כי הנה כחומר
כִּי הִנֵּה כַּחֹמֶר |
|---|
| כִּי הִנֵּה כַּחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר[1] כִּי הִנֵּה כָּאֶבֶן בְּיַד הַמְסַתֵּת כִּי הִנֵּה כַּגַּרְזֶן בְּיַד הֶחָרָשׁ כִּי הִנֵּה כַּהֶגֶה בְּיַד הַמַּלָּח כִּי הִנֵּה כִּזְכוּכִית בְּיַד הַמְזַגֵּג כִּי הִנֵּה כַּיְרִיעָה בְּיַד הָרוֹקֵם כִּי הִנֵּה כַּכֶּסֶף בְּיַד הַצּוֹרֵף |
כִּי הִנֵּה כַּחֹמֶר הוא פיוט סליחות קדום מסוג "פזמון", הנאמר בקרב קהילות אשכנז המזרחי בתפילת ערבית בליל יום הכיפורים.[9] במנהגי אשכנז המערבי, הוא נאמר באחד מימי עשרת ימי תשובה.[10]
מקורו של הפיוט וזהות מחברו לא ידועים, אך הוא מופיע במחזורים אשכנזים החל מהמאה ה-12.[11]
מבנה ותוכן הפיוט
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפיוט נכתב במקור כאקרוסטיכון אלפביתי אך עם השנים השתבש הנוסח ואבדו חלק מבתי הפיוט וכיום האקרוסטיכון מגיע (בצורה משובשת) רק עד האות מ"ם.[12]
כל בית מבתי הפיוט בנוי בנוסח קבוע החוזר על עצמו ורק חלק מן המילים מתחלפות. במילים המתחלפות שיבץ הפייטן בעלי מלאכה, בעיקר בתחום האומנות, ואת השליטה המוחלטת שלהם בחומר בו עובדים. השיר ממשיל שליטה מוחלטת זו לאפסות האדם מול האל. במקורות שונים מופיעים בתים רבים נוספים לפיוט.
הפניה החוזרת בשיר, ”לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר”, רומזת לברית י"ג מידות הרחמים ששמור לה מקום חשוב בתפילות יום הכיפורים וכן לברית המילה, לברית הקשת בענן ולשמירת המצוות. יש מפרשים שהפניה היא כפולה: מצד אחד פניית האדם אל האל שיתייחס לברית ולא לחטאים שנגרמים על ידי היצר ומהצד השני פניה אל האדם שישמור את הברית ולא ילך אחרי ייצרו.[13] ניתן להבחין בפיוט בפולמוס נגד הדטרמיניזם שאפיין את הנצרות הקדומה.[14] בכך נדרשת החזרה בתשובה מהאדם, ומאידך מתבקשת קבלת התשובה על ידי הבורא הכל יכול.
לחני הפיוט
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשל מקומו המרכזי בתפילת יום הכיפורים ומילותיו המובנות, הולחן הפיוט ובוצע פעמים רבות.
הלחן הידוע ביותר של הפיוט הוא לחנו של הרב שלום חריטונוב, חסיד חב"ד שהיה שוחט באוקראינה בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. בתחילה הושר הלחן כ"ניגון" ללא מילים אך לאחר מכן הוצמד לפיוט[15][16].
השפעת הפיוט על התרבות העברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]המילים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ככל הנראה מקור המילה הגה בעברית המודרנית הוא פיוט זה. במקור השתמש הפייטן במילה "הגה" במשמעות של "עוגן" על בסיס המשנה בבבא בתרא ”המוכר את הספינה, מכר (...) את העוגין”[17] המילה "עוגין" מופיעה בחלק מהגרסאות כ"הוגין". כנראה הפייטן הבין את אטימולוגיית המילה כרבים של הגה ובכך יצר מילה חדשה.
בתקופת ההשכלה, חיפשו סופרים עבריים מקורות למילים חדשות והשתמשו במילה הגה באופנים שונים. כך למשל ברוך לינדא השתמש במילה לתיאור משוט, ואורי ניסן גנסין השתמש בה לתיאור ההגה המוכר לנו כיום.[11]
הלחן
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך מאורעות תרפ"ט כתב עמנואל הרוסי את השיר "שכב בני". שיר זה הוא מעין שיר ערש לבנו של המשורר והוא נכתב ללחנו של חריטונוב שאותו הכיר[16].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הפיוט במהדורה מדעית עם ביאור בתוך דניאל גולדשמידט, מחזור לימים הנוראים לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיהם, כרך ב: יום כפור, ירושלים (ה'תש"ל), עמ' 36-37.
הפיוט כי הנה כחומר, באתר הפיוט והתפילה- גלגולו של ניגון באתר הספרייה הלאומית (הקישור אינו פעיל, כ"ג בכסלו ה'תשפ"ד)
- שלמה פפנהיים, חומר ביד היוצר, נדפס בברודי, תרמ"ד, באתר היברובוקס - פירוש על הפיוט כמשל על חטאי האדם לאורך שני חייו
- חיים קנולר, דבר יום ביומו, נדפס בפרעמישלא, תרצ"ג, באתר היברובוקס - פירוש על הפיוט, (עמודים 210–217)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "הִנֵּה כַחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר כֵּן אַתֶּם בְּיָדִי בֵּית יִשְׂרָאֵל" ספר ירמיהו, פרק י"ח, פסוק ו'
- ^ "נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים..." ספר שמות, פרק ל"ד, פסוק ז'
- ^ "הַבֵּט לַבְּרִית כִּי מָלְאוּ מַחֲשַׁכֵּי אֶרֶץ נְאוֹת חָמָס." ספר תהילים, פרק ע"ד, פסוק כ'
- ^ "...אַל תֵּפֶן אֶל קְשִׁי הָעָם הַזֶּה וְאֶל רִשְׁעוֹ וְאֶל חַטָּאתוֹ." ספר דברים, פרק ט', פסוק כ"ז
- ^ נ"א: בּוֹדֵל.
- ^ "כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ." ספר תהילים, פרק פ"ו, פסוק ה'
- ^ "אֵל קַנּוֹא וְנֹקֵם ה' נֹקֵם ה' וּבַעַל חֵמָה נֹקֵם ה' לְצָרָיו וְנוֹטֵר הוּא לְאֹיְבָיו" ספר נחום, פרק א', פסוק ב'
- ^ כלומר, ממציא תרופה לפצע, ראו כאן בפירושו של דניאל גולדשמידט.
- ^ דניאל גולדשמידט, מחזור לימים נוראים, ירושלים תש"ל, חלק ב (יום כיפור), עמ' 36.
- ^ במנהג אשכנז הכללי, הוא נאמר ביום שלפני ערב יום כיפור. עיין סדר סליחות מכל השנה כמנהג אשכנז, רעדלהיים תרט"ו, דף עו ע"א.
- ^ 1 2 יעקב עציון, כי הנה כהגה – מן הפיוט אל המכונית, באתר האקדמיה ללשון העברית, 25 בספטמבר 2016
- ^ איתי מרינברג, כי הנה כחומר - אמנות השיר, באתר הפיוט והתפילה
- ^ אודות הפיוט, באתר הפיוט והתפילה.
- ^ שרגא בר-און, "כחומר ביד היוצר" - פיוט שהוא תרגיל אלהי בראיית אספקט, באתר מכון הרטמן
- ^ כי הנה כחומר - לחן חריטונוב (Q113711332) - ביצוע של הפיוט בלחן על ידי זלמן ברונשטיין: כי הנה כחומר, זלמן ברושטיין
- ^ 1 2 מילות השיר "כי הנה כחומר - לחן חריטונוב" והאזנה לו, באתר זמרשת
- ^ משנה, מסכת בבא בתרא, פרק ה', משנה א'