שיחת משתמש:אומרים ישנה

If you can't read Hebrew, click here. עברית | العربية | English | русский | español | italiano

שלום אומרים ישנה, וברוך בואך לוויקיפדיה העברית!
כדי לסייע לך להצטרף לקהילת הכותבים והכותבות בוויקיפדיה, באפשרותך: לפנות לַמדריך המלא למתחילים. להתנסות בעריכה בדף הטיוטה האישית שלך. להתייעץ עם החונך שלך, מתנדב ותיק שישמח לעזור.	לסיוע נוסף דפי עזרה קבלת ייעוץ עקרונות וקווים מנחים כללי התנהגות בדפי שיחה

בברכה, יוניון ג'ק - שיחה 09:48, 23 באוגוסט 2021 (IDT)תגובה

	כוכב כימי
	היי ראיתי שהוספת הרבה עובדות הידעת מאוד מעניינות בנושא כימיה. ממש מרתק! מנין אתה מביא את כל העובדות? האם במקרה יש לך עובדות מעניינות על היסוד דובניום? מאוד מסקרן אותי לדעת (: תודה רבה אלון סול - שיחה 16:35, 26 באוגוסט 2021 (IDT)תגובה

תודה. בסך הכול העתקתי קטעי "הידעת" ממקום למקום. לא חיברתי שום קטע בעצמי לצורך המאורע. קטע "הידעת" לוקח זמן לחבר, ורצוי מאוד שהוא גם יקבל ביקורת עמיתים. אני העתקתי ממקום למקום קטעים, שהקהילה כבר אישרה מזמן. אומרים ישנה - שיחה 16:38, 26 באוגוסט 2021 (IDT)תגובה

זאת עבודה חשובה מאוד. טוב שאתה עושה את זה. גילגמש • שיחה 17:44, 26 באוגוסט 2021 (IDT)תגובה

אני מסמיק. תודה. אומרים ישנה - שיחה 17:46, 26 באוגוסט 2021 (IDT)תגובה

אני רק רוצה לוודא כדי להיות בטוח. אתה האנונימי שפעל במשך זמן רב במדור הידעת, נכון? גילגמש • שיחה 17:49, 26 באוגוסט 2021 (IDT)תגובה

כן. זה אני. לא יודע כמה זמן אחזיק מעמד ברישום. בכל מקרה, אחת הסיבות לרישום הייתה, שרק משתמשים רשומים יכולים להקים מאגר "הידעת" לפורטל כימיה. אומרים ישנה - שיחה 18:03, 26 באוגוסט 2021 (IDT)תגובה

מצוין. אבקש בשבילך הרשאת בדוק עריכות. זה יאפשר לך לערוך גם קטעים מוגנים בהגנה חלקית. אל תוותר בבקשה על הססטוס שלך כרשום. כפי שכתבתי לך זה באמת עוזר מאוד. גילגמש • שיחה 18:04, 26 באוגוסט 2021 (IDT)תגובה

תודה. אבל בינתיים, ממש לא חייבים. יש הרבה עבודה, שאפשר לעשות גם בלי כל מני הרשעות. אני לא רוצה לקפוץ מעל לפופיק. תודה. אומרים ישנה - שיחה 18:07, 26 באוגוסט 2021 (IDT)תגובה

העריכות שלך מופיעות כלא בדוקות וזה סתם מיותר כי אתה מכיר את הנהלים שלנו פה ואתה לא משחית אז אין סיבה לא להעניק לך הרשאה כזאת. ההרשאות בוויקיפדיה הן לא סמל סטטוס או משהו כזה. זה סתם לצרכי פנים בעיקר. גילגמש • שיחה 18:08, 26 באוגוסט 2021 (IDT)תגובה

שלום אומרים ישנה, כפי שניתן לראות ביומן ההרשאות, סומנת כ"בדוק עריכות אוטומטית". על משמעות ההגדרה החדשה שלך ניתן לקרוא בדף "ויקיפדיה:מערכת בקרת שינויים". עיקר ייעודו של הסימון הוא להקל על מלאכתם של המנטרים. כל מה שיכולת לעשות עד היום עדיין אפשרי, ובנוסף, כעת יש ביכולתך לערוך דפים ברמת "הגנה מוגברת", לבדוק כמה עורכים עוקבים אחרי כל דף (דרך "מידע על הדף" בתפריט הימני, או בעזרת סקריפט מספר 33 בויקיפדיה:סקריפטים), ולראות את תוכן הדף מיוחד:דפים שאינם במעקב. מאחר שכעת פחות מעריכותיך ינוטרו, מומלץ מאוד לקרוא את המדריכים החשובים הבאים, אם לא עשית זאת עד כה: ויקיפדיה:לשון, איכותם של מקורות.

בברכה, אילי - שיחה 18:31, 26 באוגוסט 2021 (IDT)תגובה

תודה. אומרים ישנה - שיחה 18:33, 26 באוגוסט 2021 (IDT)תגובה

אילילה אולי טעית בדף השיחה כי ביומן ההרשאות שלו לא מופיעה ההרשאה חובב המכוניות (יהונתן חזי) • דברו איתי! • 19:36, 26 באוגוסט 2021 (IDT)תגובה

משתמש:חובב המכוניות, על זה נאמר "אופס". ברק דאג לעדכן אז תודה לשניכם על תשומת הלב. אילי - שיחה 09:32, 28 באוגוסט 2021 (IDT)תגובה

הענקתי את ההרשאה. ברכות ידידי, תרומתך למיזם "הידעת?" מבורכת, הן כאנונימי והן כמשתמש רשום ברק אברגיל ~ דברו איתי ~ מיזם האירוויזיון 10:22, 27 באוגוסט 2021 (IDT)תגובה

תודה. אני מקווה להמשך שיתוף פעולה פורה. אומרים ישנה - שיחה 10:30, 27 באוגוסט 2021 (IDT)תגובה

ברכות! חובב המכוניות (יהונתן חזי) • דברו איתי! • 10:47, 27 באוגוסט 2021 (IDT)תגובה

תודה. אני העדפתי להשאר אלמוני, אבל זה מציק לזולתי וגם מגביל אותי, טכנית... אומרים ישנה - שיחה 11:12, 28 באוגוסט 2021 (IDT)תגובה

שלום אומרים ישנה, תודה על כתיבתך בוויקיפדיה. לרשותך עומד דף המשתמש, שבו ביכולתך להציג את עצמך ואת תחומי העניין שלך. אין עניין דווקא בהצגת פרטים אישיים. לכן, תוכל להציג את עצמך מבלי לחשוף פרטים אישיים. באפשרותך ליצור כעת את דף המשתמש שלך, באמצעות כניסה לדף "משתמש:אומרים ישנה". יצירת הדף תקל על הנפגשים בעריכותיך לדעת מי עומד מולם, ותחשיב יותר את עריכותיך כוויקיפד מן המניין.

בברכה, חובב המכוניות (יהונתן חזי) • דברו איתי! • 18:53, 2 בספטמבר 2021 (IDT)תגובה

כתבתי על עצמי, שהעדפתי להישאר אלמוני, וגם פעלתי בויקיפדיה כאלמוני מספר שנים. אבל נאלצתי להירשם, כי הפעילות כאלמוני גרמה לזולתי לעקוב אתרי כל פעולה קטנה שעשיתי, וזה כבר ממש הציק לזולת, כשזה נמשך כמה שנים. מעבר לזה, אין שום דבר ששווה לדעת עלי. אני אחד ממיליארדי בני האדם, החיים על הפלנטה. זה הכול. אומרים ישנה - שיחה 18:58, 2 בספטמבר 2021 (IDT)תגובה

טוב זו בחירתך, המשך יום נעים! חובב המכוניות (יהונתן חזי) • דברו איתי! • 18:59, 2 בספטמבר 2021 (IDT)תגובה

	תעבירו את זה הלאה!
	סיבת העיטור: לא יצא לנו לדבר יותר מדי, אבל צפיתי מהצד במה שעשית עוד בימיך כאנונימי, וההשקעה שלך במיזם הידעת היא מדהימה. ישר כוח! העיטור מוענק במסגרת המיזם "תעבירו את זה הלאה". נשמח אם תצטרף לשרשרת הפרגונים, ותעביר הלאה את התבנית לשני עורכים נוספים (או יותר) שאתה מעריך, באמצעות העתקת טקסט זה לדף השיחה שלהם והוספת סיבה: {{תעבירו את זה הלאה2|סיבה=*יש להזין סיבה כאן*}}

💛🤍שוקו מוקה💜🖤 • שיחה • הצטרפו למיזם משחקי הוידאו! • 07:51, 13 בספטמבר 2021 (IDT)תגובה

תודה... לא צריך להיסחף.... אומרים ישנה - שיחה 16:58, 14 בספטמבר 2021 (IDT)תגובה

	כוכב הידעת?
	אחרי זמן ממושך שלא ערכתי בוויקיפדיה, שמחתי לראות שיש מי שמקדם את מיזם 'הידעת?' (שבכלל לא חשבתי שהוא ממש פעיל או מהנה). אמנם אני מכיר אותך רק יומיים מהמיזם, ואני לא באמת יודע מי אתה, אבל הספקתי להעריך במיוחד את ביקורת הכנה שלך (שחסרה מאוד בימינו)! אני חושב שפידבק זה דבר מצוין (גם אם זה רק 'כוכב' ודברי חנופה ;) ).

Matankic - שיחה 22:52, 9 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה

אני מסמיק. יש עוד אנשים שמקדמים את המיזם.... תודה. אומרים ישנה - שיחה 23:37, 9 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה

אומרים ישנה - שיחה 10:48, 11 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה

התפלגות זוכי פרס נובל לספרות לפי שפת יצירתם עד 2021 התפלגות זוכי פרס נופל לספרות לפי יבשות עד 2021 ישנן 2 תמונות בגלריה. ניתן להקיש על תמונה להגדלתה

התפלגות מקבלי פרס נובל בספרות על פי שפתם וארצם. התפלגות זוכי פרס נובל לספרות לפי שפת יצירתם עד 2021 התפלגות זוכי פרס נופל לספרות לפי יבשות עד 2021 ישנן 2 תמונות בגלריה. ניתן להקיש על תמונה להגדלתה

לא ניתן להציג את הגרף באופן זמני –
ההרחבה Graph להצגת תרשימים מושבתת כרגע.

אומרים ישנה - שיחה 12:21, 30 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה

שלום לך, ראיתי שהוספת סדרה של קטעי הידעת לפורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב. כאחראית הפורטל, אני מבקשת לדעת מי בדק את הקטעים האלה? מה המקור שלהם? האם הם עברו את הביקורת של מיזם ויקיפדיה:הידעת?. חמויישה האם אתה יודע משהו על כך? אם הקטעים לא עברו כל ביקורת, אני מבקשת שתעלה אותם למיזם הידעת, ועד שיאושרו שם, אני אסיר אותם מהפורטל. מדובר בפורטל מומלץ, ובמיוחד בכזה, חשוב שלא יוספו קטעי הידעת ללא ביקורת יסודית. תודה. חנה Hanay • שיחה • נשר תחגוג ב-2023 מאה שנים להקמתה 04:37, 31 באוקטובר 2021 (IST)תגובה

בוקר טוב. אלו קטעים שהועתקו ממקומות אחרים בוויקיפדיה, שבהם הם נבדקו. הם הועתקו מהאוסף הכללי של הדף הראשי, מתוך פסקאות בערכים ומפורטלים אחרים. אף אחד מהקטעים אינו מכיל "הגות" שלי או "מחקר" שלי. איני הוגה ואיני חוקר. במקרים בהם יש לי רעיונות משלי, אני נותן אותם לבדיקה בדף הדיונים של האוסף הראשי של קטעי הידעת. תודה על האיכפתיות. אומרים ישנה - שיחה 05:57, 31 באוקטובר 2021 (IST)תגובה

מדובר בקטעים מספר 70 והלאה. הוספתי בדף השיחה של כל אחד מהם את נימוק הכשרות שלו. זאת למעט קטע מספר 71, שהוא מקרה גבול, ואולי באמת הקטע הבודד הזה, עדיף שיימחק משם. קטע 71 נלקח מדף ההמתנה של העמוד הראשי, ושם מישהו הביע ספק לגבי אחד הפרטים בו. (דרך אגב, מבין הקטעים שהעתקתי לפורטל, לפחות אחד הקטעים את חיברת בעצמך). תודה על האיכפתיות ובוקר נפלא. אומרים ישנה - שיחה 06:46, 31 באוקטובר 2021 (IST)תגובה

אם העתקת מקטעים שאושרו במיזם ויקיפדיה:הידעת?, אז אין לי בעיה איתם. כתוב בכל אחד מהקטעים בדף השיחה מהיכן לקחת את הקטע. אני לא מתכוונת להיות מערכת שתעשה את העבודה של כל הבודקים בהידעת. העתקה מפורטלים אחרים, קטעים שלא נבדקו על ידי המיזם, אינה טובה. יש פורטלים מאד מוזנחים, ואיני יודעת מי כתב את הקטעים האלה. נחכה לתגובתו של חמויישה, ואז אחליט מה לעשות. תודה. חנה Hanay • שיחה • נשר תחגוג ב-2023 מאה שנים להקמתה 07:14, 31 באוקטובר 2021 (IST)תגובה

אכן כתבתי לפני זמן קצר, בדף השיחה של כל קטע כזה מה מקורו. תודה על האיכפתיות. אומרים ישנה - שיחה 08:11, 31 באוקטובר 2021 (IST)תגובה

הי, אני יכול לאשר שהקטעים ששובצו בפורטל בתבניות מס' 70, 75, 76, 79, 80 ו-81 אכן שייכים מאושרים ומבוקרים במיזם "הידעת?" של הדף הראשי. כפי שכתב משתמש:אומרים ישנה, שאר הקטעים או נלקחו מפסקאות בערכים רלוונטיים, או נלקחו מדף הדיונים של מיזם הידעת שם לא אושרו (בד"כ בגלל חוסר עניין של משתתפי הדיון בלהביע דעה כלשהי אודות הקטע). חמויישֶה - שיחה 09:53, 31 באוקטובר 2021 (IST)תגובה

גם קטע 82 הוצג במדור הידעת של הדף הראשי. תודה. אומרים ישנה - שיחה 10:23, 31 באוקטובר 2021 (IST)תגובה

בלי קשר להחלטה שלכם לגבי אישור הקטעים, לדעתי, הדיון הזה צריך להתקיים בדף השיחה של אוסף "הידעת", של פורטל "ארכיאולוגיה של המזרח הקרוב". מדובר בעניין כללי. לא אישי. תודה. אומרים ישנה - שיחה 10:21, 31 באוקטובר 2021 (IST)תגובה

העתקתי את הדיון אל שיחת פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/הידעת?/קטעי הידעת?. לדעתי, הוא צריך להמשיך אך ורק שם. תודה. אומרים ישנה - שיחה 10:29, 31 באוקטובר 2021 (IST)תגובה

אתה יכול פשוט לעשות העבר, לא צריך להעתיק. התו השמיני ♫ הבה נשוחח ♫ דיווח על טעויות 22:20, 1 בנובמבר 2021 (IST)תגובה

תודה אומרים ישנה - שיחה 22:22, 1 בנובמבר 2021 (IST)תגובה

ממוזיקת שנות ה-70 זכורים כיום בעיקר הרוק הקלאסי והדיסקו. אולם מיזם המוזיקה הגדול, הבולט, המצליח והממושך בישראל, בעשור זה, היה פסטיבל הזמר החסידי. זו הייתה תחרות של שירים עם לחנים מקוריים לפסוקים מהמקורות, שנערכה בארץ מהלך חגי תשרי, ויצאה לסיבובי הופעות ממושכים בחו"ל. השתתפו בה זמרי השורה הראשונה בישראל ובעולם היהודי, ולחלק מהשירים שהולחנו לכבודה מושמעים ומושרים עד ימנו. הייתה ביקורת מסוימת על שירת נשים בפסטיבל. אבל ניסיונות לערוך פסטיבל דומה, בו רק גברים שרים, ובו נשים וגברים יושבים בנפרד בקהל, נכשלו מבחינה כלכלית. אומרים ישנה - שיחה 13:04, 29 במאי 2022 (IDT)תגובה

שלום

ביטלתי את עריכתך. הידיעה שהוספת לא מתאימה למטרת הסעיף, ובפרט, יש כאן כניסה מיותרת לנושא אישי וכאוב, ופרסום בראש חוצות יכול להוסיף על כאב המשפחה. לא מתאים לעשות זאת בלי הסכמה מפורשת, שהנחתי שבמקרה הזה לא התבקשה ולא ניתנה . בברכה - קיפודנחש 18:33, 2 ביולי 2022 (IDT)תגובה

א. כתוב שמטרת הסעיף היא למשוך אנשים לקרוא ערכים. אני חושב שבידיעה שהבאתי, מופיעות קישוריות, שמזמן לא הופיעו בתבנית.

ב. כל מה שכתבתי פורסם כבר בעיתון.

ג. לא אכנס איתך למלחמת עריכה בשביל שורה, שממילא תיעלם בעוד כמה ימים.

ד. איחולי אושר.

אומרים ישנה - שיחה 19:30, 2 ביולי 2022 (IDT)תגובה

שלום.

ראיתי שאתה מרבה לעדכן את התבנית.

אנא שים לב לתת קישורים פנימיים מועילים, ולחסוך קישורים סתמיים וחסרי ערך. אם התגלו 40 סירי בישול (או סירי לילה) בחפירה, קישור למספר 40 הוא טפל ולא מועיל לקורא, ובוודאי שאינו קשור לידיעה (עיין בערך "40" בבקשה). אם התגלה משהו בחפירה, אין תועלת לקורא בקישור ל"תגלית". מצד שני, כשהידיעה מזכירה את הליגיון העשירי, קישור ל"לגיון" זה לא הדבר הנכון כאשר קיים בוויקיפדיה ערך על הליגיון העשירי עצמו. צריך להשקיע קצת יותר, ולמצוא את הערך הכי קונקרטי שקיים בוויקיפדיה ומתאים לידיעה., ולהימנע מהכחלה לשם הכחלה - קישורים טפלים רק מסיטים את תשומת הלב מהקישורים המשמעותיים, ו"מחנכים" את הקוראים להתעלם מקישורים בידיעות, ואולי גם בערכים.

בברכה - קיפודנחש 09:19, 12 ביולי 2022 (IDT)תגובה

לא מצאתי את הערך לליגיון העשירי. ומה רע בקישורית לערך "תגלית"? אומרים ישנה - שיחה 11:12, 12 ביולי 2022 (IDT)תגובה

בעקבות ההכרזה על בחירות נוספות בהן מתמודד גם בן זוגה, גדעון סער, החליטו בתאגיד להשעות את מגישת החדשות הוותיקה משידורי אקטואליה באופן גורף • כעת היא שגרה מכתב באמצעות עורך דינה בו היא מוחה בתוקף על ההחלטה (ישראל היום) אומרים ישנה - שיחה 23:25, 26 ביולי 2022 (IDT)תגובה

שלום, קרא בבקשה את {{חזרה על עריכה}}.― מקף︙ණ‏ 23:27, 27 ביולי 2022 (IDT)תגובה

קרא בבקשה את "מה ויקיפדיה איננה" ואת "מה תפקיד תבנית האקטואליה". תודה. אומרים ישנה - שיחה 19:08, 28 ביולי 2022 (IDT)תגובה

לאור שיקול הדעת הפגום שאתה מפגין פעם אחר פעם בהוספת הודעות לא מתאימות לתבנית, אבקשך להפסיק לעדכן אותה, ולא לגעת בה יותר. תודה.

אם אראה עוד ידיעה לא מתאימה שהוספת, אשקול לפנות למפעילים שיחסמו אותך מעריכת דף זה. בברכה - קיפודנחש 02:01, 22 באוגוסט 2022 (IDT)תגובה

האמת, לא שאני מסכים איתך. אבל ההתעסקות עם התבנית הזו התחילה להימאס עלי, בגלל הגישה של כמה מכם. וכבר הרחבתי על זה את הדיון, בהזדמנויות קודמות. אומרים ישנה - שיחה 07:25, 22 באוגוסט 2022 (IDT)תגובה

אם הבנתי נכון, אתה אומר שתחדל לעדכן את התבנית. החלטה טובה, ותקוותי שתעמוד בה. קיפודנחש 17:08, 22 באוגוסט 2022 (IDT)תגובה

אני לא מבטיח שום דבר כזה. אני אומר רק שלמרות הכוונות הטובות של כולם, הגישה של חלק מהאנשים שם הוציאה לי את החשק. חלקכם לא מבינים מה ההבדל המהותי בין עריכת ערך לבין עריכת גימיק. חלקחם כבדים. לחלקחם יש גישה טרגית. בומבסטית. לא נעימה. לא מועילה. כבר עדיף להוריד ספר מהמדף ולקרוא להנאתי. לא מבטיח כלום.

ואולי גם הגיע הזמן להפרד משם המשתמש הנוכחי, ולקחת חופשה גדולה מויקיפדיה. אולי לחזור בעוד שנה-שנתיים עם שם משתמש חדש. אבל אני לא מבטיח כלום. אומרים ישנה - שיחה 18:21, 26 באוגוסט 2022 (IDT)תגובה

אומרים ישנה מחוץ לחשבון 91.199.94.96 09:54, 29 בספטמבר 2022 (IDT)תגובה

אומרים ישנה - שיחה 19:03, 30 בספטמבר 2022 (IDT)תגובה

2.52.78.177 09:53, 10 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה

פורטל:המורשת העולמית, פורטל:טורקיה - קטע בודד, פורטל:רוסיה/הידעת?/קטעי הידעת? - מסגרת ריקה, פורטל:מדע בישראל, פורטל:משחקי וידאו ומחשב, פורטל:הארי פוטר/הידעת?/קטעי הידעת? - קטע בודד ולכן מחוץ לרשימות. אומרים ישנה - שיחה 15:00, 17 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה

לגבי משחקי מחשב, יש קטע על טטריס וקטע על סופר מריו. אומרים ישנה - שיחה 22:58, 17 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה

אומרים ישנה - שיחה 19:27, 18 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה

מאז שנת 1949 השתתף הקומיקאי האמריקני-יהודי, ג'רי לואיס, בלמעלה מ-40 סרטי קולנוע, 12 מהם ביים בעצמו. בין סרטיו הידועים "נער הגיישה" (1958), "נער המעלית" (1960), "הפרופסור המטורף" (1963) – שזכה לעוד עיבודים וביצועים מאוחרים יותר, "מי דואג לעסקים?" (1963), "תכשיטי המשפחה" (1965), "בואינג בואינג" (1965), "מלך הקומדיה" (1983) בבימויו של מרטין סקורסזה והסרט הצרפתי -"מאיפה חזרת? לא ראינו אותך יוצא" (1984). במרץ 2006 שר התרבות הצרפתי העניק ללואיס את "אות לגיון הכבוד" וקרא לו "הליצן המועדף על העם הצרפתי".

ב-1972 יצר וגנז את הסרט "היום שבו בכה הליצן". הסרט מעולם לא הוקרן. לואיס, שחתום גם על התסריט, ערך שינויים מפליגים בסיפור המקורי שעליו הסרט בוסס. לצד הבימוי גילם את הדמות הראשית, ליצן קרקס גרמני, הלמוט דורק, שנאלץ ללוות חבורה של ילדים יהודים בדרכם לתאי הגזים באושוויץ. בניגוד לסרטיו הקומיים, זו דרמה אפלה. הסרט נודע בהיסטוריה של הקולנוע כ"סרט המפורסם ביותר שמעולם לא הוקרן". עותק מהסרט נמסר לספריית הקונגרס, וייצא להקרנה חד פעמית, בלתי מסחרית, באולם הספרייה, לא לפני 2024. אומרים ישנה - שיחה 16:11, 29 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה

אומרים ישנה - שיחה 16:20, 14 בינואר 2023 (IST)תגובה

אומרים ישנה - שיחה 12:46, 30 בינואר 2023 (IST)תגובה

אומרים ישנה - שיחה 07:40, 9 בפברואר 2023 (IST)תגובה

אומרים ישנה - שיחה 17:42, 17 בפברואר 2023 (IST)תגובה

Башня молчания в Персии.jpg

הדת הזורואסטריות, הייתה הדת הרשמית והמרכזית באימפריה הפרסית, ונוסדה כנראה, בתחילת האלף הראשון לפנה"ס. קהילות מאמיניה קיימות כיום בעיקר באיראן ובהודו, ומונות יחד כמה מאות אלפי בני-אדם. הזורואסטרים מפורסמים בדיני הנידה ובדיני טומאת המת הקיצוניים שלהם.

בזמן הווסת, האישה סגורה בבקתה נפרדת או בחדר נפרד, ללא חלונות כדי שמבטה לא יטמא את השמש, הירח והכוכבים, ומותר לה ללבוש רק תכריכים. מותר לה לאכול רק מעט, ובכפפות, מצלחת מתכת (שאינה יסוד מקודש). יומיים לאחר תום הווסת על האישה להיטהר באמצעות טבילה בשתן של פר, שעמד חצי שנה בשמש לשם טיהור.

את המתים לא ניתן לקבור באדמה, שהיא אחת מיסודות העולם המקודשים, וכן לא לשרוף באש או להשליך לנהר, שגם הם יסודות מקודשים בדת. מחמת כך גוויית האדם המת נלקחת למבנה חסר גג בשם מגדלי שתיקה, ועוף השמיים אוכל את בשר המת. העצמות שנותרו מטוהרות באור השמש כחצי שנה, ולאחר מכן מותר לקבור אותן. כיום מותר לשרוף את המת בחשמל, שאינו יסוד מקודש בדת הזורואסטרית. אומרים ישנה - שיחה 20:38, 17 בפברואר 2023 (IST)תגובה

בינואר 1945, נלקח וילם הוזנפלד, קצין בוורמאכט וחבר במפלגה הנאצית בשבי הסובייטי. חמש שנים מאוחר יותר דן אותו בית משפט צבאי סובייטי, במשפט מהיר, ל-25 שנות מאסר. במשפט עצמו, כך לפי פסק הדין המשתרע על עמוד אחד בלבד, לא הייתה להוזנפלד זכות להגן על עצמו. פסק הדין קבע שהוזנפלד חקר במו ידיו אסירים, במהלך מרד ורשה, ושלח אותם למעצר. הוא הואשם, שכביכול, "במעשיו תרם לחיזוק הפשיזם במאבקו כנגד ברית המועצות", נשלח למאסר עולם עם עבודת פרך, ומת בו מסבלו. אולם כיום אנו יודעים, שהוזנפלד בכלל היה קצין תרבות וספורט, שלא עשה שום פשע נגד האנושות, וסיכן עצמו בשביל לסייע לעצירים פולנים, ולהציל מהשואה עשרות יהודים. האיש מוכר כחסיד אומות העולם. אומרים ישנה - שיחה 20:43, 23 בפברואר 2023 (IST)תגובה

מוסד יד ושם העניק לאוסקר שינדלר את התואר "חסיד אומות העולם", לאחר דיונים וויכוחים, שנמשכו משנת 1962 עד שנת 1993 – אחרי מותו, ואחרי יציאת סרט הקולנוע "רשימת שינדלר", על אודותיו. מחד, שינדלר הציל כ-1,200 יהודים מהשמדה בשואה. מאידך, הוא הציל אותם בזכות הצלחתו בקבלת רישיון להעסיקם במפעלו, מרגע שהמיר את המפעל למפעל לייצור תחמושת עבור צבא גרמניה הנאצית. מה גם, ששינדלר הפך לבעלי המפעל, כאשר ניצל את מעמדו במפלגה הנאצית, כדי להשתלט על בתי עסק, שהוחרמו בשואה מיהודים. את מעמדו הגבוה במפלגה הנאצית הוא השיג בפעילות ריגול למען גרמניה הנאצית. אומרים ישנה - שיחה 19:39, 24 בפברואר 2023 (IST)תגובה

הקונדומים הראשונים היו עשויים צמר ובדים אחרים, ולא היו יעילים כלל. הם תוארו במחקר, שפרסם הרופא האיטלקי, גבריאל פלופיו, בשנת 1564. הם נטבלו בתמיסה כימית ויובשו טרם השימוש בהם. הם כיסו רק של עטרת הפין, וכדי לסייע בשימוש בהם, פיסות בד אלה הוחזקו על ידי סוג של רצועה, שהייתה מחוברת אליהן. במחקרו, עוסק פלופיו בעגבת, והוא מציין כי שימוש בקונדומים יכול למנוע הידבקות בה. עם זאת, נהוג להניח כי הקונדומים היעילים הראשונים היו עשויים ממעי כבש. אומרים ישנה - שיחה 16:42, 7 במרץ 2023 (IST)תגובה

בין שנת 1955 ל2005 יוצרו למעלה מ-10 מיליון יחידות של העוזי, תת-מקלע קומפקטי מתוצרת התעשייה הצבאית הישראלית, שיוצאו למדינות רבות. עוזי גל תכנן כלי נשק זה, וזכה על כך בצל"ש הרמטכ"ל ובפרס ביטחון ישראל. גל לא רצה שכלי הנשק יקרא על שמו, אך דרישותיו בנושא זכו להתעלמות. אומרים ישנה - שיחה 22:39, 12 במרץ 2023 (IST)תגובה

שלום לך, נתקלתי בעריכה הזאת שלך ותהיתי למה היא נעשתה. התחלתי לבדוק וראיתי שעשית זאת בעבר ושינית סדר של קטעי הידעת שונים. אני לא מבינה למה אתה עושה זאת, ולשם מה העריכות האלה נחוצות? אני מקווה שלא העלית קטעים שלא אושרו ולא נדונו, אם כן, אני מבקשת שתצביע עליהם, ואבדוק את התאמת הקטעים לפורטל. אני גם מבקשת להבין כמי שהקימה את הפורטל והשקיעה בו שעות רבות ומחשבה רבה, למה אתה משנה את סדר הקטעים? אני מבקשת שבשלב זה תפסיק לעשות שינויים בקטעי הידעת עד שנדון בנושא. תודה חנה Hanay • שיחה • נשר חוגגת ב-2023 מאה שנים להקמתה 21:13, 17 במרץ 2023 (IST)תגובה

לפי הסיכום הקודם שלנו, אני מעלה לשם אך ורק קטעים, שאושרו כבר עבור העמוד הראשי של ויקיפדיה. כבר קיימנו דיון בנושא, וקיבלתי בו את דרישתך במלואה. שבת שלום. אומרים ישנה - שיחה 21:20, 17 במרץ 2023 (IST)תגובה

לא זכרתי את הסיכום הזה. אבל מדוע אתה משנה את ספרור הקטעים. את זה אני לא מבינה. אשמח להבין. חנה Hanay • שיחה • נשר חוגגת ב-2023 מאה שנים להקמתה 08:59, 18 במרץ 2023 (IST)תגובה

כי כשנוסף קטע לרשימה, צריך לשנות את פרמטר אורך הרשימה. הפרמטר הזה דואג לחלוקה שווה של זמן השנה בין כל הקטעים. למשל, אם יש 12 קטעים, והפרמטר הוא 12, כל חודש יתחלף קטע. אם יש 52, והפרמטר 52, כל שבוע יתחלף קטע. אומרים ישנה - שיחה 11:17, 18 במרץ 2023 (IST)תגובה

סר מוחמד "מו" פארח הוא אתלט בריטי, אלוף אולימפי, שזכה במדליות רבות ותארי ניצחון רבים מאוד. פארח נולד בשנת 1983, בשם חוסיין עבדי קאהין, בסומלילנד. אביו נהרג במלחמת אזרחים, כשהיה בן ארבע, ואמו שלחה אותו לג'יבוטי, שם נחטף לבריטניה, ב זהות הבדויה "מוחמד פארח". באנגליה הוא אולץ לעבוד כעובד משק בית, ולא למד בבית ספר עד גיל 12, עד שרשויות הרווחה התערבו, והעבירו אותו למשפחת אומנה. גרסה זו של ילדותו חשף פארח לראשונה בסרט תיעודי, בשנת 2022. לפני פרסום זה, הוא נהג לספר את סיפור הכיסוי שהכתיבו לו חוטפיו, מחשש שתישלל ממנו האזרחות הבריטית. אומרים ישנה - שיחה 15:45, 18 במרץ 2023 (IST)תגובה

בשנת 1932, מלונאי ירושלמי הקים לעצמו, בשכונת קטמון הישנה, וילה, שידועה כיום כבית מילקן. אולם קשיים כלכליים אילצו את המלונאי למכור את הווילה. הסתפקות במכירת חלקים מהמגרש הגדול של הווילה, לא הייתה אפשרית, כי הבניין ישב בדיוק במרכז המגרש, ולא הותיר מספיק מקום לבנות שום בניין נוסף לצדו. השכרת הבניין הקטן לא הניבה רווח מספק, והוספת אגפים לבניין כה יפה, שכעבור כמה עשורים הוכרז כבניין לשימור, או הריסתו למען ניצול טוב יותר של המגרש, לא באו בחשבון. גם קוני הווילה נתקלו באותן בעיות, ומכרו אותה לגרמני, שממנו היא הוחרמה במלחמת העולם השנייה, ובהמשך היא עברה לידי מדינת ישראל, כחלק מהסכם השילומים. המדינה השכירה את המבנה לשגרירות אורוגווי. אלא שבשנת 1980, השגרירות עברה לגוש דן, כתגובה לחקיקת חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל. המבנה נותר ריק עד שבשנת 1990 הוא נמכר לתאגיד, שבעזרת טכנולוגיה נדירת שימוש, הזיז אותו 16 מטרים הצידה, והקים לצדו, בניין נוסף. אומרים ישנה - שיחה 16:10, 22 במרץ 2023 (IST)תגובה

ארכאונים הם יצורים חד-תאיים, המהווים את אחת משלוש העל-ממלכות הטקסונומיות בביולוגיה, לצד החיידקים (שגם הם חד-תאיים) והאיקריוטים (שחלקם חד תאיים וחלקם רב-תאיים). ארכאונים רבים מפיקים אנרגיה במסלולי מטבוליזם ייחודיים. בחלק מהמקרים זו נשימה תאית, בה קולט האלקטרונים הסופי אינו חמצן אלא מימן מולקולרי, H₂, לחיזור מקור פחמן, כמו פחמן דו-חמצני (CO₂) או חומצה אצטית (CH₃COOH). תוצר החיזור הוא הגז מתאן (CH₄) – תהליך מתאנוגנזה.

CO₂ + 4H₂ ⇒ CH₄ + 2H₂O

2CH₃COOH + 2H₂ ⇒ 2CH₄ + 2CO₂

המרבצים התת-קרקעיים של המתאן, אותם מנצל האדם להפקת גז טבעי, נוצרו כתוצאה מפירוק בידי ארכאונים מתאנוגנים אלו. אומרים ישנה - שיחה 15:55, 27 במרץ 2023 (IDT)תגובה

בשנת 1991, מינה בית המשפט העליון את הסופר המוערך והמצליח, סמי מיכאל, לבורר במחלוקת חינוכית, בעיירת הפיתוח מעלות-תרשיחא, שבה גר. מחד, קבוצת הורייהם מקומיים דרשה להעביר את ילדיה ל בית ספר נסוני חדש בתפן. מאידך, ראש המועצה, שלמה בוחבוט (בתמונה), דרש כי כל תלמידי העיירה ילמדו רק בתוכה, ולא בבית ספר, שהוא ראה כאליטיסטי, לעשירים ואשכנזים בלבד.

על פניהם, טיעוניו של בוחבוט מעדיפים את ערך השוויון על פני ערך החופש. העדפה, שעל פניה אמורה להסתדר עם השקפת עולמו של הבורר, מיכאל, שהיה חבר במפלגה הקומוניסטית הישראלית, במפלגה הקומוניסטית העיראקית וגם באירנית. אולם מיכאל הכריע לטובת זכות ההורים להחליט על חינוך ילדיהם. אומרים ישנה - שיחה 10:05, 2 באפריל 2023 (IDT)תגובה

״דינר שווייצרי״ (להבדיל מפרנק שוויצרי) הוא כינוי למטבע, שהיה מקובל בכורדיסטן העיראקית, האוטונומית, שהייתה בחסות ארצות הברית, בין מלחמת המפרץ הראשונה (1991) למלחמת המפרץ השנייה (2003). ה״דינר השווייצרי״ לא הונהג באופן רשמי, אלא הפך מטבע עצמאי עקב סירובם של הכורדים להכיר בשטרות הכסף החדשים, שהנפיק הבנק המרכזי העיראקי, ואיכות הדפסתם הייתה ירודה. הכורדים התעקשו להמשיך להשתמש בשטרות הישנים, שבוטלו בשאר חלקי עיראק, והודפסו בשווייץ. 2A0D:6FC7:504:FAC1:2462:76FE:24C3:DA82 10:10, 5 באפריל 2023 (IDT)תגובה

לפני כ-2,300 שנה התחלק חצי האי הקוריאני לשלוש ממלכות. אחת מהן, שׁילָה, אוימה ממושכות גם על ידי השתיים האחרות וגם על ידי יפן. כדי להתגונן היא הקימה קבוצת עלית של לוחמים, שפתחה שיטות ואמנויות לחימה, והצליחה לאחד את כל חצי האי תחת ממלכתה. אמנם בסוף המאה ה-10 הופלה ממלכת שילה בגלל סכסוכים פנימיים, אך שושלת קוריו (שעל שמה קרויה קוריאה), שעלתה במקומה, אפילו הקצינה את מורשתה. היא חוקקה חובת לימוד אמנויות לחימה מגיל שש.

מסורת זו נמשכה כ-500 שנה, עד לביטול החוק בעידן הנאורות, שבו כל פעילות הקשורה באימונים צבאיים או באמנויות לחימה נחשבה בזויה, ומסורת הלחימה נשמרה במנזרים בודהיסטים. בשנת 1910 כבשה יפן את קוריאה, השליטה בה משטר אימים, ואסרה לחלוטין כל עיסוק באמנויות לחימה. כאשר קוריאה זכתה לעצמאות, בשנת 1945, לאחר כניעת יפן במלחמת העולם השנייה, אחת המשימות הקשות שעמדו בפינה הייתה שיקום אמנויות הלחימה הקוראניות. בשנת 1965 אוחדו רוב השיטות ששוקמו לשיטה אחת, שנקראה טאקוונדו. בשנת 2000 הוקרה השיטה כספורט אולימפי. אומרים ישנה - שיחה 16:03, 6 באפריל 2023 (IDT)תגובה

יש סתירות קשות בין ערכים רלוונטיים. צריך לרדת מהרעיון. אומרים ישנה - שיחה 17:44, 6 באפריל 2023 (IDT)תגובה

קוסם הוא בדרן, המשלה את הקהל, שהוא מבצע, כביכול, מעשים על-טבעיים. מרבית הקוסמים לא מתיימרים באמת להיות מחוללי נסים. אצל חלק מהקוסמים, כמו פן וטלר או צ'יקו ודיקו, המופע כולל גם הסגרה של דרך יצירת האשליה, של חלק מהקסמים. בניגוד אליהם, הקוסם אורי גלר טען, שהוא דווקא כן בעל יכולות על אנושיות, וטענתו זו משכה תשומת לב תקשורתית בין לאומית רבה. אפילו אנשי מדע, סופרי מדע פופולרי ושופטים ניסו להפריך או לאשש את טענתו זו. אומרים ישנה - שיחה 13:45, 7 באפריל 2023 (IDT)תגובה

על פניו, הדמיון בין תפוח אדמה לבין בטטה, נראה רב מאוד, כמו מידת הדמיון בין תפוח עץ לבין אגס או מידת הדמיון בין תפוז ואשכולית. אולם, אין הדבר כך. התפוז והאשכולית הם מינים טקסונומיים, החולקים אותו סוג טקסונומי (הדרים). תפוח העץ והאגס מעט רחוקים יותר, מבחינה ביולוגית. הם חולקים אותה תת-משפחה טקסונומית (שזיפיים). ואילו תפוח האדמה והבטטה אפילו רחוקים יותר. הם חולקים אותה סדרה טקסונומית (סולנאים). בהקבלה ליונקים, מידת הקרבה בין התפוז לאשכולית היא כמו זו שבין הזאב לתן, אך מידת הדמיון בין תפוח האדמה לבטטה היא כמו זו שבין הזאב לאריה. אומרים ישנה - שיחה 11:54, 8 באפריל 2023 (IDT)תגובה

בית האונייה, אחד המפורסמים מבנייני העיר הלבנה, בתל אביב, שמיניאטורה שלו מוצגת במיני ישראל, נבנה בלא היתר בנייה. הבניין נבנה בשנים 1934–1935 על ידי הקבלן שמעון חמדי-לוי. אולם התוכניות הבנייה הוגשו לעירייה לאישור רק בתחילת 1935, דהיינו באמצע הבנייה, גם אז הן לא אושרו, אולם הבנייה נמשכה בלא מפרע. התוכניות (שלא שרדו) הציגו בניין בן שלוש קומות, בהתאם לחוק עזר עירוני שהיה אז, אולם בית האונייה התנשא לגובה של שש קומות. כשנה אחר כך דרשו פקחי העירייה מלוי להרוס לפחות את הקומות העליונות, והוגשה תביעה נגדו. אך, לאחר משא ומתן עם ראש העיר מאיר דיזנגוף, הוחלט להותיר את המבנה במתכונתו הנוכחית. אומרים ישנה - שיחה 13:27, 9 באפריל 2023 (IDT)תגובה

איש העלייה הראשונה, מיכאל הלפרן, היה פעיל ציוני רב עשייה ותעוזה, שמעולם לא החמיץ הזדמנות לעשות נפשות לדעותיו. עוד לפני מלחמת העולם הראשונה, הלפרן נסע לאתיופיה כדי לנסות לגייס את הפלשים ("ביתא ישראל") לשירות בצבא שחרור יהודי, בארץ ישראל. בשובו ארצה הוא התקשר עם מנהיגי "הטורקים הצעירים", ופעל במחתרת במהפכה נגד עבדול חמיד השני, שלאחר הצלחתה הוא זכה בדרגת "יוז-בש" (מקבילה לסרן) ואות הצטיינות גבוה. לחגיגת העניין, שהתקיימה בבית הסראייה ביפו, הגיע הלפרן על סוס, ובידו הדגל הציוני, ונשא נאום בדבר הקמת מדינה עברית בארץ, שבסיומו הריעו לו נציגי השלטון והקהל. ב-1911 הגיע ליפו קרקס, ומנהלו הציב אתגר למתנדבים אמיצים: להיכנס לכלוב האריות. הלפרן התנדב, ובעומדו בכלוב נשא נאום ציוני, ופרץ בשירת "התקוה" בליווי שאגות האריות. אומרים ישנה - שיחה 22:44, 9 באפריל 2023 (IDT)תגובה

תרגומי שירתו של עומר ח'יאם, הפרסי בן המאה ה-10, היו רבי מכר בשלל שפות, במאה ה-19 וה-20. אולם עבור בני תקופתו, הוא היה מפורסם בהצלחתו בתחומי השכלה אחרים: שורה של חיבורים אלגבריים, שיטה גאומטרית לפתרון של משוואות ממעלה שלישית, חקר המרובע סאקרי, מחקרים באסטרונומיה, תכנון של לוח השנה של ג'לאלי ובקיאות בפילוסופיה, משפט והיסטוריה. אולם כתביו בנושאים אלו כמעט שלא השתמרו. ח'יאם חיבר שירים מרובעים – סוגה מקובלת בפרס של זמנו. אך תוכן שירתו עסק באהבה, למרות התנגדות הממסד הדתי. לכן ח'יאם הצפין את שיריו בטורים עמוסים בתוכן כתוב עשיר אחר. אומרים ישנה - שיחה 15:22, 14 באפריל 2023 (IDT)תגובה

"לגו. מחנה ריכוז, 1996" היא יצירה של האמן הפולני זביגנייב ליברה (Zbigniew Libera), המנציחה את השואה. היצירה מורכבת משבע קופסאות בגדלים שונים, המכילות ערכות חלקי לגו, להרכבת דגם מחנה השמדה. לדוגמה, ערכת בניין משרפות בעל שלוש ארובות, ערימת גופות ואסירים, הגוררים גופת לתוכו. הקופסאות מעוצבות בסגנון הגרפי של תאגיד הצעצועים, לגו, ומרבית החלקים בכל ערכה, אכן לוקטו מערכות תאגיד זה. למשל, דמויות האסירים היו, במקור, דמויות שלדים, מערכות לגו להרכבת משחק שודדי ים. היצירה הוצגה במוזיאון היהודי של ניו יורק, בבית ההיסטוריה בבון ובמוזיאון בת ים. אומרים ישנה - שיחה 12:09, 15 באפריל 2023 (IDT)תגובה

אליהו איצקוביץ' היה רק בן תשע, כאשר כחלק מפרעות בוקרשט, הדייר בשכירות של משפחתו ניצל את קשריו במפלגה הנאצית, נישל את משפחת איצקוביץ' מנכסיה, ושלח אותה למחנה ריכוז, בו הדייר המנשל, עצמו, שימש כשומר. המשפחה ניסתה לברוח מהמחנה, אך הדייר המנשל תפס אותה, ורצח את האב לעיני כול. כשהגיע איצקוביץ' לגיל 12, הצבא האדום שחרר את המחנה, והוא היה הניצול היחיד ממשפחתו. הוא ניסה לחזור לביתו הנגזל, רב עם משפחת המנשל, והרג את בן המנשל. בגיל 17 הוא השתחרר ממוסד לעבריינים צעירים ברומניה, ועלה לישראל. הוא התגייס לצנחנים, אך כשקיבל מידע על מיקום רוצח אביו, הוא עבר לחיל הים, ערק ממנו ללגיון הזרים הצרפתי, ושירת שם לצד רוצח אביו, שלא זיהה אותו. ובהזמנות הראשונה בה האויב ירה בהם, איצקוביץ' השיב אש לעבר רוצח אביו, ונקם את דמו. אומרים ישנה - שיחה 19:15, 21 באפריל 2023 (IDT)תגובה

פסל אדם, שמחציתו מצויה בתוך קיר

בשנת 1955 ערך יהודה פרדיס תסכיתי מדע בדיוני ב"קול ישראל", עת נתקל בסיפור הקצר, "חוצה הקירות", מאת מרסל איימה, וכתב בהשראתו את השיר "האיש שבקיר". גיבור הסיפור הוא פקיד ממושקף בגיל העמידה, שגילה פתאום, כי הוא מסוגל לעבור דרך קירות הבתים, וניצל את התגלית לרעה, עד שיום אחד נשאר תקוע בתוך קיר. פרדיס פרסם את השיר כשהוא מסתתר מאחורי שם עט בדוי, כשיר מחאה כנגד "שלטון החושך" הבן-גוריוני של שנות ה-50, בו ראשי מנגנוני הביטחון עשו כרצונם, בהיעדר פיקוח. השיר, בלחנו של מאיר הרניק ובביצועו של שמשון בר-נוי הפך במהרה ללהיט, ו-36 שנים מאוחר יותר, הפך שנית ללהיט בגרסת כיסוי של ברי סחרוף. השיר היווה השראה גם לרומן הנושא את שמו, מאת אריה קרישק, העוסק בהתאבדות השר אברהם עופר. בניגוד לשיר ולרומן, ספק גדול אם לסיפור הקצר, שהיווה להם השראה, היה איזה שהוא קשר פוליטי, משום שהסיפור הקצר ראה אור בשנת 1943, ונכתב בידי צרפתי, שחשש מכל אינטראקציה עם הכובש הנאצי. 2A00:A040:1A4:9657:7DD3:A643:2B06:75D 16:56, 26 באפריל 2023 (IDT)תגובה