פרסום הנס

פִּרְסוּם הַנֵּס, או בשמו התלמודי פִּרְסוּמֵי נִיסָּא, הוא מושג הלכתי המאפיין מצוות שנתקנו לשם פרסום נסים היסטוריים שאירעו לעם ישראל.

חשיבות פרסומי ניסא

במסכת שבת דנה הגמרא במי שיש לו כסף מספיק לקידוש או להדלקת נר חנוכה אך לא לשניהם. שואלת הגמרא: ”נר חנוכה וקידוש היום – מהו? קידוש היום עדיף, דתדיר? או דילמא נר חנוכה עדיף, משום פרסומי ניסא?” (תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף כ"ג, עמוד ב'.) הגמרא אומרת שיש להעדיף את הדלקת נר חנוכה משום "פרסום הנס" ששייך בו.

מצוות פרסום הנס

מלבד קריאת המגילה והדלקת נרות חנוכה ישנן מצוות נוספות שקיים בהן את "פרסום הנס":

קריאת הלל^[2]
אמירת על הנסים בחנוכה ופורים^[3]
שתיית ארבע כוסות בליל הסדר^[4]
סעודות פורים^[5]
קריאת מגילת אסתר^[6]

השלכות הלכתיות

פרסום הנס מהווה סיבה להחיל את חיוב קיום המצווה אף על עניים ומחוסרי אמצעים כלכליים^[7]. בהתאם לכך ”אפילו עני המתפרנס מן הצדקה, ימכור מלבושו או ילוה או ישכיר עצמו בשביל יין לארבע כוסות”^[8], וכן בנר חנוכה: ”אפילו אין לו מה יאכל, אלא מן הצדקה, שואל או מוכר כסותו ולוקח שמן ונרות ומדליק”^[9].

כאשר שבת של חנוכה חלה בראש חודש, קוראים הפטרה מעניין חנוכה ("נרות של זכריה"^[10]) ולא מעניין של ראש חודש^[11]. אחד הטעמים לכך הוא משום פרסום הנס^[12].

נרות חנוכה שהודלקו במקום הגבוה 20 אמה מהקרקע, אין יוצאים בהם ידי חובת המצווה^[13], מאחר שבגובה כזה קשה להבחין בהם וחסר במצווה את פרסום הנס^[14].

השומע קריאת מגילה באופן שאינו מבין אותה, כגון שנקראה בשפה שאינו שולט בה לא יצא חובת המצווה^[15] מפני שאם לא הבין חסר במצווה את פרסום הנס^[16], לדין זה ישנו חריג אחד והוא השומע קריאת המגילה בלשון הקודש למרות שאינו מבין יצא ידי חובתו^[17].

נוהגים בקריאת המגילה לקפל את המגילה כאיגרת מפני שבכך מפרסם את הנס^[18] (האגרות הן מוטיב מרכזי במגילה: האגרות נשלחו הן להודיע את גזירת הטבח ביהודים, והן להודיע את ביטולה).

יש עדיפות לקריאת המגילה בעשרה^[19] מאחר שבכך מפרסם הנס^[20] ובכל מקרה הקורא את המגילה בפורים עצמו יצא אף ביחיד, אך הקורא את המגילה ביום אחר לא יצא אלא בעשרה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

מידע על פרסומי ניסא בקטלוג הספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ הרב אליעזר מלמד - פניני הלכה
^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף י"ד, עמוד א'.
^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף כ"ד, עמוד א'.
^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קי"ב, עמוד א'.
^ פרי מגדים.
^ משנה ברורה תרפז יא.
^ מגיד משנה, הלכות חנוכה, פרק ד', הלכה י"ב.
^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תע"ב, סעיף י"ג, על פי תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף צ"ט, עמוד ב' ופירוש הרשב"ם שם ד"ה ואפילו (ב).
^ משנה תורה לרמב"ם, ספר זמנים, הלכות מגילה וחנוכה, פרק ד', הלכה י"ב.
^ ספר זכריה, פרק ד'. ראו תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ל"א, עמוד א'; משנה תורה לרמב"ם, ספר אהבה, הלכות תפילה וברכת כהנים, פרק י"ג, הלכה י"ז; שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרפ"ד, סעיף ב'.
^ תוספות, מסכת שבת, דף כ"ג, עמוד ב' דיבור המתחיל הדר; אור זרוע, חלק ב, סימן תשצ"ד; מרדכי, מסכת שבת, סימן תתל"א; שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרפ"ד, סעיף ג'.
^ תוספות, מסכת שבת, דף כ"ג, עמוד ב' דיבור המתחיל הדר; אור זרוע, חלק ב, סימן תשצ"ד.
^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף כ"ב, עמוד א'; משנה תורה לרמב"ם, ספר זמנים, הלכות מגילה וחנוכה, פרק ד', הלכה ז'; שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרע"א, סעיף ו'.
^ פירוש רש"י לתלמוד, מסכת שבת, דף כ"ב, עמוד א', ד"ה פסולה.
^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י"ז, עמוד א'; שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תר"צ, סעיף ט'.
^ בית הבחירה למאירי, מסכת מגילה, דף י"ז עמוד א',
^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תר"צ, סעיף ח'.
^ ארחות חיים, חלק א', הלכות מגילה ופורים, אות כ"ד; שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תר"צ, סעיף י"ז.
^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תר"צ, סעיף י"ח,
^ משנה ברורה, סימן תר"צ, סעיף קטן ס"א

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

[1] הרב אליעזר מלמד - פניני הלכה

[2] תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף י"ד, עמוד א'.

[3] תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף כ"ד, עמוד א'.

[4] תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קי"ב, עמוד א'.

[5] פרי מגדים.

[6] משנה ברורה תרפז יא.

[7] מגיד משנה, הלכות חנוכה, פרק ד', הלכה י"ב.

[8] שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תע"ב, סעיף י"ג, על פי תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף צ"ט, עמוד ב' ופירוש הרשב"ם שם ד"ה ואפילו (ב).

[9] משנה תורה לרמב"ם, ספר זמנים, הלכות מגילה וחנוכה, פרק ד', הלכה י"ב.

[10] ספר זכריה, פרק ד'. ראו תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ל"א, עמוד א'; משנה תורה לרמב"ם, ספר אהבה, הלכות תפילה וברכת כהנים, פרק י"ג, הלכה י"ז; שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרפ"ד, סעיף ב'.

[11] תוספות, מסכת שבת, דף כ"ג, עמוד ב' דיבור המתחיל הדר; אור זרוע, חלק ב, סימן תשצ"ד; מרדכי, מסכת שבת, סימן תתל"א; שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרפ"ד, סעיף ג'.

[12] תוספות, מסכת שבת, דף כ"ג, עמוד ב' דיבור המתחיל הדר; אור זרוע, חלק ב, סימן תשצ"ד.

[13] תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף כ"ב, עמוד א'; משנה תורה לרמב"ם, ספר זמנים, הלכות מגילה וחנוכה, פרק ד', הלכה ז'; שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרע"א, סעיף ו'.

[14] פירוש רש"י לתלמוד, מסכת שבת, דף כ"ב, עמוד א', ד"ה פסולה.

[15] תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י"ז, עמוד א'; שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תר"צ, סעיף ט'.

[16] בית הבחירה למאירי, מסכת מגילה, דף י"ז עמוד א',

[17] שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תר"צ, סעיף ח'.

[18] ארחות חיים, חלק א', הלכות מגילה ופורים, אות כ"ד; שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תר"צ, סעיף י"ז.

[19] שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תר"צ, סעיף י"ח,

[20] משנה ברורה, סימן תר"צ, סעיף קטן ס"א

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

פורים
מצוות החג	מקרא מגילה • מתנות לאביונים • משלוח מנות • סעודת פורים ושתיית יין בפורים • פרסום הנס
מנהגים	משנכנס אדר מרבין בשמחה • זכר למחצית השקל • אוזן המן • התחפשות • רעשן • בובת המן
מגילת אסתר	אישים במגילה: אחשוורוש • ושתי • המן • עשרת בני המן • זרש • בגתן ותרש • מרדכי היהודי • אסתר • חרבונה • אבגתא • התך • הגי תוספות למגילת אסתר • חלום מרדכי • תרגומי מגילת אסתר לארמית • היעדרותו של אלוהים ממגילת אסתר • מדרש אבא גוריון
תפילות ופיוטים	למנצח על אילת השחר • על הנסים • אשר הניא • ויאהב אומן ("קרובץ לפורים") • מי כמוך ואין כמוך • קוראי מגילה
שירים	ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר • חג פורים (שיר) • אני פורים • ליצן קטן נחמד • תן כתף • ככלות ייני • רשימת שירים ופיוטים לפורים • פיוטים ושירים נוספים
שמחת פורים	פורים שפיל • רב פורים • עדלאידע • ליל שיכורים • פרודיות לפורים
מאכלים	אוזן המן • פזואלוס • פלודן • קרפלך • מקרוט • ספרא (מאפה)
שונות	עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון • בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר • פורים משולש • פורים קטן • תענית אסתר • פרשת זכור • מצוות זכירת מעשה עמלק • מחיית זכר עמלק • מסכת מגילה • סעודת אסתר • פורים שני • קבר אסתר ומרדכי
חגי ישראל ומועדיו