חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה
 | ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך | |
| ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך | |
 | |
| חסימת משאיות הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה במעבר כרם שלום | |
| חלק ממלחמת חרבות ברזל | |
|---|---|
| תאריכי המאבק | 24 בינואר 2024 – הווה (287 ימים) |
| מקום | מעבר כרם שלום, מעבר ניצנה, נמל אשדוד, מעבר טאבה |
| עילה | מעבר של סיוע הומניטרי לרצועת עזה על ידי ישראל בזמן מלחמה |
| מטרה | עצירת הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה |
| שיטת המאבק | חסימת הסיוע ההומניטרי לרצועה ומחאות |
חסימת משאיות הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה היא פעולת מחאה ישראלית שהחלה ב-24 בינואר 2024, במסגרתה מפגינים מחו נגד כניסת משאיות של סיוע הומניטרי לרצועת עזה. המפגינים סיכלו מעבר סיוע הומניטרי לרצועת עזה במעבר כרם שלום, במעבר ניצנה, בנמל אשדוד, ובכבישים שבהם עברו משאיות סיוע.[1][2][3]
את ההפגנות יזמו הקבוצות "צו 9",[4] "אמהות הלוחמים"[5][6] ו"פורום תקווה".[7] במטרה למחות נגד העברת אספקה לרצועת עזה וכן למנוע את כניסת משאיות האספקה בפועל, כדי להפעיל לחץ על ארגון הטרור חמאס לשחרר את החטופים שנחטפו במתקפת הפתע על ישראל ב-7 באוקטובר 2023.[8]
בימים הראשונים לפעילות התמקדו החסימות במעבר כרם שלום, בו עברו משאיות הסיוע לרצועה משטח ישראל. לאחר שאלוף פיקוד דרום הכריז על המעבר כשטח צבאי סגור, עברו הפעילים לחסום את מעבר ניצנה, ובהמשך גם את נמל אשדוד, ומקומות נוספים.[9][10][11]
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מלחמת חרבות ברזל
בעקבות מתקפת הפתע על ישראל פתחה ישראל במלחמת חרבות ברזל. המטרות המוצהרות למלחמה היו השמדת כוחו הצבאי של חמאס, הסרת האיום הביטחוני מרצועת עזה על ישראל והשבת החטופים. בתחילה הצהירה ישראל על הטלת מצור מוחלט על עזה, במסגרתו לא תתאפשר כניסת מים, מזון וציוד הומניטרי. ברם, בעקבות לחץ בינלאומי, איפשרה ישראל את הכנסתן של משאיות עם סיוע הומניטרי לרצועה ממצרים דרך מעבר רפיח. בהמשך, בעקבות לחץ נוסף, איפשרה ישראל הכנסת משאיות סיוע גם משטח מדינת ישראל דרך מעבר כרם שלום, מה שעורר ביקורת ציבורית רבה והוביל להתארגנות תנועות אזרחיות למניעת הכנסת הסיוע דרך שטח מדינת ישראל, שבהן משפחות חטופים וחללי המלחמה.
המשבר ההומניטרי
[עריכת קוד מקור | עריכה]כחלק מהפעלת הלחץ כנגד חמאס במטרה להביא למיטוט הארגון ושחרור כ-240 אזרחים וחיילים שנחטפו לרצועת עזה, פתחה ישראל במלחמה בעזה והטילה מצור על כניסת אספקה אליה, שלטענת חמש סוכנויות האו"ם גרמו למשבר הומניטרי.[12][13] מנגד, מספר גורמים בישראל טענו באוקטובר 2023 כי אין משבר הומניטרי בעזה,[14][15] אך בהמשך החריף המשבר ההומניטרי וגרם לרעב המוני ברצועת עזה.
בתחילת המלחמה הטילה ישראל מצור מלא על רצועת עזה, שהוביל למחסור בדלק, מים, מזון, תרופות וציוד רפואי חיוני.[12][16] המצור והלחימה הביאו לירידה של 90% בזמינות החשמל, שרובו סופק על ידי חברת החשמל הישראלית עד לתחילת המלחמה. ירידה זו פגעה באספקת החשמל לבתי החולים, מערכת הביוב והשבתת מתקני ההתפלה המספקים מי שתייה,[17] שמגביר את החשש להתפשטות מחלות וזיהומים ברחבי עזה.[18]
ב-6 בינואר 2024 הכריז משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים כי רצועת עזה הפכה למקום שאינו ראוי למגורים.[19][20] ב-27 בפברואר מסר המשרד שרבע מאוכלוסיית הרצועה, כ-576,000 איש, נמצאים כפסע מרעב המוני חמור.[21] בתחילת מרץ 2024, גורמים רפואיים בעזה טענו שישנם ילדים שמתו עקב תת-תזונה והתייבשות.[22]
הסיוע ההומניטרי
[עריכת קוד מקור | עריכה]שבועיים לאחר תחילת המלחמה ב-21 באוקטובר, אפשרה ישראל את הכנסתן של כ-20 משאיות עם סיוע הומניטרי לרצועה ממצרים דרך מעבר רפיח.[23] ב-31 באוקטובר סיכמו נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן וראש הממשלה בנימין נתניהו על הגדלת מספר המשאיות שייכנסו לרצועה, לכ-100 ביום. עם זאת סוכם שלא תהיה הכנסה של דלק לעזה לאחר שנתניהו שכנע את ביידן שדלק ישרת חמאס. נתניהו מסר כי "הסיוע ההומניטרי הוא לא של ישראל, אלא של גורמים בינלאומיים. מדובר במזון ותרופות שנבדקים ומפוקחים פיזית על ידי גורמי ביטחון ישראלים ועוברים דרך מצרים. כלל המשלוחים מיועדים לאוכלוסייה האזרחית - ואם יתברר שהם נלקחים על ידי חמאס, הם יופסקו".[24]
מדינות החלו להצניח על חוף הים של עזה מנות מזון ארוזות ואספקה רפואית.[25] ב-2 במרץ פתחה ארצות הברית במבצע הכנסת מזון לרצועה, והצניחה ממטוס תובלה שקים עם מעל 38,000 ארוחות ליד הכפר אל-מוואסי שבדרום. ירדן וצרפת ביצעו הצנחת מזון לפני כן.[26]
הכמויות שאפשר להצניח הן קטנות בהשוואה לנדרש, וההובלה ביבשה הייתה משובשת בגלל סגירת מעברים וחסימת הכבישים על ידי הישראלים המתנגדים לסיוע. לאור זה החלה ארצות הברית בבניית נמל זמני בעזה, שהאספקה אליו מגיעה מנמל לרנקה בקפריסין ישירות לעזה. המזח הצף החל לפעול ב-17 במאי,[27] ולמרות קשיים ובעיות תחזוקה כמו התנתקות של חלקים מהנמל והיסחפותם לכיוון חופי ישראל,[28] הנמל פועל כמתוכנן והעביר עד סוף יוני 6,206 טונות של סיוע הומינטרי.
פעולות חסימה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
החל מ-24 בינואר 2024 הובילה תנועת "צו 9" את חסימת משאיות הסיוע במעבר כרם שלום, שנועדו להכניס ציוד הומניטרי לרצועת עזה, במחאה על הכנסת הסיוע לרצועה בטרם הושבו החטופים לבתיהם, ובטענה כי ארגון הטרור חמאס משתלט על תכולתן לשם אספקת צורכי פעיליו הנלחמים בחיילי צה"ל.[29][5] בעקבות החסימה ביום הראשון, נכנסו באותו היום לרצועת עזה רק 9 משאיות סיוע, שעברו בטרם הגיעו הפעילים למעבר, מתוך 60 שהמתינו לכניסה.[30][4]
ב-28 בינואר מנעו כוחות הביטחון מהמוחים לחסום את המעבר, ומספר משאיות נכנסו לרצועה. זמן קצר לאחר מכן עקפו המוחים רגלית את המחסומים, וחסמו את יתר המשאיות. המשאיות הופנו למעבר ניצנה, אולם המוחים הגיעו גם לשם וחסמו את המשאיות.[31] בעקבות עקיפת המחסומים החליט אלוף פיקוד הדרום ירון פינקלמן להרחיב את השטח הצבאי הסגור באופן שימנע את גישתם של המפגינים למעבר כרם שלום.[8][32] למחרת, למרות ההחלטה, ניסו המפגינים להגיע למעבר כרם שלום,[33] ו-13 מהם נעצרו.[34][35] לאחר הרחקתם נכנסו לרצועת עזה באותו היום 129 משאיות סיוע.[36] ב-30 בינואר חסמו המוחים את מעבר ניצנה, אליו צעדו רגלית עקב מחסום בכביש 40.[37][38]
ב-31 בינואר, היום השמיני לחסימות, חסמו כוחות גדולים של המשטרה בליווי פרשים[39] את כ-300 מפגינים שנכנסו למרחב השטח הצבאי הסגור במעבר כרם שלום, ואפשרו את מעבר המשאיות לרצועת עזה תוך הפעלת כוח להדיפת המפגינים. על פי הודעת המשטרה 30 מפגינים עוכבו במהלך המחאות.[40][7]
באותו היום הוגשה עתירה לבג"ץ נגד אלוף פיקוד הדרום, בטענה כי ההכרזה על מעברי כרם שלום וניצנה כשטח צבאי סגור נעשתה משיקולים שאינם ביטחוניים, במטרה למנוע מחאה פוליטית.[41]
בעקבות ההכרזה על שטח צבאי סגור סביב המעברים לרצועת עזה, הכריזו המוחים על חסימת נמל אשדוד, ממנו מגיעה האספקה למשאיות שמובילות אותה לכרם שלום.[42] בחסימת הנמל השתתף גם חבר הכנסת צבי סוכות.[43][44]
ב-6 בפברואר, עצרה המשטרה אוטובוס ובו כ-50 מוחים שהיו בדרכם לחסום את מעבר כרם שלום, שוטר עלה על האוטובוס והורה לנהג לנסוע לתחנת המשטרה בנתיבות. המשטרה נמסר כי ”במסגרת פעילות המשטרה לאכיפת שטח צבאי סגור, קראו השוטרים לנהג האוטובוס לעצור את נסיעתו. לאחר שלא נענה לקריאתם עיכבו את הנהג שסרב להזדהות בפניהם. בשל סרובו כאמור עוכב לתחנת המשטרה לטובת זיהויו ולאחר בירור שוחרר. נדגיש כי אף אחד מנוסעי האוטובוס לא עוכב”[45][46][47] באותו היום חסמו המפגינים 130 משאיות. בלילה נפרסו אוהלים על הכביש כדי לחסום את המשאיות המגיעות עם שחר.[48] גם בלילה שלמחרת ישנו מאות מפגינים באוהלים סמוך למעבר כרם שלום, וחסמו את המשאיות.[49] וכן ביום שישי, היום ה-17 לחסימות, חסמו עשרות מפגינים את מעבר ניצנה לכניסת משאיות לרצועה, לאחר שלנו באזור בלילה שבין חמישי לשישי.[50]
ב-14 בפברואר פרסמה תנועת צו 9 תמונות של אפודים וקסדות שהיוו חלק מן האספקה[51][52][53] לדברי מתאם פעולות הממשלה בשטחים לא מדובר בסיכול ניסיון הברחת ציוד לחמאס אלא ציוד מיגון אישי שסופק לבקשת הצלב האדום לצוותים הזרים בלבד, והבקשה, נכון לרגע התגובה, הייתה מצויה בבחינה של גורמי ביטחון, ומשכך הציוד הוחזק במעבר.[51]
ב-18 בפברואר, בעקבות החסימות, לא נכנסו משאיות סיוע כלל דרך מעבר ניצנה, ודרך מעבר כרם שלום נכנסו 123 משאיות, שהן כמחצית מהכמות שנכנסה יום קודם לכן. גם ב-19 בפברואר המשיכו החסימות במעבר ניצנה.[54] ב-22 בפברואר 30 מפגינים נהדפו במעבר כרם שלום.[55] גם ב-27 בפברואר הגיעו מאות פעילים וחסמו את כניסת משאיות הסיוע לרצועת עזה דרך מעבר ניצנה.[56]
ב-13 במאי 2024 חסמו מוחים במעבר תרוקמיא עשרות משאיות סיוע שיועדו לעבור לעזה. המוחים השליכו את הסיוע מהמשאיות. לפחות תשע משאיות הושחתו,[57] ושתיים מהן הוצתו.[58] ארבעה מהפעילים נעצרו.[58]
ב-15 במאי חסמו כמה פעילים משאית שסברו כי היא מובילה סיוע לרצועת עזה, הבעירו במקום צמיגים, ואף יידו לעברה אבנים. נהג המשאית נפצע בראשו והועבר לטיפול רפואי. בהמשך התברר כי היא אינה משאית המשנעת סיוע לרצועת עזה. בתגובה למעשה הפעילים פרסמה תנועת צו 9 הודעה לפיה "היו כמה אירועים במסגרתם בוצעו מעשים שאנחנו לא מעודדים. אנחנו מתנגדים לאלימות מכל סוג ולפגיעה באנשי כוחות הביטחון", והודיעו כי הם "מקיימים היערכות מחודשת להמשך הפעילות".[59]
ב-17 במאי ניסו פעילים לחסום משאית שחשדו כי היא מעבירה סיוע לרצועה ויידו אבנים לעבר הנהג. נהג המשאית ניסה להימלט ופגע בדרכו במספר כלי רכב ולבסוף נעצר והותקף בידי פעילי ימין קיצוני סמוך לכוכב השחר אשר הפליאו בו את מכותיהם.[60][61] כוח צבאי שנחלץ להגנת הנהג הוכה על ידי הפעילים, וכתוצאה מכך שני קצינים ולוחם נוסף נפצעו קל באירוע.[60] ראש מועצת בנימין, ישראל גנץ, גינה את מעשה הפעילים[62] וכך גם רב היישוב כוכב השחר.[63]
ב-19 במאי התאספו עשרות ישראלים באזור אביתר, עצרו משאית פלסטינית שחשדו כי היא מעבירה סיוע לרצועה והשחיתו את הציוד שבה.[64] ב-20 במאי התפרסם כי בני נוער מארגון "לא נשכח" הם האחראים העיקריים להסלמת המחאה ולשימוש באלימות במהלך חסימת משאיות הסיוע, לאחר שתנועת "צו 9" התנערה מהצתת המשאיות. בפרסום נטען כי פעילי הארגון מקבלים מידע מוקדם על המסלול שבו יעברו משאיות הסיוע על ידי עובדי רשות המעברים, וכן על ידי חיילים ושוטרים.[65][66]
ב-13 ביוני עדכן מפכ"ל המשטרה רב-ניצב יעקב שבתאי את היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה כי השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר הנחה ישירות את סגנו, המפכ"ל המיועד ניצב אבשלום פלד, להימנע מאבטחה של שיירות הסיוע לרצועת עזה. לדבריו, כשפנה לבן גביר בנושא. לדברי המפכ"ל השר איים עליו לאחר שסירב.[67]
תגובות וסנקציות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפעולות לעצירת משאיות הסיוע, גררו גינויים[68] מצד הממשל האמריקני, ירדן, בריטניה וגרמניה. היועץ לביטחון לאומי של הבית הלבן, ג'ייק סאליבן, גינה את התקיפות בחריפות רבה, ואמר כי "זאת שערורייה מוחלטת שיש אנשים שתוקפים ובוזזים את השיירות האלה שמגיעות כדי לספק סיוע הומניטרי".[69]
ב-23 במאי 2024 הסירה פייסבוק סרטונים ופוסטים שפרסמה תנועת צו 9 בטענה של "פגיעה מאורגנת וקידום פשיעה" וחסמה את האפשרות לפרסם את העמוד. גם רשת אינסטגרם השעתה את פעילות העמוד של התנועה.[70][71]
ב-14 ביוני 2024 הודיע הממשל האמריקאי כי הוא מטיל עיצומים על ארגון "צו 9". בהודעה נאמר "ארגון צו 9 במשך חודשים ניסה שוב ושוב לסכל את העברת הסיוע לעזה, בין היתר באמצעות חסימת כבישים, לעיתים באלימות. הם גרמו נזק למשאיות והשליכו סיוע מציל חיים". הממשל האמריקאי העביר ביקורת גם על הממשלה בישראל, שלדבריו באחריותה להבטיח את ביטחונן של השיירות ההומניטריות העוברות בשטחה. העיצומים כללו את הקפאת נכסי הארגון בארצות הברית ואיסור על אמריקאים לבוא עימו במגע.[72][73] ב-11 ביולי הוטלו סנקציות כלכליות גם על שני פעילים בארגון: רעות בן חיים ושלמה שריד.[74]
ב-14 ביולי האיחוד האירופי הטיל עיצומים נגד חמישה אישים ושלושה ארגונים, ביניהם גם ארגון צו 9.[75]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
"די להזין את האויב": המוחים נגד הסיוע ההומניטרי לעזה, סרטון בערוץ "כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 12:31)- דויד פרץ, מהמוצדקות: יממה עם חוסמי המשאיות בכרם שלום, באתר ישראל היום, 1 בפברואר 2024
- עודד שלום, בין מובילי משאיות הסיוע לאלה שתוקפים אותן: "נהגים לא מוכנים לקחת את הסיכון", באתר ynet, 23 במאי 2024
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ דוד אנוך, אי אפשר עוד לתמוך במלחמת שלום נתניהו, באתר hebrewulaw, 2024-03-08
- ^ Spotify, open.spotify.com
- ^
עדן סולומון, לראשונה מפרוץ המחאה, צה"ל מנע ממפגינים לחסום הכנסת סיוע הומניטרי לרצועה, באתר הארץ, 28 בינואר 2024 - ^ 1 2 מאות חסמו משאיות בדרכן לעזה: "סיוע הומניטרי הורג את חיילנו", סרטון בערוץ "עכשיו 14", באתר יוטיוב (אורך: 09:40)
- ^ 1 2 שושנה כרמון, רעות בן חיים, ממקימי 'צו 9': "עצירת המשאיות היא הדרך לשחרור החטופים", בעיתון מקור ראשון, 29 בינואר 2024
- ^ יו"ר ארגון 'צעדת אימהות הלוחמים': "כשהעזתים יהיו מספיק רעבים, הם יתחילו להתקומם", באתר מעריב אונליין, 18 בפברואר 2024
- ^ 1 2 איליה יגורוב, מעבר כרם שלום סוער: טענות לאלימות משטרתית קשה, 18 נעצרו, באתר ישראל היום, 31 בינואר 2024
- ^ 1 2 כתבי ynet, חוסמים את חוסמי המשאיות: כרם שלום שוב נסגר - וצה"ל הודיע על שטח צבאי סגור, באתר ynet, 28 בינואר 2024
- ^ יניר יגנה, לאחר הגעת המפגינים: צה"ל סגר את מעבר ניצנה, באתר וואלה, 15 בפברואר 2024
- ^ חזקי ברוך, מאות ניסו למנוע סיוע לעזה וחסמו את נמל אשדוד, באתר ערוץ 7, 1 בפברואר 2024
- ^ אילנה קוריאל, אלישע בן קימון, מכת"זית וחומות סלעים בכביש: עימותים בחסימת משאיות הסיוע לעזה במצפה רמון, באתר ynet, 9 במאי 2024
- ^ 1 2 Ioanes, Ellen (14 באוקטובר 2023). "Gaza's spiraling humanitarian crisis, explained". Vox. ארכיון מ-14 באוקטובר 2023. נבדק ב-16 באוקטובר 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ ‘The world must do more’ for Gaza, 5 UN agencies say | UN News, news.un.org, 2023-10-21 (באנגלית)
- ^ שמעון מיג'אן ורם ברנדס איתי בלומנטל, מעבר רפיח נפתח לעזה; גורם ביטחוני: "אין משבר הומניטרי", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 21 באוקטובר 2023
- ^ טל לב רם, בצל הטענות: גורם ביטחוני מבהיר - "אין משבר הומניטרי בעזה", באתר מעריב אונליין, 21 באוקטובר 2023
- ^ Gottbrath, Laurin-Whitney. "Gaza "fast becoming hell hole" on "brink of collapse" amid Israel strikes: UN". Axios. ארכיון מ-16 באוקטובר 2023. נבדק ב-16 באוקטובר 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Mellen, Ruby; Chen, Szu Yu (26 באוקטובר 2023). "See how Israel's siege has plunged Gaza into darkness and isolation". The Washington Post. ארכיון מ-27 באוקטובר 2023. נבדק ב-27 באוקטובר 2023.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ לילך שובל, החשש: משבר הומניטרי חריף ברצועה שישפיע על ישראל, באתר ישראל היום, 21 בנובמבר 2023
- ^ ג'קי חורי, משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים: רצועת עזה הפכה למקום שאינו ראוי למגורים, באתר הארץ, 6 בינואר 2024
- ^ Gaza has 'simply become uninhabitable': UN humanitarian chief, France 24, 2024-01-05 (באנגלית)
- ^ Reuters, Quarter of Gazans one step away from famine, UN says, ynetnews, 27 בפברואר 2024
- ^ בעזה טוענים, בצל מצוקת הרעב: "15 ילדים מתו בימים האחרונים מתת-תזונה", באתר ynet, 3 במרץ 2024
- ^ מזכ"ל האו"ם: "להכניס סיוע הומניטרי לעזה - במהירות וללא הפרעה", באתר ynet, 12 באוקטובר 2023
- ^ איתמר אייכנר, ישראל וארה"ב סיכמו: הסיוע לעזה יוכפל ל-100 משאיות מדי יום, באתר ynet, 30 באוקטובר 2023
- ^ French, Jordanian airforces drop medical aid to Gaza - Elysee, reuters.com, January 5, 2024
- ^ US carries out first airdrop of aid into Gaza
- ^ ארה"ב: משאיות סיוע החלו לנוע לראשונה מהמזח לרצועת עזה, באתר כלכליסט, 17 במאי 2024
- ^ אור רביד, חלקי המזח הצף בעזה – הגיעו לחוף הים בתל אביב, באתר מאקו, 22 ביוני 2024
- ^ לירן וינשטיין, צו 9 נגד נתניהו: "משאיות האספקה – חמצן עבור חמאס", באתר "סרוגים", 27 בינואר 2024
- ^ שירית אביטן כהן, איליה יגורוב, יום שני ברציפות: מעבר כרם שלום נחסם שוב למעבר שיירות האספקה והסיוע לרצועה, באתר ישראל היום, 25 בינואר 2024
- ^ איתי בלומנטל איציק זוארץ אסף פוזיילוב עמיחי שטיין, מפגינים חוסמים את כרם שלום - משאיות בודדות הצליחו לעבור, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 28 בינואר 2024
- ^ נועם אמיר, נלחם במחאת משפחות החטופים: צה"ל סוגר את אזור כרם שלום, בעיתון מקור ראשון, 28 בינואר 2024
- ^ למרות ההכרזה על שטח צבאי סגור: מפגינים מנסים לחסום שוב את מעבר כרם שלום, באתר ynet, 29 בינואר 2024
- ^ חרף הנחיית האלוף: פעילי צו 9 חסמו את המשאיות, באתר "סרוגים", 29 בינואר 2024
- ^ נעצרה מובילת המאבק נגד הכנסת המשאיות במעבר כרם שלום, באתר ערוץ 7, 29 בינואר 2024
- ^ לאחר שהמפגינים נבלמו: 129 משאיות נכנסו היום לעזה דרך מעבר כרם שלום, באתר ערוץ 7, 29 בינואר 2024
- ^ ישי אלמקייס, היום ה-7 לחסימות: המפגינים הגיעו למעבר ניצנה ומונעים מעבר משאיות סיוע, בעיתון מקור ראשון, 30 בינואר 2024
- ^ גם מעבר ניצנה נחסם: משאיות הסיוע חזרו למצרים, באתר "סרוגים", 30 בינואר 2024
- ^ דביר עמר, תיעוד: פרש משטרתי דורס מבוגר בכרם שלום, באתר ערוץ 7, 31 בינואר 2024
- ^ חסימת משאיות הסיוע במעבר 'כרם שלום': מפגינים טוענים לאלימות קשה; 18 עוכבו, באתר ערוץ 7, 31 בינואר 2024
- ^ מתן וסרמן, מהומות בכרם שלום; עתירה הוגשה בבג"צ נגד הצו המונע הפגנות | צפו, באתר מעריב אונליין, 31 בינואר 2024
- ^ שמעון הללי, לא רק חסימת כרם שלום: זה הצעד הבא של המאבק נגד הסיוע לעזה, באתר עכשיו 14, 31 בינואר 2024
- ^ אריאל כהנא, אחרי שבוע של שיבושים: מפגינים הגיעו לחסום משאיות סיוע לרצועה בנמל אשדוד, באתר ישראל היום, 1 בפברואר 2024
- ^ איציק זוארץ, עשרות מפגינים בנמל אשדוד חוסמים מעבר של משאיות סיוע לכיוון הרצועה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 1 בפברואר 2024
- ^ שילה פריד, המשטרה השתלטה על אוטובוס פעילים בדרכו לכרם שלום ולקחה אותו לתחנת משטרה, בעיתון מקור ראשון, 6 בפברואר 2024
- ^ לאחר עימותים: מעבר כרם שלום נחסם לתנועת משאיות הסיוע, באתר ערוץ 7, 6 בפברואר 2024
- ^ המשטרה "חטפה" אוטובוס בדרך לחסימת כרם שלום, באתר "סרוגים", 6 בפברואר 2024
- ^ שילה פריד, מאות אוהלים על הכביש: מעבר כרם שלום חסום מהלילה, בעיתון מקור ראשון, 7 בפברואר 2024
- ^ גם הלילה: עשרות פעילים ישנו במעבר 'כרם שלום', באתר ערוץ 7, 8 בפברואר 2024
- ^ איציק ברנדויין, תיעוד: מעברי ניצנה וכרם שלום נחסמו למעבר משאיות סיוע לעזה, באתר ערוץ 7, 9 בפברואר 2024
- ^ 1 2 מערכת ישראל היום, "הוכחה שהסחורה מיועדת לחמאס": ציוד צבאי אותר בתוך משאיות הסיוע ההומניטרי, באתר ישראל היום, 14 בפברואר 2024
- ^ שמעון הללי, סיוע הומניטרי? אפודים וקסדות צבאיים נתפסו במשאיות בכרם שלום, באתר עכשיו 14, 14 בפברואר 2024
- ^ נחשף: ציוד צבאי אותר בתוך משאיות הסיוע לעזה, באתר "סרוגים", 14 בפברואר 2024
- ^ עצירת הסיוע לעזה: מעבר ניצנה נחסם על ידי מפגינים, באתר ערוץ 7, 19 בפברואר 2024
- ^ תיעוד: אלימות קשה כנגד המוחים במעבר כרם שלום, באתר ערוץ 7, 22 בפברואר 2024
- ^ שילה פריד, המאבק בסיוע לחמאס נמשך: מעבר ניצנה נחסם, המשאיות נשארו בחוץ, בעיתון מקור ראשון, 27 בפברואר 2024
- ^ אלישע בן קימון, דניאל אדלסון, משאיות סיוע נחסמו ליד חברון, הושחתו - ואחת הוצתה: ארה"ב קראה לפעול נגד המעורבים, באתר ynet, 13 במאי 2024
- ^ 1 2 עדן סולומון, יהושע בריינר ובר פלג, שתי משאיות עם סיוע הומניטרי לרצועת עזה הוצתו ליד מעבר תרקומיא, באתר הארץ, 13 במאי 2024
- ^ חיים גולדיטש, לאחר כמה תקריות אלימות: ארגון צו 9 מקפיא את פעילותו נגד שיירות הסיוע לעזה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 16 במאי 2024
- ^ 1 2 בר פלג ויעל פרידסון, מתנחלים תקפו נהג שחשדו שמעביר סיוע לעזה, והיכו חיילים שניסו לטפל בו, באתר הארץ, 17 במאי 2024
- ^ רב היישוב כוכב השחר: "מי שמרביץ לחיילי צה"ל מכה את כולנו", באתר ערוץ 7, 17 במאי 2024
- ^ ישראלים תקפו נהג משאית בבנימין לאחר שחשבו שמדובר בסיוע לעזה, באתר ערוץ 7, 17 במאי 2024
- ^ עמית סגל, באתר Telegram
- ^ בר פלג וג'קי חורי, מתנחלים הציתו מכוניות בכפר יתמא שבגדה, עשרות יידו אבנים והשחיתו סחורה, באתר הארץ, 19 במאי 2024
- ^ בר פלג ועדן סולומון, "לשפוך כמה שיותר סיוע על הכביש": כך מאורגנת הפגיעה במשאיות לרצועה, באתר הארץ, 20 במאי 2024
- ^ חנן גרינווד, יורי ילון, הארגון שהחל את המחאה איבד שליטה: פורעים תוקפים משאיות סיוע באלימות, באתר ישראל היום, 20 במאי 2024
- ^ גלעד מורג, מאיר תורג'מן, המפכ"ל ליועמ"שית: בן גביר הנחה את סגני לא לאבטח שיירות סיוע, ואיים ב"השלכות" כשסירבתי, באתר ynet, 13 ביוני 2024
- ^ איתמר אייכנר, אלישע בן קימון, נהג משאית פלסטיני הותקף בבנימין | זה הנזק התדמיתי מהפגיעה בשיירות הסיוע, באתר ynet, 15 במאי 2024
- ^ אלישע בן קימון, יואב זיתון, סברו שהוביל סיוע לעזה: הציתו משאית, תקפו את הנהג - ופצעו שני קצינים ולוחם, באתר ynet, 17 במאי 2024
- ^ ישראל לפקוביץ, פייסבוק ואינסטגרם חסמו את תנועת צו 9 - בחדרי חרדים, באתר בחדרי חרדים, 23 במאי 2024
- ^ בגלל חסימת משאיות הסיוע: פייסבוק הסירה את האתר של "צו 9", באתר גל"צ
- ^ איתמר אייכנר, "קיצונים ואלימים": ארה"ב הטילה סנקציות נגד "צו 9", שפעיליו חוסמים את משאיות הסיוע, באתר ynet, 14 ביוני 2024
- ^ Matthew Miller, Sanctioning Israeli Group for Disrupting and Destroying Humanitarian Aid to Civilians, U.S. Department of State, 14 יוני 2024
- ^ Designation of Individuals and Entities Contributing to Violence and Instability in the West Bank, US Department of state, 11/7/24{{}}
- ^ איתמר אייכנר, גם "צו 9" ברשימה: האיחוד האירופי הטיל סנקציות על מתנחלים, באתר ynet, 15 ביולי 2024
| זירות מלחמת חרבות ברזל | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הזירה העזתית | מתקפת הפתע על ישראל • פינוי צפון הרצועה • קרב בית חאנון • קרב ג'באליה • קרב עזה • הפסקת אש • קרב שג'אעייה • תוכנית אטלנטיס • הלחימה בח'אן יונס • הקרב במחנות המרכז • מבצע עוז וניר • התקיפה נגד כוח צה"ל באל-מע'אזי • מבצע יד זהב • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • קרב רפיח • קרב ג'באליה השני • כביש 749 • בסיס נצרים • המשבר ההומניטרי (הרעב ההמוני • הריגת הינד רג'ב • אסון הסיוע ההומניטרי • הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי • הדוחק בתל א-סולטאן • התקיפה בבית הספר אלעודה) • הסיוע ההומניטרי • ההתנקשות באסמאעיל הנייה | ||||||
| החזית הצפונית | ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • התקיפה בנמל התעופה חלב • פגיעת הרקטה במג'דל שמס • ההתנקשות בפואד שוכר • הפשיטה הישראלית במסיאף • ההתנקשות באבראהים עקיל • מבצע חיצי הצפון • מבצע סדר חדש • התמרון הקרקעי בלבנון במלחמת חרבות ברזל • קרב אל-עדייסה • קרב כפר כילא • קרב מארון א-ראס (2024) • קרב מיס אל-ג'בל • קרב עייתא א-שעב (2024) • פגיעת הכטב"ם בבא"ח גולני | ||||||
| החזית המזרחית | ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024) • התקיפה הישראלית באיראן (אפריל 2024) • המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024) • מבצע ימי תשובה (2024) | ||||||
| מערכת דעת הקהל העולמית |
| ||||||
| זירות נוספות | זירת יהודה ושומרון • מעורבות החות'ים (מבצע שומר השגשוג • המשבר בים סוף • מבצע יד ארוכה • התקיפה הישראלית בתימן (ספטמבר 2024)) • העורף הישראלי (מחאות בישראל על רקע מלחמת חרבות ברזל • חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה) • התקפות על בסיסי ארצות הברית בעיראק, ירדן וסוריה במהלך מלחמת חרבות ברזל | ||||||
