תמורת כ-8% ממניות מזרחי[52].
העילה המרכזית של הממונה על התחרות להתנגדות המיזוג היא שוק האשראי לענף היהלומים הישראלי. בנק מזרחי מחזיק בכ-40% מהשוק, ואיגוד מחזיק בכ-22% ומיזוגם היה יוצר מונופול, ולכן הערעור של שני הבנקים התקבל בנובמבר על תנאי שהם ידללו את שליטתם בשוק זה. ביולי 2020 בנק מזרחי פרסם שהוא חתם על הסכם למכירת תיקי האשראי שלו בשוק זה לחברת "פנינסולה" וכך, הבנק התקרב עוד שלב בדרך להשלמת המיזוג[53].
בספטמבר 2020 רכש בנק מזרחי טפחות את כל מניות בנק אגוד וכך, מבחינה משפטית, החל מ-1 באוקטובר 2020, חדל בנק אגוד מלהתקיים כחברה ציבורית נסחרת והפך לחברה בת של "מזרחי טפחות"[54][55]. במסגרת זאת, מזרחי מינה 4 דירקטורים מטעמו לדירקטוריון הבנק וכן את מנכ"ל בנק מזרחי טפחות, משה לארי, כיו"ר הדירקטוריון במקומו של זאב אבלס. עד ל-15 בנובמבר 2022 הועברו כלל לקוחות בנק אגוד אל "מזרחי טפחות". ב-31 בדצמבר 2022, הושלם הליך המיזוג לחלוטין ו"אגוד" חדל להתקיים כתאגיד.[56]
בשנת 2022, החלה בניית קמפוס הבנק המרכזי בלוד, שראשיתו ב-2011 עם הקמת בניין משרדים אליו הועברו מוקדי השירות, המחשב המרכזי ומרכז ההדרכה ומשרדי מטה נוספים שהיו פזורים ברחבי גוש דן. הקמפוס החדש נבנה בתקני בנייה ירוקה לחסכון וצמצום עלויות ועם סיום הבנייה הצפויה בשנת 2025, תעבור אליו הנהלת הבנק ששוכנת במגדל משה אביב ברמת גן.[57]
המבנה הארגוני של הבנק
[עריכת קוד מקור | עריכה]- החטיבה הקמעונאית מרכזת את מרבית הפעילות הבנקאית של לקוחות פרטיים ושל לקוחות עסקיים קטנים. בפעילות החטיבה נכללים: תחום הקמעונאות, האחראי בעיקר לפעילות מגזר משקי הבית ומגזר העסקים הקטנים, תחום המשכנתאות, ותחום הבנקאות הישירה, האחראי לצינורות ההפצה באמצעות האפיקים השונים של הבנקאות הישירה. כמו כן, נכלל בפעילות החטיבה תחום הבנקאות הפרטית ללקוחות נבחרים. החטיבה הקמעונאית מנהלת 165 מרכזי עסקים, סניפים ושלוחות ברחבי הארץ וכן את מרכזי הבנקאות ואת מזרחי טפחות LIVE. במזרחי טפחות LIVE סניפים המעניקים את מגוון השירותים הבנקאיים, ככל שאר הסניפים, אך ללא צורך בהגעה אל הבנק[58][59]. הבנקאים במזרחי טפחות LIVE זמינים ללקוחות במגוון ערוצי תקשורת כמו טלפון ישיר, דואר אלקטרוני מאובטח, SMS, פקס', שירות שליחים, שיחת וידאו (צ'ט). בנוסף לסניפי הבנק, אחראית החטיבה הקמעונאית גם על תחום הבנקאות הישירה.
- החטיבה לבנקאות עסקית מרכזת את מרבית הפעולות הבנקאיות של תאגידים גדולים ושל לקוחות עסקיים. בחטיבה סקטור תאגידים, האחראי בעיקר לפעילות מגזר הבנקאות העסקית, וסקטור עסקים, האחראי בעיקר לפעילות מגזר הבנקאות המסחרית. בנוסף, הוקם בשנת 2008 מוקד עסקי ללקוחות מתחום ההתיישבות. במסגרת החטיבה נכללות יחידות נוספות, המספקות שירותים ייחודיים לטיפול בלקוחות מתחומים ספציפיים, כמו סקטור בנייה ונדל"ן, סקטור מימון וסחר בינלאומי ומרכז עסקים המתמחה ביהלומנות. כמו כן, פועל במסגרת החטיבה סקטור לקוחות מיוחדים, המטפל בגביית חובות בעייתיים.
- החטיבה הפיננסית אחראית על הנכסים הפיננסיים של הבנק ועל התחייבויותיו; על חדר עסקאות מאוחד, הפועל בכל השווקים הפיננסיים, במסחר במטבעות, בריביות ובניירות ערך ישראלים וזרים, על הפעילות הבינלאומית של הקבוצה וכן על הבנקאות הפרטית:
- מגזר הבנקאות הפרטית מורכב מצוותים המטפלים בלקוחות המוגדרים כבעלי "עושר פיננסי גבוה", ומצוותים המטפלים בתאגידים בעלי היקף גדול של נכסים כספיים להשקעה.
- הפעילות הבינלאומית בקבוצת הבנק כוללת פעילות עסקית ושירותי בנקאות פרטית באמצעות חברות בנות וסניפים, בישראל ומחוצה לה. הפעילות הבינלאומית של הקבוצה מתמקדת בעיקר בבנקאות פרטית, במתן שירותים פיננסיים ללקוחות ישראלים המקיימים פעילות מחוץ לארץ, במימון סחר חוץ, בהענקת אשראי מקומי ובהשתתפות באשראים סינדיקטיביים. לבנק שלוחות בציריך, בלוס אנג'לס, בלונדון ובאיי קיימן, ונציגויות במקסיקו, באורוגוואי ובפנמה.
- החטיבה לנכסי לקוחות וייעוץ אחראית על סקטור קופות הגמל, על הייעוץ הפנסיוני והפיננסי, ועל החברות הבנות.
- החטיבה לתכנון ותפעול כוללת את האגף להנדסת תהליכים, את אגף תכנון וכלכלה, וכן אחראית על ביטוחי הבנק.
- חטיבת משאבי אנוש ומינהל אחראית על ניהול משאבי האנוש, תחום ההדרכה, לוגיסטיקה מינהל והתייעלות (כולל נכסים ובינוי) ותחום הביטחון והאבטחה.
- חטיבת שיווק, פרסום ופיתוח עסקים אחראית על הפעילויות בנושא הפרסום, השיווק ופיתוח מוצרים פיננסיים ושירותים אחרים אותם משווק הבנק ללקוחות.
- חטיבת חשבונאות ודיווח כספי אחראית על הכנה ועריכה של הדוחות הכספיים של הבנק לציבור, על דיווחים לרשויות סטטוטוריות ולהנהלה, על תחום המיסוי, על יישום סרבנס-אוקסלי בבנק, על הספר הראשי, הנהלת החשבונות והגזברות.
- החטיבה המשפטית אחראית למתן שירותים משפטיים לכל יחידות הבנק, ליצירת התשתית המשפטית של פעילות הבנק, לניהול החשיפה לסיכונים משפטיים (לרבות קצין הציות אשר ממונה גם על נושא איסור הלבנת ההון), ולטיפול בתביעות נגד הבנק.
- חטיבת הביקורת הפנימית אחראית לביצוע ביקורת פנימית על היחידות העסקיות והתפעוליות של הבנק. כמו כן, אחראית החטיבה על היחידה לפניות הציבור המטפלת בפניות ובתלונות הציבור בקשר עם פעילות הבנק.
- חטיבת הטכנולוגיה (מח"יש שירותי מחשב בע"מ) אחראית על תחום המחשוב ואבטחת המידע בבנק.
- חטיבה לבקרת סיכונים: שעוסקת בבקרה קבועה ובלתי תלויה על איכות ניהול הסיכונים בתחומי הפעילות השונים; סיכוני אשראי, סיכוני שוק, סיכוני מוניטין וסיכונים תפעוליים.
חברות בנות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתגר - ניהול תיקי השקעות עוסקת בניהול תיקי השקעות מאז 1987.
- מזרחי-טפחות חברה לנאמנות - חברה לנאמנות הנמצאת בבעלות ובשליטה מלאה של הבנק, ומאפשרת שילוב שירותי הנאמנות בכלל שירותי הבנקאות שהבנק מציע.
- טפחות סוכנות לביטוח מספקת ביטוחי משכנתא (ביטוח חיים וביטוח מבנה) ללקוחות אשר נוטלים משכנתא דרך הבנק.
פעילות נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הבנק מפעיל מאז 2005 את "מזרחי טפחות בקהילה", תוכנית חברתית המתמקדת בקידומם ובטיפוחם של ילדים ובני נוער בחסך, תוך עידוד עובדים ומנהלים להיות שותפים מלאים בתהליך. עם פעילויותיו הנוספות של מזרחי טפחות בקהילה נמנים "מדריך ערך מוסף" המכיל מידע מפורט על מוצרים המיוצרים בידי אוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים[60], וערכת ההדרכה אינטראקטיבית בנושאים בנקאיים-פיננסיים לגילאי 14 - 18.
- באוקטובר 2007 העלה הבנק את אתר "תערוכת אינסוף לאמנות", תערוכה אינטראקטיבית בהשתתפות כ-1,000 אמנים מכל תחומי המדיה, אשר הציגו כ-2,500 עבודות בנושא האינסוף.
פרשת הסיוע בהעלמת מס ללקוחות האמריקאים
[עריכת קוד מקור | עריכה]רשויות המס בארצות הברית פתחו בחקירה בשנת 2013 כנגד הבנק על כך שסייע ללקוחותיו האמריקאים להעלים מס בין השנים 2000-2010.
בפברואר 2019, הבנק הגיע להסדר עם משרד המשפטים האמריקאי על תשלום קנס של 195 מיליון דולר[61][62].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של בנק מזרחי טפחות- אתר האינטרנט הרשמי של בנק מזרחי טפחות
בנק מזרחי טפחות, ברשת החברתית פייסבוק
בנק מזרחי טפחות, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
בנק מזרחי טפחות, סרטונים בערוץ היוטיוב
.svg){kind=icon}
- בנק מזרחי טפחות בע"מ, באתר גלובס
- הדירקטורים של בנק מזרחי טפחות באתר Directors של קבוצת D&B
- מזרחי טפחות באתר YouTube
- שוקי שדה, כך מתנהל מזרחי טפחות: 14 דירקטורים שותקים ומנכ"ל אחד קובע, באתר TheMarker, 31 באוגוסט 2012
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 בנק מזרחי טפחות בע"מ: נתונים כספיים באתר מאי"ה.
- ^ הרב מאיר ברלין, ועידת המזרחי באמריקה, דואר היום, 22 בנובמבר 1923
מזרחי, ועידת המזרחי באמריקה, דואר היום, 20 במאי 1925 - ^ ראו למשל המזרחי היום, דואר היום, 29 באפריל 1926
- ^ ראו למשל על ישראל פלסר שמכר מניות במדינות הבלטיות וברומניה ארצות הברית ודרום אפריקה בבנק המזרחי, דואר היום, 27 ביוני 1926 בבנק המזרחי, דואר היום, 27 ביוני 1926
- ^ http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/1630
- ^ בנק המזרחי, דואר היום, 27 באפריל 1925
- ^ בבנק המזרחי, דואר היום, 27 ביוני 1926
- ^ בנק המזרחי בע"מ, דואר היום, 5 ביוני 1936
- ^ בנק המזרחי בע"מ, דבר, 10 באפריל 1936
- ^ בנק המזרחי בע"מ תל אביב, דואר היום, 11 במאי 1936
- ^ דותן לוי, הסניף ההיסטורי של מזרחי טפחות יהפוך למלון בוטיק, באתר כלכליסט, 10 בינואר 2012
- ^ בנק המזרחי בע"מ, מעריב, 12 במאי 1960
- ^ סניף בנק המזרחי ייפתח ברמת גן, מעריב, 31 במאי 1961
- ^ תכנית חסכון בבנק מזרחי, דבר, 27 במאי 1963
- ^ בנק המזרחי מפעיל שיטה חדישה, מעריב, 6 בדצמבר 1978
- ^ קודם לכן הבנק נודע בשמות: "בנק ארצי", "בנק מימון לישראל", "בנק נורוק אידלזק", "בנק שרון לבנין ומסחר", ו-"בנק מרכזי לסחר"
- ^ 1 2
מיכאל רוכוורגר, נמצאו המרוויחים הגדולים ביותר מחגיגת הנדל"ן הישראלית, באתר TheMarker, 5 ביוני 2017 - ^ התקציב הציוני בשנות המלחמה, דבר, 25 באוקטובר 1944
- ^ עבודה ושיכון, הצופה, 18 בדצמבר 1944
- ^ הגברת הבניין, דבר, 30 בינואר 1945
- ^ השיכון החדש בקרית שמואל, הצופה, 11 בספטמבר 1949
- ^ שיכון הפועל במושבה - בעית-מפתח, דבר, 14 ביולי 1949
- ^ חברת טפחות בע"מ, הַבֹּקֶר, 27 באוגוסט 1951
- ^ מוסד לעבודות ציבוריות, על המשמר, 22 בינואר 1954
- ^ תפקידה החדש של טפחות, דבר, 22 בינואר 1954
- ^ חיים בן-צבי, חיבור חשמל לשושנת העמקים, דבר, 17 באוגוסט 1959
- ^ מועצת עיריית ב"ש אישרה הלוואות פיתוח, על המשמר, 14 בדצמבר 1960
- ^ הרצליה, מעריב, 26 במרץ 1961
- ^ עמידר סוקרת פעולותיה, על המשמר, 19 בפברואר 1960
- ^ עמידר מרחיב פעולותיה, הַבֹּקֶר, 9 ביוני 1961
- ^ טפחות תיהפך לבנק למשכנתאות, על המשמר, 18 בדצמבר 1961
- ^ 1 2 רפאל אלדור, בנק טפחות פתח סניף בירושלים, מעריב, 14 באפריל 1965
- ^ בנק טפחות עבר לירושלים, הצופה, 11 בספטמבר 1968
- ^ דרישה בוועדת הכספים לבדוק ביתר יסודיות פרשת ההלוואות ב"טפחות", דבר, 31 ביולי 1975
- ^ בנק טפחות מגלה טפח ואף טפחיים, דבר, 30 בספטמבר 1970; המשך; המשך
- ^ מועמדים לרכישת טפחות, דבר, 9 במרץ 1978
- ^ בבנק טפחות אני חוסך, על בנק טפחות אני סומך, דבר, 16 במרץ 1978
- ^ שרגא מקל, האוצר החליט למכור את בנק טפחות, מעריב, 12 ביולי 1977
- ^ האוצר: דבר לא סוכם על מכירת טפחות, דבר, 23 במאי 1978
- ^ כלל ומשקיעי ישראל יפנו לבג"ץ למנוע מכירת טפחות, דבר, 6 ביוני 1978
- ^ לקראת סיום מכירת מניות הממשלה בבנק טפחות, דבר, 9 בינואר 1979
- ^ שרגא מקל, על חודו של מיליון: כר זכה בנק המזרחי ב"טפחות", מעריב, 19 בפברואר 1980
- ^ בצ'ק ע"ס 701 מליון ל"י שילם מנכ"ל בנק המזרחי להורביץ, מעריב, 30 במרץ 1980
- ^ חיים רייזל ז"ל, מעריב, 30 ביוני 1964
- ^ אריאל וינשטיין, זאב שרף ייבחר ליו"ר בנק טפחות, מעריב, 21 במרץ 1974
- ^ וינשל במקום שרף - כיו"ר בנק "טפחות", מעריב, 30 ביוני 1975
- ^ אורנה רביב, בנק המזרחי: מדינה על המשמר, באתר ynet, 12 בנובמבר 2002 - בהתאם לאמור בכתבה, תוכניות המיזוג לא יצאו אל הפועל במשך שנים, עקב התנגדות בנק טפחות.
- ^ דפנה צוקר, עובדי בנק טפחות מקצינים עמדתם, באתר גלובס, 1 ביולי 2004.
- ^ פרוטוקול מס' 395 מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות 22 במרץ 2005)
- ^ הודעה לעיתונות: רשות ההגבלים העסקיים פרסמה את נימוקי ההתנגדות למיזוג בין בנק מזרחי לבנק איגוד(הקישור אינו פעיל)
- ^ אושר מיזוג בנק מזרחי טפחות ובנק איגוד, באתר ערוץ 7, 28 בנובמבר 2019
- ^ רון שטיין, רגע האמת של מיזוג אגוד לתוך מזרחי טפחות: פורסמה הצעת הרכש, באתר גלובס, 30 באוגוסט 2020
- ^ מיכאל רוכוורגר, מתקרב המיזוג בין אגוד למזרחי-טפחות: פנינסולה רוכשת את תיק היהלומים, באתר TheMarker, 14 ביולי 2020
- ^ רון שטיין, הציבור ומשקיעי הנוסטרו נענו להצעת הרכש של מזרחי טפחות לאגוד והמיזוג יוצא לדרך, באתר גלובס, 23 בספטמבר 2020
- ^ מחיקת מניות "בנק אגוד" מהרישום למסחר בבורסה החל מ-1 באוקטובר 2020, הודעת הבורסה לניירות ערך תל אביב
- ^ עירית אבישר, חמש שנים אחרי עסקת המיזוג: הסוף של אגוד שווה למזרחי טפחות 1.3 מיליארד שקל, באתר כלכליסט, 4 בינואר 2023
- ^ החלו העבודות לבנייתו של קמפוס מזרחי-טפחות בלוד, הודעה לעיתונות באתר הבנק, 18 בספטמבר 2022
- ^ עירן פאר, מזרחי טפחות השיק את "מזרחי טפחות LIVE", באתר גלובס, 7 בדצמבר 2008
- ^ רונית גודמן, בנק מזרחי טפחות השיק רשת סניפים וירטואליים חדשה, באתר כלכליסט, 7 בדצמבר 2008
- ^ אתר מדריך ערך מוסף
- ^ עירית אבישר, מזרחי טפחות ישלם לרשויות בארה"ב קנס של 195 מיליון דולר, באתר גלובס, 12 במרץ 2019
- ^ דירקטוריון מזרחי-טפחות אישר את ההסדר עם משרד המשפטים האמריקאי | מזרחי-טפחות, באתר www.mizrahi-tefahot.co.il (ארכיון)
| בנקים מסחריים בישראל | |
|---|---|
|
| מניות מדד תל אביב פיננסים |
|---|
| בקרת זהויות |
|
|---|