אופיר מינץ-מנור
 | |
| לידה | 1973 (בן 51 בערך) כפר סבא, ישראל  |
|---|---|
| מקום לימודים | האוניברסיטה העברית בירושלים |
| מנחה לדוקטורט | שולמית אליצור |
  | |
אופיר מינץ-מנור (נולד ב-1973) הוא חוקר בתחומי מדעי היהדות ומדעי הרוח הדיגיטליים, שמתמחה בפיוט היהודי בשלהי העת העתיקה ובימי הביניים ובמחקר ספרותי-מחשובי. מכהן כפרופסור מן המניין במחלקה להיסטוריה, פילוסופיה ומדעי היהדות באוניברסיטה הפתוחה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מינץ-מנור נולד בכפר סבא ללידיה ברנזבורג, שנולדה בבואנוס איירס, ארגנטינה, וליוסי מנור (לבית מינץ), שנולד בכפר סבא. מינץ-מנור למד בבית ספר יסודי ברנר בכפר סבא. לאחר מכן, עבר לגור בקיבוץ חצור, ולמד במוסד החינוכי צפית של השומר הצעיר בכפר מנחם (סיים את לימודיו בשנת 1991).
בשנים 1992–1993 שירת כקומונר של השומר הצעיר בקן כרמיאל במסגרת שנת שירות.
בשנים 1993–1996 שירת שירות חובה בצבא כמפתח הדרכה בבסיס חיל התחזוקה בצריפין.
לאחר סיום שירותו עבר לירושלים כדי ללמוד באוניברסיטה העברית. במקביל ללימודיו, היה חבר במשך כעשר שנים בקיבוץ עירוני בית ישראל בשכונת גילה בירושלים והיה ממקימי המכינה הקדם-צבאית בית ישראל, המכינה הקדם-צבאית הראשונה המשותפת לדתיים ולחילונים.
למד לתואר ראשון, שני ושלישי בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 2000 סיים תואר ראשון בהצטיינות ובשנת 2002 סיים תואר שני בהצטיינות. את העבודה המחקרית בסוף התואר, שעסקה בפיוטי אלעזר בירבי קליר לחנוכה, כתב בהדרכת פרופ' שולמית אליצור.[1] בשנת 2022 יצאה עבודה זו לאור, כפרסום במכון בן צבי.[2] בשנת 2007 סיים תואר שלישי. את עבודת הדוקטור שעסקה בלשונו הציורית של הפיוט בתקופה הקדם-קלאסית, כתב גם כן בהדרכת פרופ' שולמית אליצור.[3]
עם סיום לימודיו נסע לארצות הברית, ושהה כחוקר אורח במחלקה למדע הדתות באוניברסיטת בראון ובמכון כץ ללימודים מתקדמים במדעי היהדות אוניברסיטת פנסילבניה.
ב-2008 מונה כמרצה בכיר במחלקה להיסטוריה, פילוסופיה ומדעי היהדות באוניברסיטה הפתוחה, בשנת 2016 מונה לדרגת פרופסור חבר ובשנת 2023 מונה לפרופסור מן המניין.
בשנים 2017–2018 שהה במעמד של פרופ' אורח באוניברסיטת המבורג בגרמניה.
באוקטובר 2019 מונה מינץ-מנור לדקאן הלימודים האקדמיים של האוניברסיטה הפתוחה. כדקאן וכחבר הנהלת האוניברסיטה מוביל מינץ-מנור את תהליך ההתחדשות של מודל ההוראה של האוניברסיטה הפתוחה לאור לקחי מגפת הקורונה, מקדם ביזור של המבנה הריכוזי של האוניברסיטה תוך האצלת סמכויות למחלקות האקדמיות, ומטמיע תרבות ניהולית-אקדמית מבוססת מידע וכלים מחשוביים.
מחקרו
[עריכת קוד מקור | עריכה]מינץ-מנור מתמחה בשירה ובפרוזה העברית של שלהי העת העתיקה ושל ימי הביניים. בראשית דרכו המחקרית הוא עסק רבות בפילולוגיה ובההדרת פיוטים על בסיס כתבי יד מהגניזה הקהירית, כמו גם במחקר ספרותי שלהם. מאוחר יותר הקדיש מינץ-מנור כעשור לחקר הזיקות שבין השירה יהודית בשלהי העת העתיקה לבין השירה הנוצרית והשירה השומרונית; מחקרים אלו שילבו בין מחקר ספרותי לבין מחקר היסטורי-תרבותי כמו גם מחקר במדעי הדתות. בשנים האחרונות עוסק מינץ-מנור רבות בקידום תחום מדעי הרוח הדיגיטליים בישראל תוך דגש על מחקר ספרותי-מחשובי שמוסיף כלים דיגיטליים לארגז הכלים המחקרי, ומרחיב את האפשרויות הפרשניות של המחקר.
עיסוקים נוספים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נגן קלידים ופסנתר בלהקת הרוק "כריכה רכה". הלהקה מתמקדת בביצוע שירי משוררים, והוציאה עד היום שלושה אלבומים, ביניהם האלבום "על שפת הלילה", שמבוסס כולו על שיריו של המשורר אלי אליהו.
- פעיל שמאל פוליטי, שמתרכז בעיקר בפעולה משותפת עם תושבים פלסטינים בדרום הר חברון. כחבר סגל האוניברסיטה יצא נגד ההחלטה שאסרה על אסירים ביטחוניים לימודים באוניברסיטה הפתוחה,[4] וביקש בשל כך להצטרף לעתירת האסירים כידיד בית המשפט.[5]
- בעל רישיון-טיס אזרחי על מטוסים קלים.
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נשוי ללימור, ד"ר להיסטוריה ואחות השתלות מח עצם בבית חולים הדסה. אב לשניים.
מתגורר בשכונת רחביה בירושלים.
פרסומיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ספרים שכתב
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הפיוט הקדום, תל אביב, אוניברסיטת תל אביב, ההוצאה לאור על שם חיים רובין, 2015.
- מגדר ומיניות בתרבות חז"ל, רעננה, האוניברסיטה הפתוחה, 2017.
- פיוטים לחנוכה - אלעזר בירבי קליר, ירושלים: מכון בן צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, 2022.
ספרים שערך
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Ilana Pardes, Ophir Munz-Manor (Eds.), Psalms In/On Jerusalem, De Gruyter, Berlin, 2019
- אופיר מינץ-מנור, איתי מרינברג-מיליקובסקי (עורכים), מחקר חישובי במדעי הרוח - אסופת מאמרים, רעננה, האוניברסיטה הפתוחה, 2022.
מבחר ממאמריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "הרהורים על אופייה של השירה היהודית והנוצרית בשלהי העת העתיקה", פעמים 119 (אביב תשס״ט), עמ' 131–172.
- "פיוט אנלוגי בעולם דיגיטלי: לקראת מחקר ממוחשב של ספרות הפיוט", מחקרי ירושלים בספרות עברית, ל"ב (תשפ״א), עמ' 69–98.
- Soundscapes of Salvation: Resounding Refrains in Jewish and Christian Liturgical Poems, Studies in Late Antiquity 3:1 (2019), pp. 36-55 (with Thomas Arentzen).
- ViS-À-ViS: Detecting Similar Patterns in Annotated Literary Text, VIS4DH 2020 (with M. Schorr, O. Mishali and B. Kimmelfeld)
- "'זאת חנכת בני חשמוני': זכר החשמונאים בפיוטים מהתקופה הביזנטית", אוקימתא ה (תשע"ט), עמ' 101–124.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אופיר מינץ-מנור, באתר Academia.edu
- דף אישי באתר האוניברסיטה הפתוחה
אופיר מינץ-מנור, פיוטים קדומים לפורים ומדרש אסתר רבה (הרצאה במכון שכטר למדעי היהדות), סרטון באתר יוטיוב, 10 במרץ 2013- אופיר מינץ-מנור (הרצאה), מה היה קורה לו הייתי כותב את הדוקטורט על הפיוט הקדום בעזרת כלים דיגיטליים?, סרטון באתר יוטיוב, 10 במאי 2018
- אופיר מינץ-מנור, וּמַה נּוּכַל דַּבֵּר בְּאֶרֶץ מֶרְחָקִים? נכר וגעגוע בשני שירים של משה אבן עזרא ואברהם אבן עזרא, באתר "הַמּוּסָךְ - מוסף לספרות" של הספרייה הלאומית, 23 במרץ 2022
אופיר מינץ-מנור, פרשנות ציונית לפיוט הארץ-ישראלי, באתר הארץ, 9 בספטמבר 2015
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אופיר מינץ-מנור, רבי אלעזר בירבי קליר: קדושתאות לשבתות החנוכה, מהדורה ביקורתית, מבואות ופירושים (בהדרכת שולמית אליצור), ירושלים: האוניברסיטה העברית, החוג לספרות עברית, 2002
- ^ אופיר מינץ-מנור (ההדיר והוסיף מבוא וביאורים), פיוטים לחנוכה/אלעזר בירבי קליר, ירושלים: מכון בן צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, 2022
- ^ אופיר מינץ-מנור, עיונים בלשונו הציורית של הפיוט בתקופה הקדם קלאסית (בהדרכת שולמית אליצור), ירושלים: האוניברסיטה העברית, החוג לספרות עברית, 2006
- ^ טלילה נשר וג'קי חורי, מרצים באוניברסיטה הפתוחה נגד העליון: לאפשר לימודים לאסירים הביטחוניים, באתר הארץ, 9 בינואר 2013; אופיר מינץ-מנור, ג'נוסייד, שנה א', באתר הארץ, 4 בינואר 2013.
- ^ מסמך הבקשה.