יהודה בר מרימר
| תקופת הפעילות | הדור השביעי לאמוראי בבל |
|---|---|
| השתייכות | ישיבת סורא |
| בני דורו | מר בר רב אשי, רב אחא מדפתי |
| אב | מרימר |
  | |
יהודה בר מרימר (או יהודה מר בר מרימר) היה אמורא בבלי בדור השביעי, בנו של מרימר ראש ישיבת סורא.
לא מובאות בתלמוד הלכות בשמו, אך נזכרות כמה מהנהגותיו ההלכתיות. אחת מהן היא בנוגע למצוות ביומו תתן שכרו. הוא היה אומר למשמשו, לשכור פועל לעבוד אצלו, ולהתחייב שבעל הבית - הוא יהודה בר מרימר - ישלם לו, מכיוון שחשש שמא יעבור על העבירה החמורה של "ביומו תתן שכרו", ובצורה כזו, כאשר לא הוא בעצמו משכיר את הפועל, הוא אינו מחויב במצווה[1].
מעשה נוסף בתלמוד[2] מספר כי הוא ישב יחד עם מר בר רב אשי ועם רב אחא מדפתי, ומכיוון שכולם היו שווים בחכמה, הם חשבו שאין צורך שהם יזמנו לפני ברכתם, ועדיף שכל אחד יברך ברכת המזון בעצמו, אלא שמרימר העמיד אותם על טעותם[3].
ישנו אמורא נוסף בשם זה, שחי כשני דורות קודם לכן, והיה תלמידו של רבא וחברו של רב פפא. יש המציעים כי אחד משני האישים נקרא בעצם "יהודה מר בר מרימר". לדעת הרב אהרן היימן תלמידו של רבא הוא הקרוי בתוספת "מר", וחברו של מר בר רב אשי קרוי בלא "מר".[4], אך יש שכתבו להפך.[5]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- משה יהודה בלוי (עורך), "יהודה בר מרימר", יחוסי תנאים ואמוראים, ברוקלין ה'תשנ"ד, עמודים קט"ו, באתר היברובוקס
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מסכת בבא מציעא פרק המקבל.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף מ"ה, עמוד ב'.
- ^ ראו עוד: משה יהודה בלוי (עורך), "יהודה בר מרימר", יחוסי תנאים ואמוראים, ברוקלין ה'תשנ"ד, עמודים ל"ט, באתר היברובוקס.
- ^ הרב אהרן היימן, יהודה בר מרימר, תולדות תנאים ואמוראים, לונדון תר"ע, עמ' 565, באתר היברובוקס. כך כתב גם יהודה אדרי, בנתיב האמוראים, ירושלים תש"ם, עמ' 141 ו-146.
- ^ זאב וולף רבינוביץ, שערי תורת בבל, ירושלים תשכ"א, עמ' 421–422.