תתן אחרית לעמך

תתן אחרית לעמך הוא פיוט הנאמר במסגרת הפיוטים הנאמרים לאחר סדר העבודה בתפילת יום הכיפורים על פי נוסח אשכנז.

בקצת קהילות אומרים רק את תחילת הפיוט וסופו,^[1] או מדלגים עליו לחלוטין.

מחברו של הפיוט לא ידוע ומקובל היה לחשוב שמקורו מאשכנז מימי הביניים. הוא מועתק למשל במחזור וורמס המתוארך לשנת 1272 וישנה אף מסורת שהפיוט חובר בבית מדרשו של רש"י.^{[דרוש מקור]} לדעת אופיר מינץ-מנור, על פי סגנון הפיוט יש לשייך אותו לתקופה הקדם-קלאסית של הפיוט, כלומר לארץ ישראל של המאה החמישית לספירה. טענה זו נתמכת בעובדה שהפיוט מועתק בכתב יד טיילור-שכטר H6.41 (1V) מהגניזה הקהירית, דבר שמוכיח שמקורו משלהי העת העתיקה במזרח.^[2]

הפיוט בנוי ממשפטים של בקשות מהאל שיגאל את עמו, את ארץ ישראל ואת העיר ירושלים. כל משפט מתחיל בבקשה בלשון עתיד נוכח תתן-תשיב-תרומם וכו'. סך הכל 22 משפטים. מכיוון שמדובר במשפטים שמתחילים בזמן עתיד וגוף נוכח, כל משפט מתחיל באות תי"ו. האות השנייה היא על פי סדר האלפבית מהסוף להתחלה (תשר"ק).

כיוון שהפיוט מתאר מצב של גלות וחורבן, הציע הרב חיים דרוקמן לשנות מספר מילים בפיוט, המתאימות לשיבת עם ישראל לארצו לאחר הקמת מדינת ישראל ("תקומם קרן גאולה" ולא "גדועה"; "תפאר ישבה בדד" ולא "יושבת"; "תסיר חרפה מדביר" ולא "מעיר"; "תדרוש גאולה לשבותנו" ולא "לגלותנו"; "תגדל קץ לקנותנו" ולא "תגלה")^[3].

בשנת 2016 פרסם הזמר הראל טל ניגון לפיוט "תתן אחרית לעמך" מבוסס על ניגונו של ר' שלמה קרליבך לפסוק "נחמו נחמו עמי". את הרעיון לביצוע זה קיבל מאביו הרב שמואל טל שביצע את הפיוט בניגון זה בבית הכנסת בישיבתו תורת החיים שביד בנימין.

בעקבות פרסום הביצוע של הראל טל, והצעתו לשיר את הביצוע בחתונות בעת שבירת הכוס במעמד החופה, התפשט המנהג, בעיקר בחתונות בציונות הדתית, ורבים שרים 'תתן אחרית' בנוסף לשירת 'אם אשכחך' המסורתית, וחלקם אף במקומה.

• מהדורה מדעית בתוך: דניאל גולדשמידט, מחזור לימים הנוראים לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיהם, כרך ב: יום כפור, ירושלים תש"ל, עמ' 500, באתר היברובוקס
• תתן אחרית לעמך, בביצוע הראל טל, סרטון באתר יוטיוב