אשר יצר אור

אשר יצר אור^[1] הוא פיוט של רבי אפרים מרגנסבורג מסוג "מאורה", כלומר מיועד להיאמר בברכת יוצר המאורות לפני החתימה. הפיוט נתקבל במנהג אשכנז המזרחי לשבת שנייה של חנוכה וכן לשבת פרשת בהעלתך.^[2]

הפיוט עוסק בהדלקת המנורה, ומדגיש את הפליאה על כך שבורא העולם, שברא את מקורות האור, ואיננו זקוק לאורה של המנורה, מצווה להדליק עבורו נרות. הפייטן רואה בציווי על הדלקת המנורה ביטוי לאהבת ה' כלפי עם ישראל. הפיוט מסיים בבקשה לגאולה.

הפיוט נכתב במבנה הפיוט שני זיתים נכרתים של ר' שלמה אבן גבירול, שנאמר בשבת ראשונה של חנוכה.

בכל שורה שתי הצלעיות הראשונות מתחרזות זו בזו, ואילו הצלעית האחרונה חורזת בחרוז משותף לכל השורות באותו הבית. השורה האחרונה בכל הבתים לא חורזת בחרוז של אותו הבית, אלא כוללת שיבוץ מפסוק ומסתיימת בשם ה', ובכך היא יוצרת אפיפורה עם הרפרן שאחריה - "ומי יאיר, לך מאיר, ואתה נרי ה'".

הבית הראשון הוא במבנה שונה - קצר יותר, וכל השורות בו חורזות בחרוז של סופי הבתים.

בראשי השורות יש אקרוסטיכון אלפביתי, ולאחריו חתום שם המחבר - "אפרים ברבי יצחק".

הפיוט שקול באופן קרוב למשקל יתדות ותנועות: כל בית (שורה) מורכב מארבע יחידות של יתד ושתי תנועות, אך שוואים וחטפים נוספים בתוך היחידות הללו אינם נספרים.

• גבריאל וסרמן, "Liturgical poems of Ḥanukka from Europe" (חלק א באנגלית וחלק ב בעברית), 2016 (דוקטורט). על אשר יצר בעמ' 315-324 בחלק א, והפיוט עצמו עם פירוש ושינויי נוסחאות מופיע בעמודים 286–289 בחלק ב. (הספר בקטלוג ULI)

מיזמי קרן ויקימדיה
טקסט בוויקיטקסט: ברכות קריאת שמע לשבת בהעלתך
טקסט בוויקיטקסט: ברכות קריאת שמע לשבת שנייה של חנוכה

• אברהם מאיר הברמן, פיוטי רבינו אפרים ב"ר יצחק מרגנשבורק, בתוך ידיעות המכון לחקר השירה העברית ד (תחר"ץ), סימן כג, עמ' קעא–קעג, באתר היברובוקס
• מידע על אשר יצר אור בקטלוג הספרייה הלאומית