העורף הישראלי במלחמת חרבות ברזל

יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. פינוי תושבי הצפון ועוטף עזה, ביטול לימודים בכל רחבי הארץ, סגירת מרכזי בילוי, הפחתת תדירות תחב"צ, השפעות פוליטיות וחברתיות שונות, יוזמות סיוע נוספות ועוד.. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
עריכה
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. פינוי תושבי הצפון ועוטף עזה, ביטול לימודים בכל רחבי הארץ, סגירת מרכזי בילוי, הפחתת תדירות תחב"צ, השפעות פוליטיות וחברתיות שונות, יוזמות סיוע נוספות ועוד.. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
ישראלים מדליקים בכיכר דיזנגוף נרות לזכר הנרצחים והחטופים ממתקפת הטרור הפלסטינית באוקטובר 2023.

העורף הישראלי מתמודד עם השלכותיהן של מתקפת הפתע על ישראל ומלחמת חרבות ברזל שפרצה בעקבותיה. האירועים הביאו לשינויים עמוקים בחברה ובפוליטיקה הישראלית, כמו גם להשלכות משמעותיות על רווחת אזרחי המדינה. קשיי המלחמה הולידו התארגנויות אזרחיות התנדבותיות רבות לסיוע במאמצי המלחמה בתחומים שונים: הסברה למען מדינת ישראל ברשתות החברתיות, תמיכה באזרחים מפונים ונזקקים בעקבות אובדן כלכלי שנובע מהמלחמה, תמיכה נפשית בישראלים המתמודדים עם טראומה בשל אירועי המלחמה, ועוד.

הצלה וחירום

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך מלחמת חרבות ברזל הייתה פעילות רבה של גופי ההצלה והחירום הלאומיים.

המספר העצום של הנרצחים במתקפת הפתע, בהם רבים שגופתם הושחתה, הצריך מאמץ יוצא דופן של זיהוי גופות החללים טרם הבאתם לקבורה. מאות גופות של מחבלים שהושארו בשטח הועברו אף הן לזיהוי והמשך טיפול. הגופות הובאו למחנה שורה שליד רמלה, ושם נערך הזיהוי, בין השאר לפי טביעות אצבע, מבנה השיניים ובדיקת סמני DNA והשוואתם למידע שבמאגרים ביומטריים. בזיהוי עוסקת הרבנות הצבאית בצירוף עובדים ממשטרת ישראל, מערכת הבריאות ומתנדבי זק"א.[1] הרב הראשי לישראל, דוד לאו, הנחה להמשיך בזיהוי הגופות גם בשבת.[2] במאמץ לאיתור שרידי קורבנות מתקפת הפתע נעזר צה"ל בעופות דורסים[3] ובכלבים של רשות הטבע והגנים, המשמשים בשגרה לאיתור הרעלות של בעלי חיים.[4]

ישראלים מסתתרים בשעת אזעקה מתחת לגשר בראשון לציון

במהלך המלחמה פרסם פיקוד העורף הנחיות התגוננות בפני ירי הרקטות הכבד על עוטף עזה, השפלה, מחוז המרכז, גוש דן והשרון. הוא הפעיל צופרי אזעקה, התרעות בכלי התקשורת, התרעות באתר האינטרנט של פיקוד העורף וביישומון לסמארטפון.

כבר ביום הראשון למלחמה התנדבו אלפי אזרחים לתרום דם לפצועים ומחוץ למרכזים הרפואיים השתרכו תורים ארוכים.[5][6] מערכת הבריאות נאלצה להתמודד עם הצורך לטפל באלפי פצועים בימים הראשונים של מתקפת הפתע של חמאס.[7] מאות מתוכם היו במצב קשה או אנוש.[8] באשר למערכת בריאות הנפש בישראל היות שלא הוספו תקנים שהובטחו מאז משבר הקורונה, היא התמודדה עם קשיים רבים ונעזרה במתנדבים בחודש הראשון.[9]

בעקבות האירועים הטראומתיים של תחילת המלחמה, נפתחו מוקדים טלפוניים ברחבי הארץ.[10] פיקוד העורף הדגיש שתגובות רגשיות כמו פחד וחרדה הן תגובות נורמליות למצב לא נורמלי.[11] מכיוון שלאנשים יש דרכים שונות להתמודד עם לחץ, המליצו בפיקוד העורף לזהות את דרכי ההתמודדות שסייעו בעבר (פעילות גופנית, שיחות עם חברים, איסוף מידע, אמונה) ולהשתמש בהן.[11] במקרה של נפגעי חרדה, הומלץ לעודד אותם לפעולה ועשייה, לבצע תרגילי נשימה וטכניקות הרפיה, להדגיש את יכולת ההתמודדות ולהסיח את הדעת.[12] מעמותת נט"ל הזהירו את הציבור שלא להיחשף לתכנים מעוררי טראומה כמו תמונות וסרטוני סנאף.[13] חשיפה כזו נקשרה בעבר לדיכאון, חרדה, ופוסט־טראומה.[14][13]

בעקבות המלחמה חוקקה הכנסת חוקים אחדים הנובעים ממצב החירום:

זיהוי חללים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

זיהוי ההרוגים במלחמה היה תהליך מורכב ואינטסיבי במיוחד בשבועות הראשונים של המלחמה, לאחר מתקפת הפתע על ישראל. אתגר זיהוי החללים נבע ממספר ההרוגים הרב ומהשחתה משמעותית של חלק מגופות הנרצחים על ידי מחבלי החמאס.[18] גופות כל החללים הובאו תחילה לזיהוי במרכז "הצבי" שבמחנה שורה של הרבנות הצבאית בסמוך לרמלה. בהמשך ולנוכח קשיי הזיהוי של חלקם נעשתה עבודת זיהוי רבה גם במרכז הלאומי לרפואה משפטית באבו כביר שבתל אביב-יפו. בתהליך היו שותפים גם המשרד לשירותי דת, משרד הבריאות, הרבנות הראשית לישראל, משטרת ישראל וזק"א.[19][20] אף היה שימוש בעבודתם של ארכאולוגים וברשות העתיקות.[21][22] זאת לאור הצורך לסנן אפר שנותר מזירות המתקפה, לאחר שחלק מהגופות והבתים בעוטף עזה נשרפו באופן משמעותי.[23]

מלבד ההשחתה ומספר הנרצחים, קושי הזיהוי נבע מריבוי הזירות, חטיפת אזרחים וחיילים חיים ומתים לרצועת עזה, הפגיעה גם באזרחי מדינות זרות ומחסור בכוח אדם.[18] לשם הזיהוי פותחו מערכות טכנולוגיות ייעודיות הכוללות אפליקציות ובינה מלאכותית.[24][25]

עד ה-25 באוקטובר (כשלושה שבועות וחצי לאחר מתקפת הפתע) נותרו כ-200 חללים שלא זוהו.[18] גופתה של הנעדרת האחרונה, בלהה ינון, זוהתה רק ב-6 באוגוסט 2024 – כ-10 חודשים לאחר שנרצחה.[26] מקרה בולט נוסף היה זירת אמבולנס בפסטיבל הנובה. בזירה זו התרחש פיצוץ אמבולנס על ידי טיל נ"ט שגרם להשחתה משמעותית של גופות הנוכחים בשירה. אחת הנוכחות נחשבה נעדרת כ-47 יום, עד שהתברר שנקברה בטעות בקבר אחר.[27] חלל נוסף, אליקים ליבמן נחשב לחטוף כ-7 חודשים, עד שהתברר שנרצח בזירת האמבולנס ונקבר בטעות בקבר של נרצחת אחרת.[28][29]

פינוי תושבי עוטף עזה והצפון

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
נשיא המדינה יצחק הרצוג בשיחה עם תושבי קיבוץ נחל עוז השוהים בקיבוץ משמר העמק, 25 באוקטובר 2023

מתחילת הלחימה פונו והתפנו כ-250 אלף אנשים מבתיהם.[30] לפי נתונים של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, נכון ל-31 באוקטובר 2023 כ-88 אלף פונו מהקיבוצים, משדרות ומאופקים לבתי מלון מכוח פקודת פינוי, ומשרד התיירות היה אמון על פינויים ושיבוצם עם התאחדות המלונות, כ-87 אלף נקלטו בקהילה – בקיבוצים או ביישובים קולטים וכ-73 אלף התפנו עצמאית ונקלטו על ידי בני משפחה או חברים, או במגורים זמניים.[31]

רשות חירום לאומית, שסמכויותיה קוצצו עם השנים,[32] הייתה הגוף שאמור לתאם ולתכלל את תוכניות פינוי התושבים. תושבים פינו עצמם עצמאית או כחלק מתוכניות ממשלתיות, מיישובי הנגב המערבי (שחלקם נפגעו מאוד בנפש וברכוש) מאזור גבול הצפון. במקור, הפינוי היה אמור להיות בעיקר למוסדות ציבור, מתנ"סים ובתי ספר ומשרד הפנים היה אמור להיות אחראי על פינוי התושבים בשעת חירום, תוך שימוש במאגרי המידע שלו על כל תושבי המדינה. בפועל, הוחלט לפנותם לבתי המלון ומשרד התיירות לקח את האחריות.[33]

בשבועות הראשונים, משרד החינוך התמודד עם קשיים בהחזרת הלימודים לשגרה ובמתן מענה חינוכי לתלמידים רבים שפונו מישוביהם.[34] בסוף אוקטובר 2023 פורסם שרשות החירום הלאומית[35] תפעיל תוכנית שגרת מלחמה עבור חלק מהמפונים מהדרום בשיתוף משרדי הממשלה.[35]


מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל לפי רשויות מקומיות
רשות מקומיתנתוני 26 בדצמבר 2023נתוני 31 בינואר 2024נתוני 29 בפברואר 2024נתוני 30 באפריל 2024נתוני 31 במאי 2024
מאזן[36]ביחס לאוכ' הרשותמאזן[36]ביחס לאוכ' הרשותמאזן[36]ביחס לאוכ' הרשותמאזן[36]ביחס לאוכ' הרשותמאזן[36]
שדרות‎-27.54 אלף‎78.02%‎-28.89 אלף81.63%‎-29.15 אלף82.11%‎-25.63 אלף71.72%‎-25.54 אלף71.27%
קריית שמונה‎-18.94 אלף‎80.53%‎-19.32 אלף81.45%‎-19.49 אלף81.76%‎-19.90 אלף82.83%‎-19.96 אלף82.81%
מועצה אזורית אשכול‎-11.87 אלף‎75.72%‎-12.31 אלף78.48%‎-12.45 אלף79.35%‎-11.30 אלף71.69%‎-11.27 אלף71.58%
מועצה אזורית הגליל העליון‎-7.30 אלף‎34.75%‎-7.61 אלף36.16%‎-7.65 אלף36.32%‎-7.13 אלף33.82%‎-7.11 אלף33.76%
שלומי‎-6.54 אלף‎83.97%‎-6.56 אלף83.91%‎-6.62 אלף84.29%‎-6.73 אלף85.43%‎-6.75 אלף85.41%
מועצה אזורית שער הנגב‎-6.60 אלף‎66.70%‎-6.82 אלף68.73%‎-6.86 אלף69.04%‎-6.71 אלף67.29%‎-6.69 אלף67.18%
מועצה אזורית מטה אשר‎-5.80 אלף‎18.00%‎-5.96 אלף18.44%‎-5.94 אלף18.37%‎-5.71 אלף17.60%‎-5.68 אלף17.49%
מועצה אזורית שדות נגב‎-5.70 אלף‎49.63%‎-5.91 אלף51.40%‎-5.93 אלף51.48%‎-5.47 אלף47.31%‎-5.44 אלף46.94%
מועצה אזורית חוף אשקלון‎-4.23 אלף‎21.33%‎-4.29 אלף21.61%‎-4.30 אלף21.67%‎-3.92 אלף19.77%‎-3.91 אלף19.65%
אשקלון‎-11.80 אלף‎7.38%‎-12.88 אלף8.01%‎-13.11 אלף8.13%‎-3.63 אלף2.24%‎-3.60 אלף2.22%
מועצה אזורית מעלה יוסף‎-3.33 אלף‎28.38%‎-3.46 אלף29.38%‎-3.49 אלף29.46%‎-3.08 אלף25.98%‎-3.08 אלף25.97%
מועצה אזורית מבואות החרמון‎-2.79 אלף‎33.12%‎-2.85 אלף33.76%‎-2.86 אלף33.76%‎-2.87 אלף33.69%‎-2.88 אלף33.79%
מטולה‎-1.56 אלף‎75.44%‎-1.60 אלף75.99%‎-1.61 אלף76.25%‎-1.64 אלף77.09%‎-1.64 אלף77.13%
נתיבות‎-3.88 אלף‎7.65%‎-4.26 אלף8.35%‎-4.28 אלף8.38%‎-0.70 אלף1.35%‎-0.72 אלף1.38%
ע'ג'ר‎-0.68 אלף‎24.02%‎-0.69 אלף24.18%‎-0.69 אלף24.12%‎-0.69 אלף24.00%‎-0.68 אלף23.94%
מועצה אזורית מרום הגליל‎-1.21 אלף‎7.40%‎-1.22 אלף7.44%‎-1.23 אלף7.43%‎-0.67 אלף4.05%‎-0.67 אלף4.04%
אופקים‎-1.22 אלף‎3.31%‎-1.33 אלף3.60%‎-1.33 אלף3.59%‎-0.30 אלף0.82%‎-0.32 אלף0.85%
מועצה אזורית מרחבים‎-0.30 אלף‎2.00%‎-0.38 אלף2.55%‎-0.39 אלף2.61%‎-0.15 אלף1.00%‎-0.15 אלף1.01%
מועצה אזורית יואב‎0.06 אלף‎0.60%‎0.05 אלף0.57%‎0.04 אלף0.44%‎-0.01 אלף0.13%‎-0.02 אלף0.19%
מבשרת ציון‎0.02 אלף‎0.07%‎0.01 אלף0.04%‎0.01 אלף0.04%‎-0.01 אלף0.03%‎-0.01 אלף0.03%
מועצה אזורית בני שמעון‎0.03 אלף‎0.29%‎0.03 אלף0.24%‎0.03 אלף0.26%‎0.00 אלף0.02%‎-0.01 אלף0.08%
רהט‎0.00 אלף‎0.00%‎0.00 אלף0.00%‎0.00 אלף0.00%‎-0.01 אלף0.01%‎-0.01 אלף0.01%
אלקנה‎-0.01 אלף‎0.11%‎-0.01 אלף0.14%‎-0.01 אלף0.14%‎0.00 אלף0.07%‎0.00 אלף0.07%
מועצה אזורית שומרון‎0.05 אלף‎0.12%‎0.04 אלף0.08%‎0.04 אלף0.08%‎0.00 אלף0.00%‎0.00 אלף0.01%
אזור‎0.02 אלף‎0.16%‎0.02 אלף0.16%‎0.02 אלף0.16%‎0.00 אלף0.01%‎0.00 אלף0.01%
מודיעין עילית‎0.21 אלף‎0.25%‎0.22 אלף0.25%‎0.22 אלף0.25%‎0.00 אלף0.00%‎0.00 אלף0.00%
ערערה בנגב‎0.00 אלף‎0.02%‎-0.01 אלף0.02%‎-0.01 אלף0.03%‎0.00 אלף0.00%‎0.00 אלף0.00%
פסוטה‎-0.08 אלף‎2.36%‎-0.08 אלף2.48%‎-0.08 אלף2.48%‎0.00 אלף0.00%‎0.00 אלף0.00%
קדומים‎0.01 אלף‎0.18%‎0.01 אלף0.13%‎0.01 אלף0.13%‎0.00 אלף0.00%‎0.00 אלף0.00%
קרני שומרון‎0.04 אלף‎0.40%‎0.04 אלף0.38%‎0.03 אלף0.34%‎0.00 אלף0.01%‎0.00 אלף0.00%
אבו גוש‎0.01 אלף‎0.09%‎0.01 אלף0.07%‎0.01 אלף0.07%‎0.00 אלף0.02%‎0.00 אלף0.01%
באקה אל-גרבייה‎0.01 אלף‎0.02%‎0.01 אלף0.02%‎0.01 אלף0.02%‎0.00 אלף0.00%‎0.00 אלף0.00%
אורנית‎0.04 אלף‎0.45%‎0.04 אלף0.42%‎0.03 אלף0.36%‎0.00 אלף0.01%‎0.00 אלף0.01%
חורפיש‎-0.13 אלף‎1.91%‎-0.16 אלף2.42%‎-0.16 אלף2.42%‎0.00 אלף0.03%‎0.00 אלף0.03%
ג'ש (גוש חלב)‎-0.02 אלף‎0.50%‎-0.02 אלף0.65%‎-0.02 אלף0.65%‎0.00 אלף0.06%‎0.00 אלף0.06%
דבורייה‎0.01 אלף‎0.10%‎0.01 אלף0.10%‎0.01 אלף0.10%‎0.00 אלף0.02%‎0.00 אלף0.02%
בני עי"ש‎0.03 אלף‎0.38%‎0.02 אלף0.27%‎0.02 אלף0.27%‎0.00 אלף0.03%‎0.00 אלף0.03%
יאנוח-ג'ת‎0.01 אלף‎0.07%‎0.00 אלף0.06%‎0.00 אלף0.06%‎0.00 אלף0.04%‎0.00 אלף0.04%
כפר קרע‎0.00 אלף‎0.02%‎0.01 אלף0.02%‎0.01 אלף0.02%‎0.00 אלף0.01%‎0.00 אלף0.01%
כפר קאסם‎0.01 אלף‎0.02%‎0.01 אלף0.02%‎0.01 אלף0.02%‎0.00 אלף0.01%‎0.00 אלף0.01%
פקיעין‎0.01 אלף‎0.16%‎0.01 אלף0.21%‎0.01 אלף0.21%‎0.00 אלף0.05%‎0.00 אלף0.05%
בית אל‎0.02 אלף‎0.24%‎0.02 אלף0.25%‎0.02 אלף0.24%‎0.00 אלף0.03%‎0.00 אלף0.05%
ראמה‎0.02 אלף‎0.25%‎0.02 אלף0.25%‎0.02 אלף0.25%‎0.00 אלף0.04%‎0.00 אלף0.04%
קריית ארבע‎0.03 אלף‎0.40%‎0.02 אלף0.32%‎0.02 אלף0.30%‎0.01 אלף0.08%‎0.00 אלף0.04%
מועצה אזורית גן רווה‎0.01 אלף‎0.09%‎0.00 אלף0.01%‎0.00 אלף0.01%‎0.00 אלף0.06%‎0.00 אלף0.06%
מועצה אזורית אל קסום‎0.00 אלף‎0.02%‎0.01 אלף0.03%‎0.01 אלף0.03%‎0.00 אלף0.02%‎0.00 אלף0.02%
ביתר עילית‎0.09 אלף‎0.14%‎0.10 אלף0.15%‎0.10 אלף0.14%‎0.00 אלף0.01%‎0.00 אלף0.01%
סאג'ור‎0.01 אלף‎0.22%‎0.01 אלף0.29%‎0.01 אלף0.29%‎0.01 אלף0.11%‎0.01 אלף0.11%
מיתר‎0.04 אלף‎0.37%‎0.03 אלף0.27%‎0.03 אלף0.25%‎0.01 אלף0.06%‎0.01 אלף0.05%
טייבה‎0.00 אלף‎0.00%‎0.01 אלף0.01%‎0.01 אלף0.01%‎0.01 אלף0.01%‎0.01 אלף0.01%
כסייפה‎0.00 אלף‎0.00%‎0.01 אלף0.02%‎0.01 אלף0.02%‎0.01 אלף0.02%‎0.01 אלף0.02%
משהד‎0.01 אלף‎0.06%‎0.01 אלף0.07%‎0.01 אלף0.07%‎0.01 אלף0.07%‎0.01 אלף0.07%
זמר‎0.01 אלף‎0.09%‎0.01 אלף0.09%‎0.01 אלף0.09%‎0.01 אלף0.08%‎0.01 אלף0.08%
עין קנייא‎0.01 אלף‎0.31%‎0.01 אלף0.31%‎0.01 אלף0.31%‎0.01 אלף0.27%‎0.01 אלף0.27%
מועצה אזורית בוסתאן אל-מרג'‎0.01 אלף‎0.16%‎0.01 אלף0.16%‎0.01 אלף0.16%‎0.01 אלף0.07%‎0.01 אלף0.07%
מועצה אזורית אלונה‎0.01 אלף‎0.60%‎0.01 אלף0.61%‎0.01 אלף0.56%‎0.01 אלף0.22%‎0.01 אלף0.26%
קריית יערים‎0.02 אלף‎0.28%‎0.02 אלף0.31%‎0.02 אלף0.31%‎0.01 אלף0.07%‎0.01 אלף0.09%
רכסים‎0.06 אלף‎0.44%‎0.07 אלף0.45%‎0.06 אלף0.44%‎0.01 אלף0.04%‎0.01 אלף0.04%
כאוכב אבו אל-היג'א‎0.01 אלף‎0.18%‎0.01 אלף0.18%‎0.01 אלף0.18%‎0.01 אלף0.18%‎0.01 אלף0.18%
מועצה אזורית הר חברון‎0.03 אלף‎0.26%‎0.02 אלף0.21%‎0.02 אלף0.14%‎0.01 אלף0.06%‎0.01 אלף0.06%
בית ג'ן‎0.02 אלף‎0.18%‎0.02 אלף0.19%‎0.02 אלף0.19%‎0.01 אלף0.06%‎0.01 אלף0.06%
פרדסיה‎0.04 אלף‎0.51%‎0.04 אלף0.47%‎0.04 אלף0.47%‎0.01 אלף0.09%‎0.01 אלף0.09%
אריאל‎0.05 אלף‎0.24%‎0.05 אלף0.24%‎0.05 אלף0.22%‎0.01 אלף0.05%‎0.01 אלף0.03%
מזכרת בתיה‎0.07 אלף‎0.41%‎0.06 אלף0.39%‎0.06 אלף0.39%‎0.01 אלף0.07%‎0.01 אלף0.04%
אעבלין‎0.01 אלף‎0.06%‎0.01 אלף0.06%‎0.01 אלף0.06%‎0.01 אלף0.06%‎0.01 אלף0.06%
עין מאהל‎0.01 אלף‎0.06%‎0.01 אלף0.06%‎0.01 אלף0.06%‎0.01 אלף0.06%‎0.01 אלף0.06%
מג'ד אל-כרום‎0.01 אלף‎0.06%‎0.01 אלף0.06%‎0.01 אלף0.06%‎0.01 אלף0.05%‎0.01 אלף0.05%
אום אל-פחם‎0.01 אלף‎0.02%‎0.01 אלף0.02%‎0.01 אלף0.02%‎0.01 אלף0.02%‎0.01 אלף0.01%
מועצה אזורית ברנר‎0.03 אלף‎0.31%‎0.02 אלף0.20%‎0.02 אלף0.20%‎0.01 אלף0.10%‎0.01 אלף0.10%
אלעד‎0.17 אלף‎0.33%‎0.18 אלף0.35%‎0.17 אלף0.34%‎0.01 אלף0.02%‎0.01 אלף0.02%
ריינה‎0.01 אלף‎0.06%‎0.01 אלף0.05%‎0.01 אלף0.05%‎0.01 אלף0.05%‎0.01 אלף0.05%
שבלי - אום אל-גנם‎0.01 אלף‎0.14%‎0.01 אלף0.16%‎0.01 אלף0.16%‎0.01 אלף0.14%‎0.01 אלף0.14%
אליכין‎0.02 אלף‎0.61%‎0.01 אלף0.41%‎0.01 אלף0.41%‎0.01 אלף0.26%‎0.01 אלף0.26%
בית אריה-עופרים‎0.02 אלף‎0.27%‎0.02 אלף0.27%‎0.02 אלף0.27%‎0.01 אלף0.16%‎0.01 אלף0.16%
ג'וליס‎0.02 אלף‎0.22%‎0.02 אלף0.25%‎0.02 אלף0.25%‎0.01 אלף0.13%‎0.01 אלף0.13%
אלפי מנשה‎0.02 אלף‎0.19%‎0.02 אלף0.29%‎0.02 אלף0.22%‎0.01 אלף0.11%‎0.01 אלף0.11%
כסרא-סמיע‎0.01 אלף‎0.11%‎0.03 אלף0.28%‎0.03 אלף0.28%‎0.01 אלף0.10%‎0.01 אלף0.10%
אכסאל‎0.01 אלף‎0.06%‎0.01 אלף0.06%‎0.01 אלף0.06%‎0.01 אלף0.06%‎0.01 אלף0.06%
עיילבון‎0.01 אלף‎0.17%‎0.01 אלף0.17%‎0.01 אלף0.17%‎0.01 אלף0.17%‎0.01 אלף0.17%
ביר אל-מכסור‎0.01 אלף‎0.12%‎0.01 אלף0.12%‎0.01 אלף0.12%‎0.01 אלף0.09%‎0.01 אלף0.10%
סביון‎0.01 אלף‎0.33%‎0.02 אלף0.40%‎0.02 אלף0.40%‎0.01 אלף0.28%‎0.01 אלף0.25%
דאלית אל-כרמל‎0.01 אלף‎0.07%‎0.02 אלף0.10%‎0.02 אלף0.10%‎0.01 אלף0.05%‎0.01 אלף0.05%
מועצה אזורית שדות דן‎0.09 אלף‎0.53%‎0.08 אלף0.52%‎0.08 אלף0.52%‎0.01 אלף0.06%‎0.01 אלף0.06%
נחף‎0.02 אלף‎0.12%‎0.02 אלף0.12%‎0.02 אלף0.11%‎0.01 אלף0.09%‎0.01 אלף0.09%
בית דגן‎0.03 אלף‎0.38%‎0.03 אלף0.41%‎0.03 אלף0.36%‎0.01 אלף0.14%‎0.01 אלף0.15%
קריית מלאכי‎0.14 אלף‎0.53%‎0.13 אלף0.50%‎0.13 אלף0.49%‎0.01 אלף0.04%‎0.01 אלף0.05%
כאבול‎0.01 אלף‎0.08%‎0.01 אלף0.07%‎0.01 אלף0.07%‎0.01 אלף0.09%‎0.01 אלף0.09%
כעביה-טבאש-חג'אג'רה‎0.01 אלף‎0.22%‎0.01 אלף0.22%‎0.01 אלף0.22%‎0.01 אלף0.22%‎0.01 אלף0.21%
טמרה‎0.01 אלף‎0.04%‎0.02 אלף0.04%‎0.02 אלף0.04%‎0.01 אלף0.04%‎0.01 אלף0.04%
שער שומרון‎0.02 אלף‎0.24%‎0.02 אלף0.23%‎0.02 אלף0.23%‎0.01 אלף0.14%‎0.01 אלף0.14%
כפר כנא‎0.03 אלף‎0.11%‎0.03 אלף0.11%‎0.03 אלף0.11%‎0.01 אלף0.05%‎0.01 אלף0.05%
ירכא‎0.02 אלף‎0.11%‎0.03 אלף0.15%‎0.03 אלף0.15%‎0.01 אלף0.07%‎0.01 אלף0.07%
עספיא‎0.02 אלף‎0.18%‎0.03 אלף0.22%‎0.03 אלף0.22%‎0.01 אלף0.11%‎0.01 אלף0.11%
עומר‎0.04 אלף‎0.55%‎0.04 אלף0.55%‎0.04 אלף0.57%‎0.01 אלף0.18%‎0.01 אלף0.18%
כפר כמא‎0.11 אלף‎3.11%‎0.12 אלף3.42%‎0.12 אלף3.41%‎0.01 אלף0.39%‎0.01 אלף0.39%
בוקעאתא‎0.02 אלף‎0.25%‎0.02 אלף0.23%‎0.02 אלף0.23%‎0.02 אלף0.22%‎0.02 אלף0.22%
מע'אר‎0.03 אלף‎0.11%‎0.03 אלף0.12%‎0.03 אלף0.12%‎0.02 אלף0.06%‎0.02 אלף0.06%
בסמת טבעון‎0.01 אלף‎0.15%‎0.01 אלף0.15%‎0.01 אלף0.15%‎0.02 אלף0.19%‎0.02 אלף0.19%
מועצה אזורית גדרות‎0.04 אלף‎0.75%‎0.03 אלף0.63%‎0.03 אלף0.63%‎0.02 אלף0.31%‎0.02 אלף0.31%
רמת ישי‎0.05 אלף‎0.57%‎0.04 אלף0.54%‎0.04 אלף0.52%‎0.02 אלף0.22%‎0.02 אלף0.21%
יהוד-מונוסון‎0.08 אלף‎0.26%‎0.08 אלף0.25%‎0.07 אלף0.23%‎0.02 אלף0.06%‎0.02 אלף0.06%
שוהם‎0.09 אלף‎0.38%‎0.09 אלף0.36%‎0.08 אלף0.35%‎0.02 אלף0.08%‎0.02 אלף0.08%
גבעת זאב‎0.05 אלף‎0.24%‎0.05 אלף0.23%‎0.05 אלף0.23%‎0.02 אלף0.09%‎0.02 אלף0.09%
זרזיר‎0.02 אלף‎0.27%‎0.02 אלף0.27%‎0.02 אלף0.27%‎0.02 אלף0.27%‎0.02 אלף0.27%
מועצה אזורית חבל יבנה‎0.03 אלף‎0.35%‎0.03 אלף0.48%‎0.03 אלף0.42%‎0.02 אלף0.34%‎0.02 אלף0.32%
מזרעה‎0.03 אלף‎0.70%‎0.03 אלף0.62%‎0.03 אלף0.62%‎0.02 אלף0.57%‎0.02 אלף0.57%
לוד‎0.10 אלף‎0.12%‎0.10 אלף0.11%‎0.10 אלף0.11%‎0.03 אלף0.03%‎0.02 אלף0.03%
בענה‎0.03 אלף‎0.30%‎0.03 אלף0.30%‎0.03 אלף0.30%‎0.03 אלף0.29%‎0.03 אלף0.29%
אפרת‎0.08 אלף‎0.63%‎0.07 אלף0.59%‎0.07 אלף0.57%‎0.03 אלף0.26%‎0.03 אלף0.21%
מסעדה‎0.03 אלף‎0.80%‎0.03 אלף0.79%‎0.03 אלף0.79%‎0.03 אלף0.69%‎0.03 אלף0.66%
גני תקווה‎0.06 אלף‎0.23%‎0.06 אלף0.23%‎0.06 אלף0.23%‎0.03 אלף0.10%‎0.03 אלף0.10%
מועצה אזורית באר טוביה‎0.16 אלף‎0.67%‎0.13 אלף0.55%‎0.11 אלף0.48%‎0.03 אלף0.11%‎0.03 אלף0.11%
קריית עקרון‎0.05 אלף‎0.46%‎0.05 אלף0.49%‎0.05 אלף0.49%‎0.03 אלף0.27%‎0.03 אלף0.28%
נשר‎0.07 אלף‎0.29%‎0.06 אלף0.25%‎0.06 אלף0.25%‎0.03 אלף0.13%‎0.03 אלף0.13%
אור יהודה‎0.11 אלף‎0.28%‎0.12 אלף0.29%‎0.11 אלף0.28%‎0.03 אלף0.08%‎0.03 אלף0.08%
מועצה אזורית אל-בטוף‎0.03 אלף‎0.38%‎0.03 אלף0.38%‎0.03 אלף0.38%‎0.03 אלף0.38%‎0.03 אלף0.38%
שפרעם‎0.06 אלף‎0.13%‎0.06 אלף0.13%‎0.05 אלף0.12%‎0.03 אלף0.07%‎0.03 אלף0.07%
רמלה‎0.19 אלף‎0.24%‎0.19 אלף0.23%‎0.18 אלף0.21%‎0.04 אלף0.05%‎0.03 אלף0.04%
ג'דיידה-מכר‎0.03 אלף‎0.13%‎0.04 אלף0.17%‎0.04 אלף0.17%‎0.03 אלף0.16%‎0.03 אלף0.16%
כפר יאסיף‎0.04 אלף‎0.36%‎0.04 אלף0.40%‎0.04 אלף0.40%‎0.03 אלף0.33%‎0.03 אלף0.33%
עראבה‎0.04 אלף‎0.15%‎0.04 אלף0.16%‎0.04 אלף0.16%‎0.03 אלף0.12%‎0.03 אלף0.12%
חולון‎0.33 אלף‎0.17%‎0.29 אלף0.15%‎0.27 אלף0.14%‎0.03 אלף0.02%‎0.03 אלף0.02%
גבעתיים‎0.10 אלף‎0.16%‎0.10 אלף0.15%‎0.09 אלף0.15%‎0.04 אלף0.06%‎0.04 אלף0.06%
גבעת שמואל‎0.10 אלף‎0.35%‎0.10 אלף0.32%‎0.09 אלף0.32%‎0.04 אלף0.12%‎0.04 אלף0.12%
להבים‎0.06 אלף‎0.80%‎0.06 אלף0.81%‎0.06 אלף0.78%‎0.04 אלף0.51%‎0.04 אלף0.50%
חריש‎0.15 אלף‎0.42%‎0.15 אלף0.40%‎0.14 אלף0.38%‎0.04 אלף0.10%‎0.04 אלף0.10%
כפר שמריהו‎0.04 אלף‎2.15%‎0.04 אלף2.16%‎0.04 אלף2.16%‎0.04 אלף2.05%‎0.04 אלף2.05%
סח'נין‎0.04 אלף‎0.11%‎0.04 אלף0.13%‎0.04 אלף0.13%‎0.04 אלף0.12%‎0.04 אלף0.12%
כוכב יאיר צור יגאל‎0.09 אלף‎1.01%‎0.09 אלף0.96%‎0.08 אלף0.89%‎0.04 אלף0.45%‎0.04 אלף0.45%
דימונה‎0.17 אלף‎0.44%‎0.15 אלף0.39%‎0.14 אלף0.38%‎0.04 אלף0.10%‎0.04 אלף0.11%
בית שאן‎0.16 אלף‎0.81%‎0.15 אלף0.77%‎0.14 אלף0.74%‎0.05 אלף0.26%‎0.04 אלף0.21%
כפר תבור‎0.05 אלף‎1.10%‎0.05 אלף1.05%‎0.05 אלף1.05%‎0.04 אלף0.96%‎0.04 אלף0.96%
מעלות-תרשיחא‎-0.06 אלף‎0.26%‎-0.08 אלף0.35%‎-0.08 אלף0.35%‎0.04 אלף0.19%‎0.04 אלף0.19%
קצרין‎0.07 אלף‎0.87%‎0.06 אלף0.74%‎0.06 אלף0.69%‎0.05 אלף0.56%‎0.04 אלף0.55%
אבן יהודה‎0.09 אלף‎0.63%‎0.09 אלף0.61%‎0.09 אלף0.61%‎0.05 אלף0.32%‎0.05 אלף0.31%
תל מונד‎0.10 אלף‎0.65%‎0.10 אלף0.65%‎0.09 אלף0.62%‎0.05 אלף0.31%‎0.05 אלף0.31%
מועצה אזורית חבל מודיעין‎0.17 אלף‎0.72%‎0.16 אלף0.68%‎0.16 אלף0.67%‎0.06 אלף0.23%‎0.05 אלף0.20%
דיר אל-אסד‎0.05 אלף‎0.36%‎0.05 אלף0.36%‎0.05 אלף0.36%‎0.05 אלף0.37%‎0.05 אלף0.37%
באר יעקב‎0.16 אלף‎0.47%‎0.16 אלף0.49%‎0.16 אלף0.48%‎0.06 אלף0.16%‎0.05 אלף0.15%
כפר ורדים‎0.06 אלף‎1.12%‎0.05 אלף0.94%‎0.05 אלף0.91%‎0.05 אלף0.97%‎0.05 אלף0.93%
מועצה אזורית זבולון‎0.12 אלף‎0.85%‎0.12 אלף0.82%‎0.11 אלף0.80%‎0.05 אלף0.38%‎0.05 אלף0.38%
יבנאל‎0.14 אלף‎3.04%‎0.15 אלף3.20%‎0.15 אלף3.16%‎0.06 אלף1.20%‎0.06 אלף1.20%
יקנעם עילית‎0.09 אלף‎0.37%‎0.09 אלף0.37%‎0.09 אלף0.37%‎0.06 אלף0.22%‎0.06 אלף0.22%
נס ציונה‎0.14 אלף‎0.27%‎0.12 אלף0.24%‎0.12 אלף0.24%‎0.06 אלף0.12%‎0.06 אלף0.11%
קריית אונו‎0.17 אלף‎0.38%‎0.15 אלף0.34%‎0.14 אלף0.32%‎0.06 אלף0.13%‎0.06 אלף0.13%
מגדל העמק‎0.12 אלף‎0.44%‎0.12 אלף0.43%‎0.12 אלף0.43%‎0.06 אלף0.21%‎0.06 אלף0.21%
מג'דל שמס‎0.06 אלף‎0.49%‎0.05 אלף0.47%‎0.05 אלף0.47%‎0.06 אלף0.52%‎0.06 אלף0.52%
מועצה אזורית גוש עציון‎0.16 אלף‎0.60%‎0.12 אלף0.44%‎0.11 אלף0.40%‎0.07 אלף0.25%‎0.06 אלף0.22%
מועצה אזורית לב השרון‎0.14 אלף‎0.60%‎0.14 אלף0.57%‎0.14 אלף0.57%‎0.07 אלף0.29%‎0.06 אלף0.26%
רמת השרון‎0.14 אלף‎0.29%‎0.13 אלף0.28%‎0.13 אלף0.26%‎0.07 אלף0.14%‎0.06 אלף0.13%
ראש העין‎0.22 אלף‎0.30%‎0.19 אלף0.25%‎0.19 אלף0.25%‎0.07 אלף0.09%‎0.06 אלף0.08%
בני ברק‎0.83 אלף‎0.37%‎0.88 אלף0.39%‎0.86 אלף0.39%‎0.07 אלף0.03%‎0.06 אלף0.03%
מועצה אזורית ערבות הירדן‎0.11 אלף‎1.60%‎0.10 אלף1.54%‎0.10 אלף1.51%‎0.07 אלף0.98%‎0.07 אלף0.96%
מועצה אזורית שפיר‎0.15 אלף‎1.07%‎0.15 אלף1.10%‎0.15 אלף1.04%‎0.06 אלף0.44%‎0.07 אלף0.46%
דייר חנא‎0.08 אלף‎0.69%‎0.08 אלף0.70%‎0.08 אלף0.70%‎0.07 אלף0.61%‎0.07 אלף0.61%
קדימה-צורן‎0.11 אלף‎0.46%‎0.10 אלף0.44%‎0.10 אלף0.44%‎0.07 אלף0.29%‎0.07 אלף0.29%
יבנה‎0.22 אלף‎0.39%‎0.21 אלף0.37%‎0.21 אלף0.36%‎0.07 אלף0.12%‎0.07 אלף0.12%
גדרה‎0.18 אלף‎0.55%‎0.17 אלף0.54%‎0.16 אלף0.50%‎0.08 אלף0.23%‎0.07 אלף0.22%
כפר יונה‎0.18 אלף‎0.59%‎0.17 אלף0.55%‎0.16 אלף0.54%‎0.08 אלף0.28%‎0.08 אלף0.27%
בית שמש‎0.52 אלף‎0.32%‎0.53 אלף0.32%‎0.51 אלף0.31%‎0.08 אלף0.05%‎0.08 אלף0.05%
מועצה אזורית גזר‎0.18 אלף‎0.65%‎0.17 אלף0.62%‎0.17 אלף0.60%‎0.09 אלף0.33%‎0.09 אלף0.31%
הוד השרון‎0.23 אלף‎0.35%‎0.22 אלף0.33%‎0.21 אלף0.32%‎0.10 אלף0.15%‎0.09 אלף0.14%
טובא-זנגרייה‎0.09 אלף‎1.31%‎0.10 אלף1.32%‎0.10 אלף1.32%‎0.10 אלף1.34%‎0.10 אלף1.32%
אבו סנאן‎0.10 אלף‎0.67%‎0.10 אלף0.70%‎0.10 אלף0.70%‎0.10 אלף0.64%‎0.10 אלף0.64%
בנימינה-גבעת עדה‎0.17 אלף‎1.03%‎0.16 אלף0.97%‎0.14 אלף0.88%‎0.10 אלף0.63%‎0.10 אלף0.61%
מועצה אזורית מנשה‎0.23 אלף‎1.02%‎0.18 אלף0.79%‎0.18 אלף0.78%‎0.11 אלף0.48%‎0.10 אלף0.45%
קריית ים‎0.12 אלף‎0.28%‎0.13 אלף0.30%‎0.13 אלף0.29%‎0.10 אלף0.24%‎0.10 אלף0.24%
חצור הגלילית‎0.12 אלף‎1.21%‎0.10 אלף1.01%‎0.10 אלף0.96%‎0.12 אלף1.13%‎0.11 אלף1.03%
קריית ביאליק‎0.16 אלף‎0.36%‎0.16 אלף0.35%‎0.16 אלף0.34%‎0.11 אלף0.25%‎0.11 אלף0.24%
מועצה אזורית מטה בנימין‎0.25 אלף‎0.32%‎0.28 אלף0.37%‎0.26 אלף0.33%‎0.12 אלף0.15%‎0.11 אלף0.15%
מועצה אזורית לכיש‎0.21 אלף‎1.47%‎0.17 אלף1.19%‎0.17 אלף1.16%‎0.12 אלף0.85%‎0.12 אלף0.81%
כפר סבא‎0.30 אלף‎0.29%‎0.26 אלף0.26%‎0.26 אלף0.26%‎0.12 אלף0.12%‎0.12 אלף0.12%
מועצה אזורית דרום השרון‎0.35 אלף‎1.00%‎0.33 אלף0.95%‎0.32 אלף0.93%‎0.13 אלף0.39%‎0.13 אלף0.36%
קריית טבעון‎0.18 אלף‎0.90%‎0.17 אלף0.84%‎0.17 אלף0.84%‎0.13 אלף0.64%‎0.13 אלף0.64%
אור עקיבא‎0.27 אלף‎1.21%‎0.26 אלף1.14%‎0.26 אלף1.12%‎0.14 אלף0.61%‎0.14 אלף0.59%
קריית גת‎0.44 אלף‎0.66%‎0.43 אלף0.63%‎0.41 אלף0.60%‎0.14 אלף0.21%‎0.14 אלף0.21%
צפת‎0.21 אלף‎0.53%‎0.24 אלף0.61%‎0.23 אלף0.60%‎0.15 אלף0.39%‎0.15 אלף0.38%
גן יבנה‎0.49 אלף‎1.94%‎0.29 אלף1.16%‎0.27 אלף1.07%‎0.17 אלף0.66%‎0.16 אלף0.63%
מועצה אזורית נחל שורק‎0.29 אלף‎2.77%‎0.27 אלף2.62%‎0.26 אלף2.56%‎0.18 אלף1.76%‎0.17 אלף1.62%
כרמיאל‎0.24 אלף‎0.51%‎0.24 אלף0.50%‎0.24 אלף0.49%‎0.17 אלף0.35%‎0.17 אלף0.35%
מודיעין-מכבים-רעות‎0.52 אלף‎0.51%‎0.49 אלף0.47%‎0.45 אלף0.44%‎0.18 אלף0.17%‎0.17 אלף0.16%
קריית אתא‎0.28 אלף‎0.45%‎0.26 אלף0.41%‎0.25 אלף0.40%‎0.18 אלף0.29%‎0.18 אלף0.28%
קריית מוצקין‎0.25 אלף‎0.50%‎0.25 אלף0.51%‎0.24 אלף0.49%‎0.20 אלף0.39%‎0.19 אלף0.38%
מעלה אדומים‎0.31 אלף‎0.82%‎0.29 אלף0.76%‎0.28 אלף0.75%‎0.20 אלף0.52%‎0.20 אלף0.51%
רחובות‎0.63 אלף‎0.41%‎0.59 אלף0.38%‎0.58 אלף0.38%‎0.24 אלף0.16%‎0.23 אלף0.15%
פרדס חנה-כרכור‎0.39 אלף‎0.85%‎0.37 אלף0.81%‎0.36 אלף0.77%‎0.24 אלף0.52%‎0.24 אלף0.52%
ראשון לציון‎0.70 אלף‎0.27%‎0.70 אלף0.27%‎0.67 אלף0.25%‎0.28 אלף0.10%‎0.26 אלף0.10%
יסוד המעלה‎0.15 אלף‎8.30%‎0.19 אלף10.41%‎0.22 אלף12.11%‎0.26 אלף14.76%‎0.27 אלף15.17%
טירת כרמל‎0.29 אלף‎0.97%‎0.31 אלף1.01%‎0.31 אלף1.03%‎0.30 אלף0.97%‎0.30 אלף0.98%
ירוחם‎0.41 אלף‎3.58%‎0.44 אלף3.89%‎0.44 אלף3.82%‎0.30 אלף2.66%‎0.30 אלף2.64%
רעננה‎0.71 אלף‎0.87%‎0.70 אלף0.86%‎0.68 אלף0.84%‎0.34 אלף0.42%‎0.33 אלף0.41%
עכו‎0.36 אלף‎0.69%‎0.39 אלף0.74%‎0.39 אלף0.73%‎0.35 אלף0.66%‎0.35 אלף0.66%
מועצה אזורית עמק חפר‎0.62 אלף‎1.42%‎0.57 אלף1.31%‎0.55 אלף1.27%‎0.37 אלף0.84%‎0.35 אלף0.81%
מועצה אזורית מגילות ים המלח‎0.67 אלף‎30.48%‎0.54 אלף24.15%‎0.50 אלף22.40%‎0.36 אלף15.82%‎0.35 אלף15.62%
נהריה‎0.05 אלף‎0.07%‎0.03 אלף0.05%‎0.06 אלף0.09%‎0.33 אלף0.49%‎0.37 אלף0.56%
מועצה אזורית משגב‎0.42 אלף‎1.36%‎0.43 אלף1.37%‎0.42 אלף1.36%‎0.38 אלף1.21%‎0.38 אלף1.20%
מועצה אזורית עמק המעיינות‎0.48 אלף‎3.14%‎0.47 אלף3.09%‎0.45 אלף2.97%‎0.38 אלף2.50%‎0.38 אלף2.50%
באר שבע‎0.86 אלף‎0.40%‎0.80 אלף0.37%‎0.75 אלף0.35%‎0.40 אלף0.18%‎0.40 אלף0.18%
מועצה אזורית מגידו‎0.60 אלף‎4.87%‎0.62 אלף5.01%‎0.62 אלף4.98%‎0.53 אלף4.28%‎0.42 אלף3.39%
מועצה אזורית הערבה התיכונה‎0.44 אלף‎10.68%‎0.62 אלף15.05%‎0.59 אלף14.44%‎0.44 אלף10.74%‎0.44 אלף10.68%
פתח תקווה‎0.80 אלף‎0.31%‎0.77 אלף0.30%‎0.75 אלף0.29%‎0.38 אלף0.15%‎0.45 אלף0.17%
מועצה אזורית חבל אילות‎0.74 אלף‎14.91%‎0.60 אלף12.11%‎0.59 אלף11.98%‎0.45 אלף9.13%‎0.46 אלף9.21%
נוף הגליל‎0.60 אלף‎1.33%‎0.50 אלף1.11%‎0.49 אלף1.09%‎0.46 אלף1.03%‎0.46 אלף1.03%
בת ים‎0.42 אלף‎0.32%‎0.60 אלף0.46%‎0.64 אלף0.49%‎0.47 אלף0.36%‎0.47 אלף0.37%
מועצה אזורית חוף השרון‎0.58 אלף‎3.74%‎0.60 אלף3.87%‎0.59 אלף3.84%‎0.54 אלף3.46%‎0.54 אלף3.48%
מועצה אזורית הגליל התחתון‎0.63 אלף‎4.72%‎0.63 אלף4.71%‎0.64 אלף4.79%‎0.55 אלף4.11%‎0.54 אלף4.01%
ראש פינה‎0.26 אלף‎7.85%‎0.56 אלף16.95%‎0.56 אלף17.03%‎0.57 אלף17.38%‎0.59 אלף17.87%
אשדוד‎0.55 אלף‎0.24%‎0.65 אלף0.29%‎0.80 אלף0.35%‎0.60 אלף0.27%‎0.60 אלף0.27%
מצפה רמון‎0.91 אלף‎16.94%‎0.99 אלף18.58%‎0.99 אלף18.65%‎0.68 אלף12.83%‎0.68 אלף12.75%
מועצה אזורית הגלבוע‎0.78 אלף‎2.35%‎0.80 אלף2.40%‎0.79 אלף2.37%‎0.73 אלף2.19%‎0.71 אלף2.14%
זכרון יעקב‎0.96 אלף‎3.92%‎0.92 אלף3.77%‎0.94 אלף3.83%‎0.77 אלף3.16%‎0.77 אלף3.13%
מועצה אזורית רמת הנגב‎0.87 אלף‎9.97%‎0.93 אלף10.69%‎0.91 אלף10.37%‎0.76 אלף8.61%‎0.78 אלף8.84%
עפולה‎0.87 אלף‎1.37%‎0.90 אלף1.41%‎0.89 אלף1.40%‎0.88 אלף1.37%‎0.86 אלף1.34%
חדרה‎1.23 אלף‎1.17%‎1.18 אלף1.12%‎1.17 אלף1.12%‎0.86 אלף0.82%‎0.88 אלף0.84%
נצרת‎1.09 אלף‎1.40%‎0.94 אלף1.21%‎0.94 אלף1.20%‎0.90 אלף1.15%‎0.90 אלף1.15%
רמת גן‎1.18 אלף‎0.67%‎1.15 אלף0.66%‎1.18 אלף0.67%‎0.84 אלף0.48%‎0.93 אלף0.53%
מועצה אזורית גולן‎1.06 אלף‎5.12%‎1.06 אלף5.10%‎1.03 אלף4.95%‎0.96 אלף4.57%‎0.96 אלף4.57%
מגדל‎0.99 אלף‎47.52%‎1.03 אלף49.64%‎1.02 אלף49.19%‎0.96 אלף46.18%‎0.96 אלף46.11%
מועצה אזורית עמק יזרעאל‎1.22 אלף‎2.98%‎1.19 אלף2.90%‎1.18 אלף2.88%‎1.03 אלף2.50%‎1.00 אלף2.44%
ערד‎1.36 אלף‎4.64%‎1.34 אלף4.56%‎1.32 אלף4.51%‎1.12 אלף3.82%‎1.12 אלף3.80%
מועצה אזורית חוף הכרמל‎2.70 אלף‎7.29%‎2.73 אלף7.34%‎2.67 אלף7.19%‎2.33 אלף6.26%‎2.32 אלף6.22%
מועצה אזורית מטה יהודה‎2.73 אלף‎5.33%‎2.82 אלף5.52%‎2.81 אלף5.49%‎2.56 אלף5.00%‎2.55 אלף4.98%
הרצליה‎2.74 אלף‎2.52%‎2.98 אלף2.73%‎3.06 אלף2.80%‎2.56 אלף2.34%‎2.61 אלף2.38%
מועצה אזורית עמק הירדן‎3.04 אלף‎20.50%‎3.15 אלף21.23%‎3.22 אלף21.72%‎3.32 אלף22.36%‎3.31 אלף22.29%
חיפה‎3.85 אלף‎1.30%‎4.17 אלף1.41%‎4.19 אלף1.41%‎4.03 אלף1.35%‎4.00 אלף1.34%
נתניה‎4.78 אלף‎2.00%‎5.21 אלף2.18%‎5.25 אלף2.19%‎4.03 אלף1.67%‎4.21 אלף1.74%
מועצה אזורית תמר‎5.06 אלף‎310.96%‎5.76 אלף356.48%‎6.28 אלף388.86%‎6.40 אלף396.39%‎6.55 אלף406.71%
טבריה‎10.41 אלף‎20.74%‎10.55 אלף21.02%‎10.57 אלף21.05%‎10.61 אלף21.08%‎10.63 אלף21.09%
ירושלים‎13.52 אלף‎1.36%‎15.22 אלף1.53%‎15.31 אלף1.53%‎12.13 אלף1.21%‎12.01 אלף1.20%
תל אביב -יפו‎14.71 אלף‎3.07%‎15.49 אלף3.23%‎15.97 אלף3.33%‎14.82 אלף3.08%‎14.75 אלף3.06%
אילת‎19.23 אלף‎35.89%‎20.34 אלף38.02%‎20.48 אלף38.30%‎17.91 אלף33.44%‎17.83 אלף33.25%

רשימת יישובים שפונו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלכלת ישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – השפעת מלחמת חרבות ברזל על הכלכלה

במתקפת הפתע נגרם הרס ניכר ברבים מיישובי עוטף עזה, ומחשש לפגיעות נוספות פונו מרבית תושבי עוטף עזה לבתי מלון בישראל, תוך הפסקת עיקר הפעילות הכלכלית ביישובים אלה. מפעל נירלט שבקיבוץ ניר עוז נשרף כליל, דפוס בארי שבקיבוץ בארי לא ניזוק אך הושבת לשבוע. מפעלים נוספים ניזוקו, רפתות נהרסו וגם הפעילות בשדות החקלאיים נפגעה. הלחימה בגבול ישראל-לבנון הובילה לפינוי היישובים הישראלים שם מתושביהם, וגם בחלק מיישובים אלה נגרם הרס רב מירי רקטות וטילי נ"ט.[37] ב-26 באוקטובר הממשלה הכריזה על העברת כ-100 מיליון שקלים כסיוע ראשוני לרשויות המקומיות.[38]

עם פרוץ המלחמה מערכת החינוך הושבתה או הוגבלה ללמידה מרחוק באזורים רבים, וחזרה לפעול בהדרגה ובכפוף להנחיות פיקוד העורף.[39]

בתחילת המלחמה הודיע בנק ישראל על תוכניתו למכור עד 30 מיליארד דולר, כדי למנוע ירידה חדה בשער השקל.[40] ב-6 באוקטובר, טרם המלחמה, היה שער החליפין 3.86 ש"ח לדולר. בתחילת המלחמה השקל נחלש, וב-27 באוקטובר הגיע שער החליפין לשיא של 4.08 ש"ח לדולר. עד לסוף אוקטובר מכר הבנק 8.2 מיליארד דולר,[41] בתחילת נובמבר 2023 הודיע הבנק על הקצאת עשרה מיליארד ש"ח לשם מתן הלוואות מוזלות לעסקים קטנים שנפגעו כתוצאה מהמלחמה.[42] למשקי בית ועסקים שנפגעו ישירות מהמלחמה יזם הבנק זכות לדחות בשלושה חודשים תשלומי הלוואות, ללא חיוב בריבית ובעמלות.[43]

תמיכה בתוצרת ישראלית במהלך מלחמת חרבות ברזל

בשבוע הרביעי למלחמה, מבקר המדינה מתניהו אנגלמן אמר כי תמונת המצב היא שהממשלה נכשלת בטיפול בעורף. היעדר תוכנית כלכלית והיעדר פרויקטור בשבוע הרביעי למלחמה, כאשר אי הוודאות פגעה בתושבי הדרום והצפון. הוא קרא לראש הממשלה והשרים להתכנס ולפתור את כל הבעיות.[44][45] לאחר יומיים, מונה פרויקטור.[46][47] בתום חמישה שבועות מתחילת המלחמה, אושר מתווה הפיצויים למשק.[48] הפרויקטור פרש בינואר 2024.[49][50] הגוף שבראשו עמד פוזר במרץ 2024.[51] ביוני 2024, נתניהו מינה את אבי כהן סקלי לפרויקטור אשר יתמקד בצפון ישראל, אך בהמשך הקפיא את המינוי.[52] לבסוף ראש הממשלה בחר באליעזר (צ'ייני) מרום לעמוד בראש המנהלה. בנוסף, האלוף במילואים יפתח רון-טל נכנס לתפקיד פרויקטור בדרום.[53][53]

לפי מבקר המדינה, ממיפוי הליקויים והפערים השונים עלה כי המכנה המשותף הנוגע לרובם המוחלט הוא היעדר ההיערכות לשעת חירום וכן פערים ביישום בפועל.[54] בדוח[55] שפרסם מבקר המדינה בדצמבר 2023, ממשלת ישראל נכשלה בטיפול בעורף במלחמה. בדוח נכתב: "היעדר יישום של תוכנית סיוע כלכלי לציבור כבר בתחילת המבצע, לצד פינוי התושבים מביתם, יצר מצב שבו מאות אלפי אזרחים הפכו לאוכלוסייה נזקקת".[56]

ב-10 בפברואר 2024 התבצעה הורדת דירוג האשראי של ישראל על ידי מודי'ס – הראשונה מאז שישראל נמדדה בדירוגי האשראי.

חוק מס רכוש וקרן פיצויים עוסק במתן פיצוי לישראלים שניזוקו כספית מפעילות צבאית. הטיפול במתן הפיצוי מוטל על רשות המיסים. החוק קובע את הכללים לפיצוי על נזק ישיר, כגון נזק לבתים ומכוניות שנפגעו או נזק ליבולים חקלאיים. הטיפול בנזק ישיר נעשה תוך כדי המלחמה, על ידי צוותים שהעריכו את גובה הנזק. בנוסף ניתן פיצוי על נזק עקיף, כגון אובדן הכנסות ותשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם עקב המלחמה (כתוצאה מסגירת מקום עבודתם בהוראת פיקוד העורף או סגירת מוסדות לימוד של ילדיהם). פיצוי על נזק עקיף ניתן, בהתאם לתקנות מס רכוש וקרן הפיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף)(חרבות ברזל)(הוראת שעה), התשפ"ד-2023. רשות המיסים פרסמה הנחיות על אופן הגשת תביעות לפיצוי.[57][58][59]שאלות ותשובות למי שרכושם נפגע במהלך מלחמת חרבות ברזל, באתר כל זכות

טרם נחתם הסכם קיבוצי הקובע את הכללים לתשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם עקב המלחמה.

בין החוקים והתקנות שהתקבלו בכנסת בעקבות המצב הכלכלי:

  • תיקון לחוק דחיית מועדים, כהוראת שעה, לדחיית מועדים לביצוע פעולות שנקבעו בחוזה או בהחלטות שיפוטיות, ולדחיית מועדי תשלום לרשות ציבורית, למי שמחמת מצב החירום יתקשה לעמוד במועד שנקבע (חייל, שוטר, סוהר, כבאי, חטוף, תושב יישוב שפונה, בעוטף עזה ובגבול ישראל–לבנון, ועוד).[60]
  • חוק הגנה על מענקים מיוחדים (חרבות ברזל), התשפ"ד-2023 קובע שזכות למענק כמפורט בתוספת לחוק, אינה ניתנת להעברה, לשעבוד או לעיקול אלא לשם תשלום מזונות. ההגנה ניתנת למענק המשולם ליחיד שהתפנה או שפונה ממקום מגוריו לפי החלטת הממשלה, ולמענק המשולם ליחיד שהוא בן משפחה של חטוף או נעדר כתוצאה מהמלחמה.[61]
  • חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (אישורים רגולטוריים, עיצומים כספיים ובדיקות מיתקני גז), התשפ"ד-2023 האריך בשלושה או בארבעה חודשים את תוקפם של אישורים רגולטוריים שמועד פקיעת תוקפם חל בתקופה של שלושה חודשים מתחילת המלחמה, דחה בשלושה חודשים את המועדים בהליכים להטלת עיצום כספי, ודחה בשלושה חודשים את המועד לביצוע בדיקה תקופתית של מתקן גז.[62]
  • חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ"ד–2023, מסדיר מתן תגמולים וזכויות לבני משפחה של חטופים ונעדרים בעקבות המלחמה.
  • רשות המסים בישראל הודיעה על פטור ממס על שווי שימוש ברכב צמוד למשרתי מילואים ולמי שהוצאו לחל"ת שהשביתו את הרכב הצמוד.[63]
  • מינימום תגמולי המילואים יועלה לתקופת המלחמה מ-215.17 ש"ח ליום ל-300 ש"ח ליום.[64]
  • בחסות המלחמה הוקפאה אכיפתם של חוק הפיקדון[65] וחוק סימון מחירים.[66][67] כמו-כן אושרו תקנות המונעות מעבר מבוטחים בין קופות החולים.[68]

השפעות פוליטיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שלט חוצות בראשון לציון

הבחירות לרשויות המקומיות, שהיו אמורות להתקיים בסוף חודש אוקטובר, נדחו בעקבות המלחמה ל־30 בינואר 2024 ולאחר מכן נדחו בשנית ל-27 בפברואר 2024.[69]

ב-19 באוקטובר 2023 הוקמה מנהלת תקומה במטרה לשקם את יישובי עוטף עזה שנפגעו במתקפת הפתע. בראש המנהלת עמד מאז הקמתה ועד אוגוסט 2024 תא"ל (במיל') משה אדרי ותקציבה הראשוני עמד על כמיליארד שקל, באפריל 2024 הממשלה אישרה תקציב של 19 מיליארד שקלים נוספים למנהלה.[70] ב-21 ביולי 2024 מונה אלוף (במיל') אליעזר (צ'ייני) מרום לתפקיד פרויקטור הצפון, שיהיה אחראי לניהול ותכלול שיקום אזור הצפון.[71]

ב-12 באוקטובר 2023, לבקשתו של שר הפנים ושר הבריאות משה ארבל, הועבר תיק הבריאות לידיו של חבר הכנסת אוריאל בוסו. 4 משרדי ממשלה נסגרו במהלך המלחמה: משרד ההסברה, המשרד לחיזוק וקידום קהילתי, המשרד לקידום מעמד האישה ומשרד המודיעין.

ביישובי ישראל הונף דגל ישראל ברחובות, בכיכרות, במבני ציבור ובבתים פרטיים. סיסמאות כגון "ביחד ננצח" ו"אנחנו ננצח" הופיעו בשלטי חוצות, על גבי מכוניות ועל אריזות של מוצרי צריכה. בזמן הלוויותיהם של חללי המלחמה, התפשט המנהג של משמרות דגלים לאורך הרחובות שבהם עוברת ההלוויה.

שינויים בממשלה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – קבינט המלחמה (ישראל)
ישיבת קבינט המלחמה עם מזכיר המדינה של ארצות הברית אנתוני בלינקן, נובמבר 2023

עם פרוץ המלחמה קרא ראש הממשלה בנימין נתניהו לראשי האופוזיציה להצטרף לממשלת חירום במתכונת דומה לממשלה שהוקמה ערב מלחמת ששת הימים.[72] יו"ר האופוזיציה, חבר הכנסת יאיר לפיד, קרא להקים ממשלת חירום מקצועית ומצומצמת לניהול המלחמה.[73] שרים נוספים הצטרפו לקריאה, אך בסופו של דבר הודיע לפיד כי מפלגתו לא תיכנס לממשלת חירום עד שלא יוצאו ממנה מפלגות עוצמה יהודית והציונות הדתית.[74][75] ב-11 באוקטובר הכריז יו"ר סיעת המחנה הממלכתי, חבר הכנסת בני גנץ, כי יצטרף לממשלת חירום לאומית בראשות נתניהו.[76] עוד באותו הערב הוקם קבינט המלחמה, ולמחרת הושבעו חמישה מחברי המחנה הממלכתי לשרים בממשלה. בכך הקואליציה מנתה 76 ח"כים. מפלגות העבודה וישראל ביתנו הודיעו באותו היום כי יתמכו בממשלת החירום אך בינתיים לא יצטרפו אליה. קבינט המלחמה הורכב משלושה חברים בעלי זכות הצבעה ושלושה משקיפים: החברים בו היו ראש הממשלה נתניהו, שר הביטחון יואב גלנט, ויו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ שצורף לממשלה כשר בלי תיק. שלושת המשקיפים בקבינט היו חבר הכנסת והרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט מהמחנה הממלכתי, גם הוא שר בלי תיק, יו"ר מפלגת ש"ס אריה דרעי, והשר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר, עצמאי מטעם הליכוד.[77] ב-13 במאי 2024 התפצלה מפלגת תקווה חדשה בראשות גדעון סער מסיעת המחנה הממלכתי,[78] ולאחר שלא קיבלה ייצוג בקבינט המלחמה לפי דרישתה, פרשה מהממשלה.[79] בכך נשארה הממשלה עם רוב של 72 חברי כנסת בקואליציה. ב-18 במאי הציב חבר קבינט המלחמה ויו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ אולטימטום לראש הממשלה בנימין נתניהו, לפיו על הממשלה לגבש תוכנית להשגת שש מטרות: השבת החטופים, מיטוט חמאס ופירוז רצועת עזה, קביעת חלופה שלטונית, השבת תושבי הצפון לביתם עד 1 בספטמבר, קידום נורמליזציה עם ערב הסעודית ואימוץ מתווה לגיוס בני ישיבות.[80] גנץ הכריז כי אם לא תגובש תוכנית כזו עד 8 ביוני הוא יפרוש מהממשלה. ב-9 ביוני הוציא גנץ הודעה לעיתונות ובה הודיע על פרישת מפלגתו מהממשלה.[81] לאחר פרישת המחנה הממלכתי מהממשלה ב-9 ביוני 2024, שונה הרכב הקבינט וכלל את נתניהו, גלנט, דרעי, דרמר וראש המטה לביטחון לאומי צחי הנגבי.[82] הקבינט פורק ב-17 ביוני 2024. לפי מספר פרסומים בספטמבר 2024, המשיך להתקיים פורום מצומצם לניהול המלחמה אשר כלל את ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון יואב גלנט, שר המשפטים יריב לוין, שר האוצר בצלאל סמוטריץ', השר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר, שר החוץ ישראל כ"ץ וח"כ אריה דרעי.[83]

שינויים בהרכב הממשלה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שינויים בהרכב הממשלה וסגירת משרדי ממשלה במהלך המלחמה:

מחאות פוליטיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מחאות בישראל על רקע מלחמת חרבות ברזל
הפגנה מול הקריה בתל אביב

מספר מחאות פרצו על רקע המלחמה אשר כללו הפגנות והפרות סדר. מרבית המחאות היו נגד הממשלה וראש הממשלה בנימין נתניהו, בקריאה לבצע עסקת חטופים, הקדמת הבחירות ולהתפטרותו בטענה שהוא אחראי למחדל שהוביל למתקפת הפתע על ישראל.[87][88] ההפגנות התקיימו מדי שבוע במוצאי שבת כשמוקד ההפגנות העיקרי הוא בסמוך לקריה בתל אביב. המחאות החלו להתקיים באופן מינורי בתחילת המלחמה, בעיקר בקריאה לעסקה לשחרור החטופים, אך עם הזמן הן התעצמו. ב-1 בספטמבר הודיעה ההסתדרות על השבתת המשק כתמיכה במחאה.[89] בנוסף, התקיימו מחאות נוספות במהלך המלחמה כמו הפגנות בעד הגברת הלחץ הצבאי על חמאס והמשכת הלחימה,[90] חסימת משאיות הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה,[91] הפגנות בקריאה להתיישבות יהודית ברצועת עזה,[92] הפגנות נגד המלחמה,[93] הפגנה למען שוויון בנטל,[94] והפגנה להחזרת המפונים לבתיהם.[95] החל מחודש מרץ 2024 התקיימו מספר הפגנות בהשתתפות אלפי חרדים נגד גיוס חרדים לצבא ושיתוף פעולה עם צה"ל.[96] תחת הסיסמאות "לכלא ולא לצבא" ו"נמות ולא נתגייס".[97] במקביל לדיון בבג"ץ בתאריך 2 ביוני 2024, חסמו כ-200 חרדים חברי הפלג הירושלמי את כביש 4.[98] ב-29 ביולי 2024 עשרות מפגינים פרצו לשערי מחנה שדה תימן[99] ולמחנה בית ליד[100] ובתוכו למבנה בית הדין הצבאי, והתעמתו באלימות עם חיילים ועם כוחות האבטחה במקום.[101][102] בעקבות עיכוב תשעה חיילי מילואים לחקירה בחשד להתעללות מינית במחבל נוח'בה.[103] ההתארגנויות הידועות ביותר שנוצרו בעקבות המלחמה הן פורום משפחות החטופים ופורום תקווה. שני הפורומים הוקמו כדי להוות קבוצות לחץ באמצעות הפגנות, הפצת חומרי הסברה, ופגישות עם פוליטיקאים.

עסקת חטופים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שלטים הקוראים לעסקת חטופים

דרישה כלפי ממשלת ישראל לקדם בכל האמצעים עסקה עם חמאס לשחרור החטופים והשבויים הישראלים ברצועת עזה. המחאה מאורגנת על ידי מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים.

קיום בחירות כלליות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
קריאות לקיום בחירות כלליות בעקבות מתקפת 7 באוקטובר

בתחילת 2024 התגברו מחאות הקוראות לקיים בחירות ולהחליף את ההנהגה בעקבות מתקפת 7 באוקטובר.[104][87][88]

עצירת הסיוע ההומניטרי לעזה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־24 בינואר 2024 החלו מחאות וחסימות במעבר כרם שלום, מעבר ניצנה ונמל אשדוד, בניסיון לשבש את העברת הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה משטח ישראל, במטרה להפעיל לחץ על חמאס.

גיוס בני ישיבות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות המלחמה, התחזקה בקרב הציבור הדרישה לגיוס בני ישיבות לצה"ל. מנגד, התקיימו הפגנות ענק של הציבור החרדי בסירוב להתגייס. נושא גיוס בני ישיבות התעצם עם פרוץ המלחמה והצורך בכוח אדם נוסף בצה"ל וחזר למרכז השיח הציבורי בישראל. עם פרוץ הקרבות התקבלו בצה"ל אלפי בקשות לגיוס ופורסם כי כ־3,000 חרדים מבקשים להתגייס לצבא,[105][106] סקר של מעריב מצא שרוב קטן בחברה החרדית (51%) סבור כי אין מקום לפטור גורף מגיוס לחרדים.[107] וכי בעקבות המלחמה התחזקה תחושת שותפות הגורל בקרב בני החברה החרדית והיא עומדת כיום על 73%. סקר שנערך בקרב בוחרי ש"ס ויהדות התורה מצא גם הוא כי 31% תומכים בגיוס לצבא.[108] למרות זאת בינואר 2024 פורסם כי בסופו של דבר לא נצפתה בחודשי המלחמה עלייה במספר המתגייסים החרדים.[109] במהלך המלחמה נמתחה ביקורת ציבורית על היעדר גיוס חרדים ללחימה גם בתקופה זו, בשלטי חוצות, פרסום במדיה והתייחסויות חוזרות באמצעי התקשורת. החל מחודש מרץ 2024 החלו הפגנות בהשתתפות אלפי חרדים נגד גיוס חרדים לצבא ושיתוף פעולה עם צה"ל.[110] במאי 2024 הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו כי החליט לקדם את הצעתו של שר הביטחון לשעבר בני גנץ מממשלת ישראל השלושים ושש לחוק הגיוס, שעבר אז בקריאה ראשונה, בהסתמך על דין הרציפות.[111] בניגוד לעמדת שר הביטחון גלנט.[112] למחרת הודיעה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה כי יש מניעה משפטית לקדם את הצעת החוק.[113] ביוני 2024 פסק בג"ץ שאין מסגרת חוקית המאפשרת להבחין בין בני ישיבות לתושבים אחרים במדינת ישראל המחויבים בגיוס, ולכן לממשלת ישראל אין סמכות חוקית למנוע את גיוסם לצבא, ובהתאם לכך חובה לפעול לגייסם.[114] בהתאם לפסיקת בג״ץ, באוגוסט אותה השנה החלו להישלח צווי התייצבות ראשוניים למספר מאות בני ישיבות כצעד ראשוני בנושא הגיוס, במקביל לניסיונות להעביר חוק גיוס. מאמצים אלה נתקלו בשיעור התייצבות נמוך והפגנות סוערות מצד חרדים המתנגדים לגיוס.[115] במהלך 5–6 באוגוסט 2024, נדרשו להתייצב 900 צעירים חרדיים בגיל הגיוס, אך הגיעו רק 48.[116]

החזרת המפונים לבתיהם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-14 במאי, כשבעה חודשים לאחר תחילת המלחמה, תושבים מיישובי קו העימות בצפון, שעשרות אלפים מתושביהם היו עקורים זה חודשים מחוץ לבתיהם, פתחו במחאה שהתפרסה בצמתים מרכזיים ברחבי הגליל. הם דרשו מהממשלה להציג תוכנית פעולה ומועד חזרה לבתיהם.[95]

נזקים לבריאות ולרווחה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערכים מורחבים – השפעות מלחמת חרבות ברזל על ילדים ובני נוער בישראל
תמיכה נפשית ראשונית בכיכר החטופים בתל אביב

שכיחות המקרים של הפרעת דחק פוסט-טראומטית, דיכאון קליני והפרעת חרדה מוכללת בחודשיים שלאחר המתקפה בשבעה באוקטובר עלתה בערך פי שניים בהשוואה לחודשיים לפני כן.[117]

בעקבות האירועים הטראומתיים של תחילת המלחמה, נפתחו מוקדים טלפוניים ברחבי הארץ.[118] פיקוד העורף הדגיש שתגובות רגשיות כמו פחד וחרדה הן "תגובות נורמליות למצב לא נורמלי".[11] מכיוון שלאנשים יש דרכים שונות להתמודד עם לחץ, המליצו בפיקוד העורף לזהות את דרכי ההתמודדות שסייעו בעבר (פעילות גופנית, שיחות עם חברים ומשפחה, איסוף מידע, אמונה ותקווה) ולהשתמש בהן.[11] במקרה של נפגעי חרדה, הומלץ לעודד אותם לפעולה ועשייה, לבצע תרגילי נשימה וטכניקות הרפיה, להדגיש את יכולת ההתמודדות ולהסיח את הדעת.[12] מעמותת נט"ל הזהירו את הציבור שלא להיחשף לתכנים מעוררי טראומה כמו תמונות וסרטוני סנאף.[13] חשיפה כזו נקשרה בעבר לדיכאון, חרדה, ופוסט־טראומה.[14][13]

מחקר אורך (אנ') מצא שבריאותם הנפשית של הישראלים נפגעה באופן משמעותי. שיעור הפרעת הדחק הפוסט־טראומטית עלה מ־16% באוגוסט 2023 ל־30% בנובמבר 2023. חלה עלייה גם בשיעור הסובלים מחרדה ודיכאון.[117]

במהלך המלחמה 38 ילדים נרצחו ו-116 התייתמו מהוריהם כאשר רבבות נוספים פונו מבתיהם. כ-50,000 ילדים פונו, כולל כ-7,000 ילדים מתחת לגיל 6 שנפצעו פיזית ונפשית. עוד עולה נתון כי 63% מבני הנוער נחשפו ברשת לתכנים קשים הקשורים למלחמה כמו תמונות, סרטונים, התכתביות ופוסטים המכילים תיאורים גרפים של הטבח שביצעו מחבלי החמאס.[119] נתונים אלו מדגישים את הפגיעה הקשה באוכלוסיית הילדים והנוער בישראל בעקבות המלחמה, ומעידים על כישלון של מערכות המדינה שלא הצליחו להגן עליהם במהלך זמן חירום קשה זה.[120]

בעקבות המלחמה נרשמה עלייה בתקריות האלימות במשפחה כאשר בשלושת החודשים הראשונים למלחמה דווח על עלייה של 37% בפניות למוקד האלימות נגד ילדים. הדיווחים כללו פגיעה מינית, הזנחה ואלימות פיזית, תוך שהמצב הוביל להפרעה חמורה בשגרת החיים של הילדים.[121] מערכת החינוך, שלא הייתה מוכנה מבחינת מיגון פיזי עם 26% ממוסדות החינוך שלא היו ממוגנים כראוי הגבירה את תחושת אי הביטחון בקרב הילדים. כל אלה תרמו למצב שבו ילדים רבים נותרו ללא הגנה מספקת ביתית וגם מוסדית, מה שכלל חשיפה לסיכונים נפשיים ופיזיים מוגברים.[122]

המלחמה והשבתת מערכת החינוך הביאה להשבתה זמנית של הלימודים הפיזיים בישראל, ותלמידים רבים נאלצו לעבור למודל של למידה מרחוק. המעבר הזה, שהתרחש בהדרגה משמונה באוקטובר, הציב אתגרים חדשים בפני התלמידים, המורים והמערכת בכלל.[123] עם חזרת מערכת החינוך לפעילות, לאחר כשבועיים מתחילת המלחמה, התאמות חדשות הוכנסו לתוך התוכנית הלימודית. התלמידים חוו גישות שונות של למידה: מקוונת, משולבת ופיזית, כאשר הדגש היה גם על פעילות חברתית לצד הלמידה האקדמית. כמו כן, התקיימה ניסיונות לשמור על רצף לימודי באמצעות חלוקה של מחשבים ניידים לתלמידים שפונו מבתיהם והקמת בתי ספר חדשים במקומות המרכזיים אליהם התפנו.[123] למרות המאמצים הללו, תלמידים רבים עדיין נתקלים בקשיים למלא את המשימות הלימודיות הנדרשות מהם ודיווחו על ירידה בהישגים הלימודיים. משרד החינוך יזם מדיניות של התייעצות עם מנהלי בתי הספר לקביעת תוכניות מותאמות לתלמידים שחוו אובדן משפחתי במהלך המלחמה, במטרה להתמודד עם האתגרים החינוכיים הנלווים.[123]

ילדים מאוכלוסיות פגיעות ומיוחדות סבלו במיוחד מהשפעות הקונפליקט, כאשר הם נחשפו לסיכונים מוגברים ולפגיעות רבות ברמה הרגשית והפיזית. הקבוצות הפגיעות כללו ילדים בסיכון, חניכי מסגרות חוץ-ביתיות וילדים מקבוצות מיעוט או מודרות.

הירתמות אזרחית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיתות כוננות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם תחילת המלחמה, קונן חשש אצל רבים מאזרחי ישראל, בעיקר ביהודה ושומרון ובערים המעורבות, מפני חזרה על אירועי שומר החומות או אף הצטרפות מלאה של ערביי ישראל למתקפה המזוינת על אזרחים יהודים. עקב כך הוקמו כיתות כוננות ברשויות מקומיות רבות ותוגברו קיימות.[124] לראשונה נפתחו כיתות כוננות גם בערים וכן בקרב החברה החרדית.[125][126][127][128] בירושלים הודיעו על פתיחה של כיתת כוננות בכל שכונה.[129] עד דצמבר 2023 הוקמו למעלה מ-800 כיתות כוננות ברחבי הארץ.[130] השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר עודד את המהלך ומינה את ניצב בדימוס שמעון לביא כפרויקטור מיוחד עבורו.[131][132] כיתות כוננות ב-70 יישובים בעוטף עזה וגבול הצפון אומנו מחדש וצוידו בנשק וציוד צבאי במסגרת תוכנית "משיב הרוח" שהחלה כחודשיים לאחר פרוץ המלחמה.[133][134]

בנוסף לחימוש של כיתות הכוננות באלפי כלי נשק וציוד חדש, השר לביטחון פנים איתמר בן גביר הודיע על הקלת הקריטריונים למתן רישיון נשק לאזרחים.[135][136][137]

סיוע אזרחי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
חמ"ל אזרחי שנבנה בשיתוף תושבי באר יעקב עם כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי
חמ"ל הנעדרים של אחים לנשק בתל אביב

מיד עם היוודע על מתקפת הפתע על ישראל וברקע הידיעות על הטבח בדרום, הייתה התגייסות גדולה של ארגוני עזרה ממוסדים כדוגמת זק"א, ארגונים התנדבותיים שהסבו את פעילותם לעזרה כדוגמת אחים לנשק, והתגייסות אזרחים יחידים. הוקמו חמ"לים אזרחיים לסיוע בחילוץ מאזורי העימות בחזית, חמ"ל נעדרים (כולל סיוע באיתורם באמצעים טכנולוגיים מתקדמים), סיוע לאנשים בעורף, מערך הסעות, רכישה והטסה של ציוד אישי לחיילים כגון אפודי מגן קרמיים שהיו חסרים, אירוח משפחות שפונו מאזורי העימות, תרומות דם, סיוע בבתי חולים ובמוסדות אחרים, שירות שמרטפות לאנשי מילואים, ביקורים בבית אבות, והתנדבות בכל תחום אחר.[138][139] מספר ארגונים אזרחיים גייסו מתנדבים לסיוע לחקלאים שסבלו ממחסור בעובדים בשל המלחמה.

באקספו תל אביב הוקם מרכז לוגיסטי של חברי ארגון אחים לנשק בשם 'החמ"ל האזרחי' שעשו הסבה למשאבים שעמדו ברשותם בעקבות הפעילות שלהם במסגרת המחאה נגד הרפורמה המשפטית, בו הם סיפקו עזרה לאזורים ואנשים שנפגעו כתוצאה מהמלחמה, וכן סייע בתחומים רבים.[140][141] תנועת אחים לנשק הודיעה כי היא מפסיקה כל פעילות מחאה וקראו לחיילי המילואים להתייצב.[142] באותו יום הוסבו התשתיות ששימשו למחאה כדי לסייע לכוחות הביטחון ולניצולי הטבח שביצע חמאס. התנועה הקימה חמ"לים ייעודיים שדרכם פעלו יוזמות שונות ואוישו על ידי יותר מ־15 אלף מתנדבים ברחבי הארץ. בין היוזמות הללו חילוץ משפחות מאזורי העימות תוך כדי הלחימה של כוחות צה"ל,[143] סיוע באיתור נעדרים, מערך תמיכה במשפחות חללים, נעדרים וחטופים, מערך הסעות לחיילי מילואים ומשפחות, ארוחות חמות, סיוע למשקים חקלאיים ואיסוף ציוד נדרש למשפחות ולחיילים, כולל הטסת ציוד מחו"ל.[144][145]חמ"ל התנועה ביקרו ותמכו גם פוליטיקאים, דיפלומטים ואנשי תקשורת רבים, ביניהם מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן.[146] בסטודיו למשחק ניסן נתיב שבירושלים הוקם חמ"ל אזרחי גדול בשיתוף פעולה של עמותת לב אחד (שהפעילה עוד מספר חמ"לים נוספים ברחבי הארץ), תנועת התעוררות וסיעת האיחוד. ברמלה הוקם חמ"ל של ארגון ערי ישראל ביחד עם ישראל שלי שסייע לכמאה מקומות.[147]

אחת מעמדות הריענון, המזון והשתייה שהוקמו עבור חיילים ביוזמת אנשים פרטיים ואנשי עסקים

לצד התגייסות ללחימה, קמו יוזמות רבות מצד ארגונים וקבוצות תמיכה בנושאים שונים: תמיכה במשפחות הנפגעים והנופלים, תמיכה במשפחות המפונות מעוטף עזה, סיוע למשפחות הנעדרים, תרומות לחיילי צה"ל, מבצעי הסברה ברשתות החברתיות בעולם, ועוד. מרכז רוחני "אוום" בערבה נערך לקליטת 100 תושבים וילדים שפונו מיישובי העוטף.[148] בתי מלון, קיבוצים ובתי הארחה רבים נוספים התגייסו לאירוח המשפחות שנעקרו מבתיהם, תרומות מוצרי מזון, ביגוד, צעצועים ועוד למשפחות, תרומות כספיות או עבודה ישירה, סיוע נפשי לנפגעי חרדה ולאנשים שאיבדו קרובי משפחה, תרומות דם, משלוחי מזון וציוד חסר לחיילים ולצוותים רפואיים.[149] סיוע לחקלאים[150] ועוד חברות עסקיות רבות נרתמו לעזרה, ביוזמות רבות ומגוונות.[151] כך למשל פורום העסקים, ששותפות בו 200 מהחברות הגדולות במשק, החל לחלק כרטיסים דיגיטליים לכל משפחה בעוטף עזה, על סך 1,000 ש"ח לכל נפש במשפחה.[152] הבנקים הגדולים בישראל העמידו עשרות מיליוני שקלים לטובת נפגעי המתקפה, וכך גם קבוצת עזריאלי שהודיעה על תרומה של 40 מיליון שקלים לטובת עמותות וארגונים המסייעים לחיילים ולמשפחות.[153]

מספר ארגונים אזרחיים המשיכו לפעול במשך כמה חודשים. אסף ויותם דוקטור ממסעדת האחים הקימו חמ"ל אוכל עם פרוץ המלחמה, אך לאחר זמן עברו לסייע לחקלאים וליצרנים קטנים שנפגעו בעקבות המלחמה.[154] ארגון אחים לנשק, בשיתוף המועצות המקומיות, הקים כ־100 מרכזים לחינוך משלים באתרי המפונים וביישובי קו העימות.[155] בני נוער רבים יצאו לעבודה בחקלאות, ביוזמת בתי ספר, רשויות מקומית וארגונים, לשם סיוע לחקלאים שעובדיהם עזבו.[156] בעקבות חשיפה לצורכי פצועי צה"ל, אלה דוברוב ואלה תמרין יסדו את מיזם התפירה "שוויק" שתופר בגדים בהתאמה אישית לחיילים פצועים. במיזם משתתפים כ-50 תופרות ותופר אחד.[157]

הירתמות למאמצי ההסברה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – ההסברה הישראלית במלחמת חרבות ברזל

מכיוון שממשלת ישראל ומשרד ההסברה שהוקם מחדש בתחילת 2023 לא תפקדו בכלל אחרי פרוץ המלחמה, אזרחים רבים, בהם משפיעני רשת, פעלו להסברת ישראל ברשתות החברתיות והאינטרנט.[158] הוקמו פרויקטים לתיעוד ושימור עדויות מהמתקפה.[159]

ראש ממשלת ישראל לשעבר נפתלי בנט התראיין לרשתות התקשורת הזרות, הגן על ישראל, הצדיק את התגובה הצבאית והציג את אכזריות חמאס אותה הוא השווה לנאצים.[160][161][162] בנוסף פעל בנט לעודד את עם ישראל ולהעלות את המורל בקרב החיילים והאזרחים, בהקשר זה טבע את אמרת הכנף "יש לנו עם של אריות".[163] יוסף חדאד, פעיל הסברה ערבי-ישראלי, קיים אף הוא ראיונות רבים לכלי התקשורת הזרים והעלה סרטונים רבים לרשתות החברתיות התומכים בישראל ובמלחמתה בחמאס. ידוענים רבים שיתפו תוכני הסברה ברשתות החברתיות, בהם אבישג סמברג (המדליסטית האולימפית).[164]

מטה ההסברה האזרחי הוא ארגון הסברה פרו-ישראלי ללא מטרות רווח שקם באופן ספונטני למחרת מתקפת הפתע על ישראל, ב-9 באוקטובר, על ידי מספר אזרחים שזיהו את כשל ההסברה הישראלי בעולם, והפיצו באמצעות הרשתות החברתיות תוכני הסברה פרו-ישראליים שיצרו. בתוך שעות ספורות מתחילת ההתארגנות הספונטנית, הצטרפו אל מאגר ההפצה קרוב ל-30,000 חברים. בעקבות כך עלה הצורך בתכנים במגוון שפות אשר יותאמו למגוון פלטפורמות. כשלושת אלפים מתנדבים הצטרפו לתפעל את המערך בתפקידים שונים: מתורגמנים, אנשי קריאייטיב ותוכן, עורכי וידאו וגרפיקאים, אנשי תחקיר והפקה, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים. בנוסף, התגייסו לארגון כ-30 שיתופי פעולה טכנולוגיים עם חברות סטארט-אפ והיי-טק שנרתמו התנדבות. לאחר שלושה שבועות של פעילות, נרשם הארגון כעמותה בשם "מטה ההסברה האזרחי".

עולם הבידור והתרבות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערכים מורחבים – מלחמת חרבות ברזל במוזיקה, מלחמת חרבות ברזל בספרות, הספורט הישראלי במלחמת חרבות ברזל

אמנים וידוענים רבים פרסמו הודעות תמיכה בישראל ברשתות החברתיות, וחלקם אף התגייסו וסייעו בתרומות. חלק מהאמנים, בהם עידן עמדי (שהיה לוחם בחיל ההנדסה הקרבית ונפצע במהלך המלחמה), עקיבא, ורביב כנר התגייסו למילואים והעלו משם סרטוני חיזוק לרשתות.[165] אמנים רבים הופיעו בהתנדבות מול חיילים ומול מפונים מהעוטף בבתי מלון באילת וברחבי הארץ. ביניהם: ברי סחרוף,[166][167] אחינועם ניני,[168] ליאור נרקיס, התקווה 6, אריאל זילבר, ירמי קפלן,[169] חנן בן ארי,[170] אמיר דדון[171] נטע ברזילי, אייל גולן, טל מוסרי, הראל סקעת, עומר אדם, איתי לוי, שלמה ארצי, עדן חסון, נינט טייב, כוכבי ארץ נהדרת, עדי אשכנזי, גיא הוכמן ועוד.[172]

בעת המלחמה, חנן בן ארי כתב והלחין את השיר "מולדת" העוסק בתגובה למתקפת הטרור וההתגייסות של עם ישראל לסייע ולנצח במלחמה.[173]

החברה הערבית בישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיוע אזרחי וגינוי הטרור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהתקפת הטרור מעזה נרצחו ונחטפו לעזה גם אזרחים ערבים לא מעטים. פורסמו סיפורים על פעולות הצלה שבוצעו על ידי אזרחים ערבים בזמן הטבח.[174][175][176][177][178][179] בזמן המתקפה היו מספר יוזמות של ערבים ישראלים לאיתור נעדרים, חילוץ וטיפול רפואי בישראלים מתוך שטחי האש, תוך סיכון חייהם של המחלצים, שחלקם נהרגו במסגרת פעילותם.[180][181]

אזרחים מהפזורה הבדואית כתבו כי הם רוצים להתנדב ללחימה של צה"ל ושל המשטרה ולסייע בכל דרך אפשרית.[182] כמו כן התנדבו אותם אזרחים לסייע בחיפוש אחר נעדרים בשטחי העוטף בימים שלאחר המלחמה.[183] חבר הכנסת אחמד טיבי הקים מוקד סיוע לאזרחים יהודים וערבים שמופעל על ידי מתנדבים יהודים וערבים, בין היתר לשם סיוע למשפחות נעדרים. עמותת "נשים בדואיות למען עצמן" פתחה חמ"ל למען תושבי הדרום בדואים ויהודים שנפגעו ומעניק סיוע במוצרים ובתמיכה נפשית.[180] בעיר רהט הוקם ופעל פורום יהודי-ערבי שמטרתו לתת מענה למשפחות שנפגעו בדרום[184] וחמ"ל יהודי-ערבי לחלוקת חבילות מזון לנזקקים.[185][186] עשרות מתושבי הכפר דיר אל-אסד בישלו במשך יומיים עבור תושבי הדרום שנעקרו מבתיהם ומשלחת של חברי מועצה העבירה את המזון שהוכן אל התושבים.[187] תלמידים מהיישוב א-סייד סייעו בהתנדבות בחקלאות.[188] מועצת כפר קאסם הזמינה משפחות מהדרום להתארח בעיר.[189]

קבוצות הכדורגל של הפועל אום אל פאחם וכפר קאסם עמדו דקת דומייה במהלך אימון לזכר נרצחי ההתקפה.[190] במועצה המקומית זרזיר הדליקו נרות לזכר הנרצחים בהתקפה ומתוך הזדהות עם כאב המשפחות.[191] במוצאי שבת הוקם "משמר לשותפות ערבית-יהודית בתל אביב-יפו" שמונה כ-500 אנשים, יהודים וערבים. מטרת המשמר להגיע לנקודות חיכוך אפשריות כדי לנסות להרגיע מתחים. אמיר בדראן, פוליטיקאי מקומי הקשור ליוזמה, שוחח עם ארגוני ערבים כמו האגודה למען ערביי יפו, המועצה האיסלמית הנבחרת ביפו, ועדי שכונות ערביות, שייח'ים ואימאמים וטען כי כולם מזועזעים מהמתרחש ופועלים כדי למנוע אלימות והסתה.[180] יוזמה דומה הייתה קיימת כבר שנתיים בין יישובים בכרמל ותושבי פורדיס. קבוצה של כ-600 תושבים בחיפה, ערבים ויהודים, נרתמה למען ניקוי מקלטים ציבוריים בעיר.[180][192]

חבר הכנסת איימן עודה ממפלגת חד"ש גינה מעל דוכן הכנסת את האירועים.[193] ושיבח את היהודים והערבים שיצאו להתנדב. הוא גם גינה את הקריאה של הנהגת חמאס לציבור הערבי בישראל להצטרף למאבק נגד ישראל כפי שקרה במהומות בישראל (2021).[194] מנסור עבאס פנה לאזרחי המדינה הערבים בבקשה שלא לעודד גורמים קיצוניים ושוליים בחברה הערבית לאור המתיחות שיצרה המלחמה.[195] לפני כן, גינה את מתקפת החמאס.[196][197]

על רקע המשבר ההומניטרי והרעב ההמוני ברצועת עזה, התארגנו יוזמות רבות בחברה הערבית לאיסוף סיוע הומניטרי לתושבי הרצועה. במסגרת היוזמות הללו, הועמסו יותר ממאה משאיות בעשרות טונות של מוצרי מזון, היגיינה וחומרי ניקוי. אולם הממשלה קבעה שמותר להכניס לרצועה רק סיוע שנתרם מחו"ל או סחורות שקנו סוחרים עזתים מסוחרים בגדה המערבית, בכפוף לתיאום ולבדיקה של הרשויות בישראל. לכן, הסיוע לא הגיע ליעדו.[198]

תמיכה בחמאס

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנגד, מספר מצומצם של עובדים ערבים ובהם אנשי צוות רפואי, סטודנטים, נשות חינוך והשחקנית מאיסה עבד אלהאדי, נעצרו לאחר שהביעו תמיכה בחמאס ובמעשי הטבח שביצע. חלקם הודחו מעבודתם או ממקום מוסדות הלימוד שבהם למדו, וחלקם נחקרו במשטרה בחשד לתמיכה בטרור.[199][200][201][202][203][204]

שני נערים בני 14 מאום אל-פחם נתפסו ליד תחנת הרכבת סבידור בתל אביב כשעל גופם סכינים, לאחר שעוררו את חשדם של השוטרים.[205] נגד השניים הוגש כתב אישום באשמה שקשרו קשר לרצוח חייל צה"ל.[206] נגד 13 ערבים ישראלים, רובם תושבי סכנין, הוגש כתב אישום, באשמה שהיו שותפים בחוליית טרור שתכננה לבצע פיגועים, תוך שיתוף פעולה עם החמאס.[207]

קשיי החברה הערבית במלחמה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פלסטינים תושבי הגדה המערבית שעבדו בישראל לא הורשו לעבור במחסומים ואיבדו את פרנסתם, ובישראל נוצר מחסור בידיים עובדות, בין היתר בתחום הבנייה.[208][209] המחסור בנהגי אוטובוס ערבים, המהווים מחצית מכח העבודה בענף, הביא את משרד התחבורה להודיע על דילול משמעותי בפעילות התחבורה הציבורית.[210] במספר מקרים הותקפו נהגי אוטובוס ערבים.[211] עובדים ערבים במערכת הבריאות טענו שמתרחש נגדם "ציד מכשפות".[212]

במוצאי שבת 28 באוקטובר קרא ראש הגרעין התורני בנתניה, רועי אמגר, לגרש את הסטודנטים הערבים מהמעונות של מכללת נתניה מטעמי ביטחון.[213] במקביל ניסו מאות תושבי נתניה לפרוץ לתוך מעונות הסטודנטים תוך קריאות "מוות לערבים". המשטרה חילצה סטודנטים ערבים מהמקום.[214]

נטען כי בוצעו מעצרים של ערביי ישראל גם במקרים של הזדהות עם האוכלוסייה האזרחית בעזה, ציטוט פסוקים מהקוראן או הבעת תמיכה כלשהי בפלסטינים.[215][216]

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא העורף הישראלי במלחמת חרבות ברזל בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אור רביד, ‏טביעות אצבע ומאגרים לא מסונכרנים: ההליך הקשה של זיהוי גופות הנרצחים וההרוגים במלחמה, באתר ‏מאקו‏, 12 באוקטובר 2023;
    חנן גרינווד, זוועות שאין לתאר: כך מתנהל הליך זיהוי מאות החללים מהטבח, באתר ישראל היום, 10 באוקטובר 2023;
    אתר למנויים בלבד עידו אפרתי, "אף אחד לא חלם שנידרש למתחם גדול כל כך": המרכז לזיהוי גופות כורע תחת העומס, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2023;
    שלומי הלר, מירב כהן ויותם רונן‏, מאות גופות זוהו ונותרו מאות אחרות: "מנסים לא להרגיש כלום ולפעול לזיהוי", באתר וואלה, 13 באוקטובר 2023;
    אריאלה איילון, "מגוש חרוך זיהינו אב שמחבק את בנו הקטן" | עדות הפתולוג של ישראל, באתר ynet, 23 באוקטובר 2023;
    אתר למנויים בלבד נריה גוטל, זה היום ה-12 למלחמה. זיהינו 304 חללי צה"ל. המלחמה נמשכת, באתר הארץ, 24 באוקטובר 2023;
    אריאלה איילון, רופאי השיניים שהוזעקו לזהות: "גופה ועוד גופה, הייתי על אוטומט", באתר ynet, 31 באוקטובר 2023
  2. ^ הנחיה שוברת לב: הליך זיהוי הגופות ימשך גם בשבת, באתר כיפה, 11 באוקטובר 2023
  3. ^ ירון דרוקמן, יואב זיתון, בזכות עופות דורסים: התגלו גופות ליד יער בארי וסמוך לכיסופים, באתר ynet, 3 בנובמבר 2023
  4. ^ אילנה קוריאל, "זה לא נגמר": כלבי ההרעלות של רט"ג ממשיכים לאתר שרידי אדם בעוטף, באתר ynet, 7 במרץ 2024
  5. ^ יעל צ'כנובר, סיון חילאי, מבצע תרומות הדם נמשך: "ערבות הדדית ישראלית" | כך תוכלו לסייע, באתר ynet, 8 באוקטובר 2023
  6. ^ אתר למנויים בלבד רוני לינדר, החזית השנייה של המלחמה: "היה כאוס מוחלט. האלונקות נערמו בכניסה למיון", באתר TheMarker‏, 13 באוקטובר 2023
  7. ^ רן רזניק, לזכור גם אחר כך: מערכת הבריאות מתגלה בתפארתה, באתר ישראל היום, ‏16.10.23
  8. ^ אתר למנויים בלבד עידו אפרתי, יותר מ-1,400 פצועים פונו לבתי החולים: "קצב שלא ראינו כבר עשורים", באתר הארץ, 7 באוקטובר 2023
  9. ^ שחר אילן, מדינה בטראומה פוגשת מערכת בריאות נפש חולה, באתר כלכליסט, 26 באוקטובר 2023
  10. ^ התמודדות עם חרדה: תמיכה טלפונית, כלים להורים וסרטוני הסברה, באתר האגף לבריאות הנפש, משרד הבריאות
  11. ^ 1 2 3 4 דגשים להתמודדות עם המצב כדי להתמודד עם המצב הנוכחי, באתר פיקוד העורף
  12. ^ 1 2 סיוע לאנשים בהתקף חרדה, באתר פיקוד העורף
  13. ^ 1 2 3 4 שירי, לשמור על האינטרס של הציבור, באתר העין השביעית, 10 באוקטובר 2023
  14. ^ 1 2 אתר למנויים בלבד נטע הלפרין, סרטוני הזוועות של חמאס הם טראומה לכל דבר. במקום לצפות, דברו על התופת, באתר הארץ, 9 באוקטובר 2023
  15. ^ תקנות שעת חירום (מסירת מידע לגופי ביטחון לצורך זיהוי, אימות זהות או איתור של גופה, נעדר או שבוי), התשפ"ד-2023, קובץ התקנות 10812, 11 באוקטובר 2023
  16. ^ שלבי החקיקה של חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 93 - הוראת שעה – חרבות ברזל) (היוועדות חזותית), התשפ"ד-2023, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
  17. ^ שלבי החקיקה של חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 64 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (מצב חירום כליאתי), התשפ"ד–2023, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
  18. ^ 1 2 3 אתר למנויים בלבד רוני לינדר, "לחתום על זה שהוא מת? היד שלי רועדת": הקרב נגד השעון לזיהוי החללים, באתר TheMarker‏, 25 באוקטובר 2023
  19. ^ "מסתכלים למוות בעיניים, מול הזוועות": האיש שפיקד על זיהוי גופות הנטבחים, באתר מעריב אונליין, 28 במרץ 2024
  20. ^ "מעולם לא נערכנו להיקף כזה": במשטרה מגיבים להליך זיהוי הגופות שמתעכב, באתר מעריב אונליין, 13 באוקטובר 2023
  21. ^ אילנה קוריאל, "העבודה היא כמו באתר חפירות. אבל חפירה ארכיאולוגית היא דבר פסטורלי. ופה זה גיהינום", באתר ynet, 2 בנובמבר 2023
  22. ^ אתר למנויים בלבד שילה פריד, ‏זיהוי החללים הופך למורכב יותר: הצוותים משתמשים גם בארכיאולוגים, בעיתון מקור ראשון, 9 בנובמבר 2023
  23. ^ "חובה מוסרית": כך סייעו עובדי רשות העתיקות באיתור שרידי הגופות, באתר מעריב אונליין, 22 בנובמבר 2023
  24. ^ מיטל וייזברג, ‏העובדים פיתחו אפליקציה לזיהוי חללים, מז"פ והרבנות הצבאית אימצו, באתר גלובס, 17 באוקטובר 2023
  25. ^ רון קריסי, פריצת דרך ישראלית: מתוך האסון נולדה מערכת בינה מלאכותית לזיהוי קורבנות, באתר ynet, 15 בינואר 2024
  26. ^ יואב זיתון ומתן צורי, צה"ל: "הנעדרת האחרונה", בלהה ינון, נרצחה ב-7 באוקטובר, באתר ynet, 6 באוגוסט 2024
  27. ^ N12, ‏שני גבאי נחשבה נעדרת 47 יום, עד שהתברר שנקברה בקבר אחר, באתר ‏מאקו‏, 24 בדצמבר 2024
  28. ^ אתר למנויים בלבד אהרן רבינוביץ, יניב קובוביץ, עופר אדרת, נעה שפיגל, יעל פרידסון ועידו אפרתי, אליקים ליבמן, שנחשב לחטוף, נרצח ב-7 באוקטובר וגופתו נמצאה בקבר בישראל, באתר הארץ, 3 במאי 2024
  29. ^ ישראל מושקוביץ, שני ואליקים נקברו בטעות עם אדם נוסף: "מצמרר, שניהם נרצחו באמבולנס המוות", באתר ynet, 4 במאי 2024
  30. ^ אמיר בוחבוט‏, הנתונים הקשים מהמלחמה: קרוב ל-200 אלף התפנו מבתיהם, 291 ילדים התייתמו, באתר וואלה, 2 בנובמבר 2023
  31. ^ אתר למנויים בלבד יפעת ראובן, הכאוס בבית המלון: הבעיות נערמות, ולעקורים אין כתובת מסודרת לפנות אליה, באתר TheMarker‏, 31 באוקטובר 2023
  32. ^ עידן ארץ, ‏כך הפכה רשות החירום הלאומית לשחקן משנה לא ממש רלוונטי, באתר גלובס, 16 באוקטובר 2023
  33. ^ גד ליאור, "יש 125 אלף מפונים, ולאף משרד ממשלתי אין באמת מושג מי נמצא איפה", באתר ynet, 14 בנובמבר 2023
  34. ^ אתר למנויים בלבד ליאור דטל, משרד החינוך במצב חירום – אך באוצר התמהמהו בהעברת תקציבים הולמים, באתר TheMarker‏, 25 באוקטובר 2023
  35. ^ 1 2 תומר גנון, לימודים בקרוואנים, מרפאות בספא וצוותי רווחה במלון: תוכנית שגרת המלחמה למפוני העוטף, באתר כלכליסט, 24 באוקטובר 2023
  36. ^ 1 2 3 4 5 מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו ברשות המקומית פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך טבלת אומדן אוכלוסייה ביישובים בעלי 2,000 תושבים ומעלה באתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי)
  37. ^ יובל אזולאי, "מי שיבוא לחניתה ימצא מקום מפורק, מפורר. במנרה יש הרס מוחלט", באתר כלכליסט, 24 בדצמבר 2023;
    אתר למנויים בלבד אפרת נוימן ועדי חשמונאי, מאות מיליוני שקלים: הנזק לרכוש בצפון עלול לעלות על הנזקים בדרום, באתר TheMarker‏, 26 בדצמבר 2023
  38. ^ חנן גרינווד, "חיזוק העורף והחוסן הלאומי": 105 מיליון שקלים אושרו לסיוע מיידי לרשויות המקומיות, באתר ישראל היום, 26 באוקטובר 2023
  39. ^ אתר למנויים בלבד ישי אלמקייס, ‏משרד החינוך: רוב מוחלט של מוסדות החינוך חזרו לפעול בבתי הספר, בעיתון מקור ראשון, 29 באוקטובר 2023
  40. ^ כדי למנוע את קריסת השקל: בנק ישראל הודיע שימכור עד 30 מיליארד דולר, באתר ynet, 9 באוקטובר 2023
  41. ^ גד ליאור, בנק ישראל מכר 8.2 מיליארד דולר באוקטובר: השקל ממשיך להתחזק, באתר ynet, 7 בנובמבר 2023
  42. ^ בנק ישראל בבשורה אדירה: זו ההטבה שתוכל להציל אתכם, באתר אייס, 6 בנובמבר 2023
  43. ^ מתווה מקיף של בנק ישראל שאומץ על ידי הבנקים לסיוע ללקוחות בהתמודדות עם השלכות מלחמת "חרבות הברזל", באתר בנק ישראל, 15 באוקטובר 2023;
    בנק ישראל מודיע על מתווה סיוע נוסף, ללקוחות חברות כרטיסי האשראי, בהתמודדות עם השלכות מלחמת "חרבות הברזל", באתר בנק ישראל, 23 באוקטובר 2023
  44. ^ מבקר המדינה: "הממשלה נכשלת בטיפול בעורף", באתר זמן ישראל, 29 באוקטובר 2023
  45. ^ נטעאל בנדל, מבקר המדינה בהתבטאות חריפה: "תקלה משמעותית - הממשלה נכשלת בטיפול בעורף", באתר ישראל היום, 29 באוקטובר 2023
  46. ^ איתמר אייכנר, ניר שוקו כהן, שרון כידון, סאגת הפרויקטור האזרחי: מנכ"ל החברה למתנ"סים מונה לתפקיד, באתר ynet, 31 באוקטובר 2023
  47. ^ אתר למנויים בלבד אבי בר-אלי, גם בניסיון השלישי, שר האוצר התעקש לבחור פרויקטור עם סימני שאלה גדולים, באתר TheMarker‏, 31 באוקטובר 2023
  48. ^ אתר למנויים בלבד ירדן בן גל הירשהורן, בתום חמישה שבועות: הכנסת אישרה את מתווה הפיצויים למשק, באתר TheMarker‏, 9 בנובמבר 2023
  49. ^ יערה שפירא, הפרויקטור האזרחי לשיקום העורף התפטר: "אין בידי את הסמכויות והכלים", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 21 בינואר 2024
  50. ^ ינון שלום יתח, ליאת רון‏, פרויקטור שיקום העורף התפטר: "לא הבנו מה עשה בתקופה שעבד", באתר וואלה, 21 בינואר 2024
  51. ^ גד ליאור, חמישה חודשים בלבד לאחר שהוקם: פוזר מרכז השליטה האזרחי למלחמה, באתר ynet, 18 במרץ 2024
  52. ^ מיכאל שמש, פרשת מינוי הפרויקטור: טענו שנתניהו לא ידע - אבל הוא כן, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 21 ביוני 2024
  53. ^ 1 2 מיכאל שמש, פארסת פרויקטור הצפון: נתניהו מינה את מפקד חיל הים לשעבר לתפקיד, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 23 ביוני 2024
  54. ^ שחר אילן, המבקר לנתניהו: "נהפוך כל אבן בשאלת האחריות לכשלי ה-7 באוקטובר", באתר כלכליסט, 13 בנובמבר 2023
  55. ^ דוח מיוחד - תלונות הציבור בשבועות הראשונים של מלחמת "חרבות ברזל", נציב תלונות הציבור, דצמבר 2023
  56. ^ שחר אילן, מבקר המדינה: ממשלת ישראל נכשלה בטיפול בעורף במלחמה, באתר כלכליסט, 19 בדצמבר 2023
  57. ^ הגשת תביעת פיצויים לעסקים בשל נזק עקיף ממלחמת חרבות ברזל, באתר רשות המיסים
  58. ^ פיצויים, תביעות וביטוחים: הזכויות שמגיעות לכם בזמן מלחמה, באתר מעריב אונליין, 19 באוקטובר 2023
  59. ^ פגיעות רכוש עקב מלחמת חרבות ברזל: איך מקבלים פיצויים על נזקים בעקבות פעולות איבה?, באתר דין - עורכי דין ומידע משפטי בישראל, ‏26 באוקטובר 2023
  60. ^ שלבי החקיקה של חוק דחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (חוזה, פסק דין או תשלום לרשות), התשפ"ד-2023, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
  61. ^ שלבי החקיקה של חוק הגנה על מענקים מיוחדים (חרבות ברזל), התשפ"ד-2023, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
  62. ^ שלבי החקיקה של חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (אישורים רגולטוריים, עיצומים כספיים ובדיקות מיתקני גז), התשפ"ד-2023, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
  63. ^ זקיפת שווי שימוש ברכב כהכנסה - הנחיות מיוחדות בתקופת מלחמת "חרבות ברזל", באתר רשות המסים בישראל, 2 בנובמבר 2023
  64. ^ גד ליאור, סוכם: מענקים של אלפי שקלים והגדלת תשלומים למילואימניקים, באתר ynet, 2 בנובמבר 2023
  65. ^ שני אשכנזי, המשרד להגנת הסביבה לא יאכוף את חוק הפיקדון בזמן המלחמה , באתר כלכליסט, 15 באוקטובר 2023
  66. ^ מירב קריסטל, הרשתות קיבלו אישור לא לסמן מחירים על מוצרים, באתר ynet, 16 באוקטובר 2023
  67. ^ ליאת רון‏, לראשונה מהמלחמה: חובת סימון המחירים בסופרמרקט חוזרת, באתר וואלה, 14 בנובמבר 2023
  68. ^ קובי ברקת, בעקבות המלחמה: לא ניתן לעבור בין קופות החולים, באתר בחדרי חרדים, 23 באוקטובר 2023
  69. ^ "הצעת חוק לדחיית הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות, התשפ"ד-2023". knesset.gov.il. 24 באוקטובר 2023. נבדק ב-24 באוקטובר 2023. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  70. ^ צבי זרחיה, הממשלה אישרה פה אחד את תקציב שיקום חבל תקומה: 19 מיליארד שקל בחמש שנים, באתר כלכליסט, 17 באפריל 2024
  71. ^ איתמר אייכנר, מינוי פרויקטור הצפון אושר, אחרי ששרים תקפו את נציגי היועמ"שית: "לא סובל אתכם, חבורת גנגסטרים", באתר ynet, 21 ביולי 2024
  72. ^ מורן אזולאי, איתמר אייכנר, לפיד קרא לממשלת חירום; נתניהו: הצעתי לו ולגנץ להיכנס כמו לפני ששת הימים, באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
  73. ^ מורן אזולאי, סמוטריץ' קורא להקים ממשלת אחדות: "זה צו השעה", באתר ynet, 9 באוקטובר 2023
  74. ^ יש עתיד: "זו לא ממשלת חירום אלא וועדת קישוט", באתר "סרוגים", 12 באוקטובר 2023
  75. ^ יוני גבאי, ‏לפיד: גנץ ואייזנקוט טעו בשיקול הדעת, לא נצטרף לממשלה, באתר כיכר השבת, 12 באוקטובר 2023
  76. ^ עמית סגל דפנה ליאל, ‏נתניהו וגנץ בהודעה משותפת: הוקמה ממשלת חירום לאומית, באתר ‏מאקו‏, 11 באוקטובר 2023
  77. ^ עמית סגל ודפנה ליאל, ‏נתניהו וגנץ בהודעה משותפת: הוקמה ממשלת חירום לאומית, באתר ‏מאקו‏, 11 באוקטובר 2023
    מורן אזולאי, אחרי 5 ימי לחימה, גנץ ונתניהו הודיעו: יש ממשלת חירום, באתר ynet, 11 באוקטובר 2023
    צבי זרחיה, ממשלת החירום הלאומית יוצאת לדרך: נתניהו, גנץ וגלנט יהיו בקבינט המלחמה, באתר כלכליסט, 11 באוקטובר 2023
  78. ^ יהודה שלזינגר ואמיר אטינגר, פירוק השותפות: אושר פיצול סיעתו של סער - שתקרא "הימין הממלכתי", באתר ישראל היום, 13 במרץ 2024
  79. ^ מורן אזולאי, לאחר שלא צורף לקבינט המלחמה, סער פורש מהממשלה: "לא באנו לחמם כיסאות", באתר ynet, 26 במרץ 2024
  80. ^ גילי כהן, סולימאן מסוודה ויערה שפירא, גנץ הציב לנתניהו אולטימטום ואיים בפרישה מהממשלה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 18 במאי 2024
  81. ^ יובל קרני ומורן אזולאי, גנץ פרש ממהממשלה: "נתניהו מונע מאיתנו להתקדם לניצחון אמיתי", באתר ynet, 9 ביוני 2024
  82. ^ דפנה ליאל, ‏ההרכב החדש של קבינט המלחמה יתכנס, לראשונה מאז הפרישה, באתר ‏מאקו‏, 13 ביוני 2024
  83. ^ מיכאל שמש, סמוטריץ' בפנים, בן גביר בחוץ: השרים בפורום המצומצם לניהול המלחמה של נתניהו, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 10 בספטמבר 2024
  84. ^ יקי אדמקר‏, ח"כ אוריאל בוסו מונה לשר הבריאות, משה ארבל ימשיך לכהן כשר הפנים, באתר וואלה, 12 באוקטובר 2023
  85. ^ מורן אזולאי, המשרד של מאי גולן ייסגר, אבל היא תישאר שרה | כל הפרטים, באתר ynet, 15 בינואר 2024
  86. ^ איתמר אייכנר, הממשלה תאשר: משרד המודיעין יבוטל, גמליאל תחליף את אקוניס שימונה לקונסול | פרסום ראשון, באתר ynet, 13 במרץ 2024
  87. ^ 1 2 אורי סלע‏, אלפים מפגינים ברחבי הארץ בקריאה לקיים בחירות: "להחליף את אנשי הכישלון", באתר וואלה, 10 בפברואר 2024
  88. ^ 1 2 רועי רובינשטיין, "רק מאבק יביא בחירות": המחאה נגד הממשלה תתחדש היום, באתר ynet, 14 בפברואר 2024
  89. ^ קרן מרציאנו לי נעים יולן כהן מיכל פעילן, ‏יו"ר ההסתדרות: "אי אפשר לעמוד מנגד"; סמוטריץ': "הנחיתי לא לשלם", באתר ‏מאקו‏, 1 בספטמבר 2024
  90. ^ רוני גרין שאולוב, אלפים בעצרת בי-ם: "צוואת הנופלים - להמשיך לניצחון המוחלט", באתר ynet, 8 בפברואר 2024
  91. ^ מתן צורי, אלישע בן קימון, יעל צ'כנובר, 4 עוכבו בכרם שלום, שלא נחסם: "סיוע? דודתי נחטפה מגן ילדים ונרצחה - זה לא הומניטרי", באתר ynet, 29 בינואר 2024;
    אריאל כהנא, "נכנס סיוע שמחליש את כל המערכה": מפגינים הגיעו לחסום משאיות סיוע לרצועה בנמל אשדוד, באתר ישראל היום, 1 בפברואר 2024;
    המחאות נגד סיוע הומניטרי | לאחר הגעת המפגינים: צה"ל סגר את מעבר ניצנה, באתר ערוץ 7, 15 בפברואר 2024
  92. ^ מיכל בקשי, רבבות השתתפו בצעדת עזה בשדרות: העם דורש חזרה לעזה עכשיו!, באתר עכשיו 14, 14 במאי 2024
  93. ^ אתר למנויים בלבד חן מענית, בעקבות עתירה לבג"ץ, המדינה תאפשר לחד"ש לקיים הפגנה בתל אביב נגד המלחמה, באתר הארץ, 16 בנובמבר 2023;
    אדם קוטב, מאות מפגינים בתל-אביב נגד המלחמה, בקבוקים וחפצים נזרקו לעברם, באתר ynet, 18 בנובמבר 2023;
    עינת פישביין, "אותך היו צריכים לרצוח בבארי": מפגינים נגד המלחמה הותקפו בת"א, באתר "המקום הכי חם בגיהנום", 18 בנובמבר 2023;
    ליאור אל-חי, מהומות בהפגנה נגד המלחמה בחיפה: המשטרה הסירה מיצבים, פעילי ימין מחו, באתר ynet, 20 בינואר 2024
  94. ^ מתן וסרמן, ‏ההפגנה למען השוויון בנטל: יותר מעשרת אלפים משתתפים מחו בת"א, באתר מעריב אונליין, 14 במרץ 2024
  95. ^ 1 2 יאיר קראוס, "המדינה מאבדת את הצפון": המחאה של התושבים וראשי הרשויות, ביום העצמאות, באתר ynet, 14 במאי 2024
  96. ^ שלומי הלר, יקי אדמקר‏, אלפי חרדים הפגינו נגד חוק הגיוס לצה"ל; רכבו של גולדקנופף נרגם באבנים, באתר וואלה, 30 ביוני 2024
  97. ^ אבי כהן, מרב סבר, הפגנת החרדים במחאה על חוק הגיוס, באתר ישראל היום, ‏2024-04-01
  98. ^ לירן תמרי, רועי רובינשטיין, רוני גרין שאולוב, קובי נחשוני, עימותים קשים בכביש 4 ובי-ם, המשטרה: "השחיתו תמונות חללים, קראו לנו נוחבות", באתר ynet, 2 ביוני 2024
  99. ^ אורי איזק ניצן שפירא ברהנו טגניה, ‏מהומות אחרי עיכוב החיילים בחשד להתעללות: אחרי הפריצה לבסיס בשדה תימן - ההפגנה עברה אל מול בסיס מצ"ח, באתר ‏מאקו‏, 29 ביולי 2024
  100. ^ אילנה קוריאל, יואב זיתון, איתמר אייכנר, רענן בן צור ומורן אזולאי, מהומות בשדה תימן ובבית ליד אחרי פשיטת מצ"ח, מפגינים פרצו לבסיסים, באתר ynet, 29 ביולי 2024
  101. ^ איתי בלומנטל איציק זוארץ הדס גרינברג רועי שרון, מפגינים פרצו לבסיס שדה תימן בעקבות חקירת חיילים על התעללות במחבל, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 30 ביולי 2024
  102. ^ שלומי גבאי, שלומי הלר‏, עימותים אלימים התגלעו בין חיילים ושוטרים למפגינים בבית ליד; הרמטכ"ל הגיע למקום: "על גבול האנרכיה", באתר וואלה, 29 ביולי 2024
  103. ^ אילנה קוריאל, יואב זיתון, מורן אזולאי, שילה פריד, פשיטה בשדה תימן: עוכבו 9 חיילי מילואים שחשודים בהתעללות מינית במחבל, באתר ynet, 29 ביולי 2024
  104. ^ קורין אלבז-אלוש, יותר מ-170 בכירי מערכת הביטחון בעבר: "כדי לנצח במלחמה - צריך ללכת לבחירות", באתר ynet, 12 בינואר 2024
  105. ^ אתר למנויים בלבד משה ליפשיץ, ‏"הפעם זה שונה": המגזר החרדי מתגייס למאמץ המלחמתי, בעיתון מקור ראשון, 10 באוקטובר 2023
  106. ^ בין המתגייסים החדשים: בנו של הח"כ החרדי, באתר כיפה, 2 בנובמבר 2023
  107. ^ אנה ברסקי, ‏בעד גיוס לצבא, נגד התבדלות: השינוי הדרמטי שחווה הציבור החרדי, באתר מעריב אונליין, 17 בדצמבר 2023
  108. ^ חנן גרינווד, יותר משליש מקרב מצביעי ש"ס ויהדות התורה בעד גיוס חרדים, באתר ישראל היום
  109. ^ בלוף הגיוס החרדי: המספרים לא עמדו בציפיות, באתר "סרוגים", 3 בינואר 2024
  110. ^ דן רבן, אדם קוטב, בעקבות הפגנת חרדים קיצונים: כביש 4 נחסם ונפתח בהמשך, 4 נעצרו, באתר ynet, 2 במאי 2024
  111. ^ אנה ברסקי, ‏התרגיל של נתניהו ודרעי לגנץ: כך נרקם הפתרון לחוק הגיוס | הדרמה מאחורי הקלעים, באתר מעריב אונליין, 15 במאי 2024
  112. ^ יקי אדמקר‏, סערת הפטור מגיוס: גלנט יצביע נגד החלת דין רציפות על חוק הגיוס, באתר וואלה, 10 ביוני 2024
  113. ^ חזקי ברוך, היועמ"שית נגד חוק הגיוס שנתניהו מקדם; השרים הצביעו בניגוד לעמדתה, באתר ערוץ 7, 16 במאי 2024
  114. ^ יקי אדמקר‏, זה מה שיפיל את הממשלה? כך עשויה להשפיע פסיקת בג"ץ על תקציבי הישיבות, באתר וואלה, 25 ביוני 2024;
    בג"ץ 6198/23 התנועה למען איכות השלטון בישראל ואחרים נ' שר הביטחון ואחרים, ניתן ב־25 ביוני 2024
  115. ^ שילֹה פריד, ההתפרעויות ופריצת החרדים הקיצונים לבקו"ם: 21 נעצרו, הושחתו עצים לזכר נופלים, באתר ynet, 6 באוגוסט 2024
  116. ^ יואב זיתון, שילֹה פריד, מתוך 900 צעירים חרדים שזומנו: רק 48 הגיעו לצו ראשון, באתר ynet, 6 באוגוסט 2024
  117. ^ 1 2 הדר גיל-עד, מדיכאון ועד פוסט טראומה: שיעור הקשיים הנפשיים הוכפל במלחמה, באתר ynet, 7 בדצמבר 2023
  118. ^ התמודדות עם חרדה: תמיכה טלפונית, כלים להורים וסרטוני הסברה, באתר האגף לבריאות הנפש, משרד הבריאות
  119. ^ אורלי הררי, סקר השפעת הלחימה: 63% מבני הנוער נחשפו ברשת לתכנים קשים הקשורים למלחמה, באתר ערוץ 7, ‏4.04.24
  120. ^ הדר גיל-עד, ילדי המלחמה והנתונים העגומים: 38 נרצחו, כ-50 אלף פונו מבתיהם - ו-116 התייתמו מהורים, באתר ynet, 3 במרץ 2024
  121. ^ אלימות, לחץ ומחסור במענים פסיכולוגיים אחרי שבעה באוקטובר, באתר ישראל היום
  122. ^ הנתונים הקשים על מצב הילדים בצל המלחמה: "המדינה נכשלה", באתר חדשות 13, 3 במרץ 2024
  123. ^ 1 2 3 יעל סבג אנה, רזניקובסקי-קוראס, טל ארזי, השפעות מלחמת חרבות ברזל על ילדים ובני נוער בישראל, באתר מאיירס ג'וינט ברוקדייל, ‏ינואר 2024
  124. ^ גיא נרדי, במקום המדינה: כיתות כוננות של אזרחים מציפות את השכונות בישראל, באתר כלכליסט, 19 באוקטובר 2023
  125. ^ כיתות כוננות יורחבו לכל הארץ, באתר ערוץ 7
  126. ^ עדי רובינשטיין, "דרוכים מתמיד": מאות כיתות כוננות הוקמו בערי ישראל בשבועיים, באתר ישראל היום, 22 באוקטובר 2023
  127. ^ ישראל במלחמה: כיתות כוננות יוקמו גם בערים, באתר "סרוגים", 16 באוקטובר 2023
  128. ^ צפת: חברי כיתת הכוננות התאמנו בתוך בית ספר, באתר JDN‏
  129. ^ בשל המצב הביטחוני: כיתות כוננות יוקמו בירושלים, באתר "סרוגים", 11 באוגוסט 2022
  130. ^ מעל 800 כיתות כוננות חדשות הוקמו ברחבי הארץ, באתר משטרת ישראל
  131. ^ עמיר קורץ, מונה פרויקטור לחלוקת נשק לכיתות כוננות: ניצב בדימוס שמעון לביא, באתר כלכליסט, 10 באוקטובר 2023
  132. ^ אלון חכמון, ‏בגלל המלחמה: מאות כיתות כוננות חדשות, גם במרכז | הנתונים נחשפים, באתר מעריב אונליין, 19 באוקטובר 2023
  133. ^ כיתות הכוננות בכ-70 יישובים בעוטף עזה צוידו באמצעי לחימה, באתר ערוץ 7, 4 בפברואר 2024
  134. ^ אתר למנויים בלבד נועם אמיר, ‏12 כיתות כוננות בעוטף קיבלו נשקים: תכנית "משיב הרוח" יצאה לדרך, בעיתון מקור ראשון, 7 בדצמבר 2023
  135. ^ משה נוסבאום, ‏כיתות הכוננות יחומשו; הקלה לאזרחים בקבלת רישיון נשק, באתר ‏מאקו‏, 10 באוקטובר 2023
  136. ^ אתר למנויים בלבד נעה שפיגל, הוועדה לביטחון לאומי אישרה תקנות המקילות קבלת רישיונות נשק, באתר הארץ, 16 באוקטובר 2023
  137. ^ נטע סרוסי, ‏משרדו של בן גביר לא התייעץ עם רשות האסדרה על תקנות הנשק, באתר גלובס, 15 בנובמבר 2023
  138. ^ עמיר קורץ, בארגוני המחאה התייצבו לדגל, ויצאו ביוזמות סיוע לאזרחים בדרום, באתר כלכליסט, 7 באוקטובר 2023
  139. ^ אירוח, הסעות ושמרטפות: היוזמות האזרחיות למען תושבי הדרום ונפגעי המלחמה, באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
  140. ^ יעל שטוקמן, ‏המקום הכי מעורר תקווה כרגע הוא החמ"ל האזרחי של "אחים לנשק", באתר "Time Out ישראל", 12 באוקטובר 2023
  141. ^ לאחר שהקפיאו את המחאה: כך נראה מערך ההתנדבות של "אחים לנשק", באתר מעריב אונליין, 17 באוקטובר 2023
  142. ^ טל לב רם, ‏ב"אחים לנשק" מפסיקים את המחאה: "קוראים להתייצב להגנת ישראל", באתר מעריב אונליין, 7 באוקטובר 2023
  143. ^ אבי יששכרוף, עם "אחים לנשק" בחילוץ תושבים בעוטף: "תכתוב שככה נראים אנרכיסטים", באתר ynet, 9 באוקטובר 2023
  144. ^ העורף הישראלי במלחמת חרבות ברזל, סרטון באתר יוטיוב
  145. ^ יהל פרג', ‏אירוח משפחות והסעות מילואניקים: היוזמות האזרחיות ב'חרבות ברזל', באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 9 באוקטובר 2023
  146. ^ תום נחום, בן כספית חושף בהתרגשות: "עולה הון תועפות, הכל מתרומות", באתר אייס, 17 באוקטובר 2023
  147. ^ ציוץ של מאיר ליוש Meir Layosh ברשת החברתית אקס (טוויטר), 16 באוקטובר 2023
  148. ^ ערבה אין קץ: תושבי ואתרי התיירות של הערבה נרתמים לעזרת המפונים, באתר חדשות 13, 5 בנובמבר 2023
  149. ^ מירב כהן‏, למען תושבי הדרום והחיילים: כל יוזמות ההתנדבות לסיוע לקו חזית המלחמה, באתר וואלה, 8 באוקטובר 2023
  150. ^ ארי ליבסקר, שדות של תקווה, באתר כלכליסט, 26 באוקטובר 2023
  151. ^ ליאת שניידר, ‏כל הארץ מתגייסת: היוזמות העסקיות והאזרחיות למען החיילים ותושבי הדרום, באתר מעריב אונליין, 16 באוקטובר 2023
  152. ^ שירה ספיר, ‏פורום העסקים יעניק תלוש של 1,000 שקל לכל אדם מעוטף עזה, באתר גלובס, 14 באוקטובר 2023
  153. ^ רועי ויינברגר, ‏המגזר העסקי תורם בענק, במסלולים עוקפי מדינה, באתר גלובס, 16 באוקטובר 2023
  154. ^ שרון בן-דוד, ‏האנשים להם חיכינו: "האחים" הוא הסיפור של הישראליות היפה, באתר "Time Out ישראל", 5 בדצמבר 2023
  155. ^ האחים לנשק לוקחים גם את החינוך לידיים: יפעילו 100 מרכזי פעילות לנוער, באתר ynet, 28 בנובמבר 2023
  156. ^ דף פייסבוק "חיבורים בחקלאות";
    יפית פרץ, ‏"פתאום חבר'ה מוסלמים באים לעזור ליהודים", באתר ‏מאקו‏, 28 בנובמבר 2023;
    עמק יזרעאל: תלמידי המועצה נרתמים למען חקלאי ישראל | עמקניוז - חדשות העמק, באתר עמקניוז - חדשות העמק, ‏10 בנובמבר 2023;
    מערכת ניוזים, מחלקת הנוער של בת-ים בשיתוף עם כלל בתי הספר התיכוניים בעיר למען ענף החקלאות בישראל, באתר ניוזים - מרכז, ‏25 בדצמבר 2023;
    חן מור אטיאס, "חוויה מעצימה ומלמדת": תלמידי אשדוד יצאו להתנדב בחקלאות, באתר SchokenGroup, ‏9 בינואר 2024;
    סתיו נמר, ‏"שמחים לעזור": תלמידי תיכון יסייעו בהתנדבות לחקלאים ברחבי הארץ, באתר מעריב אונליין, 5 בנובמבר 2023
  157. ^ גל גנות, המתנדבות שתופרות לפצועי המלחמה: "כשהחייל מצליח ללבוש מכנסיים לבד - זה נותן לו כוח", באתר ynet, 10 במרץ 2024
  158. ^ הקרב בזירת ההסברה: השחקנים ומשפיעני הרשת מתגייסים, סרטון בערוץ "כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 04:59)
  159. ^ שאול אמסטרדמסקי, "היד ושם של 2023" - האנשים שהחליטו לתעד את סיפורי הזוועות, באתר כאן 11, ‏9 בנובמבר 2023
  160. ^ 'We're fighting Nazis': Former Israeli prime minister defends cutting off energy to Gaza Strip, סרטון בערוץ "Sky News", באתר יוטיוב (אורך: 00:49),
    Bennett to Erin Burnett: “Hamas burned babies. All Israelis are united to destroy Hamas"., סרטון בערוץ "נפתלי בנט | Naftali Bennett", באתר יוטיוב (אורך: 11:16),
    ״Proportionality״, סרטון בערוץ "נפתלי בנט | Naftali Bennett", באתר יוטיוב (אורך: 00:46),
    No, CNN, there aren’t two “narratives” to the Gaza hospital blast. Go do your goddamn job., סרטון בערוץ "נפתלי בנט | Naftali Bennett", באתר יוטיוב (אורך: 03:17)
  161. ^ איתמר אייכנר, בנט בבליץ ראיונות לתקשורת הזרה | צפו בעימות עם המראיין: "תתבייש, שמעתי מספיק", באתר ynet, 13 באוקטובר 2023
  162. ^ מערכת ישראל היום, בנט למגישת BBC: "תתביישו לכם!", באתר ישראל היום, 22 באוקטובר 2023
  163. ^ בנט: "יש לנו עם של אריות", באתר ערוץ 7, 8 באוקטובר 2023
  164. ^ אורן אהרוני, ספורטאים מצטיינים: כך הפכה החבורה האולימפית למשרד ההסברה של המדינה, באתר ישראל היום, 17 באוקטובר 2023
  165. ^ "זה לא סצינה מפאודה - אלה החיים האמיתיים": המסר המרגש של עידן עמדי ועקיבא מהמילואים, סרטון בערוץ "עכשיו 14", באתר יוטיוב (אורך: 02:47)
  166. ^ רן בוקר, מעלה את המורל: ברי סחרוף שר לחיילים בצפון, באתר ynet, 16 באוקטובר 2023
  167. ^ יאיר טוקר, ‏"הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן" | ברי סחרוף שר עם הלוחמים., באתר כיכר השבת, 18 באוקטובר 2023
  168. ^ רן בוקר, אחינועם ניני הופיעה בפני חיילים בצפון: "עשיתי את זה באהבה. תודה לחיילים", באתר ynet, 15 באוקטובר 2023
  169. ^ ירמי קפלן: שמעתי סיפורי גבורה מעוררי השראה, באתר 103FM, ‏16 באוקטובר 2023
  170. ^ רן בוקר, החתן הוקפץ למילואים - והתחתן בבסיס "להרמת המורל" עם הופעה של חנן בן ארי, באתר ynet, 11 באוקטובר 2023
  171. ^ מאיה כהן, מרגש: צפו באמיר דדון מעניק הופעה אינטימית למפוני העוטף, באתר ישראל היום, 17 באוקטובר 2023
  172. ^ בר זגה, הסלבס מתגייסים, באתר ynet, 16 באוקטובר 2023
  173. ^ מערכת תרבות ובידור, חנן בן ארי בשיר חדש ומטלטל: "מולדת, הנביאים חזו לך אחרת, מישהו נרדם במשמרת", באתר חדשות 13, 16 באוקטובר 2023
  174. ^ אילנה קוריאל, עאמר ניסה להציל את אודיה ובנותיה - ונרצח: "במקום לברוח בחר לעזור", באתר ynet, 24 באוקטובר 2023
  175. ^ נהג בדואי הציל 30 אנשים מהטבח תוך סיכון חייו, באתר בחדרי חרדים, 20 ביולי 2016
  176. ^ https://twitter.com/Horizon_lately/status/1720432536273187006, X (formerly Twitter)
  177. ^ https://twitter.com/BenCaspit/status/1717430761588957375, X (formerly Twitter)
  178. ^ https://twitter.com/yollancohen/status/1725947879024476651, X (formerly Twitter)
  179. ^ שרון כידון, ניר כהן, יוסף מרהט חילץ 30 איש מהמסיבה: "הייתי חייב להציל אותם, כולנו מדינה אחת", באתר ynet, 16 באוקטובר 2023
  180. ^ 1 2 3 4 אתר למנויים בלבד נטע אחיטוב, משמרות של יהודים וערבים, זה לצד זה: הפעם, יש מי שיעשו הכל כדי ששומר חומות לא יחזור, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2023
  181. ^ ציוץ של לירי בורק שביט ברשת החברתית אקס (טוויטר), 13 באוקטובר 2023
  182. ^ ארנולד נטייב, ‏"תגייסו אותנו": תושבי הדרום הבדואים שמבקשים להצטרף ללחימה, באתר מעריב אונליין, 8 באוקטובר 2023
  183. ^ פעילות בדואים במהלך מתקפת הפתע על מדינת ישראל, באתר פייסבוק, 14 באוקטובר 2023
  184. ^ עינב חלבי, המדינה לא טרחה לדבר עם הבדואים שנפגעו, ברהט הקימו חמ"ל עבורם, באתר ynet, 28 באוקטובר 2023
  185. ^ איליה יגורוב, יוזמה מרגשת ברהט: חמ"ל יהודי־ערבי לחלוקת חבילות מזון לנזקקים עקב המצב, באתר ישראל היום, 30 באוקטובר 2023
  186. ^ ארנולד נטייב, ‏לראשונה בישראל: חמ"ל יהודי־ערבי ברהט שיסייע למשפחות יהודיות וערביות, באתר מעריב אונליין, 25 באוקטובר 2023
  187. ^ יואב איתיאל‏, אנשי דיר אל אסד התגייסו לעזור למתפני העוטף: "לרצח אין שפה, דת או תרבות", באתר וואלה, 22 באוקטובר 2023
  188. ^ https://twitter.com/Mahamed45049766/status/1721966758758686801, X (formerly Twitter)
  189. ^ עיריית כפר קאסם פרסמה: עיריית כפר קאסם ומוסדותיה ערוכים לקלוט משפחות מהדרום שיתקבלו עי תושבי העיר והעירייה, באתר רוטר
  190. ^ "ערבים ויהודים כאחד": מחווה מרגשת של הפועל אום אל פאחם וכפר קאסם לנרצחים בטבח החמאס, באתר ישראל היום, 9 בנובמבר 2023
  191. ^ 1300 נרות לזכר 1300 הנרצחים, באתר "פייסבוק", 14 בנובמבר 2023
  192. ^ ארגון יהודי ערבי התדייס לפרויקט משותף, באתר "טוויטר", 16 באוקטובר 2023
  193. ^ עודה נגד טבח אוקטובר: "לא יכול לקבל את זה", באתר "סרוגים", 15 בנובמבר 2023
  194. ^ איימן עודה: אסור בתכלית האיסור לקבל כל פגיעה באזרחים חפים מפשע, מגנה בכל תוקף את הקריאה של חמאס לציבור הערבי להצטרף למאבק נגד ישראל, באתר רוטר
  195. ^ דקלה אהרן שפרן, מנסור עבאס במסר לאזרחים הערבים: "עלינו לחסום גורמים קיצוניים ולהוות גשר לשלום בין העמים", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 30 באוקטובר 2023
  196. ^ סולימאן מסוודה, מנסור עבאס: "לשחרר את האסירים הישראלים", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 9 באוקטובר 2023
  197. ^ https://twitter.com/mmagadli/status/1710617331930468796, X (formerly Twitter)
  198. ^ אתר למנויים בלבד ג'קי חורי, בחברה הערבית גייסו עשרות טונות של סיוע לעזה, אך ישראל אינה מאפשרת את הכנסתו, באתר הארץ, 2 בספטמבר 2024
  199. ^ אתר למנויים בלבד שילה פריד, ‏מנהל מחלקת טיפול נמרץ לב בבי"ח השרון הודח בשל תמיכתו בחמאס, בעיתון מקור ראשון, 19 באוקטובר 2023
  200. ^ אלון חכמון, ‏אחרי ששיבחה והיללה את חמאס: השחקנית הישראלית נעצרה, באתר מעריב אונליין, 24 באוקטובר 2023
  201. ^ שקד שדה, ‏"אפס סובלנות": סטודנטים הביעו תמיכה בחמאס וכך הגיבו באוניברסיטה, באתר מעריב אונליין, 11 באוקטובר 2023
  202. ^ מיכאל גיל, נעצרה אחות מהמרכז הרפואי בני ציון שהעלתה פוסט תמיכה בחמאס, באתר חדשות חיפה והקריות, ‏17 באוקטובר 2023
  203. ^ תומר גנון, שמונה ימים למלחמה: כ-100 ערבים ישראלים נחקרו בחשד לתמיכה ודברי שבח לטרור החמאס, באתר כלכליסט, 15 באוקטובר 2023
  204. ^ אתר למנויים בלבד שילה פריד, ‏הפרקליטות בתגובה לדרישת הפסקת המעצרים: "עבירות הסתה – אפשרות ממשית לסכנה ביטחונית", בעיתון מקור ראשון, 9 בנובמבר 2023
  205. ^ אבי כהן, צפו בתיעוד: סוכל פיגוע דקירה בתל אביב, באתר ישראל היום, 13 בנובמבר 2023.
  206. ^ כתב אישום נגד שני קטינים מאום אל-פאחם שתכננו לרצוח חייל צה"ל, באתר ערוץ 7, 17 בנובמבר 2023.
  207. ^ עידן אבני, מישל מכול, פרשה ביטחונית חמורה: תושבי סכנין הקימו תא חמאס בגליל ותכננו להוציא פיגועים, באתר ישראל היום, 10 במרץ 2024.
  208. ^ דרור ניר קסטל, מרכז הנדל"ן, 100 אלף פועלים פלסטינים אינם עובדים: "הכסף נגמר אפילו לעדשים", באתר כלכליסט, 27 בדצמבר 2023
  209. ^ לי סיביליה‏, מחסור בעובדים: רמי לוי פרסם מודעת דרושים לסיוע בסניפים, באתר וואלה, 8 באוקטובר 2023
  210. ^ אודי עציון‏, נהגי האוטובוס הערביים לא מגיעים לעבודה, היהודים יעבדו עייפים, באתר וואלה, 11 באוקטובר 2023
  211. ^ אסף גולן, גל תקיפות נהגי אוטובוס ערבים בירושלים: "הכתובת על הקיר - רצח נהג הוא עניין של זמן", באתר ישראל היום, 1 בנובמבר 2023
  212. ^ אדיר ינקו, גילויי גזענות בבתי החולים: "ביקשו שאף ערבי לא יטפל בהם", באתר ynet, 31 באוקטובר 2023
  213. ^ ציוץ בטוויטר
  214. ^ אתר למנויים בלבד שירה קדרי־עובדיה ודיאא חאג' יחיא, מאות קראו לגרש ערבים מהמעונות במכללת נתניה, הסטודנטים פונו בחסות המשטרה, באתר הארץ, 29 באוקטובר 2023
  215. ^ אתר למנויים בלבד הילו גלזר ואיתי משיח, מעצרי שווא, פיטורים בנימוקים הזויים: כך נראית הרדיפה של ערביי ישראל, באתר הארץ, 2 בנובמבר 2023
  216. ^ Ivana Kottasová, Zeena Saifi, ‘The reaction is extreme’: Palestinians fear arrest if they voice sympathy for Gaza civilians, CNN, ‏5 בנובמבר 2023


מלחמת חרבות ברזל
הצדדים הלוחמים
ישראלישראל ישראל צבא הגנה לישראל • שירות הביטחון הכללי • משטרת ישראל • משמר הגבול • המוסד • כיתות כוננות • בתמיכת ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
כוחות צה"ל במלחמה
חילות חיל האוויר • חיל הים • חיל ההנדסה הקרבית • חיל התותחנים • חיל הגנת הגבולות
אוגדות עוצבת הפלדה (162) • עוצבת געש (36) • עוצבת האש (98) • עוצבת סיני (252) • עוצבת הבזק (99)
חטיבות חטיבת גולני • חטיבת הצנחנים • חטיבת עוז • חטיבת גבעתי • חטיבת הנח"ל • חטיבת כפיר • חטיבה 401 • חטיבה 7 • חטיבה 188 • חטיבת ביסלמ"ח חטיבת קרייתי • עוצבת חצי האש • יהל"ם • • חטיבת החילוץ וההדרכה • חטיבת השומר • חטיבה 55 • היחידה הרב מימדית
ציר ההתנגדות חדר המבצעים הפלסטיני המשותף (חמאסחמאס חמאס • הג'יהאד האסלאמי הפלסטיניהג'יהאד האסלאמי הפלסטיני הג'יהאד האסלאמי ונוספים) • חזבאללהחזבאללה חזבאללה • חות'יםחות'ים חות'ים • איראןאיראן איראן
אירועים עיקריים מתקפת הפתע על ישראל (החטופים לעזה) • פינוי צפון רצועת עזה • התמרון הקרקעי ברצועת עזה • קרב בית חאנון • החלטה ES-10/21 של העצרת הכללית של האו"ם • קרב ג'באליה • קרב עזה • עסקת שחרור החטופים • החלטה 2712 של מועצת הביטחון של האו"ם • קרב שג'אעייה (2023) • הלחימה בח'אן יונס • קרב מחנות המרכז • מבצע עוז וניר • ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • התקיפה נגד כוח צה"ל באל-מע'אזי • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024) • קרב רפיח • קרב שג'אעייה (2024) • קרב ג'באליה השני • מבצע ארנון • ההתנקשות במוחמד דף • מבצע יד ארוכה • טבח הילדים במג'דל שמס • ההתנקשות בפואד שוכר • מתקפת המנע בלבנון (אוגוסט 2024) • התפוצצות זימוניות חזבאללה • ההתנקשות באבראהים עקיל • מבצע חיצי הצפון • מבצע סדר חדש • התקיפה הישראלית בתימן (ספטמבר 2024) • התמרון הקרקעי בלבנון • המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024) • קרב ג'באליה השלישי • הריגת יחיא סינוואר
מתקפת הפתע
טרור פסטיבל נובה • כביש 232 • אופקים • הגמלאים בשדרות • בארי (צוות אלחנן) • חולית • יכיני • כיסופים • כפר עזה • נחל עוז • ניר יצחק • ניר עוז • נירים • נתיב העשרה • עין השלושה • עלומים • רעים • חוף זיקים • מסיבת פסיידאק • אלימות מינית
קרבות בסיס אורים • מוצב כיסופים • מוצב כרם שלום • מוצב לולים • מוצב נחל עוז • מוצב סופה • מוצב פגה • מחנה רעים • קרב מת"ק עזה • ארז • זיקים • צומת שער הנגב • שדרות • יד מרדכי • יתד • כרם שלום • מבטחים • מגן • מפלסים • ניר עם • סופה • סעד • עין הבשור • פרי גן • מוצב מארס • רעים • קרב הטנקיסטיות
בני ערובה וחטופים חטיפת משפחת ביבס • פרשת בני הערובה בבארי • מבצע ראשית האור • עסקת שחרור החטופים • הריגת חטופים בשג'אעייה • מבצע יד זהב • מבצע ארנון • חילוץ פרחאן קאדי • רצח ששת החטופים • מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים • פורום תקווה • חוק תגמולים למשפחות החטופים
פיגועים פיגוע הירי באלכסנדריה • פיגוע בכביש 557 • פיגוע הדקירה בשער הפרחים • פיגוע הירי במחסום המנהרות • פיגוע הירי ביציאה מירושלים (הריגת יובל קסטלמן) • פיגועים נוספים בישראל ב-2023 • הפיגוע בוואדי חרמיה • הפיגוע המשולב ברעננה • פיגוע הירי בצומת ראם • פיגוע הירי במחלף הזיתים • פיגוע הירי בתחנת הדלק בעלי • פיגוע הדקירה בצומת בית קמה • פיגוע הירי בצומת הפרסה • פיגוע הדקירה בגן יבנה • רצח בנימין אחימאיר • הפיגוע בכרמיאל • רצח יוחאי אבני • הפיגוע בחולון • הפיגוע בצומת מחולה • רצח גדעון פרי • פיגוע הירי במחסום תרקומיא • הפיגוע במעבר אלנבי • פיגוע הדריסה בצומת גבעת אסף • פיגוע הירי ביפו • פיגוע הדקירה בחדרה • פיגוע הירי בכביש 4 • פיגועים נוספים בישראל ב-2024
מודיעין ישראלי לפני המתקפה אגף המודיעין במתקפת הפתע על ישראל • אזהרות התצפיתניות
הרוגים
ישראלישראל ישראל אזרחים ישראלים • חללי צה"ל • הנצחת קורבנות מתקפת הפתע על ישראל
ציר ההתנגדות סיכולים ממוקדים • מחבלי חמאס • עיסאם עבדאללה • סייד רזי מוסאווי • ויסאם א-טוויל • סאדק אומידזאדה • מוחמד רזא זאהדי • טאלב סאמי עבדאללה • אבו נעמה נאסר • מרואן עיסא • מוחמד דף • פואד שוכר • אסמאעיל הנייה • אבראהים עקיל • חסן נסראללה • עלי כרכי • עבאס נילפורושאן • האשם ספי א-דין • יחיא סינוואר
ממשל קבינט המלחמה • מנהלת תקומה
שונות מוזיקה • נשים • יום זיכרון • מוזיאון 7.10.360 • כלכלה •