אליעזר זעירא
| מקום פעילות | נהרדעא, בבל |
|---|---|
| תקופת הפעילות | דור ראשון לאמוראים |
| בני דורו | שמואל |
  | |
אליעזר (או אלעזר) זעירא היה אמורא בבלי בן הדור הראשון של האמוראים, דורו של שמואל. היה "אדם גדול", ונראה שמקום מגוריו היה בעיר נהרדעא.
אזכורו בתלמוד הבבלי
[עריכת קוד מקור | עריכה]התלמוד במסכת בבא קמא[1], מספר שאליעזר זעירא נעל נעליים שחורות (שזהו מנהג אבלים[2]), ועמד בשוק של העיר נהרדעא. אנשי בית ריש גלותא מצאו אותו שם ושאלו אותו מדוע הוא נועל נעליים שחורות, והוא ענה להם שזה משום שהוא מתאבל על חורבן ירושלים.
אנשי של ריש גלותא לא ראו בעין יפה את הבעת הצער על חורבן ירושלים, וטענו שאליעזר אינו "אדם חשוב" להתאבל על ירושלים. הם חשבו שנעילת הנעליים השחורות היא יוהרה, משום שהיא מציגה אותו כאדם חשוב המצטער ומתאבל על ירושלים, ולכן אסרו אותו. בשלב זה טען אליעזר: ”גברא רבה אנא”, כלומר: אני אדם גדול, ואני כן חשוב להתאבל על ירושלים. על מנת להוכיח לאנשי בית ריש גלותא שהוא אדם גדול, שאל אותם אליעזר שאלה הלכתית מסובכת: מה דינו של אדם שקצץ דקל שתמריו עוד לא הבשילו כראוי, האם משלם את דמי התמרים כמו שהם שווים עכשיו, אף על פי שלאחר שיבשילו יהיו שווים הרבה יותר, או שמשלם את דמיהן לפי שווים העתידי, אף על פי שעדיין לא הבשילו כראוי? אנשי בית ריש גלותא לא ידעו את התשובה, וביקשו מאליעזר שיגיד הוא את התשובה. אליעזר אמר להם, שיש להחשיב את הדקל הנקצץ בתור 1/60 מקרקע גדולה, ולשום את מחירה של הקרקע, ולחייב את הקוצץ לשלם 1/60 ממחירה של הקרקע הגדולה[3].
אנשי בית ריש גלותא עדיין לא האמינו באליעזר, ושאלוהו: ”מאן אמר כוותך?” – מי פוסק כמוך? אמר להם אליעזר: ”הא (=הרי) שמואל חי ובית דינו קיים!”. אנשי בית ריש גלותא שלחו את השאלה לשמואל, ושמואל אמר להם שאליעזר צדק, ואכן הדין הוא שצריך לשום את הקרקע "בשישים". רק בשלב זה נחה דעתם של אנשי בית ריש גלותא, והם פטרו את אליעזר לשלום.
לפי בעל ספר היוחסין[4], לא היו אלו אנשי בית ריש גלותא שתפסו את אליעזר, אלא היה זה האמורא ריש לקיש.
תלמידים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בספר היוחסין[4] נכתב שרבי אבא בר זימונא היה תלמידו של אליעזר זעירא, וזאת ע"פ גרסת התוספות[5] במדרש[6], שם מובא שהוא אמר בשמו את האימרה הבאה: ”אם הראשונים מלאכים – אנו בני אינש, ואם הם בני אינש – אנו כחמורים, ולא כחמורו של רבי פנחס בן יאיר”. שפירושה הוא: אם הדורות הראשונים נחשבים כמלאכים – אנו נחשבים בני אדם, אבל אם הם נחשבים בני אדם – אנחנו נחשבים חמורים, ולא כחמורו של רבי פנחס בן יאיר שלא היה מכניס לפיו תבואה שאינה מעושרת.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב אהרן הימן, "אלעזר זעירא", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, באתר ויקיטקסט
- זכות, אברהם בן שמואל, "אלעזר זעירא", יוחסין השלם, באתר היברובוקס
- אליעזר זעירא, בפורום פורטל הדף היומי
- חלק א' וחלק ב' משיעורו של הרב יונתן פיינטוך על סיפור אלעזר זעירא, ב"בית המדרש הווירטואלי" של ישיבת הר עציון
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף נ"ט, עמוד א'-ב'
- ^ רש"י שם
- ^ טעמו של פסק זה הוא, "שהקונה קרקע בפירותיה נותן עיניו קצת בשבח של אחר זמן" (רש"י)
- ^ 1 2 זכות, אברהם בן שמואל, "אלעזר זעירא", יוחסין השלם, באתר היברובוקס
- ^ במסכת שבת, דף י"ב, עמוד ב'
- ^ בראשית רבה, פרשה ס', פסקה ח'