רב שמואל בר יהודה

רב שמואל בר יהודה
מקום פעילות בבל
תקופת הפעילות שלישי תקופת האמוראים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רב שמואל בר יהודה היה אמורא מהדור השלישי של התקופה שנולד בבבל, ומאוחר יותר עלה לארץ ישראל.

רב שמואל בר יהודה היה בן למשפחת גרים[1], והלך ללמוד תורה אצל רב יהודה בבבל. רבו הגדול החשיב אותו מאוד, ואמר עליו כי הוא סומך על כל דבריו לחלוטין[2]. מאוחר יותר עלה רב שמואל בר יהודה לארץ ישראל, וישב ללמוד בפני רבי יוחנן ורבי אלעזר בטבריה, אך לבסוף חזר לבבל, והביא עמו דברי הלכה רבים מחכמי ארץ ישראל, בעיקר בשם רבי יוחנן. המסורות שהביא עמו מארץ ישראל נחשבו בעיני החכמים הבבליים, ורב יוסף אמר על אחת מהמסורות הללו "כמה מעולה שמועה זו"[3].

מאוחר יותר מוצאים בתלמוד כי הוא גם שמע דברים מרבי זירא ורב שמואל בר רב יצחק, ובשם רבי אבא. כך גם האמורא הנודע אביי ישב לפניו ודן עמו בדברי הלכה.

בתו נפטרה בחייו, עולא וגדולי החכמים הלכו לנחמו[4].

בין רב שמואל בר יהודה לעולא קיימת מחלוקת בטעמם של חכמים שקבעו כי אף על פי שמהתורה ארוסה (אשה שהתקדשה ולא נישאה) שכהן קידש אותה אוכלת בתרומה, אסור לה לאכול תרומה מדברי חכמים עד שתנשא. לפי עולא טעם התקנה מתבסס על כך שארוסה אינה מתגוררת בבית בעלה עד לנישואיה, ומכך שתאכל תרומה בבית אביה יחד עם אחיה ואחיותיה שאינם מותרים בה עלולים להגרם תקלות ומכשולות וכלשון חז"ל "שמא ימזגו לה כוס בבית אביה ותשקה לאחיה ואחיותיה". לעומת זאת נתן רב שמואל בר יהודה טעם אחר לדבר, הקשור בכך שעד שהארוסה באה לבית הבעל בנישואין, הקשר עדיין עומד בספק וייתכן שיתברר כמקח טעות, בעקבות מום גופני שאולי ימצא בה אחרי נישואיה, ומכיוון שכך קיים חשש שמא יתברר שיש בה מום וממילא הקידושין יתבטלו למפרע ונמצא שאכלה תרומה בעוד שלא הייתה נשואה לכוהן[5].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ לדעת רבינו תם (תוספות, מסכת יבמות, דף ק"א ע"ב, ד"ה "ואנא גר אנא"; תוספות, מסכת נדה, דף מ"ט, ע"ב ד"ה "חדא לאתויי גר") אביו היה רבי יהודה הנדואה ושניהם התגיירו בנפרד אך לדעת אחיינו ר"י הזקן (תוספות, מסכת יבמות, דף ק"ב ע"א, ד"ה "לעניין חליצה") אמו של רב שמואל הייתה מישראל
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ק"א, עמוד ב'.
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף י"ד, עמוד ב'.
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף ל"ח, עמוד א'.
  5. ^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף נ"ז, עמוד ב'.